Halacha Brura and Berur Halacha
Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה


מפתח לפירושים על משנה תורה להרמב"ם




לחיפוש ספר או נושא בקבצי המפתח, הקלד את המלים המבוקשות בתיבה שלמטה, והקלק על "חפש".
Loading


אופי המפתח
דרך עבודתנו
כללי השימוש במפתח, בקצרה
דברי הערכה
מדוע לא צייננו את הנושא שבו עוסק כל מקור
מהדורות המפתח
שרות ריכוז מקורות
רשימת הלכות הרמב"ם
רשימת הספרים
סיוע למפעל
לזכר עולם

אופי המפתח

מפתח זה מראה עבור כל הלכה במשנה תורה לרמב"ם, מקורות שעסקו באותה הלכה. יש כאן יותר מחמש מאות אלף מראי מקום, מתוך יותר משלושת אלפים ושבע מאות ספרים.

במפתח זה שולבו גם מקורות שאינם עוסקים בדברי הרמב"ם עצמו, אך עוסקים בנושא שבו דן הרמב"ם בכל הלכה והלכה. בכך הוא מהווה מפתח כללי לנושאי הלכה, לפי סדר הרמב"ם. אופי זה של המפתח נקבע על פי צרכיו של מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, השואף לברר את שיטות כל הפוסקים בהלכה ולא רק את שיטת הרמב"ם. אלא שסדר הרמב"ם הוא הסדר הנוח ביותר לבנות סביבו את מערך המקורות. מפתח זה הוא גם אמצעי להצלת חיבורים רבים מתהום הנשייה. עקב ריבוי ספרי הקודש היוצאים לאור, עלול להיווצר מצב שבו תוכן הספר אינו מגיע לידיעת הלומדים. ע"י מפתח זה, מובא לידיעת הלומדים המעמיקים דבריו של כל ספר על נושא מסוים שהלומד עוסק בו. יהי רצון שזכות המחברים הצדיקים תגן עלינו בזכות מצוה זו.

הוספנו בראש כל פרק, בצד ימין, את מספרו הסידורי של הפרק, בכל משנה תורה. בסך הכל יש בדיוק אלף פרקים במשנה תורה.

כמו כן, הכנסנו בראש כל פרק קישור למאגר "סנונית", למי שמעונין לראות את לשון הרמב"ם באותו פרק, וקישור למאגר מפרשי הרמב"ם של Hebrewbooks, למי שמעונין לראות את לשון מפרשי הרמב"ם באותו פרק.

דרך עבודתנו

שלושה סוגי ספרים נסקרו להכנת המפתח: א) ספרים המסודרים לפי סדר הלכות המשנה תורה; ב) ספרים שאינם מסודרים לפי סדר הלכות המשנה תורה, אבל יש בסופם (או בתחילתם - במיעוט) מפתח, המציין היכן בספר מובאים דברי הרמב"ם; ג) ספרים שאינם מסודרים לפי סדר המשנה תורה, ואף אין להם מפתח למובאות, אלא שאנחנו עברנו עליהם דף אחר דף, ורשמנו את המקומות שהרמב"ם מוזכר בהם. כמו כן, רשמנו בצורה מזדמנת מקורות מספרים אחרים, שלא עברנו עליהם באופן שיטתי (ספרים אלו אינם מופיעים ב"רשימת הספרים" דלהלן).

את הספרים מהסוג הראשון הנ"ל, המסודרים לפי סדר המשנה תורה, ריכזנו על פי: הקטלוג הממויין בספריית מוסד הרב קוק, הקטלוג הממויין בספריה הלאומית, רשימת מפרשי הרמב"ם לר"י רובינשטיין (נדפסה ברמב"ם מהדורת שולזינגר, סוף כרך ה), ואוצר הביאורים והפירושים לר"י כהן. כשצייננו במפתח לספרים אלו, רשמנו רק את שם הספר, בכל הלכה שהספר דן בו. זאת, משום שדי בכך כדי שהמעיין יוכל למצוא את המקור. אולם אם באותו ספר חל שיבוש בסדר ההלכות או שיבוש בציוני ההלכות, רשמנו את העמוד או את הדף. לא צייננו הלכות של הרמב"ם שאותו ספר דן בו אגב דיונו בהלכה אחרת, מלבד במקומות בודדים (במקרים אלו צויין המקום, מאחר שאז לא היה די בשם הספר כדי להראות את המקום). בהרבה מהספרים מהסוג הזה, רק חלק מהספר הוא חידושים כסדר הרמב"ם; כדי להקל על המעיין למצוא את המקום, צייננו ב"רשימת הספרים" דלהלן את מספרי הדפים מהספר המוקדשים לחידושים על הרמב"ם.

באיסוף הספרים מהסוג השני הנ"ל, שיש בהם מפתח למובאות מהמשנה תורה, השתדלנו להקיף כמה שיותר. בספרים אלו רשמנו את מספר הסימן או את מספר העמוד. יש מהמפתחות הללו שמציינים במדוייק כל הלכה ברמב"ם המובאת בספר, ויש מהם שלא הקפידו לציין כל מקום שהרמב"ם נזכר, או שלא הקפידו על דייקנות מספקת. מכל מקום, אנו העתקנו מהמפתחות כפי שהם, חוץ ממקומות אחדים שבהם עלה בידינו לתקן אי-דיוקים באותם מפתחות, או להוסיף ציונים.

בבחירת הספרים מהסוג השלישי הנ"ל, שאינם מסודרים לפי סדר הרמב"ם ושאין להם מפתח, לא היתה לנו שיטה נוקשה. השתדלנו לבחור ספרים שאינם מסודרים לפי סדר הש"ס או השו"ע, כך שלא היתה עדיין דרך קלה למעיינים למצוא בהם את מבוקשם, ולכן מיפתוחם נחוץ יותר. כמו כן הבאנו במיוחד את המקורות מן הספרים של הראי"ה קוק זצ"ל, הוגה רעיון ההלכה ברורה והבירור הלכה. בספרים אלו רשמנו את מספר הסימן, או העמוד. במיפתוח ספרים אלו רשמנו גם מקומות שבהם לא נזכר הרמב"ם עצמו, אם נזכרו נושאי כליו בהלכה הנידונה; ולעתים רשמנו גם מקומות שלא נזכרו בהם במפורש הרמב"ם או נושאי כליו, אם אותו ספר דן שם בנושא של ההלכה ההיא. זאת, מתוך המגמה שהזכרנו לעיל, שרצינו שיהיה זה מפתח כללי לנושאי הלכה לפי סדר הרמב"ם, ולא רק מפתח לדברי הרמב"ם.

המקורות הדנים בכל הלכה מובאים לפי סדר א"ב, לנוחות איתור כל מקור ב"רשימת הספרים" דלהלן, אם יהיה למעיין צורך בכך.

כשספר מסויים דן ברוב ההלכות שבפרק מסויים (או בכולן), הסתפקנו לשם קיצור באיזכורו בראש אותו פרק, באותיות מודגשות, תחת הכותרת "רה"פ" = על רוב הפרק.

פעמים שמקור מסויים אינו מפרש שום דבר על ההלכה הנידונה ברמב"ם, אלא רק מציין מראה מקום אחר הדן בדברי הרמב"ם. במקרים אלו הבאנו את המקור הראשוני, ואח"כ בסוגריים מרובעות [ ] את המקור הנוסף הנזכר בדבריו. כך, המעיין לא יצטרך לעיין במקור הראשוני, כשבעצם די לו העיון במקור הנוסף הנזכר בדבריו. מאידך גיסא, לא רצינו לציין רק את המקור שהוא מציין עליו, מאחר שלא בדקנו אם אכן מקור זה עוסק בדברי הרמב"ם, ואם אין טעות בציון.

במקומות אחדים, התאפשר לנו לציין את הנושא הנידון במקור מסויים, או באיזה מנושאי כלי הרמב"ם דן אותו מקור. במקרים אלו רשמנו בתוך סוגריים מקורזלות { } אחרי שם הספר, את הנושא הנידון, או את שם אותו אחד מנושאי כליו.

כשאותו ביאור מודפס בשני מקורות, צייננו את שניהם, וביניהם סימן שויון =, כדי שהלומד ידע שאינו צריך לעיין בשני המקורות, ומאידך גיסא, מי שיש לו רק ספר אחד מהשניים, לא יפסיד.

בדעתנו להמשיך ולעדכן מפתח זה, בציונים לשלושת סוגי הספרים הנ"ל: ספרים חדשים על פי סדר הרמב"ם שעתידים לצאת לאור; ספרים עם מפתחות שכבר הופיעו ושלא הספקנו להכניסם, ושעוד יופיעו; וספרים מן הסוג השלישי, שאין להם אפילו מפתח, שעוד רבים כאלו מצפים למיפתוח. בשלב מאוחר יותר, יהיה צורך גם לעבור על הספרים מהסוג הראשון ולציין מהם מקורות שנידונו אגב דיון בהלכה אחרת ברמב"ם. נבקש מכל מי שימצא טעות במפתח זה, להודיע לנו, לצורך תיקונן במהדורות עתידיות שיראו אור בע"ה.

מקורות אחדים שצוינו כבר במפתחות אחרים המצויים בידי הציבור, הושמטו כאן כדי למנוע כפילות.

כללי השימוש במפתח

א. לומד המעוניין למצוא מקורות העוסקים בהלכה מסויימת ברמב"ם, יבחר ברשימת ההלכות את שם ההלכות הנחוץ לו. לחיצה על שם ההלכות תעביר אותו לחלק במפתח העוסק באותן הלכות. שם יגלול עד שיגיע להלכה המסויימת הנחוצה לו. כל הלכה ברמב"ם מצויינת ע"י מספר הפרק ומספר ההלכה, מופרדים על ידי קו נטוי.

ב. עבור כל הלכה, רשומים המקורות העוסקים באותה הלכה. בחלקם שמות ספרים בציון פרק או עמוד וכיוצא בזה, ובחלקם שמות ספרים בלבד. כאשר מצויין שם הספר בלבד, הכוונה היא לספר המסודר לפי סדר הלכות הרמב"ם (ולכן לא היה צורך לציין בו מיקום).

ג. על המעיין לחפש גם ברשימת המקורות המופיעה (באות מודגשת) בראש הפרק שהוא עוסק בו, אחרי הכותרת "על רוב הפרק". אלו הם מקורות העוסקים ברוב ההלכות שבאותו פרק (או בכולן). לפיכך, רבים הסיכויים שמקורות אלו עוסקים בהלכה החשובה למעיין. למקורות אלו יש חשיבות מיוחדת, מכיוון בדרך כלל אלו הם ספרים העוסקים בהרחבה ובייחוד בהלכות אלו של הרמב"ם (כגון שבת הארץ, על הלכות שמיטה ויובל).

ד. כאשר מופיע מראה מקום בתוך סוגריים מרובעות [ ], אחרי שם ספר אחר, על המעיין לחפש את המראה המקום שבתוך הסוגריים המרובעות. משמעות סימון זה היא, שהמקור הראשון (שהוא מן הספרים הכלולים במפתח זה), אינו כותב שום חידוש על הרמב"ם באותה הלכה, אלא הוא רק מציין למראה מקום (היינו, מראה המקום שבתוך הסוגריים המרובעות). לכן המעיין אינו צריך לחפש את המקור הראשון.

ה. לעתים מופיעות אחרי מראה המקום, מלים אחדות בתוך סוגריים מקורזלות{ }. אלה הן המלים (או הנושא) מתוך ההלכה של הרמב"ם, שעליהן מוסבים דברי המראה המקום הזה; או, שזהו שם של אחד ממפרשי הרמב"ם שעליו מוסבים הדברים. מעיין הזקוק לפירושים על מלים אחרות מתוך ההלכה ההיא ברמב"ם (או על מפרש אחר), יראה מיד שלא לחפש במראה המקום ההוא. במקום שיש במראה מקום אחד כמה עמודים נפרדים (וכדומה), אם הנושא (או המפרש) שבתוך הסוגריים המקורזלות בא אחר כולם, בסוף השורה, המשמעות היא שכל העמודים מתייחסים לנושא הזה (או למפרש הזה). אם הסוגריים המקורזלות באים אחרי אחד העמודים, המשמעות היא שהנושא (או המפרש) מתייחס רק לאותו עמוד. אם חלק מהעמודים הם ברצף אחד (כגון קמד-קמח), ואחריהם באים סוגריים מקורזלות, המשמעות היא שהנושא (או המפרש) מתייחס לאותו רצף עמודים.

ו. כשמופיע סימן שויון =, הכוונה היא שאותו מקור מופיע בשני ספרים, ודי למעיין לחפש את אחד מהם.

ז. הקיצורים ע"ג ו-ע"ד פירושם, הטור השלישי והרביעי בדף, בספר המודפס בשני טורים לעמוד. הקיצור ע"ב פירושו תלוי בסוג הספר: בספר המודפס בטור אחד לעמוד, פירושו העמוד האחורי של הדף (כמקובל). בספר המודפס בשני טורים לעמוד, פירושו (בדרך כלל) הטור השמאלי של העמוד הקדמי של הדף, שהוא הטור השני מארבעת הטורים שבדף.

ח. כל ספר בא בשורה נפרדת. בין חלקים שונים, עמודים שונים, או סימנים שונים, באותו ספר, מפריד פסיק. כשיש רצף של עמודים או סימנים, לא נרשמו כולם, אלא נרשם הראשון והאחרון, וביניהם מקף מחבר.

ט. כשיש למעיין קושי למצוא את הספר המצויין, או את מראה המקום באותו ספר, יפנה ל"רשימת הספרים". שם ניתנים פרטים ביבליוגרפיים נוספים, כגון שם המחבר ושנת הדפוס, ומיקום הספר בספריות שונות. כן ניתנים שם פרטים שונים על אופן סידור אותו ספר, שיסייעו במציאת המקור.

דברי הערכה (מאת הרב אריה שטרן)

חשיבות יתירה נודעת ללימוד ההלכות של הרמב"ם, כי מלבד היותו בין הבולטים שבתקופת הראשונים, הרי הוא גם פוסק את הדברים להלכה בספרו משנה תורה, שהוא הספר המקיף ביותר של ההלכות היוצאות מן התלמודים.

פעמים רבות מתגלה על ידי פסקיו שיטה חדשה בהבנת הסוגיה, ולא זו בלבד, אלא שגם כל הלכה המגלה את שיטתו בביאור הגמרא מחייבת את ההלכות האחרות הקשורות לאותו עניין, וכאשר נראה שאין ההלכות מותאמות נדרשים אנו ליישבן. כל סתירה או השמטה בהלכות הרמב"ם משמשות אתגר למפרשים רבים, ראשונים ואחרונים, המבקשים לתרץ את הקושיות ע"י הבאת מקור אחר, גירסה נוספת או סברה חדשה, ומכל מקום כולם דנים בעניין מתוך יראה וכבוד כלפי "הנשר הגדול".

במסגרת תלמודנו בבית המדרש של מכון "הלכה ברורה ובירור הלכה" עסוקים אנו הרבה בבירור שיטת הרמב"ם, שהלא זו מגמתנו, להבין את ההלכה איך היא יוצאת מן הסוגיות בגמרא. כך אנו עושים בעקביות ובשיטתיות בכל הלכה ובכל נושא בלי שום דילוג, ולכן הננו עמלים הרבה למצוא את כל המפרשים אשר עסקו בבירור ההלכות, את אלו הידועים ואת אלו הידועים רק במעט. להקלת החיפוש, הכינו שניים מחברי המכון, הלא הם ברוך כהנא והרב אליהו שלמה רענן זצ"ל הי"ד, ועימם ר' יעקב בלום זצ"ל, מפתח לפירושים על הרמב"ם, ואנו משתמשים בו כבר זמן רב.

בתחלה לא היה בדעתנו להוציא את המפתח כספר לציבור הרחב, וחשבנו שמאחר שיש בתקופה זו מולי"ם המכינים מפתחות דומים כחלק מן ההוצאה החדשה והמפוארת של הרמב"ם, לא נותר לנו מה לחדש. ברם התברר כי המפתח אשר נערך ע"י חברי המכון מקיף יותר, ועוד התברר, כי עורכי המפתחות במהדורה החדשה של הרמב"ם משמיטים בזדון את חידושיו של גאון ישראל וקדושו מרן הרב קוק זצ"ל, דבר שלא נשמע כמוהו, שמשמיטים ומתעלמים מדברי תורה מסיבות זרות. לפיכך החלטנו להשלים את החסר ולהוציא את המפתח כספר היוצא על ידינו.

יישר כוחם של חברינו על מפעלם החשוב, אשר יוסיף בוודאי הרבה לתלמוד תורה בשלמותה, ותורת ה' תמימה: כשהיא תמימה - משיבת נפש.

מדוע לא צייננו את הנושא שבו עוסק כל מקור

בצד רבים ממראי המקומות צייננו בקיצור (בתוך סוגריים מקורזלות { }) את נושא שבו הוא עוסק, או את שמו של נושא הכלים שבו הוא עוסק. אבל ברוב המקומות אין רמז לנושא שבו עוסק המקור. מבקרים רבים העירו לנו על כך, שקשה להשתמש במפתח מכיון שהמעיין אינו יודע מהו הנושא, ולפעמים הלכה אחת ברמב"ם מקיפה נושאים רבים; כך שלעיתים מישהו טורח לחפש את הספר המסומן, ולבסוף מגלה שהספר אינו עוסק בנושא שחשוב לו אלא בנושא אחר. להלן תשובתנו לטענה זו:

הסיבה לכך שלא צייננו את הנושאים, היא שהדבר היה לוקח לנו הרבה יותר זמן. מיפתוח ספר עם הוספת הנושא הנידון בכל מקור - לוקח להערכתנו זמן כפול פי עשר ממיפתוח מינימלי, של ציון הלכות הרמב"ם בלבד. אם כן, אפשר להספיק לעבור על עשרה ספרים בדרך המיפתוח המינימלי, באותו זמן שמספיקים לעבור על ספר אחד בדרך של הוספת הנושא. התוצאה למשתמש במפתח היא, שבדרך הראשונה יש לו חמישים מקורות על הלכה אחת (לדוגמה), וגם אם לפעמים חלק גדול מהם אינם חשובים לו (ויפסיד זמן בחיפוש אחריהם), יש סיכוי שחלק גדול יהיו חשובים לו (או למישהו אחר), ויאירו את העניין מהרבה פנים. ואילו בדרך השנייה, יהיו לו רק חמישה מקורות על אותה הלכה (לדוגמה), וגם מתוכם יתכן שחלק גדול לא יהיו חשובים לו (אלא שלא יפסיד זמן בחיפוש).

אנחנו לא הראשונים שעורכים מפתח דרך זו. הספרים: פנים חדשות, לב שלם, ו-ויקח אברהם (ובמידה פחותה חיים ומלך, מרכבת המשנה [אלפנדרי], ומראה הנוגה), ציינו מראי מקומות לפי סדר הלכות הרמב"ם בלי לציין את הנושא אלא לכל היותר להעתיק את המלים הראשונות שבהלכה של הרמב"ם (מה שלא תורם לידיעת הנושא המדוייק הנידון שם).

המפתח אינו מיועד ללומד כדרכו, לעצמו, שרוצה למצוא תשובה לשאלה שלו על המקום. ללומד כזה אכן קשה להפיק תועלת מהמפתח שלנו. המפתח שלנו מיועד דווקא למי שרוצה לברר נושא באופן מקיף, ומוכן להקדיש לכך זמן. אדם כזה מעונין במאגר גדול ככל האפשר של מקורות, גם אם יתברר לו שחלקם אינם חשובים לו. עבור לומדים כאלו בחרנו בדרך המיפתוח המינימלי.

יתר על כן: אם נשווה מפתח זה למפתחות אחרים המשמשים את המעיינים, נראה שהמפתח הזה נותן מידע יותר ממוקד. מפתחות אחרים מסודרים בדרך כלל לפי נושאים, וברוב המקרים, אינם נותנים תיאור מדויק של המקור, אינם אומרים לאיזה נקודה הוא מתייחס. קשת הנושאים במפתחות מסוג זה אינה יכולה להקיף יותר מכמה מאות. לכן מי שרוצה להצטמצם יותר מזה - יצטרך לפתוח כמה מקורות "אפשריים", דהיינו כאלו שלפי התיאור ייתכן שהם נוגעים לנושא שלו, ויתכן שלא. גם כשניתנת כותרת המאמר הנדון, בדרך כלל זו כותרת כללית, ואינה מגלה למחפש האם המאמר עוסק בנושא המדוייק שהוא מעוניין בו. לעומת זאת, המפתח שלנו "חותך" את התורה ל-15,000 חלקים, כמנין ההלכות שבמשנה תורה לרמב"ם. זהו חיתוך הרבה יותר מדוייק מן המפתחות המצויים. נכון שהלכה אחת ברמב"ם יכולה להקיף כמה נקודות, אבל עדיין הסיכוי שהמחפש במקורות המצויינים בהלכה אחת במפתח שלנו, ימצא את מבוקשו, גדול הרבה יותר מבמפתחות אחרים. לשון אחרת: גם כשלא כתבנו אף מלה המרמזת על הנושא הנידון במקור מסוים, המחפש יוכל לדעת פחות או יותר מה הנושא; הרבה יותר מבמפתחות אחרים.

לפני הופעת המפתח הזה, מי שרצה לעשות בירור יסודי היה צריך לפתוח את "אוצר הביאורים והפירושים" לר"פ כהן, למצוא את רשימת מפרשי הרמב"ם, ולחפש בכל אחד מהספרים הרשומים שם; והיה צריך לפתוח ספרים שונים שיש בסופם מפתחות למובאות, ולחפש היכן הובאה אותה הלכה ברמב"ם, בכל ספר. והנה המפתח שלנו חסך לאדם כזה שעות חיפוש רבות, בפתיחת כ-600 מפרשים על הרמב"ם, ובפתיחת כ-1600 ספרים בעלי מפתח מובאות: הוא רואה מיד אלו ספרים עסקו בהלכה זאת, ועתה נותר לו רק לבדוק האם ספרים אלו עסקו בנקודה הספציפית שבה הוא מעונין.

עדיין אלפי ספרי חידושים שוכבים מחכים לגואל, כשאין ללומדי תורה גישה אליהם. לכן השיטה צריכה להיות מיפתוח מינימלי של ספרים רבים ככל האפשר; והדרך של מיון המקורות לפי הלכות הרמב"ם היא הקלה ביותר, מצד אחד, ומצד שני נותנת דרגת "חיתוך" גבוהה, כאמור.

השיטה שלנו נותנת יתרון נוסף: היא מאפשרת הרחבה שוטפת של המאגר לכלל הלכות הרמב"ם, כיון שאנחנו מוציאים "תוספת" כל שנתיים; בניגוד לפרנקל ש"חתם" את המפתח שלו, ואין צפוי עדכון כל כך תדיר.

יש דוגלים בגישת "התועלת השולית הפוחתת" מריבוי מקורות, המניחה שאם נסקרו חמישים מקורות (לדוגמה) בנושא מסוים, יש סיכוי קטן מאוד שמקור נוסף יגלה דבר שעוד לא נאמר. אם כן, אכן אין הצדקה לבדיקת עוד ספרים; אבל אם כן, גם אין הצדקה לחיבור ספרים נוספים, או מאמרים נוספים, ואין הצדקה לקיום ספריות גדולות. אנו מתנגדים לגישה זו, מכוח התפיסה של "שבעים פנים לתורה", ומכוח האימרה שבכל ספר יש לפחות פנינה אחת שמצדיקה את הוצאת הספר.

לבסוף, נראה איך נוהגים הגויים, ו"חכמה בגויים - תאמין". יש מפתח בעל עשרות כרכים עבי כרס, לפסקי דין אמריקאיים (ראה צילום). ספרי פסקי הדין הפדרליים האמריקאיים מגיעים לאלפי כרכים עבים, באותיות קטנות, ומחולקות לאזורים בארה"ב, ומחולקות לשלוש סדרות, מכיון שלא רצו למספר את הכרכים בארבע ספרות. ובכן, יש חברה, SHEPPARD, שממפתחת את פסקי הדין, ומציינת עבור כל פסק דין, היכן הובא בפסקי דין אחרים, בכל אלפי הכרכים שהזכרתי. לפעמים עבור פסק דין אחד (Lide v Mears, בצילום) מצויינים שבעים (!) מראי מקום לפסקי דין שציטטו אותו (מראה המקום מורכב ממספר הכרך, האזור בארה"ב, מספר הסדרה ומספר העמוד). ליד חלק ממראי המקום יש אות קטנה, שרומזת אם אותו פסק דין דוחה או מאשר את פסק הדין המצוטט, וכדומה. אבל בכל האחרים אין לדעת מה אומר פסק הדין המצטט על זה המצוטט. ובכל זאת, סידרת המפתחות האלו מצויה בכל ספריה משפטית בעולם, ועורכי דין ומשפטנים בודקים תדיר את פסקי הדין המצטטים כדי לראות מה נאמר בהם. מלאכה זו כל כך שכיחה עד שהיא זכתה לפועל SHEPPARDIZING (בימינו המפתח הזה כבר ממוחשב). ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלהם.

מהדורות המפתח

בשנת תשנ"ב יצא לאור המפתח במהדורה ראשונה, בהיקף של כשמונה מאות ספרים שנסקרו. בשנת תשנ"ה יצא לאור במהדורה שנייה, בתוספת יותר משש מאות ספרים ותיקונים רבים. בשנת תשנ"ח יצאה לאור "תוספת" למפתח, עם כארבע מאות ספרים חדשים. בשנת תש"ס יצאה לאור "תוספת שנייה", עם כשלוש מאות ספרים חדשים. בשנת תשס"ד נוספה תוספת שלישית למפתח הממוחשב (בלי שהודפס) עם כשלוש מאות ספרים חדשים. התוספת הרביעית היא משנת תשס"ו. התוספת החמישית היא משנת תשס"ט. התוספת השישית היא משנת תשע"א. התוספת השביעית היא משנת תשע"ב. התוספת השמינית היא משנת תשע"ד.

בע"ה, נוציא תוספות דומות מפעם לפעם, ובהצטבר כמות מספקת, נוציא את הספר העיקרי שוב בשילוב התוספות. נבקש שוב ממי שימצא טעויות כלשהן, להעירנו על כך, כדי שהדבר יתוקן במהדורות עתידיות, בע"ה. כאן המקום להודות לכל אלו שהעירו לנו על מראי מקומות בלתי מדוייקים שהיו במהדורות הספר.

שרות ריכוז מקורות

המכון מציע שירות ריכוז מקורות עבור לומדים המעוניינים במקורות המצויינים במפתח זה, אך מתקשים למצוא אותם בספריות.

המעוניין בשירות זה, ישלח למכון את בקשתו, לפי הכתובת: ת"ד 6275, ירושלים 91062, או בדואר אלקטרוני: hb@netvision.net.il. הבקשה תכלול את ציון הלכות הרמב"ם, הפרק וההלכה, שלגביו הוא מעוניין במקורות, ואת כתובתו. המכון ישלח לו, במחיר עלות, 50 ש"ח לשעת עבודה, את צילומי המקורות.

רשימת ההלכות

כדי למצוא את המקורות על הלכה מסוימת ברמב"ם, לחץ על שם ההלכות ברשימה שלפניך.

הלכות
תשובה
הלכות
עבודה זרה
הלכות
תלמוד
תורה
הלכות
דעות
הלכות
יסודי
התורה

ספר
מדע

הלכות
מילה
הלכות
ברכות
הלכות
ציצית
הלכות
תפילין
מזוזה
וספר תורה
הלכות
תפלה
ונשיאת
כפים
הלכות
קריאת
שמע

ספר
אהבה

הלכות
מגילה
וחנוכה
הלכות
תעניות
הלכות
קידוש
החודש
הלכות
שקלים
הלכות
שופר
סוכה
ולולב
הלכות
חמץ ומצה
הלכות
יום טוב
הלכות
שביתת
עשור
הלכות
עירובין
הלכות
שבת

ספר
זמנים

הלכות
סוטה
הלכות
נערה
בתולה
הלכות
יבום
וחליצה
הלכות
גירושין
הלכות
אישות

ספר
נשים

הלכות
שחיטה
הלכות
מאכלות
אסורות
הלכות
איסורי
ביאה

ספר
קדושה

הלכות
ערכין
וחרמין
הלכות
נזירות
הלכות
נדרים
הלכות
שבועות

ספר
הפלאה

הלכות
שמיטה
ויובל
הלכות
ביכורים
הלכות
מעשר שני
ונטע רבעי
הלכות
מעשר
הלכות
תרומות
הלכות
מתנות
עניים
הלכות
כלאים

ספר
זרעים

הלכות
מעילה
הלכות
עבודת יום
הכיפורים
הלכות
פסולי
המוקדשין
הלכות
תמידין
ומוספין
הלכות
מעשה
הקרבנות
הלכות
איסורי
מזבח
הלכות
ביאת
מקדש
הלכות
כלי
המקדש
הלכות
בית
הבחירה

ספר
עבודה

הלכות
תמורה
הלכות
מחוסרי
כפרה
הלכות
שגגות
הלכות
בכורות
הלכות
חגיגה
הלכות
קרבן פסח

ספר
קרבנות

הלכות
מקוואות
הלכות
כלים
הלכות
טומאת
אוכלין
הלכות
שאר אבות
הטומאות
הלכות
מטמאי
משכב
ומושב
הלכות
טומאת
צרעת
הלכות
פרה
אדומה
הלכות
טומאת מת

ספר
טהרה

הלכות
רוצח
ושמירת
הנפש
הלכות
חובל ומזיק
הלכות
גזילה
ואבידה
הלכות
גניבה
הלכות
נזקי ממון

ספר
נזיקין

הלכות
עבדים
הלכות
שלוחין
ושותפין
הלכות
שכנים
הלכות
זכייה
ומתנה
הלכות
מכירה

ספר
קנין

הלכות
נחלות
הלכות
טוען ונטען
הלכות
מלוה ולווה
הלכות
שאלה
ופקדון
הלכות
שכירות

ספר
משפטים

הלכות
מלכים
הלכות
אבל
הלכות
ממרים
הלכות
עדות
הלכות
סנהדרין

ספר
שופטים

למצוא את ההלכות לפי סדר אלפאביתי - בחר אחת מן ההלכות בתפריט הנשלף:

רשימת הספרים

לעזרת המעיינים עומדת רשימת הספרים שמהם נאספו המקורות. ברשימה זו שלושה סוגי ספרים, על פי הסיווג שנזכר לעיל: א) ספרים המסודרים לפי סדר הלכות הרמב"ם, והם מופיעים ברשימה זו בלי סימן מיוחד; ב) ספרים שאינם מסודרים לפי סדר הלכות הרמב"ם, אבל יש בסופם מפתח מובאות של הלכות הרמב"ם; והם מופיעים ברשימה זו עם הסימן *; ג) ספרים שאינם מסודרים לפי סדר הלכות הרמב"ם, ואף אין להם מפתח מובאות, אלא אנו ליקטנו מתוכם את המקומות שמובאות בהם הלכות מן הרמב"ם; ספרים אלו מופיעים ברשימה זו עם הסימן §.

יש מטרות אחדות לרשימה זו:

1) כשקיים יותר מספר אחד בעל אותו שם, יוכל המעיין לברר איזהו הספר שאליו התכווננו במפתח, ע"י עיון ברשימה, ששם ניתן שם המחבר. במקרה שמפתחנו סוקר יותר מספר אחד בעל אותו שם, הבדלנו ביניהם ע"י הוספת שם המחבר בסוגריים בגוף המפתח (או לגבי שני הספרים, או לגבי אחד מהם, כאשר האחר נשאר סתמי ובזה מלמד שהכוונה היא למחבר האחר - הכל כמפורט ברשימת הספרים).

2) כשיש מהדורות אחדות של אותו ספר, ובהן מספורים שונים של דפים, חשוב למעיין לדעת באיזו מהדורה השתמשנו, כאשר ציונינו לאותו ספר הם לפי דפים. ברשימת הספרים צייננו באיזו מהדורה השתמשנו.

3) ספרים רבים הנזכרים במפתח אינם מצויים בכל ספריה. לכן רשמנו ליד כל ספר כזה באיזו ספריה ניתן למוצאו, ואת מיקומו בספריה. ספרים אחדים ניתנים להורדה באינטנרט בצורת קובץ; צייננו אותם עם הקישור לאתר הרלוונטי.

4) לעתים חשוב למעיין לדעת באיזו שיטה ליקטנו את המקורות מספר מסויים - אם עברנו על כל הספר בעצמנו, או שרק העתקנו ממפתח המובאות, או רק העתקנו את ההלכות הנידונות כסדר. לכן לפני שמות הספרים בא ציון §, או כוכבית *, או שלא בא שום סימון, הכל לפי שיטת הליקוט.

5) בספרים אחדים היה צורך למסור פרטים אחדים על אופן סידור הספר, שבלעדיהם היה קשה למצוא את המקור באותו ספר. לדוגמה, כשיש בספר כרכים אחדים, היה צריך להודיע אילו הלכות של הרמב"ם כלולות בכל כרך; כשבספר נדפסו בטעות הלכות הרמב"ם שלא כסדרן, היה צורך להודיע מה סדרו; כשהספר ממוספר במספורי דפים שונים, ורשמנו מקורות לפי מספרי הדפים, חשוב להודיע לאיזה מיספור דפים התייחסנו.

לחץ על אחת מן האותיות שלפניך כדי להגיע לשמות הספרים המתחילים באותה אות:

כ

י

ט

ח

ז

ו

ה

ד

ג

ב

א

ת

ש

ר

ק

צ

פ

ע

ס

נ

מ

ל

אם אינך יכול לפענח את הקיצורים שהשתמשנו בהם ברשימת הספרים, לחץ כאן: רשימת הקיצורים.

סיוע למפעל

שאיפתנו היא למפתח את כל הספרות התורנית, כדי להביא להישג יד הלומדים כל הפנינים המפוזרים בספרות זו, שלעת עתה כמעט בלתי אפשרי למוצאם מהעדר מיפתוח. הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא להשתמש בסדר של משנה תורה, כפי שאנחנו עושים. מיפתוח ספר בשיטה זו הוא ענין של שעות ספורות, ואפשר לעשותו בזמנים שאי אפשר להתרכז בלימוד תורה.

אנחנו קוראים לכל מי שמכיר בחשיבות המטרה הזאת, לסייע בידינו במפעל זה, במיפתוח או בסיוע ממוני, כדי לקרב את השגת המטרה. אפשר ליצור עמנו קשר בכתובת הנ"ל.

לזכר עולם

הספר הוקדש לע"נ הרב יעקב בלום זצ"ל, שהשתתף בהכנת המפתח, אך נפטר לפני שיצאה לאור המהדורה הראשונה, ביום יח חשון תשנ"א.

התוספת השנייה הוקדשה לע"נ הרב אליהו שלמה רענן זצ"ל הי"ד, שחלקו בהכנת מפתח לא יסולא בפז, שנרצח בביתו שבחברון עיה"ק תובב"א ע"י מחבל ערבי שפל, ביום כט אב תשנ"ח.

התוספת השלישית הוקדשה לע"נ הרב בנימין זאב וטליה כהנא זצ"ל הי"ד, שנרצחו ביום ה טבת תש"ס בידי רוצחים ערבים בין בית אל לעפרה.

התוספת הרביעית הוקדשה לע"נ הרב גבריאל סלומון זצ"ל, חבר מכון הלכה ברורה, שהלך לעולמו בדמי ימיו.

התוספת החמישית הוקדשה לע"נ "שמונה נסיכי אדם", תלמידי ישיבת מרכז הרב וישיבת ירושלים לצעירים, שנרצחו בספריית הישיבה בר"ח אדר תשס"ח.

תנצב"ה.

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275

פרטים נוספים
בטל' 026521259
פקס 026537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמא | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | כתוב אלינו

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | THE TECHNIQUE | EXAMPLE | RARE BOOK SERVICE
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US