מכון הלכה ברורה ובירור הלכה
Halacha Brura and Berur Halacha Institute

מערכי שיעור לרמי"ם
על פי "בירור הלכה"

פתח דבר
קשיים בלימוד והוראה
הפתרון
רשימת הסוגיות:
סוכה
גיטין
קידושין
בבא קמא
בבא מציעא
מכות

פתח דבר

... מלאכה אחת גדולה עומדת לתקן את הפירוד הזה (בין הלימוד העיוני לבין הלימוד ההלכתי).

להרגיל את העולם הלומד שלנו בסדר לימוד מיושב,
המעמיד את הפוסקים והתלמודים
במערכה אחת מחוברת ומאוגדת יחד ...

בתחילה לסדר על שני התלמודים את ההלכות של הפוסקים ...
להציבם עמוד על עמוד ודף על דף אצל התלמודים ...

עצם ההצגה של העניינים, אלה מול אלה תאיר את עיני הלומדים,
ותרגיל אותם לסגל את הידיעה של כל הלכה עם מקורה וסיבתה.

וכמה סיבוכי דברים, הבאים מסיבת העלמת העין מהיסוד המקורי במלאו בעת העסק בהלכה המסקנית - יסורו ע"י זה,

והשכל יתיישר להשקיף ברוחב הדעת ובמנוחת הלב,
על יסודי ההלכות והסתעפויותיהן ...
את הבנין הגדול הזה צריכים אנו לשכללו עוד ב"ברור הלכה" ...

ברוב המקומות (בגמ') צריכים להוסיף איזה ביאור,
באיזה אופן יצאה ההלכה מתוך התלמודים, וההערות הללו צריכות להכתב בחלק של "ברור הלכה".

במילים אלו משרטט מרן הראי"ה קוק זצ"ל את תוכנית היצירה הגדולה והמקיפה של "הלכה ברורה ובירור הלכה". בדרך זו צועד "מכון הלכה ברורה" בעזר השי"ת, מתפתח ומשתכלל, עד שכיום יצאו לאור יותר מעשרים מסכתות.

עבודה גדולה מקיפה זו דורשת צלילה עמוקה וממושכת בים התלמוד, המתפשט למרחב עצום ואדיר של ראשונים ואחרונים, מחדשים ופוסקים - לאורך הדורות. הרגיל בעסק התורה יודע שכל סוגיה וסוגיה רבו עניניה וסעיפיה, ותשלח פארותיה והשלכותיה לאין קץ, מסיבה זו אחר מלאכת הכתיבה והעריכה הראשונים, נעשית מלאכת עריכה של תימצות, נפה אחר נפה, כדי שיוכל הדף להכיל את העושר הגדול שעמד לעיני הכותבים. ברור שחכמת הצימצום הנ"ל הכרחית לתועלת המעיין והלומד, אך מאידך לא כל הנאמר והמתחדש, או אפילו הנכתב בבית מדרשנו, יכול להכנס בתחום הנדפס.

וע"כ אנו אומרים בפה מלא: יותר ממה שנדפס לפניכם קרינו, (ע"פ סוטה פ"ז מ"ז). הלומד חד העין ישים לב שהדברים אמורים גם לאידך: יותר ממה שנדפס - כתוב כאן. היינו, נושאים רבים וחשובים הוצרכנו לצמצם ולרמז בראשי פרקים ותו לא, מכורח המציאות.

 

קשיים בלימוד והוראה:

תמצות ומורכבות

בעזר השי"ת נוכחים אנו שהגמרות בהוצאת "מכון הלכה ברורה", מתפשטות ונפוצות בקרב הלומדים. אך דא עקא, חלק נכבד מהלומדים, בעיקר הצעירים, מתקשים להתמודד עם המורכבות והתימצות של "ברורי ההלכה" המעמיקים. הדפסת "ברורי ההלכה" בצורה מפורטת, ובהוספת כותרות וכדו' - היתה אמנם מקילה על הלומד, אך אינה אפשרית בגלל כורח הקיצור בהדפסה (עי' לעיל).

דרך לימוד הגמרא

בעיה נוספת נשמעת מפי המלמדים, הטוענים שתחילה יש ללמוד את הגמרא על בוריה, ורק אח"כ לעיין ב"ברור הלכה", כדי לראות כיצד מתקבלת ה"הלכה למעשה" מתוך הגמ'. טענה זו מתבססת על ההנחה שבמקום בו מסתיים שיעור הגמ', שם רק מתחיל לימוד "ברור הלכה", שלפי דעתם שייך הוא רק לחלק "החידושים" שנהוג למעט בהורתו ובלימודו.

טענה זו מוטעת ביסודה, בהניחה שהוראת לימוד הגמ', ע"י לימוד שיטות הראשונים עד להלכה, הוא ענין בפני עצמו, שאינו שייך ללימוד הסדור של הגמרא באופן רגיל. לאמיתו של דבר ההיפך הוא הנכון, לימוד יסודי של הגמ' אפשרי רק ע"י ניתוח שיטות הראשונים מתוך הגמ'.

(כמובן, בלי לייגע את התלמידים בפרטים ובמשא ומתן המסתעף מדבריהם). בדרך זו תהא גם תועלת לחידוד התלמידים, כיצד יש ללמוד גמ' בעיון, לדייק ולחפש את יסודות הסוגיה, שבהם למעשה עוסקות שיטות הראשונים השונות.

מהראוי להביא כאן את דברי המאירי (מההקדמה לחיבורו "בית הבחירה") השייכים לענין זה:

"וכלל אומר לך ... והוא שכל מי שלא יחוש ליגיעת פסק הענין, לא יעלה בידו בהרבה מקומות אמתת הפירוש, וגם הוא לא יתעמל (מלשון "עמל") בזה".

חומר ערוך להוראה

כמו כן קיים קושי נוסף המעלה בעיה מפני מלמדים ומחכנים, כיצד ניתן להעביר את "ברורי ההלכה" במערכת שיעורים, באופן מסודר ובהיר לתלמיד ממוצע?

הפתרון

הפתרון לבעיות שהועלו לעיל, הוא יצירת חיבור נפרד של "ברורי הלכה" במתכונת ערוכה ומסודרת, ללימוד והוראה.

כמובן שישנן רמות שונות של ישיבות, וסגנונות לימוד שונים, דבר המצריך בעצם עריכת חיבור שונה לכל אחד ואחד - דבר שאינו אפשרי. מפני כך בחרנו בדרך שונה, דהיינו לתת לפני המורים "ברורי הלכה" ערוכים ומסודרים להוראה, ומתוכם יבחר המורה את דרכו בהוראת החומר, עפ"י רמת כתתו וסגנונו האישי.

צורת ברורי הלכה הערוכים להוראה

במדור זה יש כמה סוגיות ממסכתות שונות, כאשר בכל סוגיה וסוגיה מובאת כותרת הנושא, מתחתיה ציון הדף והציון ב"עין משפט".

לאחר כותרת הסוגיה, מובאים ראשי הפרקים העיקריים של הסוגיה.

לאחר מכן, לפני הסוגיה עצמה, מובא מבוא כללי הסוקר את עיקרי הברור.

הסוגיה עצמה ערוכה בעזרת כותרות ראשיות משניות וכו', כדי להקל ככל שניתן על הבנת הנושא, ועם זאת לשמור על התוכן המעמיק של הנושא.

דגש מיוחד ניתן להגדרת כל שיטה ושיטה, למרות שבמקרים רבים נראה היה כאילו ניתן לצרפן ולהשוותן לשיטה אחת. כמו כן ניתנה תשומת לב, להבדלה בין עצם השיטה לבין הדברים העולים ממנה, או אפי' רק משתמעים ממנה (צויין: העולה מדבריו, משמעות וכדו').

מבנה הסוגיה וסגנונה

כל סוגיה מחולקת לראשי פרקים הקשורים לנושא הסוגיה. בתוך כל ראש פרק מובאות שיטות הראשונים השונות, בשימת לב בין שיטה מפורשת לשיטה שמשתמעת ממנה מסקנה כלשהי.

בסוף שיטות הסוגיה, הובאה שיטת ההלכה עפ"י השו"ע - מחבר ורמ"א, בשימת לב מרובה באלו שיטות ראשונים הלכו המחבר והרמ"א.

נספחים

בסוף הסוגיה הובאו שני נספחים: א. שאלות לתלמיד. ב. טבלאות סיכום.

השאלות לתלמיד מאפשרות לר"מ לתת שאלות חזרה על החומר הנלמד, בצמוד לחוברת או בלעדיה, על ידי הפניה למקורות הסוגיה.

נספח הטבלאות מסכם את השיטות השונות וההבדלים שביניהם בצורה בהרה.

סוף דבר

מטרתן של סוגיות אלה, הערוכות להוראה עפ"י בירור הלכה, לתת ביד המעיין או המורה:

  1. יכולת מהירה להכנס לעומק הסוגיה.
  2. להכין מערכי שיעור עפ"י הבנתו ושאיפתו, בהתאם לרמת התלמידים.
  3. להשקיף באופן מסודר ובהיר על הסוגיה, מראשיתה ועד סופה, "לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא".

אנו תפילה שנזכה להפיץ תורה, להגדילה ולהאדירה בדרך זו, "ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו".

בעריכת הרב אברהם קוסמן

רשימת הסוגיות

מסכת סוכה

דף נושא הסוגיה קובץ WORD קובץ HTML
ב. סוכה הגבוהה מעשרים אמה
ג: שיעור בית החייב במזוזה
ח: סוכת גנב"ך רקב"ש
ט. הכשר סוכה ישנה
יב. גזירת אוצר
יב. הכשר חבילות לסיכוך
יג. מספר העצים בחבילה הפסולה לסיכוך
יג: פסול ירקות לסיכוך
לא. אימתי סוכה גזולה כשרה
לא. סוכה גזולה או סוכה ברשות הרבים - כשרה לכתחילה או בדיעבד

כט: לולב היבש
כט: פסולי לולב (ארבעת המינים) בשאר ימים
לא. סוכה גזולה והמסכך ברה"ר
לא.-: נטילת ארבעת המינים בשעת הדחק
לב: הדס היבש

מסכת גיטין

ח.-: כיבוש יחיד

מסכת קידושין

דף נושא הסוגיה קובץ WORD קובץ HTML
ב. קידושי כסף
ה: "נתן הוא ואמרה היא"
ז: המקדש בשיראי
לא. מה קודם: כיבוד אב או כיבוד אם?
לא: אב ואם שרוצים לכבד את בנם
לא: איסור יציאה מארץ ישראל
לא: מורא מאביו

מסכת בבא קמא

דף נושא הסוגיה קובץ WORD קובץ HTML
ה: טעמי הפטור של שן ורגל ברשות הרבים
ו. אבנו סכינו ומשאו שנפלו מהגג והזיקו
ט. שיעור הוצאה לקיום מצוה
ט: הוצאה להידור מצוה
יא. שומר שמסר לשומר
כז. עובר דרך הנתקל בממון חברו
כז: עביד איניש דינא לנפשיה
לב. הרץ לכבוד שבת והזיק
לב. שניים שהיו רצים
נו. היודע עדות לחברו ואינו מעיד לו
נט: השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן
ס: הצלת עצמו בממון חברו
ס: לקיחה או החלפה של חפץ מחברו ללא רשות על מנת לשלם
פה. מצות ריפוי

מסכת בבא מציעא

דף נושא הסוגיה קובץ WORD קובץ HTML
ה:-ו. האם חשוד לממון חשוד גם לשבועה
י. קנין ארבע אמות
י: אין שליח לדבר עבירה
כא. המוצא פירות מפוזרים
כא. המוצא פירות מפוזרים דרך נפילה
כב., כד: אבידה כתוצאה מאסון טבע
כב: מקום כסימן לאבידה
כג: אבידה שעבר זמן רב מעת שאבדה
כד: החזרת אבידה לפנים משורת הדין
סא: הגונב דרך צחוק או על מנת לשלם
סב. חייך קודמים לחיי חברך

מסכת מכות

דף נושא הסוגיה קובץ WORD קובץ HTML
ב. חיוב מלקות בעדים זוממים
ב: חיוב עדים זוממים – קנס או ממון
ג.-: שמיטת כספים במלוה לעשר שנים
ג: המתנה שהשביעית לא תשמט הלואתו
ה. החשש למציאות נדירה – "נהורא בריא" ו"גמל פורח"
ז. סנהדרין בארץ ישראל ובחו"ל
ח. הנכנס לחצר ברשות
טז. איסור "בל תשקצו" והשהיית נקבים
כא. כתובת קעקע

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 02-6521259
פקס 02-6537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמה | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור לרמי"ם
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | דף יומי | תקוני טעויות דפוס | צרו קשר

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | THE TECHNIQUE | EXAMPLE |
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US