דבורים, בעלות בהם האם אשה או קטן נאמנים לומר שנחיל מסוים של דבורים יצא משדה של פלוני (ושייך לו), אם פלוני מרדף אחריהם או לא, אם האשה או הקטן מסיחים לפי תומם או לא, אם מעידים בשעת מעשה או אח"כ, אם ידוע שפלוני התייאש או לא התייאש או שאין ידוע, בקטן "פורח" (שיש לו שתי שערות שאין בהם כדי לכוף ראשם לעיקרם) או פחות מזה, אם הדבורים עדיין פורחים או שכבר נחו בשדה של אחר	ב"ק קיד. ציון ח נאמנות אשה וקטן בנחיל של דבורים
דבורים, הצלתם דבורים של ראובן שנחו על עץ של שמעון - האם מותר ראובן לקצץ את הענף כדי להחזיר לעצמו את הדבורים, אם הוא משלם את דמי הענף או לא, מעיקר הדין או מתנאי ב"ד, אם שמעון נמצא שם או לא, האם מותר לו להיכנס לשדה חברו ליטול את הדבורים (בלי לקצץ ענף) אם כניסתו תזיק או שספק אם כניסתו תזיק	ב"ק קיד. ציון ט הצלת נחיל דבורים בתוך שדה חבירו
דבורים, קנייתם האם דבורים שייכים לבעליהם מן התורה או מדרבנן או שיש רק איסור משום דרכי שלום לגזול אותם, מדוע אינו קונה בקנין חצר, האם קונה ע"י הגבהת הכוורת, והדין אם ברחו	ב"ק קיד: ציון א קנין בנחיל דבורים
דבר הגורם לממון בגזל חמץ ועבר עליו הפסח ובא אחר ושרפו, ובבורר צרורות מגורן של אדם אחר	ביצה לח: ציון ב הבורר צרורות מגרנו של חברו
דבר הגורם לממון האם דבר הגורם לממון הוא כממון, מדרבנן או מדאורייתא, האם הוא שונה מדינא דגרמי	ב"ק צח: אחרי ציון א דבר הגורם לממון
דבר הגורם לממון האם דבר הגורם לממון כממון	ב"ק עו. ציון א הגונב הקדש מבית הבעלים
דבר הגורם לממון
->האם הוא כממון	פסחים כט. אחרי ציון א האוכל חמץ של הקדש בפסח
דבר שאין בו ממש הנאה משלהבת או צל או קול או מראה או ריח, של הקדש או של עבודה זרה	ביצה לט. ציון ב דין מעילה בגחלת ובשלהבת
דבר שאין מתכוון בנגיעה בנר תלוי, ובפסיק רישיה במלאכה דרבנן	ביצה ב. ציון א פסקה ה איסור ביצה שנולדה ביום טוב
דבר שאין מתכוון בנזיר החופף את שערו באדמה או מסרק את שערו, האם זה פסיק רישיה או קרוב לודאי, האם לוקה	ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
דבר שאין מתכוון גרירת מטה כסא וספסל גדולים או קטנים בשבת - עשיית חריץ באין מתכוון, הליכה על עשבים, רחיצת ידיו או חפיפת ראשו עם אדמה (שיכולה להסיר שערות),	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
דבר שאין מתכוון קירוד וקרצוף ביו"ט - הסרת זבובים מבהמה שגורמת לחבורה או אינה גורמת, גירודה במגררת של עץ או ברזל, גרימת חבורה או תלישת שערות בפסיק רישיה או בלי פסיק רישיה	ביצה כג. ציון ד מקרדין את הבהמה ביום טוב
דבר שאינו ברשותו האם אדם יכול למכור דבר שאינו ברשותו	ב"ק פז. ציון ד החיובים הממוניים של אשה נשואה
דבר שאינו ברשותו תקנת חכמים שמועילה מכירת דבר שאינו ברשותו לכבוד אביו - באומר "מה שאירש מאבא מכור לך" כאשר הוא זקוק לכסף לקבורת אביו, אם אביו גוסס או רק חולה, הדין כשהוא זקוק לכסף לקבורת מורישו שאינו אביו	ב"מ טז. ציון ז היקף התקנה כשאמרו שמוכר דבר שאינו ברשותו
דבר שאינו ברשותו תקנת חכמים שמועילה מכירת דבר שאינו ברשותו משום כדי חייו - באומר "מה שתעלה מצודתי היום מכור לך" אם הוא עני, האם תיקנו רק לצורך פרנסתו המיידית או גם לפרנסת בני ביתו ברווח, האם תיקנו גם לעשיר אגב התקנה לעני	ב"מ טז. ציון ז היקף התקנה כשאמרו שמוכר דבר שאינו ברשותו
דבר שאינו מסוים האם אפשר לקנות דבר שאין כמותו ידועה - בקניין כסף	ב"מ מו: ציון ח פסקה ג קנין במעות שאין מנינם ידוע
דבר שאינו מסוים האם הגונב דבר שאינו מסויים משלם כפל, והדין בטוען טענת גנב ובמודה במקצת, מה הוא דבר שאינו מסוים - שאין בו סימן או שאינו דבר שלם או שאינו במדה ובמשקל ובמניין	ב"ק סד: בלי ציון דבר שאינו מסוים לענין כפל ושבועה
דבר שאינו מתכוון באסור דאורייתא או באיסור דרבנן, בתיקון כלי	ביצה לג: ציון ג שבירת חבית בשבת
דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין, בהבאת תודה או קרבנות נזיר ממעות מעשר שני, או בהבאת קרבן תודה לשם חגיגה	ביצה כ. ציון א הנודר תודה על מנת לצאת ידי חגיגה
דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין, בעולת ראיה ושלמי חגיגה	ביצה יט: ציון ה כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין
דבר שבמנין	(ראה: תערובת, דבר חשוב)
דבר שבקדושה, מותר הדמים כסף שנותר ממה שגבו מן הציבור לצורך דבר שבקדושה, האם מותר להשתמש בו לכל דבר, או רק לצורך דבר אחר שבקדושה	מגילה כז. ציון ה מותר הדמים בדברים שבקדושה
דבר שבקדושה, מותר הדמים כסף שנתקבל ממכירת דבר שבקדושה, וקנו בו דבר אחר שבקדושה, ונשאר כסף, האם מותר להשתמש בו לכל דבר, ובאיזה תנאים	מגילה כז. ציון ה מותר הדמים בדברים שבקדושה
דבר שבקדושה, מכירתו האם מותר למכור דבר שבקדושה לקנות דבר אחר באותה קדושה	מגילה כז. ציון ב מכירת ספר תורה
דבר שבקדושה
->צירוף עוברי עבירה למנין	ברכות מז: ציון ב צרוף עם הארץ לזימון
->צירוף קטן למנין	ברכות מח. ציון א צרוף קטן לזימון
דבר שיש לו מתירין אם אין האיסור בעין ואין ממשות האיסור בתערובת, באיסור דרבנן או דאורייתא, במין במינו או בשאינו מינו, ואם האיסור לא היה ניכר לפני שנתערב	ביצה ד: ציון ה תערובת בדבר שיש לו מתירין כשהאיסור כלה
דבר שיש לו מתירין בדבר שיתקלקל לפני זמן היתרו, ובהסקה בתערובת עצי מוקצה ביו"ט	ביצה ד: ציון א עצים שנשרו מן הדקל בשבת או ביו"ט
דבר שיש לו מתירין בספק איסור שנתערב, והדין ביו"ט שני, ובספק ספיקא	ביצה ג: ציון ו פסקה ט דברים שאוסרים במשהו
דבר שיש לו מתירין בספק ובתערובת, לענין זימן בערב יו"ט שני יונים ומצא ביו"ט שלשה או להיפך	ביצה י: ציון א זימן שנים ומצא שלשה, שלשה ומצא שנים
דבר שיש לו מתירין בתערובת מין בשאינו מינו - האם בטל, האם טבל נחשב דשיל"מ	ביצה לח: ציון א פסקה ג ביטול ברוב
דבר שיש לו מתירין בתערובת של איסור דרבנן, ובספק איסור תחומין, ובספק מעשה שבת	ביצה ד. ציון ד כל דבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן לא בטל
דבר שיש לו מתירין טעם שאינו בטל אף באלף, במינו או בשאינו במינו, באיסור דרבנן, בדבר שיהיה מותר מהתורה אבל יישאר אסור מדרבנן, בספק איסור, בדבר שאפשר כבר עכשו לאכלו באופן מותר	ביצה ג: ציון ה דבר שיש לו מתירין אסור במשהו
דבר שיש לו מתירין לענין ספק מוקצה, ובדבר שיתקלקל לפני שיגיע זמן ההיתר	ביצה י: ציון א זימן יונים שחורים ולבנים
דבר שיש לו מתירין לענין תחום שבת ויו"ט של מאפה או תבשיל של אחד שמעורב בהם תבלין או מים או מלח של אחר, דשיל"מ במין במינו או בשאינו מינו	ביצה לז. ציון ו אשה ששאלה מחברתה תבלין, מים ומלח
דבר שיש לו מתירין מחמירים בספקו, האם מחמירים בדבר שיתקלקל לפני שיגיע זמן היתרו, ובתערובת כמה אלפים, אם ספיקו נתערב	ביצה ג: ציון ג ספק ותערובת בביצה שנולדה ביו"ט
דבר שיש לו מתירין ספקו אם לא איתחזק איסורא, באיסור דרבנן או דאורייתא, במיעוט שכיח או לא שכיח, כגון לענין ספק ביצה שנולדה ביו"ט	ביצה ז. ציון ג בדק מערב יום טוב ולא מצא ביצה
דבר שיש לו מתירין ספקו אסור, כגון ספק ביצה שנולדה ביו"ט	ביצה ז. ציון ג בדק מערב יום טוב ולא מצא ביצה
דבר שיש לו מתירין תערובת מעשר שני בחולין בירושלים ונפלו החומות - נחשב שאין לו מתירין אף שיכול לפדותו אם יוציא אותו מירושלים	ב"מ נג: ציון ב מחיצה לאכול דאורייתא, מחיצה לקלוט דרבנן
דבר שיש לו מתירין תערובת מעשר שני פחות משוה פרוטה בחולין - גזרו שלא יוכלו לפדותו ולכן נחשב דבר שאין לו מתירין ובטל	ב"מ נג. אחרי ציון ח חילול מעשר שני על פרוטות
דבר שיש לו מתירין
->איסורו	פסחים עו: ציון ה פת שאפאה עם הצלי
דבר שלא בא לעולם האם אפשר להקנות גוף מהיום ופירות לאחר שלושים יום, או להקנות גוף רק לשבח שיצמח ממנו בעתיד, אם מקנה את כל סוגי השבח או רק סוג אחד, כגון מוכר עבדו לקנס אם יומת או מוכר בהמתו לכפל שלה אם תיגנב	ב"מ לג: ציון ב פסקה ה-ז שומר ששילם ולא רצה להשבע
דבר שלא בא לעולם האם אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם לצדקה, בהשוואה להקדש	ב"ק לו: ציון ה קנין של צדקה ע"י אמירה
דבר שלא בא לעולם האם אפשר להקנות עובר או שהוא נחשב דבר שלא בא לעולם	ב"ק עח: ציון י ספק שיור במכירה
דבר שלא בא לעולם האם אפשר להקנותו	קדושין סב. ציון ג המקדש את העובר אם זו נקבה
דבר שלא בא לעולם האם חוב נחשב דבר שלא בא לעולם	ב"ק לו: ציון ה קנין של צדקה ע"י אמירה
דבר שלא בא לעולם האם מועילה התחייבות בדבר שלא בא לעולם, האם יורשיו חייבים, האם יכול לחזור בו לפני שבא לעולם, האם מועיל תנאי בדבר שלא בא לעולם	ב"מ קו: ציון ד פסקה א תשלומי החוכר מתוך השדה
דבר שלא בא לעולם האם סיטומתא (קנין שמועיל מכוח מנהג) מועיל בדבר שלא בא לעולם כגון המתחייב לחברו להיות בעל בריתו	ב"מ עד. ציון ג פסקה ג קנין סיטומתא - קנין מתוקף המנהג
דבר שלא בא לעולם כשמלווה גובה מלקוחות שקנו קרקע מהלווה - האם הוא גובה שבח שהשביח הקרקע בינתיים או שזה נחשב דבר שלא בא לעולם ואינו משתעבד	ב"מ יד: ציון ז פסקה א בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
דבר שלא בא לעולם מכר פירות דקל והקונה אכל אותם כשבאו לעולם - האם חייב להחזירם, אם המוכר ראה שאכל או לא ראה, והדין אם הקונה תפס אותם ולא אכל, או שתפס משכון עבור הפירות ולא את הפירות עצמם, האם הטעם שלא מועילה הקנאת דבשלבל"ע הוא משום חסרון גמירת דעת או משום חסרון בעצם חלות הקנין	ב"מ סו: ציון ה מחילה בטעות
דבר, התרעה עליו האם מתריעים בשופר בשבת על דבר או שרק אומרים "עננו"	ב"ק פ: ציון ג מתריעים בשבת על צרת הציבור
דבר, תענית עליו האם מתענים כשיש דבר בגוים או בחזירים	תענית כא: ציון א מתענים על דבר בחזירים ובגויים
דבר, תענית עליו האם מתריעים או מתענים על מכת דבר, בעיר או בסביבותיה, בחול או בשבת	תענית כ: ציון א מתריעים ומתענים על דבר
דבר, תענית עליו תענית בעיר שיש בה דבר - השוואה לתענית בעיר שיש בה מפולת	תענית כ: ציון א עיר שיש בה מפולת
דברי הרב ודברי התלמיד מדוע שוכר עדי שקר להעיד חייב בדיני שמים אף ש"דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין"	ב"ק נו. ציון ה השוכר עדי שקר
דברי סופרים
->האם הוא מהתורה או מדרבנן	מו"ק כ: ציון ז אבלות הבעל על אשתו
דברי סופרים
->העובר על דברי סופרים - האם מנדים אותו או מלקים אותו	פסחים נב. ציון ב נידוי ומלקות
דברים שבכתב ההיתר לכהן הגדול לקרוא בעל פה את פרשת "ובעשור" שבחומש פיקודים	מגילה כד. ציון ב דילוג בקריאת התורה ובנביא
דברים שבלב האם יש תוקף לדברים שבלב, במכר ובמתנה	קדושין מט: ציון ט דברים שבלב אינם דברים
דברים שבלב האם קנין בטעות מועיל מפני שדברים שבלב אינם דברים	ב"מ סו: ציון ה פסקה ד מחילה בטעות
דברים שבלב המגביה מציאה בשביל חברו ושניהם לא אמרו כלום אבל המגביה מודה שהתכוון להגביה עבור חברו, או שחברו ביקש ממנו לזכות בעבורו והמגביה שתק והגביה, דברים שבלב כל אדם, דברים שבלב הסותרים דברים שבפה או שאינם סותרים	ב"מ ח. ציון ב פסקה ד המגביה מציאה לחברו
דברים שבלב לסטים ששדדו ממון משותפים ואחד מהם הציל חלק ואמר בלבו "אני מציל לעצמי" - האם יכול ליטול לעצמו כסכום חלקו בשותפות בתור פירוק השותפות או שזה נחשב דברים שבלב וצריך להתחלק עם שותפו בשווה	ב"ק קטז: ציון י פסקה ג המציל ממון מן הגייס
דברים שבלב פקדון שאבד והשומר שילם למפקיד - האם מבינים מזה שהמפקיד מחל לו על שבועה שאינה ברשותו או שאומרים "דברים שבלב אינם דברים"	ב"מ לד: ציון ב פסקה א דיני שבועה שאינה ברשותו
דברים שבקדושה, מכירתם האם מותר לכתחילה למכור דבר שבקדושה כדי לקנות דבר שקדוש יותר	מגילה כה: ציון ג מכירת דברים שבקדושה
דבש תמרים
->הברכה עליו	ברכות לח. ציון ד כיצד מברכים על המיץ שנסחט מהפירות
דג טמא
->האוכל שרץ המים - האם לוקה גם משום דג טמא	מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
->האם ביניתא היא דג טמא	(ראה: ביניתא)
דג מלוח
->האוכלו עם פת - איזו ברכה הוא מברך	ברכות לה: ציון ה הברכה על שמן זית
דגן
->איזו ברכה ראשונה ואחרונה מברכים על דגן חי או שלוק או עשוי קליות	ברכות לז. ציון ד הכוסס את החיטה
->איזו ברכה ראשונה ואחרונה מברכים על מאכל המעורב במיני דגן	ברכות לו: ציון נ הברכה על מאכל המעורב בחמשת מיני דגן
->->אם נותנים את הקמח כדי לתת טעם או כדי לדבק או לתת ריח או לצבוע	ברכות לו: ציון נ הברכה על מאכל המעורב בחמשת מיני דגן
->->שיעור הקמח שיש בו	ברכות לו: ציון נ הברכה על מאכל המעורב בחמשת מיני דגן
->המברך "המוציא" על תבשיל של דגן - האם יצא	ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
דוד ובת שבע (המעשה) האם יש איסור לקרוא ולתרגם את מעשה דוד ובת שבע	מגילה כה: ציון א קריאת מעשה דוד ואמנון
דוחן
->הברכה עליו
->->על פת של דוחן	ברכות לז. ציון א ברכה ראשונה ואחרונה על אורז ודוחן
->->אם הוא מעורב עם דבר אחר	ברכות לז. ציון א ברכה ראשונה ואחרונה על אורז ודוחן
->->בכוסס דוחן	ברכות לז. ציון א ברכה ראשונה ואחרונה על אורז ודוחן
דופן - דפנות הסוכה
->אדם המשמש כדופן	סוכה כג: ציון ג בהמה כדופן לסוכה
->אם הפרוץ כעומד	סוכה כב: ציון ג "כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת"
->אם הפרוץ מרובה על העומד ויש פירצה גדולה מעשר אמות	סוכה ז. ציון ה סוכה כשרה בפרוץ מרובה על העומד
->->עם צורת הפתח או בלי צורת הפתח	סוכה ז. ציון ה סוכה כשרה בפרוץ מרובה על העומד
->בהמה המשמשת כדופן
->->אם היא קשורה או אינה קשורה	סוכה כג: ציון ג בהמה כדופן לסוכה
->דופן אחד שמושען על כותל	סוכה יט: ציון א סוכה העשויה כצריף
->->אם הדופן גבוה מהקרקע טפח	סוכה יט: ציון א סוכה העשויה כצריף
->->אם יש לסוכה גג של טפח	סוכה יט: ציון א סוכה העשויה כצריף
->דופן שלמה ופס ארבעה טפחים ומשהו במרחק פחות משלשה טפחים ממנה, ודופן שלישי טפח	סוכה טז: אחרי ציון א משך סוכה קטנה - שבעה
->דפנות שהם כרעיים או קרשים של מיטה, ויש עשרה טפחים מהארץ לסכך אבל לא מהמיטה לסכך	סוכה כא: ציון א דין "מעמיד" בסוכה
->חבלים המתוחים לאורך הסוכה עד גובה עשרה טפחים, וביניהם פחות משלושה טפחים	סוכה טז: ציון א תרי לבוד
->חומר שפסול לדפנות	סוכה ז: ציון ג פסולי הסכך לגבי הדפנות
->מיריעות בלי קנים	סוכה כד: ציון ה סוכה בין האילנות
->פסי ביראות (זויות בארבע הפינות)	סוכה ז: ציון א סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי פסי ביראות
->פסים של ארבעה טפחים ומשהו שגבוהים פחות מג"ט מהקרקע ורחוקים פחות מג"ט מהסכך, או פחות מג"ט זה מזה	סוכה טז: ציון א תרי לבוד
->קנים עומדים שביניהם פחות מג"ט	סוכה טז: ציון א תרי לבוד; יח. ציון ד סיכך על גבי אכסדרה
->שאינו דרך גדילתו	סוכה מה: ציון ב ברכת הלולב
->שאינו עשוי בידי אדם	סוכה כג: ציון ג בהמה כדופן לסוכה
->שאינו ראוי לעמוד ברוח מצויה
->->ברוח של ים או של יבשה	סוכה כד: ציון ד מחיצה שאינה ראויה לעמוד ברוח
->->שיעור התנודה הפוסל	סוכה כד: ציון ד מחיצה שאינה ראויה לעמוד ברוח
->שגבוהות מהקרקע ג"ט (מחיצה תלויה)	סוכה טז. ציון ד המשלשל דפנות; יח. ציון ד סיכך על גבי אכסדרה
->שיש בו פירצה של שלושה טפחים שאינה סמוכה לקרקע	סוכה טז. ציון ד המשלשל דפנות
->שעומד ברוח ואין לו חיזוק חיצוני	סוכה כג: ציון ג בהמה כדופן לסוכה
->שריחו רע או שעליו נושרים	סוכה יג. ציון א סכך ודפנות מדברים שריחם רע או שנושרים
->שתי דפנות שלמות זו מול זו (כמבוי מפולש)
->->אם הדופן השלישית היא פס של ד"ט ומשהו	סוכה טז: אחרי ציון א משך סוכה קטנה - שבעה
->->אם הדופן השלישית היא רק טפח	סוכה ז. ציון ב הכשר סוכה העשויה כמבוי מפולש; ז. אחרי ציון ה סוכה העשויה כמבוי מפולש באמצע החצר
->->האם צריך צורת הפתח בדופן השלישית	סוכה ז. ציון ג הכשר סוכה ע"י צורת הפתח
->שתי דפנות שלמות סמוכות והשלישית טפח
->->אם באחת השלמות העומד אינו מרובה על הפרוץ	סוכה ז. ציון ה סוכה כשרה בפרוץ מרובה על העומד
->->אם יש צורת הפתח בדופן השלישית ולא פס טפח	סוכה ז. ציון ג הכשר סוכה ע"י צורת הפתח
->->האם צריך טפח ומשהו	סוכה ז. ציון א מקום הטפח וצורתו בדופן השלישית
->->האם צריכה צורת הפתח בדופן השלישית	סוכה ז. ציון ג הכשר סוכה ע"י צורת הפתח
->->האם שיעור הטפח הוא מהתורה או מדרבנן	סוכה ו: ציון א דופן טפח בסוכה מדאורייתא או מדרבנן; ז. ציון א מקום הטפח וצורתו בדופן השלישית
->->מקום הטפח וצורתו	סוכה ז. ציון א מקום הטפח וצורתו בדופן השלישית
דופן עקומה
->כשרותו בסוכה	סוכה ד. ציון ו הכשר הסוכה מחוץ לאיצטבה מן הצד
דורות
->האם לומדים דורות משעה	סנהדרין טז. לפני ציון ד שור של כהן גדול שהרג - בכמה נידון
דורש אל המתים
->מהות האיסור	סנהדרין סה: ציון ה דורש אל המתים
->מה בינו לשואל באוב	סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני; סה: ציון ה דורש אל המתים
->האם הוא לוקה	סנהדרין סה: ציון ה דורש אל המתים
->האם הוא נסקל	סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
דורשים לשון הדיוט החידוש שב"דרשה" מלשון השטר, לימוד מדברים שנכתבו לשופרא דשטרא, והדין בלשון שרגילים לכתוב בשטר ובשטר מסוים לא נכתב - האם נחשב כאילו נכתב, אם כך המנהג בכל המקומות או ברוב המקומות או רק במקצת המקומות	ב"מ קד. ציון ז אריס שהוביר את הקרקע
דיבור, כמעשה האם דיבור נחשב כמעשה באיסורי לאוין ולוקים עליו	ב"מ צ: ציון נ חסימה בקול
דיומדין
->ארבעה זויות בארבע פינות, שבכל אחת יש שבעה טפחים לכל לצד, וסיכך על גבן	סוכה ד: אחרי ציון א דיומדין כמחיצות בסוכה
דיחוי
->בבהמה חיה שהוקדשה לקרבן ואינה ראויה לו	פסחים צו: ציון א פסח שאבד והפריש אחר תחתיו; פסחים צז: ציון ב המפריש נקבה לפסחו
->שימוש בדמי קרבן שנדחה, לצורך נדבה	פסחים צז: ציון ב המפריש נקבה לפסחו
דיחוי
->האם יש דיחוי במצוות	סוכה לג. ציון ב דיחוי אצל מצוות
->->בדיחוי מעיקרא	סוכה לג: ציון ג הדס שעברו וליקטו ממנו ביום טוב
->->בנראה ונדחה - האם חוזר ונראה	סוכה לג: ציון ג הדס שעברו וליקטו ממנו ביום טוב
דיין	(ראה גם: מומחה)
דיין מהו "שודא דדייני"	קדושין עד. ציון א נאמנות דיין על פסק הדין
דיין נאמנות דיין לומר "לזה זיכיתי ולזה חייבתי"	קדושין עד. ציון א נאמנות דיין על פסק הדין
דיין שטעה שני דיינים שחייבו בטעות ואחד זיכה - האם השנים משלמים רק את חלקם היחסי מסכום התביעה או שמשלמים את הכל	ב"ק נג. ציון ה מזיק שחייב לשלם יותר מחלקו בנזק
דיין
->מומחה לרבים - האם יכול לדון בעלי דין על כורחם	סנהדרין כג. אחרי ציון א אימתי יכול בעל דין לפסול את בית הדין של חבירו
->שטעה בדין
->->האם חייב לשלם
->->->אם אינו סמוך וקיבל רשות מהנשיא לדון	סנהדרין ה. ציון ט סמיכה וקבלת רשות
->->->אם הוא סמוך ולא קיבל רשות מהנשיא לדון	סנהדרין ה. ציון ט סמיכה וקבלת רשות
->->->אם קיבל רשות מחכמים לדון	סנהדרין ה. ציון ד קבלת רשות חכמים ורשות ריש גלותא
->->->אם קיבל רשות מראש הגולה לדון	סנהדרין ה. ציון ד קבלת רשות חכמים ורשות ריש גלותא; ה. ציון ה רשות מראש הגולה ורשות מנשיא
->->->אם נסמך ברשות הנשיא	סנהדרין יג: ציון ג סמיכת דיינים - מי סומך ובכמה
->->->אם קיבל רשות מהנשיא שבא"י, ודן בבבל	סנהדרין ה. ציון ה רשות מראש הגולה ורשות מנשיא
->->->אם טעה בדבר משנה או בשיקול הדעת	סנהדרין לג. ציון א טעות הדיינים
->->האם מחזירים את הדין, אם טעה בדבר משנה או בשיקול הדעת	סנהדרין לג. ציון א טעות הדיינים
->שהתמנה בכשרות ואירע דבר שפוסל אותו מהסנהדרין	סנהדרין לו: ציון ג זקן, סריס ומי שאין לו בנים פסולים לסנהדרין
->פסול לדון מי שהוא אוהב או שונא
->->הגדרתם	סנהדרין כט. ציון א האוהב והשונא פסולים לדין
->->הדין בדיעבד	סנהדרין כט. ציון א האוהב והשונא פסולים לדין
->שאמר "איני יודע"
->->האם הוא עולה למנין	סנהדרין יז. ציון ד דיין שאומר איני יודע בדיני נפשות; כט. ציון ו סדר הדין כאשר אחד מהדיינים אינו יודע
->->אם חזר בו והביע דעה לזכות או לחיוב	סנהדרין יז. ציון ד דיין שאומר איני יודע בדיני נפשות
->->כמה דיינים יש להוסיף	סנהדרין כט. ציון ו סדר הדין כאשר אחד מהדיינים אינו יודע; מ. ציון צ מוסיפים דיינים עד שבעים ואחד
->->מי מוסיף את הדיינים	סנהדרין כט. ציון ו סדר הדין כאשר אחד מהדיינים אינו יודע
->כשכל בעל הדין בורר דיין אחד, מי בורר את השלישי	סנהדרין כג. ציון א מי בוחר את הדיין השלישי
->בעל מום - האם הוא כשר לסנהדרין קטנה	סנהדרין לו: ציון ט דין בעל מום בסנהדרין
->האם מותר לו לחלוק על הגדול שבדיינים	סנהדרין לו. ציון ב סדר הדיון בבית הדין
->שזיכה ומת לפני גמר הדין	סנהדרין מג. ציון ח האומר יש לי זכות ללמד עליו ונשתתק
->זקן פסול לסנהדרין - הגדרתו	סנהדרין לו: ציון ג זקן, סריס ומי שאין לו בנים פסולים לסנהדרין
->האם הוא חייב לברר מראש מי דיינים שישבו עמו בדין	סנהדרין כג. ציון ז מנהג נקיי הדעת שבירושלים
->שחושש מבעלי דין - מתי הוא רשאי לסרב לדונם	סנהדרין ו: ציון ד חובת הדיין לדון
->יחוסו, לענין כשרות לדון דיני נפשות	סנהדרין לו: ציון ז גר כדיין בדיני נפשות
->שנסתרס ויש לו בנים	סנהדרין לו: ציון ג זקן, סריס ומי שאין לו בנים פסולים לסנהדרין
->שקיבל רשות מהנשיא לדון - האם יכול לתת רשות לאחרים לדון	סנהדרין ה. ציון ט סמיכה וקבלת רשות
->שהיו לו בנים ומתו - האם פסול לסנהדרין	סנהדרין לו: ציון ג זקן, סריס ומי שאין לו בנים פסולים לסנהדרין
->שלימד זכות - האם יכול לחזור וללמד חובה, בדיני נפשות	סנהדרין יז. ציון ד דיין שאומר איני יודע בדיני נפשות
->התכונות הנדרשות בו
->->בסנהדרין גדולה וקטנה וב"ד של שלשה	סנהדרין יז. ציון ו תכונות הדיינים בסנהדרין
->->לכתחלה ובדיעבד	סנהדרין יז. ציון ו תכונות הדיינים בסנהדרין
->->הגיל הנדרש	סנהדרין יז. ציון ו תכונות הדיינים בסנהדרין
->קבלת קרוב או פסול לדין דיני ממונות	סנהדרין כד. ציון ב קבלת קרובים ופסולים לדין ולעדות
->->בפני מי צריך לקבלחו	סנהדרין כד. ציון ב קבלת קרובים ופסולים לדין ולעדות
->הוספת דיינים	(ראה: בית דין)
->מינוי דיינים	(ראה: בית דין)
דייסה
->המברך עליה ברכת המזון - האם יצא	ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
דין מרומה
->דיין שנראה לו שהדין מרומה בדיני ממונות - האם יחקור את בעלי הדין או את העדים או יפסוק או יסתלק מהדין	סנהדרין לב: ציון ב דין מרומה
דין, עשייתו לעצמו בכח	(ראה: עביד איניש דינא לנפשיה)
דינא דמלכותא	(ראה גם: מוכס)
דינא דמלכותא דינא האם מוכס נחשב גזלן או שאומרים דינא דמלכותא דינא, לענין הנאה מכסף שבתיבת המוכס ולענין איסור הברחת המכס, אם יש לו קצבה (לוקח מכל אחד מס שווה) או אין לו, אם עמד מאליו או שהמלך העמיד אותו או שנוטל מכס בשליחות המלך אבל לא היה נהוג ליטלו עד עכשו, במוכס ישראל או גוי, אם קנה את המכס מהמלך או שגובה עבור המלך ומקבל שכר, במוכס שאין לו קצבה האם כל הסכום נחשב גזל או רק העודף על הקצבה	ב"ק קיג. ציון ע דינא דמלכותא דינא במוכס
דינא דמלכותא דינא קנין שמועיל לפי דין המלכות - האם מועיל להלכה מהתורה או מדרבנן	ב"מ עד. ציון ג פסקה ב קנין סיטומתא - קנין מתוקף המנהג
דינא דמלכותא דינא
->במלכי ישראל	סנהדרין כ: ציון ז סמכויות המלך לפי פרשת המלך
->הדברים הכלולים בו	סנהדרין כ: ציון ז סמכויות המלך לפי פרשת המלך
דינא דמלכותא האם דינא דמלכותא דינא בדברים שאינם לתועלת המלך אלא בין אדם לחברו לפי ספרי חוקיהם	ב"ק קיג: ציון ס פסקה א עדות לטובת גוי בערכאות
דיני ממונות
->בלילה
->->האם מותר לגמור את הדין בלילה	סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->->עשיית משא ומתן בלילה	סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->->אם התחיל - האם בלילה כשר בדיעבד	סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->אם הדיינים פסק את הדין מטעמים שונים - האם מוציאים ממון מהמוחזק	סנהדרין לד. ציון ה דיינים שאמרו טעם אחד או טעמים שונים
->של כהן גדול
->->באיזה בית דין הוא נידון	סנהדרין יח. ציון א כהן גדול בדין
->->באיזה בית דין הוא דן	סנהדרין יח. ציון א כהן גדול בדין
->->בכמה דיינים	סנהדרין טז. לפני ציון ד שור של כהן גדול שהרג - בכמה נידון
->בדיין אחד - מן התורה ומדרבנן	סנהדרין ב: ציון ב שנים שדנו
->היו הדעות חלוקות בשווה - האם פוטרים את הנתבע	סנהדרין מב. ציון ו סדר הדין כשאין הכרעה
->שנים שדנו - האם דיניהם דין	סנהדרין ב: ציון ב שנים שדנו
דיני נפשות התחלת הדין בדיני נפשות מן הצד (כדי שלא יושפעו הקטנים מהגדולים)	מגילה יד: ציון א הריגת מורד במלכות
דיני נפשות
->בזמן הזה	סנהדרין י. אחרי ציון ד מלקות בזמן שאין ביהמ"ק קיים
->מתי מחזירים לחובה אחרי שב"ד דנו לזכות	סנהדרין לג: ציון ה אימתי מחזירים לחובה בדיני נפשות
->אם שלושים וששה מחייבים ושלושים וחמישה מזכים	סנהדרין מב. ציון ו סדר הדין כשאין הכרעה
->אם שלושים וחמשה מחייבים ואחד אינו יודע	סנהדרין מב. ציון ו סדר הדין כשאין הכרעה
->סנהדרין שראו כולם לחובה	סנהדרין יז. ציון ה סנהדרין שראו כולם לחובה
->האם מותר לדון ביום אחד שניים שהיו בעבירה אחת ומיתה אחת	סנהדרין מה: ציון א אין דנים שניים ביום אחד
->תלמיד המלמד זכות או חובה	סנהדרין יז. ציון ד דיין שאומר איני יודע בדיני נפשות
דיני נפשות
->הליכה בהם אחר הרוב לעומת חיוב "והצילו העדה"	מכות ה. ציון ה אין חוששים ל"נהורא בריא" ול"גמלא פרחא"
->סנהדרין שגלתה מלשכת הגזית - האם יכולה לדון בהם	מכות ז. ציון ג סנהדרין בארץ ובחוצה לארץ
דיני שמים האם תפיסה מועילה ממי שחייב רק לצאת ידי שמים - באבק ריבית או בברי ושמא או בקם ליה בדרבה מיניה או בגרמא או בכובש עדותו	ב"מ סא: ציון י פסקה ב אבק ריבית אינו יוצא בדיינים
דיני שמים, בקלב"מ מי שפטור מלשלם מטעם קם ליה בדרבה מיניה - האם חייב לשלם מדיני שמים	ב"ק ע: ציון ג תשלומי ארבעה וחמשה כשמוכר בשבת
דיני שמים, החיוב אדם החייב בדיני שמים - האם הוא חייב לגמרי או שיתכן שיהיה פטור אם יש לו טענה מפני שבשמים יודעים את כוונתו במעשה שעשה, והאם בית הדין יכול לכופו לשלם, בדברים או במעשה	ב"ק נה: ציון נ הפורץ גדר בפני בהמת חבירו
דיני שמים, החיוב כשהתובע טוען ברי והנתבע אינו יודע - האם חייב לשלם בדיני שמים, אם הביע נכונות לשלם האם נעשה חייב בדיני אדם	ב"ק קיח. ציון ט פסקה ב ברי ושמא
דישה בשבת בהוצאת פיקוס מקישואים ודלועים	ביצה יג: ציון ו גמר מלאכתם של פירות
דישה בשבת בהוצאת פיקוס מקישואים ודלועים	ביצה יג: ציון ח מלאכת מחשבת לחיוב מעשרות
דישה בשבת במפרק גרעין מהשבולת, ובמקלף קליפה מהגרעין, ובשחיקת שומים ובצלים עם קליפותיהם או בקילופם	ביצה יג: ציון ג אכילת עראי של שעורים
דלף, בשבת הנחת כלי תחתיו - אם ראוי לרחיצה או לא, אם התמלא ועולה על שפתיו ומלכלך את הבית, שפיכת הכלי	ביצה לה: ציון ה נתינת כלי תחת הדלף בשבת
דלף, בשבת הנחת כלי תחתיו - אם ראוי לרחיצה או לא, מצד איסור עשיית גרף של רעי או איסור ביטול כלי מהיכנו או נטילת כלי לצורך דבר שאינו ניטל בשבת, האם נחשב גרף של רעי אם המים ראויים לבהמה אלא שאם יישפכו ילכלכו את הבית, הדין במקום הפסד	ביצה כא: ציון ו אין נותנים כלי תחת דלף שאינו ראוי
דם	(ראה גם: כבד; מליחה)
דם קרבנות
->איפה במזבח שופכים את הדם	סוכה מט. ציון ב השיתין ומקום שפיכת דם ונסכים
דם
->בשר שהאדים מחמת מכה - הכשרתו לבישול ולצלייה	פסחים עד: ציון ד אומצא דאסמיק
->בשר שלא נמלח ומרח סביבו בצק או נתנו בעיסה וצלאו - האם מותרים באכילה	פסחים עד. ציון ב עופות שטפלן בבצק
->דם קדשים אינו מכשיר לקבל טומאה, אינו מקבל טומאה, ומותר בהנאה	פסחים כב: לפני ציון ב דרשת הפסוק "על הארץ תשפכנו כמים"
->האוכל דם הקזה (דם שהנפש יוצאה בו) - בכמה איסורים מתחייב	פסחים כב: ציון ב האיסור בדם הקזה
->האם דם מן החי אסור לבני נח	פסחים כב: ציון ב האיסור בדם הקזה
->הכשרת ביצים שיש עליהם קרום או שהאדימו	פסחים עד: ציון ד אומצא דאסמיק
->הכשרת בשר חי בחומץ	פסחים עד: ציון ד אומצא דאסמיק
->->אם האדים החומץ	פסחים עד: ציון ד אומצא דאסמיק
->->האם מותר לבשל את הבשר או לאכול אותו חי, עם או בלי מליחה	פסחים עד: ציון ו חליטת בשר בחומץ
->->הדין בזה"ז	פסחים עד: ציון ו חליטת בשר בחומץ
->הכשרת חוטי דם, לבישול ולצליה	פסחים עד: ציון ד אומצא דאסמיק
->עוף שמילאו אותו בבשר ולא נמלחו או שרק אחד מהם נמלח - האם מותרים בצלייה או בבישול	פסחים עד. ציון ג דיני מולייתא
דם
->האם דם מן החי מותר לבן נח	סנהדרין נו: לפני ציון א בן נח מותר בדם מן החי
דמאי
->ע ני שהאכילוהו דמאי - האם חייב לעשר	פסחים לה: ציון ג מאכילים את העניים דמאי
דמאי, במאפה הקונה מאפה מנחתום או מפלטר - האם רשאי לעשר ממאפה ישן על חדש, אם הם מדפוסים שונים או מדפוס אחד	ב"מ נו. ציון ג המעשר בלוקח מהנחתום ומהפלטר
דמאי, חסימת בהמה האם אסורה חסימת בהמה בדמאי, האם צריך או רשאי להניח בפי הבהמה טרסקל ובו חולין של אותו המין	ב"מ צ. ציון ה דין חסימה בדיש בתרומה ובמעשר
דמאי, מכירתו האם סיטון (המוכר במידה גסה) רשאי למכור דמאי לחבר או לעם הארץ	ב"מ נו. ציון ב ההיתר של הסיטון למכור את הדמאי
דמאי, מעשר שני חילל כסף מעשר שני של דמאי על פירות - האם מותר (או חובה) להעלות את הפירות לירושלים או שצריך (או מותר) לחללם על כסף	ב"מ נה: ציון ס פירות שחילל עליהם מעות מע"ש של דמאי
דמאי
->אתרוג של דמאי	סוכה לה: ציון ה אתרוג של טבל ושל דמאי
->המערב בפירות דמאי בשבת	סוכה לה: ציון ד מי שנטל אתרוג של תרומה טהורה
->טילטול פירות דמאי בשבת	סוכה לה: ציון ד מי שנטל אתרוג של תרומה טהורה
דמי אבידה מוצא אבידה שמכר אותה - האם רשאי להשתמש בכסף	ב"מ כח: ציון ט דרכי הטיפול באבידה שלא באו לקחתה
דמי אבידה מוצא אבידה שמכר אותה - האם רשאי להשתמש בכסף, האם הוא ש"ש או שואל על הכסף	ב"מ כח: ציון י שומר אבידה ושומר דמי אבידה
דמי ולדות אשה שניזוקה והפילה - האם מנכים מתשלום דמי הוולדות את דמי המזונות ודמי המילדת שחסכה בכך שלא ילדה	ב"ק נח: ציון א כיצד שמין את הנזק
דמי ולדות אשה שניזוקה והפילה - האם שבח הוולדות הולך לבעל או לאשה או שחולקים ביניהם, והדין אם האשה מבכרת	ב"ק מח: ציון ז תשלום על שבח האם מחמת הולדת
דמי ולדות אשה שניזוקה והפילה - האם שמים את דמי הוולדות בפני עצמם או אגב אמם, בהשוואה לבהמה שניזוקה והפילה	ב"ק מח: ציון ז צורת החישוב לתשלום דמי ולדות
דמי ולדות האם חייב דמי ולדות אם הכה את האשה שלא כנגד בית ההריון, והדין אם יש אומדנא שהמכה יכולה לגרום להפלה	ב"ק מט. לפני ציון א מקום הנגיפה בגוף האשה
דמי ולדות, כשאין בעל אשה שניזוקה והפילה אחרי מיתת הבעל - האם האשה זוכה בדמי הוולדות או יורשי הבעל או שהנוגף פטור, והדין באשת גר שאין לו יורשים או בשפחה משוחררת או אם לא תפסו קידושין בין הבועל לאשה	ב"ק מט. ציון א דמי ולדות כשהבעל אינו בשעת הנגיפה
דמים, בבן חורין שור תם שהרג בן חורין ללא כוונה ואינו נסקל או אש שהמיתה בן חורין ללא כוונה - האם חייב לשלם דמים	ב"ק מג: ציון א חיובי התשלומים בשור שהרג אדם
דניאל
->הברכה כשרואים את גוב האריות של דניאל או סתם גוב אריות	ברכות נז: ציון ה הברכה על גוב אריות של דניאל
דעת אחרת מקנה האם היא מועילה להקנות בקנין בחצר שאינה משתמרת אם הקונה אינו עומד בצד שדהו, והדין אם גם המקנה אינו עומד בצד החצר, האם דעת אחרת מקנה מועילה להקנות בקנין חצר בעלי חיים שהקונה אינו יכול לתפוס	ב"מ יא. ציון ב קנין בחצר שאינה משתמרת
דעת אחרת מקנה האם מי שמפקיר חפץ נחשב דעת אחרת מקנה	ב"מ יב. ציון ג קנין חצר באויר שאין סופו לנוח
דעת אחרת מקנה האם קטן קונה בידו מדאורייתא או מדרבנן כשדעת אחרת מקנה	ב"מ י: ציון ד קנין חצר וארבע אמות בקטן ובקטנה
דר בחצר חבירו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו - האם צריך לשלם לו שכר אם גרם לבית נזק כלשהו	ב"ק צו: ציון ט חיובי הגזלן על שימושיו בגזלה
דר בחצר חבירו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו - האם צריך לשלם לו שכר אם גרם לבית נזק כלשהו	ב"ק צז. ציון ו התוקף ספינתו של חבירו
דר בחצר חבירו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו - האם צריך לשלם לו שכר, אם החצר עומדת או אינה עומדת להשכרה	ב"מ סד: ציון א פסקאות א, ה מלוה שגר בחצרו של הלווה
דר בחצר חבירו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו - האם צריך לשלם לו שכר, אם החצר עומדת או אינה עומדת להשכרה (ואיך מגדירים חצר או בית העומדים להשכרה), אם הוא זקוק לבית או אינו זקוק, הדין אם דר שם כדי לגוזלו, או שבעה"ב אמר לו "צא" ולא יצא, או שגרם לבית נזק כלשהו, האם מותר לכתחלה, מדוע אינו נחשב גזלן	ב"ק כ: ציון ה הדר בחצר חבירו שלא מדעתו
דר בחצר חבירו המכניס חפציו לבית חברו שלא מדעתו או במרמה - האם מותר לבעל הבית להוציא את החפצים מביתו, ואם אחרי שהוציאם נזוקו החפצים האם בעל הבית חייב בתשלומים	ב"מ קא: ציון ל המכניס חפציו לבית חברו שלא מדעתו או במרמה
דרבנן מתי חכמים העמידו דבריהם במקום תורה, בשב ואל תעשה, ואם כבר התחיל בעשיית המצוה דאורייתא	ביצה ב. ציון ג שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
דרבנן עשיית איסור דרבנן כדי לקיים מצווה, בכיסוי הדם ביו"ט, בתקיעתץ שופר, בהזאה ובמילה	ביצה ז: ציון ה עפר שהועלה בדקר ביום טוב
דרבנן, שאינו ראוי האם אשה שאסורה מדרבנן נחשבת שאינה ראויה מהתורה, השוואה לתרומה שאסורה מדרבנן האם ראויה מהתורה	ב"מ צ. ציון ה דין חסימה בדיש בתרומה ובמעשר
דרבנן
->המקדש באיסורי הנאה דרבנן	סנהדרין פז. ציון ג באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
->זקן ממרא במחלוקות בגזירות דרבנן	סנהדרין פז. ציון ג באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
דרבנן
->עדים שהעידו שפלוני חייב ממון מדרבנן או שפסול לכהונה מדרבנן, והוזמו - האם חייבים ממון או מלקות	מכות ב. ציון א מלקות בעדי בן חלוצה שהוזמו
דרישה וחקירה
->בדיני נפשות	סנהדרין לב: ציון ב דין מרומה
->->מהותן ומטרתן	סנהדרין מ. ציון ב הדרישות והבדיקות
->->אם העדים אינם יודעים לענות	סנהדרין מ. ציון ב הדרישות והבדיקות
->->אם יש הכחשה בין העדים	סנהדרין מ. ציון ב הדרישות והבדיקות
->בדין מרומה בדיני ממונות	סנהדרין לב: ציון ב דין מרומה
->בדיני ממונות
->->לכתחילה	סנהדרין ל: ציון ד הכחשה בעדות ממון
->->האם הכחשה בדרישות פוסלת את העדות	סנהדרין ל: ציון ד הכחשה בעדות ממון
->->אם אחד מהעדים אומר שאינו יודע	סנהדרין ל: ציון ד הכחשה בעדות ממון
דרך ארץ
->באיזה תנאים מותר לשתות כוס בבת אחת	פסחים פו: ציון ג דרך שתיית הכוס
דרך, אכילה כיצד ינהג אדם בדרך בענין האכילה	תענית י: אחרי ציון ד אכילה בדרך
דרך, לימוד תורה האם מותר ללמוד תורה בעיון בדרך	תענית י: אחרי ציון ד לימוד תורה בדרך
דרכי האמורי
->באמירת "מרפא" או "רפואה" או "חיים" או "אסותא" למתעטש	ברכות נג. ציון ל אמירת "מרפא" למתעטש בבית המדרש ומחוצה לו

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275