מכון הלכה ברורה ובירור הלכה
Halacha Brura and Berur Halacha Institute

סוגיות בעיון ללימוד הדף היומי

ברכת ראית חכמים ומלכים

מסכת ברכות, דף נ"ח ע"א

סוגיה מספר 23

גמרא

תנו רבנן: הרואה חכמי ישראל - אומר 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו'. חכמי אומות העולם - אומר 'ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו'. הרואה מלכי ישראל - אומר 'ברוך שחלק מכבודו ליראיו'. מלכי אומות העולם - אומר 'ברוך שנתן מכבודו לבריותיו'. אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם. רב ששת סגי נהור הוה, הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו רב ששת. אשכחיה ההוא צדוקי, אמר ליה: חצבי לנהרא, כגני לייא? אמר ליה: תא חזי דידענא טפי מינך. חלף גונדא קמייתא, כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי: אתא מלכא. אמר ליה רב ששת: לא קאתי. חלף גונדא תניינא, כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי: השתא קא אתי מלכא. אמר ליה רב ששת: לא קא אתי מלכא. חליף תליתאי, כי קא שתקא אמר ליה רב ששת: ודאי השתא אתי מלכא. אמר ליה ההוא צדוקי: מנא לך הא? אמר ליה: דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, דכתיב "צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה'; לא ברוח ה'. ואחר הרוח רעש; לא ברעש ה'. ואחר הרעש אש; לא באש ה'. ואחר האש קול דממה דקה". כי אתא מלכא פתח רב ששת וקא מברך ליה, אמר ליה ההוא צדוקי: למאן דלא חזית ליה קא מברכת?!...

רש"י

שאם יזכה. לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח: יבחין. כמה יתר כבוד נוטלי שכר מצות יותר ממה שהיה כבוד האומות בעוה"ז: חצבי לנהרא. הכדין השלמים הולכים לנהר לשאוב מים: כגני לייא. השבורים להיכן כלומר למה הולכים ואף אתה שאתה סומא ולא תראהו להיכן תלך: גונדא. כת:

נוסח הברכה

גדר המלך

גדר חכם

סומא שאינו רואה את המלך

 

נוסח הברכה

הברייתא מביאה את החיוב לברך על חכמים ומלכים ובגרסה שלפנינו יש חילוק בין נוסח הברכה על ישראל לבין הנוסח על אומות העולם. ברואה ישראל אומר 'שחלק' מחכמתו או כבודו, בעוד שעל אומות העולם אומר 'שנתן' מחכמתו או כבודו. כגרסה זו גורסים הרי"ף (מ"ג ע"ב) והרא"ש (סימן ח'). המהרש"א (בחידושי אגדות) מסביר שלעם ישראל שהוא עמו וחבל נחלתו של הקב"ה, הקב"ה חלק מחכמתו - חכמת התורה ומכבודו של ה', אך לאומות העולם נתן "חכמה דעלמא" ו"כבוד דעלמא". הבית יוסף מוסיף שנפשות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד והם כחלק ה'. עוד הוא מביא בשם האבודרהם (עמ' שמ"ב) שאצל ישראל אפשר להרחיב ולקצר את מה שיש להם לפי מעשיהם וזכותם, וזה ענין החלק, בעוד שמתנה היא קבועה ותלושה.

במאירי מצינו גרסה שונה שאינה מחלקת בן ישראל לאומות העולם ובשניהם אומרים "שחלק". אף הרמב"ם אינו מחלק בנוסח הברכות, אלא בשניהם גורס "שנתן", אך בברכת מלכי ישראל הוא כותב "שנתן מכבודו וגבורתו וכו'". הכסף משנה מביא גרסה נוספת, שאצל חכמי ישראל אומר 'שנתן' ואצל מלכי ישראל 'שחלק'.

המחבר בשולחן ערוך פוסק כגרסת הגמרא שלפנינו.

מצינו מחלוקת באחרונים מהו נוסח הברכה על מלכי ישראל רשעים. מדברי הרש"ש הכותב שמברכים עליהם כיוון שמלכו בזכות אבותיהם נראה שהנוסח נשאר כמות שהוא. אולם בעל בני ציון (סק"י) מביא בשם ספר יפה ללב שעל מלכי ישראל רשעים כירבעם ואחאב פשוט שאין לומר את הנוסח שנקבע 'ליראיו'.

גדר המלך

בעל ארחות חיים (הל' ברכות סי' מ"ט) והרדב"ז (סי' רצ"ו) מביאים את תשובת רבי אברהם אב ב"ד לפיה אין הכוונה דווקא למלך, אלא לכל מי שחשוב בשלטון כמלך והורג במשפט ואין מי שימחה בידו. המגן אברהם (סק"ה) והמשנה ברורה (סקי"ב) פוסקים כך להלכה.

בעל שו"ת יחוה דעת (ח"ב סימן כ"ח) מביא מדברי הפוסקים האחרונים שסוברים שניתן לברך את ברכת המלכים גם על נשיא שנבחר לתקופת זמן מוגבלת, אך יש בסמכותו לאשר גזרי דין מוות או לחון את הנידון למוות. עם זאת הוא מביא דעה לפיה אין לברך אלא על מלך שכבודו ניכר בשעה שהוא לבוש בבגדי מלכות מיוחדים, ולא בלבוש פשוט כשאר העם.

גדר חכם

מתוך דברי המהרש"א שהובאו לעיל המסביר את החילוק בין הנוסח 'שחלק' שמברכים על חכמי ישראל לבין הנוסח 'שנתן' שמברכים על אומות העולם עולה שבישראל הברכה היא על חכמת התורה ואילו באומות העולם הברכה היא על שאר החכמות. על פי זה יש מקום לומר שעל חכם ישראלי בחכמת העולם מברכים "שנתן מחכמתו לבני אדם".

הבית יוסף מדייק מדברי הסמ"ק (סי' קנ"א) שהחכמים בחכמת דתם אינם חכמים לענין הברכה.

למעשה כותב בעל ערוך השולחן (סעיף ו') שלא התבאר השיעור של גדלות בתורה או בשאר חכמות ולכן נמנעים מלברך ברכה זו. בעל ספר חסד לאלפים כותב לברך בלא שם ומלכות, מפני שאין לנו דין תלמיד חכם בזמן הזה, וכך פוסק הבן איש חי (שנה ראשונה, פרשת עקב י"ג). אולם בעל חיי אדם (כלל ס"ג, ח') מדייק ממה שהטור כותב על ברכת חכם הרזים שכיום אין לנו חכם שראוי לברך עליו כן, ואינו כותב כך על ברכת שחלק מחכמתו, מכאן שמברכים גם בזמן הזה.

סומא שאינו רואה את המלך

בגמרא מובא שרב שהיה סגי נהור הלך לקבל פני המלך, וכשהגיע המלך ברך רב ששת. המהרש"א כותב שרב ששת הכיר שהמלך הגיע על פי חוש השמיעה, ומכיוון שסומא חייב במצוות וברכות ברך עליו, וכך פוסק גם המגן אברהם (סק"ו). אולם בעל אליה רבה (סק"ו) דוחה דברים אלה ומדייק בלשון הגמרא "וקא מברך ליה", שבירך את המלך לשלום, ולא שבירך את ברכת המלכים המובאת כן בסוגיה. עם זאת בעל מחצית השקל מביא שגרסת העין יעקב היא "פתח רב ששת וקאמר ברוך" ולפיה משמע שברך את ברכת המלכים.

הפרי מגדים (אשל אברהם סק"ו) מכריע שיברך בלא שם ומלכות, וכך פוסק גם המשנה ברורה (סקי"א).

נספח: פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך

...הרואה מחכמי אומות העולם - אומר 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם'. חכמי ישראל - מברך 'שנתן מחכמתו ליראיו'. מלכי ישראל - אומר 'שנתן מכבודו ומגבורתו ליראיו'. מלכי אומות העולם - מברך 'שנתן מכבודו לבשר ודם'.

(רמב"ם ברכות, י', י"א)

הרואה חכמי ישראל - אומר 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליריאיו'.

הרואה חכמי אומות העולם עובדי כוכבים שחכמים בחכמות העולם - אומר 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם'.

על מלכי ישראל אומר - 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו', ועל מלכי אומות העולם - אומר 'ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם'.

(אורח חיים רכ"ד, ו'-ח')

' לע"נ __________________ '

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02-6521259
פקס 02-6537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמה | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | בית מדרש וירטואלי
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | צרו קשר

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | השיטה | EXAMPLE |
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US