1. שאלות לתלמיד
2. טבלאות סיכום

מבוא הסוגיה בגמרא (נה, ב) מובאת ברייתא האומרת בשם רבי יהושע סידרה של דברים (ארבעה) שהעושה אותם פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, כגון: כופף קמתו של חברו לפני הדליקה, וכן היודע עדות לחברו ואינו מעיד. בהמשך הגמרא מובא דיון בכל מקרה ומקרה מדוע חיובו רק בדיני שמים ולא בדיני אדם. בסוגייתנו מקשה הגמרא בסגנון שונה משאר המקרים. אמנם ישנם ראשונים שגרסו אחרת, ולשיטתם אף בשני עדים יש לחייב בדיני אדם. בסוגיה שלפנינו מובאות השיטות השונות, טעמיהם וראיותיהם, והנפק"מ להלכה כתוצאה מכך. א. עד אחד 1. מחלוקת רש"י ורי"ד בדינו של עד אחד הנמנע מלהעיד בגמרא: "והיודע עדות לחברו ואינו מעיד לו" [ ... פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים]. "במאי עסקינן? אילימא בבי תרי - פשיטא, דאורייתא הוא: 'אם לא יגיד ונשא עונו', אלא בחד". רש"י (ד"ה אלא) סובר שהחידוש בגמרא שאעפ"י שעד אחד אינו מוציא ממון, אלא רק מחייב שבועה, מכל מקום כיון שיתכן שהנתבע אכן יפחד להשבע לשקר - ממילא יש בהמנעות מלבוא ולהעיד גרימת נזק לחברו, שעליה חייב בדיני שמים. הרי"ד (פסקים צח, ב ד"ה וכיון) סובר שההלכה כרבי מאיר המחייב על "גרמי" (עי' ציון : א - ג ה - ז לעיל נו, א). משמעות דבריו שיש לחייב אף בדיני אדם בעד אחד הנמנע מלהעיד, כמסקנת סוגייתנו, אף שהנזק שגרם אינו ודאי, שהרי יתכן שהיה הנתבע נשבע ונפטר. 2. שיטת הריא"ז והסבר הב"ח - קנס חכמים הריא"ז (הלכה א, יב) סובר שאמנם כל הדברים שמנה רבי יהושע בברייתא הם "גרמא" ופטור מעיקר הדין, אלא שלשיטתו קנסו חכמים וחייבו בכל גרמא. ואף עד אחד הנמנע מלהעיד קנסוהו חכמים, שהרי הוא בכלל "גרמא". הב"ח (חו"מ סי' כח ד"ה כל) מסביר את דברי הריא"ז שכוונתו לחייב דוקא כשבאו שני עדים, האחד העיד כדברי התובע, ואילו השני אינו רוצה להעיד. במקרה זה ניתן להשביעו שבועת היסת כדי שיעיד, ואם ימנע - יתחייב לשלם, כיון שהמנעותו מלהעיד גורמת הפסד ממון. כפי הנראה הב"ח נזקק להסבר זה, משום שלדעתו עד אחד שנמנע מלהעיד אכן פטור מדיני אדם. 3. פסקי הראשונים הרי"ף (כז, א בדפי הרי"ף) הרא"ש (פ"ו סי' ב) האור זרוע (פסקים ב"ק פ"ו אות רס ד"ה תניא), הרמב"ם (עדות יז, ז), הטור והשלחן ערוך (חו"מ כח, א) פוסקים כמסקנת הגמרא שעד אחד הנמנע מלהעיד פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. המאירי (נו, א ד"ה היודע) ובעל ההשלמה (פ"י הל' י) סוברים שלא רק שפטור בדיני אדם, אלא אף "גרמא" אין בכך, שכן בהמנעות מעדות אין עשיית מעשה. ועיין ראב"ן (נה, ב ד"ה תניא) שפשוט לו שפטור מדיני אדם, מכיון שיטען שהמנעותו לא גרמה נזק, שהרי יתכן שהיה הנתבע נשבע לשקר, ומכל מקום החידוש שחייב בדיני שמים. ב. שני עדים בגירסת הגמרא שלפנינו נאמר: "אילימא בבי תרי - פשיטא, דאורייתא הוא", אמנם יש ראשונים הגורסים: "אילימא בברי תרי - בדיני אדם נמי נחייב". מכאן יוצאת כמובן מחלוקת בנוגע לשני עדים הנמנעים מלהעיד, האם חייבים בדיני אדם. 1. המחייבים רק בדיני שמים רש"י (נו, א ד"ה ) והרשב"א (שם ד"ה אי) מבארים את קושית הגמרא דלעיל, שאם מדובר בשני עדים, הרי פשיטא שחייב בדיני שמים. העולה מדבריהם שרק בדיני שמים חייבים, אך בדיני אדם אף שני עדים שנמנעים מלהעיד פטורים. וכן כותבים במפורש הראב"ד (נו, א ד"ה במאי), הרמב"ן (קונטרס דינא דגרמי), הרא"ה (מובא בנימוק"י כד,א בדפי הרי"ף), בעל ההשלמה (נו, א ד"ה היודע) והמאירי (ד"ה היודע). הרי"ף (כד,א בדפי הרי"ף) מביא את דברי רבי יהושע לגבי הדברים שפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ומונה בתוכם את מי שאינו מעיד לחברו, וכותב: "אפילו בחד סהדא", משמע שגם בשני עדים חייב רק בדיני שמים, והחידוש הוא שאפילו בעד אחד רק מחייב שבועה - חייב בדיני שמים (עי' ב"ח שם ד"ה כל). כדברים האלו יש לדייק אף מהאור זרוע (פסקי ב"ק פ"ו אות רס ד"ה תניא), הגהות מרדכי (פ"ו אות אה) והאגודה (אות עז), וכך מדייקים הבית יוסף (חו"מ סי' כח ד"ה כל) והב"ח אף מלשון הטור (חו" סי' כח) שכתב שהנמנע מלהעיד - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ולא פרט אם כוונתו לעד אחד או שניים, משמע שדינם שווה. 2. טעמי הפוטרים מדיני אדם הרמב"ן (שם) והרא"ה (שם) מנמקים זאת בכך שהתורה לא חייבה את האדם להעיד אלא מצד גמילות חסד לחברו, ואם לא רצה לקיים המצוה - אין לחייבו ממון על כך, כדוגמת שאר מצוות של גמ"ח, שהנמנע מלקיימן אין מחייבים אותו. הרמב"ן מוכיח זאת מכך שהגמרא מקשה: "אי בתרי - דאורייתא היא" (לפי גירסתו), ולא כפי שהקשתה לגבי דינים נוספים המובאים בברייתא: "בדיני אדם נמי נחייב". הוכחה נוספת מביא הרמב"ן מהתוספתא בשבועות (פרק ג הלכה א) האומרת: "המשביע את העדים על דבר שיש בו שוה פרוטה, וכפרו - הרי אלו חייבין בקרבן ופטורים מן הממון שנאמר ונשא עונו". בעל ההשלמה והמאירי (שם) כותבים שטעם הפטור של שני עדים דומה לפטור של עד אחד, שהרי לא עשה מעשה של היזק בפועל, נמצא שאפילו גרמא אין כאן. 3. המחייבים גם בדיני אדם א. שיטת הרי"ד ורבינו ירוחם הרי"ד (פסקים צח,ב ד"ה וכיון) גורס בגמרא: "אילימא בבי תרי - בדיני אדם נמי נחייב, דכתיב ב'אם לא יגיד ונשא עונו' קאי". דהיינו שנים שנמנעו מלהעיד, חייבים בדיני אדם, גם לדעת רבי יהושע הפוטר בדין גרמי. רבינו ירוחם (מישרים נתיב ב חלק ז) כותב כעין זה, ש"היודע עדות לחברו ואינו מעיד לו, בתרי - חייב מדאורייתא, בחד - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים". המשמעות שבשניים חייב אף בדיני אדם, כפי הנראה אף הוא גורס כגירסת הרי"ד. ב. משמעות הרמב"ם הרמב"ם (הלכות עדות א,א) מביא את הדין של השוכר עדי שקר פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ולאחר מכן כותב שכך הוא הדין של עד אחד שכבש עדותו ולא העיד, שפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. לכאורה ניתן לדייק מדבריו שדין זה שייך רק בעד אחד, אבל שני עדים חייבים אף בדיני אדם. 4. פסק השלחן ערוך השלחן ערוך (חו"מ כח, א) פוסק שבין עד אחד ובין שניים שנמנעו מלהעיד - פטורים מדיני אדם וחייבים בדיני שמים. כך פוסק אף הסמ"ע (שם סק"י). נספחים 1. שאלות לתלמיד כיצד מסביר רש"י (ד"ה אלא) את החיוב של עד אחד הנמנע מלהעיד בדיני שמים. מדוע מחייב הרי"ד (פסקים צח, ב ד"ה וכיון) אף בדיני אדם עד אחד הנמנע מלהעיד. מה סובר הריא"ז (הלכה א, יב) לגבי כל "גרמא" שיש בחז"ל. כיצד מסביר את הריא"ז (לעיל מס' 3) הב"ח (חו"מ סי' כח ד"ה כל), ומדוע נזקק להסבר זה (עיין בחוברת פרק א סעיף 2). כיצד פסקו הרמב"ם (עדות יז, ז) והשו"ע (חו"מ כח, א) לגבי עד אחד הנמנע מלהעיד. כיצד פסקו המאירי (נו, א ד"ה היודע) ובעל השלמה (פרק י הלכה י) בנ"ל. מדוע פשוט לראב"ן (נה, ב ד"ה תניא) שעד אחד שנמנע מעדות פטור מדיני אדם. איזו גירסה נוספת קיימת בראשונים לגבי "שני עדים", ומה הנפק"מ מכך. עיין בחוברת (פרק ב סע' 1) וכתוב את הדעות המחייבות "שני עדים" רק בדיני שמים. כיצד מנמקים דעה זו (לעיל מס' 9) הרמב"ן והרא"ה (עיין בחוברת פרק ב סעיף 2). מהי הוכחת הרמב"ן לכך (עיין שם בחוברת). כיצד מנמקים את הפטור מדיני אדם, ההשלמה והמאירי (עיין שם בחוברת). מה סוברים הרי"ד ורבינו ירוחם, ומנין להם זאת (עיין בחוברת שם סעיף 3). מהי משמעות הרמב"ם (עדות א, א) ומה פסק השו"ע (חו"מ כח, א). 2. טבלאות סיכום א. דינו של עד אחד הנמנע מלהעיד   החיוב הסיבה רש"י ועוד דיני שמים יתכן שהנמנע ימנע משבועת שקר רי"ד דיני אדם הלכה שחייב על גרמי ריא"ז דיני אדם חכמים קנסו על גרמא מאירי דיני שמים אין אפילו גרמא - אין עשיית מעשה שלחן ערוך כרש"י ועוד כרש"י ועוד ב. דינם של שני עדים   חיוב הסיבה רש"י ועוד דיני שמים   רמב"ן, רא"ה כרש"י אין לחייב ממון על הימנעות מחסד השלמה ומאירי כרש"י אין לחייב על היזק שלא עשה מעשה רי"ד ור' ירוחם דיני אדם אין זה גרמי רמב"ם (משמעות ) דיני אדם   שלחן ערוך דיני שמים

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300