1. שאלות לתלמיד
2. נספח טבלאות

מבוא הסוגיה בברייתא המובאת בגמרא (ג, א) נאמר: "בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות – פטור מן המזוזה וכו' ". אמנם לגבי שיעור סוכה קיימת מחלוקת אם צריך שיהיה בה שיעור של ארבע אמות על ארבע אמות או פחות מכך, אבל למסקנת הגמרא לגבי חיוב מזוזה לדברי הכל צריך שיהיה בבית לפחות ארבע אמות על ארבע אמות, שהוא שיעור בית הראוי לדירת קבע, שהרי אין אנשים גרים בבית קטן מזה. הראשונים נחלקו האם מדובר רק על בית שיש בו לפחות ארבע אמות על ארבע אמות, או שכוונת הגמרא על בית שיש בו שטח של ארבע על ארבע אמות, דהיינו שש עשרה אמות מרובעות, לדוגמא בית שהוא שתי אמות על שמונה אמות, וכיוצא בזה. א. הבעיה שהעסיקה את הראשונים הרא"ש (הל' מזוזה סי' טז) כותב שישנן שתי גירסאות בסוגייתנו: "בית שאין בו ארבע על ארבע אמות – פטור מן המזוזה". "בית שאין בו ארבע אמות – פטור מן המזוזה". הרא"ש כותב שהגירסה הראשונה היא הנכונה, שרי פחות מארבע על ארבע אמות ממש – אין זה בית הראויה לדירה, אפילו אם יש בה כדי לרבע שטח של שש עשרה אמה, דהיינו שהרוחב הוא פחות מארבע אמות והאורך הוא יותר מארבע אמות, כגון שתי אמות על שמונה וכדומה. הבעיה: "בית שאין בו ארבע על ארבע אמות – פטור מן המזוזה", האם הכוונה למידות של אורך ורוחב הבית, או שהכוונה שניתן לרבע בתוך הבית שטח של ארבע על ארבע אמות. ב. פתרון הראשונים לבעיה זו 1. שיטת הרא"ש הרא"ש (הל' מזוזה סי' טז) כפי שהובא לעיל, כותב שלמרות שבגירסת הגמרא כפי שהיא לפניו כתוב שבית פחות מארבע מאות פטור, מכל מקום הגירסה הנכונה היא כפי שמובא ברי"ף שבבית צריך להיות לפחות ארבע על ארבע אמות. הרא"ש מצדיק גירסה זו משום שמסתבר שבפחות מכך הבית אינו ראוי לדירה, שכן אף על פי ששטחו הוא שש עשרה אמות מרובעות, הרי הוא צר מדי כדי לגור בו. ראיה לשיטת הרא"ש הגמרא להלן (ז, ב) אומרת שסוכה עגולה אינה כשרה אלא אם כן ניתן "לרבע" בתוכה שטח של ארבע אמות על ארבע אמות לשיטת רבי, או שבעה על שבעה טפחים לדעת חכמים. מכאן שהמידות המינימליות של הסוכה אינם מידות של שטח אלא הכוונה למידות של אורך ורוחב ממש (ב"ח וט"ז סי' תרלד סק"ב). דחיית הראיה ה"ראשון לציון" (ח, א) דוחה ראיה זאת מפני שניתן לומר שדוקא בסוכה עגולה צריך שיהיה ניתן לרבע בתוכה את המידות של האורך והרוחב המינימלים, משום שאין לה זויות ואין היא נוחה לשימוש . לכן גם לגבי מזוזה אם הבית הוא עגול – אינו חייב במזוזה עד שיהא ניתן לרבע בתוכו ארבע אמות על ארבע אמות. אולם בבית שהוא בצורת מלבן די בשטח של שש עשרה אמות כדי לחייבו במזוזה, וכך גם לגבי סוכה שאינה עגולה די בשטח של ארבעים ותשע אמות מרובעות, לפי חכמים שהלכה כמותם. יוצא אפוא, שאין הבדל בין דין סוכה לדין מזוזה. החתם סופר (שו"ת יו"ד סי' רפ) סובר שיש לחלק בין דין סוכה לבין דין מזוזה. במזוזה גם בית שאין בו ארבע על ארבע אמות באורך ורוחב – חייב, כדי שתהא מצוות השם כנגד עיניו בכניסתו ויציאתו. אבל סוכה צריכה להיות ראויה למגורים, וזה מתקיים רק כיש בה כדי לרבע שבעה על שבעה טפחים, או ארבע על ארבע אמות, לפי שיטת רבי. מרן הראי"ה קוק מחלק באופן אחר בין סוכה למזוזה. בסוכה יש דין מיוחד הנלמד מהפסוק שיש לעשות דפנות לסוכה, ולכן הן צריכות להיות ראויות שיהא בהם השיעור המינימלי של שבעה על שבעה טפחים. אולם בדינים אחרים כדוגמת מזוזה, די בשטח שיש בו כשיעור השווה לארבע אמות על ארבע אמות. 2. שיטת הרמב"ם הרמב"ם (הל' מזוזה ו, ב) כותב: "...ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות בשוה, אף על פי שאורכו יתר על רחבו... – חייב". להבנת הרא"ש הרמב"ם סובר שאין צורך שיהא הבית לפחות ארבע על ארבע אמות, אלא מספיק שטח השווה לשטח של ארבע על ארבע אמות, דהיינו שש עשרה אמה. הרא"ש תולה את דעת הרמב"ם (כפי הבנתו) בגירסה המשובשת: "בית שאין בו ארבע אמות – פטור מן המזוזה". דהיינו שמספיק שלפחות צד אחד של הבית יהא לפחות ארבע אמות והצד השני יכול להיות פחות מכך. הבית יוסף (יו"ד רפו, יג) כותב שניתן להבין את דעת הרמב"ם אף לגירסת הרא"ש: "בית שאין בו ארבע על ארבע אמות" וכו', שהכוונה בנוסח זה שיש בשטח הבית כדי לרבע ממנו שטח של ארבע על ארבע אמות, ואם יש כדי לרבע כך (שטח של שש עשרה אמה) הרי הוא ראוי לדירה. לפיכך אין לתלות את דעת הרמב"ם בגירסת הגמרא המשובשת. הבנת הט"ז ברמב"ם הט"ז (או"ח תרלד סק"ב) כותב שאף הרמב"ם סובר כשיטת הרא"ש שצריך אורך ורוחב של ארבע על ארבע אמות, שכן לדעתו אין סברה לחלק בין סוכה לבית. כמו כן מסביר הט"ז שהרמב"ם כותב (שם): "כדי לרבע ארבע על ארבע אמות בשוה " לומר שצריך ריבוע כזה ממש ולא די בשטח ששווה אליו. ראיותיו גם את המשך דברי הרמב"ם מפרש הט"ז בדרך זו, ולכן הרמב"ם כותב: "ואין צריך לומר שאם אורכו יתר על רחבו, הואיל ויש בו לרבע ארבע אמות על ארבע אמות – חייב במזוזה", דהיינו שיש אורך של חמש אמות על ארבע אמות, שכיון שיש בתוכם שטח של ארבע על ארבע אמות – פשוט שחייב. אולם לדעת הרא"ש שמפרש בדעת הרמב"ם שדי בשטח של שש עשרה אמות מרובעות קשה, מדוע דין זה פשוט יותר מהקודם שלו, שכתב על כך הרמב"ם "ואין צריך לומר". אכן לשיטת הט"ז מובן הדבר, שבתחילה הרמב"ם כותב שבית עגול או מחומש חייב במזוזה, כשיש לרבע בתוכו ארבע על ארבע אמות, ועל כך הוא הוסיף שאין צריך לומר שאם הבית מלבני שאורכו יתר על רוחבו, כגון ארבע על חמש אמות, שפשוט שחייב במזוזה. אך להבנת הרא"ש ברמב"ם שמדובר על בית מלבני, שרוחבו קטן מארבע אמות, כגון שתי אמות על שמונה אמות – יש בכך חידוש גדול על פני בית עגול, ולא נכון לומר עליו שהוא פשוט שאין צריך לאומרו. (עיין בחזו"א על הרמב"ם שם שהסכים לשיטת הט"ז וכתב שראויותיו מכריעות). ג. הנפקא מינות להלכה לשיטת הרא"ש צריך שיהא בבית לפחות ארבע על ארבע אמות של אורך ורוחב, ואם יש בית שמידותיו הם שמונה על שתי אמות שהם שש עשרה אמות מרובעות – פטור ממזוזה, ואף אם קובע שם מזוזה לחומרה – לא יברך. כמו כן יש לכך השלכה לכל הדינים שתלויים בהגדרת בית, ולכן: פטור ממעקה, אינו מטמא בנגעים, אינו נחלט כבתי ערי חומה, אין חוזרים עליו ממערכי המלחמה, אין מערבין ומשתתפין בו לערובי חצרות ושיתופי מבואות, אין מניחים בו עירוב, אין עושים אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחים והשותפים חולקים בו. לעומת זאת לשיטת הרמב"ם כפי הבנת הרא"ש ומפרשים נוספים, מספיק שיהא בבית שטח של שש עשרה אמות מרובעות, ואם כן בית שמידותיו שמונה על שתי אמות נחשב כבית לכל הדברים הנזכרים מקודם. להבנת הט"ז והחזון איש ברמב"ם אין מחלוקת בדין זה, משום שגם הרמב"ם סובר כרא"ש. ד. פסק ההלכה השלחן ערוך (יו"ד רפו, יג) פוסק כשיטת הרמב"ם (עפ"י הבנת הרא"ש) שאף בית שאין בו ארבע על ארבע אמות ממש, אבל יש בו כדי לרבע שטח כזה, כגון שיש בו שמונה על שתי אמות – חייב במזוזה. הבית יוסף (שם) מנמק זאת בכך שהיחיד החולק על הרמב"ם הוא הרא"ש, וגם מלשון הגמרא "ארבע על ארבע אמות" אין ראיה לשיטת הרא"ש. הש"ך (שם סקכ"ג) פוסק שיש להחמיר ולקבוע מזוזה בבית כזה, אך ללא ברכה משום שגם רבינו ירוחם סובר כרא"ש. כאמור, הט"ז חולק על הבנה זו ברמב"ם, ולדעתו אף הרמב"ם סובר כשיטת הרא"ש שבית כזה פטור מזוזה. נספחים 1. שאלות לתלמיד מדוע למסקנת הגמרא מודים חכמים לרבי, שלעניין חיוב מזוזה וכדומה בבית, צריך מינימום של ארבע על ארבע אמות. מהן שתי הגרסאות המובאות ברא"ש (הל' מזוזה סי' טז) בהגדרת גודל הבית המינימלי החייב במזוזה. כיצד תולה הרא"ש בגירסאות הללו נפק"מ להלכה מהו גודל הבית החייב במזוזה, ואיזו גירסה הוא סובר שהיא הנכונה. מהי סברת הרא"ש (ששם) שצריך ארבע על ארבע אמות ממש, ולא מספיק שיעור שטח השווה לכך, דהיינו שש עשרה אמות. מהי הראיה לכאורה לשיטת הרא"ש מסוכה עגולה (ז, ב). כיצד דוחה ראיה זו ה"ראשון לציון" (ח, א) בכך שמחלק בין סוכה עגולה לבין סוכה רגילה. כיצד מחלק החתם סופר (שו"ת יו"ד סי' רפ) בין דין מזוזה לדין סוכה – פרט. כיצד יש לחלק לדעת הראי"ה קוק בין שיעור סוכה לשיעור מזוזה, ומדוע. כיצד הבין הרא"ש (שם) את דברי הרמב"ם (הל' מזוזה ו, ב), ומדוע להבנתו סובר כך הרמב"ם. כיצד מבין הבית יוסף (יו"ד רפו, יג) את דעת הרמב"ם, ומדוע לדעתו יש לקיים את שיטת הרמב"ם. מדוע לשיטת הט"ז (או"ח תרלד סק"ב) יש להבין את את דברי הרמב"ם כשיטת הרא"ש, וכיצד הוכיח את דבריו. פרט את הנפק"מ להלכה בין שיטת הרא"ש לשיטת הרמב"ם, לפי הבנת הרא"ש והבית יוסף (שם, שם) כיצד פוסק השלחן ערוך (יו"ד רפו, יג), ומדוע (עי' בית יוסף, שם). מדוע לדעת הש"ך (שם, סקכ"ג) אין לברך על מזוזה בבית שיש בו רק שטח של ארבע על ארבע אמות, ומהי דעת הט"ז (או"ח תרלד סק"ב). 2. נספח טבלאות א הבנת הגרסאות בגמרא הבנה גירסה א: בית שאין בו ארבע אמות גירסה ב: בית שאין בו ארבע על ארבע אמות רא"ש מספיק שטח שיש בו כדי לרבע שיעור ארבע אמות מרובעות שהם שש עשרה אמות צריך שיהא באורך וברוחב לפחות ארבע אמות בית יוסף כנ"ל מספיק שיהא בשטח הבית כדי שיהא ניתן לרבע ממנו שטח של ארבע על ארבע אמות ב שיטת הראשונים שיטה שיעור בית מינימלי רא"ש לפחות ארבע על ארבע אמות של אורך ורוחב רמב"ם (להבנת הרא"ש) מספיק כדי שיהא ניתן לרבע ממנו שטח של ארבע על ארבע, שהם שש עשרה אמה רמב"ם (להבנת הט"ז) כשיטת הרא"ש לעיל ג דחיות לראית הרא"ש מסוכה עגולה דחיית סוכה עגולה בית ראשון לציון דוקא בה צריך ארבע לע ארבע, משום שאין לה זויות ואינה נוחה לשימוש, וכך הדין גם בבית עגול בית שאינו עגול אינו צריך דוקא ארבע על ארבע ודי בשטח השווה לכך, וכן בסוכה חתם סופר סוכה צריכה להיות ראויה למגורים וצריך דוקא ארבע על ארבע אמות (או ז' על ז' לחכמים) מספיק שטח כנ"ל, לענין מזוזה כדי שתהא מצות ה' לנגד עיניו הראי"ה קוק יש דין של דפנות הנלמד מהפסוק, ולכן שיעור מינמלי הנ"ל בשאר שיעורים ומזוזה בכללם די בשטח השוה לארבע על ארבע, כי אין דין של דפנות ד הנפק"מ להלכה שיטה בית שאין בו ד' על ד' אורך ורוחב בית שיש בו ד' על ד' אורך ורוחב לעניין: מזוזה, מעקה, נגעים, בתי ערי חומה, עורכי מלחמה, עירוב חצרות ושיתוף מבואות, עיבור לעיר, חלוקת אחים ושותפים רא"ש אינו נחשב בית נחשב בית רמב"ם (להבנת הרא"ש) נחשב בית נחשב בית רמב"ם (להבנת הט"ז) אינו נחשב בית נחשב בית ה פסק הלכה בבית שאין בו ד' על ד' אמות אורך ורוחב לענין מזוזה שיטה פסק הלכה נימוק שלחן ערוך יקבע מזוזה עם ברכה היחיד שחולק על הרמב"ם הוא הרא"ש ש"ך יקבע מזוזה בלי ברכה גם ר' ירוחם סובר כרא"ש ט"ז לא חייב במזוזה הרמב"ם סובר כרא"ש