'האל הקדוש'
->יחיד שמוצא את הציבור מתפללים ומתחיל להתפלל - האם הוא צריך לכוון בתפילתו כדי שיגמור ויענה "אמן" על ברכת "האל הקדוש"	ברכות כא: ציון א תפילת היחיד כשמוצא את הציבור מתפללים
הבדלה ברכה על נר של עבודה זרה, על גחלת שלה או שלהבת שלה	ביצה לט. ציון ג דין הנאה מגחלת ובשלהבת של עבודה זרה
הבדלה
->אכילה במוצאי שבת לפני הבדלה
->->מי שאין לו יין להבדלה - האם חייב להתענות עד שיהיה לו	פסחים קה: ציון א אפוקי יומא מאחרינן - הבדלה וברכת המזון
->->מי שיש לו רק כוס אחת של יין ורוצה לברך ברכת המזון על הכוס - האם רשאי לאכול לפני ההבדלה	פסחים קה: ציון א אפוקי יומא מאחרינן - הבדלה וברכת המזון; פסחים קה: ציון ג כוס בברכת המזון
->->שתייה	פסחים קה. ציון ב אין מפסיקין להבדלה
->->האם האיסור מתחיל מבעוד יום או רק משחשכה	פסחים קה. ציון ב אין מפסיקין להבדלה
->ברכת בשמים
->->ביום טוב שחל במוצאי שבת	פסחים קג. ציון א דין בשמים ביום טוב שחל במוצאי שבת
->->במוצאי יום הכיפורים שחל בשבת	פסחים קג. ציון א דין בשמים ביום טוב שחל במוצאי שבת
->->האם צריך לברך אותה על הכוס, או יברך אותה כשמזדמן לו ואפילו לפני ההבדלה	פסחים נד. אחרי ציון א המבדיל להוציא אחרים
->האם צריך לברך את ברכת האור על הכוס, או יברך אותה כשמזדמן לו ואפילו לפני ההבדלה	פסחים נד. אחרי ציון א המבדיל להוציא אחרים
->המבדיל להוציא אחרים אחרי שהבדיל לעצמו - אלו ברכות יחזור ויברך	פסחים נד. אחרי ציון א המבדיל להוציא אחרים
->הנוסח
->
->->ביום טוב שחל במוצאי שבת - האם אומרים "בין יום השביעי לששת ימי המעשה"	פסחים קג: ציון ד מספר ההבדלות בברכת ההבדלה
->->של הברכה על הכוס ושל "אתה חוננתנו" בתפילה	פסחים קג: ציון ד מספר ההבדלות בברכת ההבדלה
->->ביום טוב שחל במוצאי שבת	פסחים קד. לפני ציון א נוסח ההבדלה במוצאי שבת שחל ביום טוב
->->החתימה	פסחים קד. ציון א נוסח החתימה בברכת ההבדלה
->->החתימה ביום טוב שחל במוצאי שבת	פסחים קד. ציון א נוסח החתימה בברכת ההבדלה
->הנר
->->האם צריך לחזר אחר אבוקה	פסחים קג: ציון ג אבוקה לנר הבדלה
->->האם שני נרות שמדביקים יחד נחשבים לאבוקה	פסחים קג: ציון ג אבוקה לנר הבדלה
->הסועד במוצאי שבת, ויש לו שני כוסות יין או רק אחד
->->האם הבדלה קודמת לברכת המזון או להיפך	פסחים קה: ציון א אפוקי יומא מאחרינן - הבדלה וברכת המזון
->->האם אפשר לעשות הבדלה וברכת המזון על אותו כוס, לכתחילה ובדיעבד	פסחים קב: ציון א השני אין עושים מצוות חבילות חבילות
->על איזה נר מברכים במוצאי יום הכיפורים	פסחים נד. ציון א נר שמברכים עליו במוצאי יום הכיפורים
->על שכר או על משקה שהוא חמר מדינה	פסחים קז. ציון א ברכת המזון על השכר
->->מתי מותר להבדיל עליו	פסחים קז. ציון א הבדלה על חמר מדינה
->->איזה משקה מוגדר כחמר מדינה	פסחים קז. ציון א הבדלה על חמר מדינה
->תשלומין לה
->->אם לא בירך ברכת "בורא מאורי האש"	פסחים קו. ציון ו זמן ברכת "מאורי האש"
->->אם לא הבדיל במוצאי יום טוב	פסחים קו. ציון ד מי שלא הבדיל במוצאי שבת
->->אם לא הבדיל בשוגג או במזיד	פסחים קו. ציון ד מי שלא הבדיל במוצאי שבת; פסחים קה. ציון ג מי שלא קידש בערב שבת
->->עד מתי יכול להבדיל	פסחים קו. ציון ד מי שלא הבדיל במוצאי שבת
->->אם אכל לפני ההבדלה	פסחים קו. ציון ד מי שלא הבדיל במוצאי שבת
->תשעה באב שחל במוצאי שבת - האם מצות הבדלה מתבטלת	פסחים קו. ציון ד מי שלא הבדיל במוצאי שבת
הבדלה, ביו"ט ביו"ט שחל אחר השבת, האם צריך להזכיר של יו"ט סמוך לחתימה	ביצה יז. ציון ד נוסח הברכה בתפילת שבת בראש חדש ובחול המועד
הבדלה, לפני תשעה באב האם מותר לשתות יין של הבדלה בשבוע שחל בו תשעה באב או משנכנס אב	תענית ל. ציון א אכילת בשר ושתית יין לפני תשעה באב ואחריו
הבדלה
->אחיזת היין והבשמים - ביד ימין או ביד שמאל
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות מג: ציון י סדר קדימה בשמן ויין
->ברכת הבשמים
->->על ריח טוב שבא מעיר שרובה או חצייה ישראל	ברכות נג. אחרי ציון ס המריח ריח שאין ידוע מקורו
->->על בשמים של מת	ברכות נג. ציון מ נר ובשמים של מת
->->היו לפניו שמן לבשמים להבדלה ויין לשתייה - על איזה יברך תחילה	ברכות מג: ציון י סדר קדימה בשמן ויין
->->האם אחד יכול להוציא אחרים בברכתו	ברכות נג. ציון כ ברכת הנר בבית המדרש
->->->בבית מדרש	ברכות נג. ציון כ ברכת הנר בבית המדרש
->->כמה צריך לחזר אחריו
->->->במוצ"ש ובמוצאי יוה"כ	ברכות נג: ציון ד עד כמה מחזרים אחר נר ובשמים להבדלה
->ברכת הנר
->->על אור שאינו נהנה (או שאינו יכול ליהנות) ממש ממנו	ברכות נג: ציון ג אין מברכים על נר עד שיאותו לאורו
->->בסומא	ברכות נג: ציון ג אין מברכים על נר עד שיאותו לאורו
->->על אור של בית הכנסת או של בית המדרש	ברכות נג. ציון ח אור של בית הכנסת ובית המדרש
->->על נר יארצייט	ברכות נג. ציון ח אור של בית הכנסת ובית המדרש
->->על אש שהודלקה לצורך בישול וחימום ולא כדי להאיר	ברכות נג. ציון ז אור של כבשן, תנור וכריים; נג: ציון ב ברכת האור על גחלים לוחשות
->->על נר הנמצא בכלי זכוכית שקוף	ברכות נג: ציון א ברכת האור על נר בפנס
->->על אור חשמל	ברכות נג: ציון א ברכת האור על נר בפנס
->->על נר שהדליק יהודי מגוי או מיהודי	ברכות נג. ציון ג ישראל ונכרי שהדליקו זה מזה
->->על נר שהדליק גוי מיהודי או מגוי	ברכות נג. ציון ג ישראל ונכרי שהדליקו זה מזה
->->על נר שעשוי גם להאיר וגם לכבוד	ברכות נג. ציון מ נר ובשמים של מת
->->על נר של מת	ברכות נג. ציון מ נר ובשמים של מת
->->על נר שלא שבת	ברכות נב: ציון ז בשמים של גוי
->->על נר שהודלק לחיה או לחולה	ברכות נב: ציון ז בשמים של גוי
->->על נר של גוי	ברכות נב: ציון ז בשמים של גוי
->->המנהג להסתכל אז בכפות ידים והצפרנים	ברכות נג: ציון ג אין מברכים על נר עד שיאותו לאורו
->->על אבוקה שנראית ביד אדם (גדול או קטן) בין השמשות במוצ"ש	ברכות נג. אחרי ציון ה המהלך מחוץ לכרך ורואה תינוק ואבוקה בידו
->->על אור הנראה מעיר שרובה או חציה או מיעוטה גויים	ברכות נג. ציון ה הרואה אור מעיר שרובה או חציה גויים; נג. אחרי ציון ס המריח ריח שאין ידוע מקורו
->->צורת הברכה	ברכות נב: ציון ה נוסח ברכת הנר של הבדלה
->->האם אחד יכול להוציא אחרים בברכתו	ברכות נג. ציון כ ברכת הנר בבית המדרש
->->->בבית מדרש	ברכות נג. ציון כ ברכת הנר בבית המדרש
->->כמה צריך לחזר אחריו
->->->במוצ"ש ובמוצאי יוה"כ	ברכות נג: ציון ד עד כמה מחזרים אחר נר ובשמים להבדלה
->בתפילה
->->הבדיל על הכוס - האם עדיין צריך להבדיל בתפילה	ברכות לג. ציון ט הבדלה בתפילה ועל הכוס
->->לא הזכיר הבדלה בתפילה - האם צריך לחזור ולהתפלל
->->->אם הבדיל על הכוס או לאו	ברכות לג. ציון ל טעה ולא הזכיר הבדלה בתפילה; לג. ציון ס טעה בהבדלה בזו ובזו
->->->אם גם אכל או עשה מלאכה לפני שהבדיל על הכוס	ברכות לג. ציון ל טעה ולא הזכיר הבדלה בתפילה
->->->אם אין לו יין	ברכות לג. ציון ס טעה בהבדלה בזו ובזו
->->->ביום טוב שחל במוצ"ש	ברכות לג. ציון ס טעה בהבדלה בזו ובזו
->->מי שלא התפלל ערבית במוצ"ש - האם צריך להבדיל בשחרית למחרת	ברכות לג. ציון ל טעה ולא הזכיר הבדלה בתפילה
->->לא הזכירה ב"חונן הדעת" - האם יאמרנה ב"שומע תפילה" או ב"הודאה" או יחזור לראש	ברכות כט. ציון ז טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים; לג. ציון ס טעה בהבדלה בזו ובזו
->->נוסחה ומקומה	ברכות לג. ציון ח אמירת הבדלה בברכת חונן הדעת
->האם ברכת היין בהבדלה פוטרת את היין שבתוך הסעודה שלאחריה	ברכות מב. ציון ט פסקה ד הברכה שמברכים על יין שמלווה לסעודה
->האם היא מהתורה או מדרבנן	ברכות לג. ציון ט הבדלה בתפילה ועל הכוס
->->האם יש לה נוסח קבוע מהתורה	ברכות לג. ציון ט הבדלה בתפילה ועל הכוס
->->האם חובה מהתורה להבדיל על היין	ברכות לג. ציון ט הבדלה בתפילה ועל הכוס
->האם מותר להבדיל לפני יציאת השבת	ברכות כז. ציון ט הקדמת ערבית, קידוש והבדלה בכניסת השבת וביציאתה
->האם מותר להבדיל על פת
->->האם עדיף להבדיל על שיכר
->->ביו"ט שחל במוצ"ש	ברכות נב: ציון ד הבדלה על הפת
->האם עיקר התקנה הוא על הכוס או בתפילה	ברכות לג. ציון ט הבדלה בתפילה ועל הכוס
->המבדיל על הכוס ושכח את ברכת המבדיל	ברכות לג. ציון ל טעה ולא הזכיר הבדלה בתפילה
->מי שאכל בשבת ונמשכה סעודתו ויצאה השבת - האם צריך להבדיל מיד
->->לפני ברכת המזון או לאחריה	ברכות נב: ציון ד הבדלה על הפת
->->סדר הברכות	ברכות נב: ציון ד הבדלה על הפת
->מי שבירך המוציא במוצ"ש ולפני שטעם נזכר שלא הבדיל	ברכות מ. ציון ב אסור לאכול לפני שיאכיל לבהמתו
->עד מתי אפשר להשלים אותה	ברכות ח. ציון ט שניים מקרא אחד תרגום
הבטחה המבטיח לתת מתנה מועטת או מרובה וחזר בו - האם נחשב מחוסר אמנה, בנתינה לעני או לעשיר, אם הבטיח בדעה גמורה או לא, והדין אם אמר בפירוש שהוא נותן בדעה גמורה, והדין ברבים שהבטיחו לתת, ואם הבטיח לכהן או ללוי שיתן לו תרומות ומעשרות - האם היא קנויה לכהן או ללוי	ב"מ מט. ציון ה החוזר מהבטחתו לתת מתנה
הבטחה המדבר אחד בפה ואחד בלב (מבטיח דבר שאין בכוונתו לקיים) - האם יש בזה איסור דאורייתא או רק העדר הנהגה טובה, ואם חזר בו מהבטחתו - האם נחשב מחוסר אמנה	ב"מ מט. ציון ג האיסור לדבר אחד בפה ואחד בלב
הביננו
->האם מותר לאומרה בהליכה	ברכות ל. ציון ד מה בין "הביננו" לתפילה קצרה
->מתי מותר לאומרה
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות כט. ציון ג תפילת מעין שמונה עשרה - "הביננו"
->->בשעת הדחק או לחולה	ברכות כט. ציון ג תפילת מעין שמונה עשרה - "הביננו"
->->במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב	ברכות כט. ציון ג תפילת מעין שמונה עשרה - "הביננו"
->->בימות הגשמים	ברכות כט. ציון ג תפילת מעין שמונה עשרה - "הביננו"
הבלעה
->סחורה בפירות שביעית בהבלעה	סוכה לט. ציון ה הטעמים לאיסור מסירת דמי פירות שביעית לעם הארץ
הבערה, ביו"ט	(ראה: יו"ט, "מתוך")
הבערה, בשבת אחד מביא את האש ואחד מביא את העצים	ביצה לד. ציון ה המביא אור והמביא עצים לבשול בשבת
הבראה (סעודת הבראה לאבל)
->איסור לאבל לאכול סעודה ראשונה משלו	מו"ק כז: ציון ח סעודת הבראה
->->שאר הסעודות ביום הראשון	מו"ק כז: ציון ח סעודת הבראה
->->אם שכניו אינם רוצים לתת לו לאכול משלהם	מו"ק כז: ציון ח סעודת הבראה
->->האם מותר לו לצום ולא לאכול סעודת הבראה	מו"ק כז: ציון ח סעודת הבראה
->->אבל שצם ביום הראשון - האם מותר לו לאכול משלו בלילה או למחרת	מו"ק כז: ציון ח סעודת הבראה
->באבל שמתחיל את אבלותו אחרי יום הקבורה (כגון שנקבר ביו"ט אחרון או ששמע שמועה קרובה בשבת)	מו"ק כז: ציון ח סעודת הבראה
->באשה אבלה
->->עשייתה ע"י איש או ע"י אשה או ע"י בעלה	מו"ק כז: ציון ח פסקה ו סעודת הבראה
->->אם יש לה בנים קטנים או אין לה	מו"ק כז: ציון ח פסקה ו סעודת הבראה
->בחול המועד	מו"ק כד: ציון ל סעודת הבראה בחול המועד
->->על מיטה כפויה או זקופה	מו"ק כד: ציון ל סעודת הבראה בחול המועד
->האם האבל או המברה יושבים על מיטה כפויה או זקופה	מו"ק כד: ציון ל סעודת הבראה בחול המועד
->->אם לבם גס זה בזה או לא	מו"ק כו: אחרי ציון ע הבראה על מיטה כפויה או זקופה
->->ביום הראשון או בימים הבאים	מו"ק כו: אחרי ציון ע הבראה על מיטה כפויה או זקופה
->->אם האבל מתנהג בעצב או בשמחה	מו"ק כו: אחרי ציון ע הבראה על מיטה כפויה או זקופה
->->בזמן הזה	מו"ק כו: אחרי ציון ע הבראה על מיטה כפויה או זקופה
->עשייתה בלילה אם נקבר ביום והאבל הגיע לביתו ביום או בלילה או אם נקבר בלילה	מו"ק כז: ציון ח סעודת הבראה
->עשייתה סמוך לכניסת שבת או בערב בפסח אחר חצות	מו"ק כז: ציון ח סעודת הבראה
->עשייתה ע"י החלפת סעודות בין שני אבלים
->->אם התנו מראש שיעשו כך או לא התנו	מו"ק כז: ציון ח פסקה ז סעודת הבראה
הגבהה הגביה קצה של טלית כשהקצה האחר ע"ג עמוד - האם קנה, אם ניתק אותה מעמוד או לא ניתק, אם ניתק אותה ונפל הקצה השני על הארץ או לא נפל כי היתה קטנה, במציאה ובמכר, האם קונה את כל הטלית או רק את החלק שהגביה	ב"מ ט. ציון ד קנין הגבהה בטלית שחציה על גבי עמוד
הגדה של פסח
->הגבהת המצה בעת אמירת "הא לחמא" ובעת אמירת "מצה זו"
->->האם היא מעיקר הדין	פסחים קטז: ציון ד הגבהת פסח מצה ומרור
->->מי מגביה ואיזו מצה מגביהים	פסחים קטז: ציון ד הגבהת פסח מצה ומרור
->הגבהת המרור בעת אמירת "מרור זה" - האם היא מעיקר הדין ומי מגביה	פסחים קטז: ציון ד הגבהת פסח מצה ומרור
->חובת אמירת טעמי פסח, מצה ומרור וסדר אמירתם	פסחים קטז. אחרי ציון ה אמירת טעמי פסח מצה ומרור
->מה אומרים ומה מברכים אחרי ההלל המצרי	פסחים קיח. ציון א ברכת השיר
->מתחיל בגנות ומסיים בשבח
->->האם יש להתחיל ב"עבדים היינו" או ב"מתחילה עובדי עבודה זרה"	פסחים קטז. אחרי ציון ה מתחיל בגנות ומסיים בשבח
->->מהו הסיום לשבח	פסחים קטז. אחרי ציון ה מתחיל בגנות ומסיים בשבח
->->"לפיכך אנו חייבים להודות" - לשונות ההודאה, מספרם, וסיום הקטע	פסחים קטז: לפני ציון ג "לפיכך אנו חייבים להודות" באיזה נוסח
->סדר הזכרת זבחים ופסחים בברכת "אשר גאלנו", והדין כשפסח חל במוצאי שבת	פסחים קטז: ציון ג סדר הזכרת זבחים ופסחים בברכת "אשר גאלנו"
הגדה של פסח
->האם מותר לכרוע באמירת "ונודה לך שיר חדש"	ברכות לד: לפני ציון ד כריעה בהודאות
הגעלה
->של כלי זכוכית	ברכות כה: ציון מ ההרחקה מגרף של רעי ומעביט של מי רגלים
הגעלת כלים	(ראה גם: חמץ, הגעלת כלים)
הגעלת כלים
->הכשרת סכין שנקנה מגוי	פסחים ל: ציון ב הכשרת סכינים של חמץ וסכינים של גוים
->של חמץ	(ראה: חמץ, הגעלת כלים)
הדלקת נר בליל יוה"כ
->אם יום הכיפורים חל בשבת	פסחים נג: ציון ד הדלקת הנר ביום הכיפורים שחל בשבת
->בבית כנסת	פסחים נג: ציון ג הדלקת הנר בליל יום הכיפורים בבתי כנסיות
->במקום שרגילים לאכול ובחדרים ששוכבים שם	פסחים נג: ציון ב הדלקת הנר ביום הכיפורים
->האם מברכים עליה	פסחים נג: אחרי ציון ב הברכה על הדלקת הנר בליל יום הכיפורים
הדס	(ראה גם: ארבעת המינים)
הדס	(ראה גם: ארבעת המינים)
->אורכו המינימלי	סוכה לב: ציון א אורך הלולב, ההדס והערבה
->בעל שבע עלים בכל קן (הדס מצרי)	סוכה לב: אחרי ציון ז אסא מצראה
->->אם נשרו עלים מהקנים	סוכה לב: אחרי ציון ז אסא מצראה
->דיחוי בו	סוכה לג. ציון ב דיחוי אצל מצוות
->האם ביו"ט מותר להוסיף הדסים או להחליפם	סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->הרחת הדס שהוקצה למצוותו	סוכה לז: ציון ב האיסור להריח בהדס של מצוה
->->התנאה מערב החג שיהא רשאי להריח	סוכה לז: ציון ב האיסור להריח בהדס של מצוה
->הרחת הדס שנמצא בסכך	סוכה ט. ציון ב מוקצה בעצי הסוכה; לז: ציון ב האיסור להריח בהדס של מצוה
->יבש	סוכה כט: ציון ב לולב היבש
->->האם נוטלים אותו ומברכים עליו בשעת הדחק	סוכה לא: לפני ציון א הנטילה בשעת הדחק
->->בראשו	סוכה לב: אחרי ציון ה הדס שנפרצו עליו
->->יבשו רוב עליו	סוכה לג. ציון א שלושה בדין לחין
->->שיעור היובש שפוסל	סוכה לב: ציון ה הדס יבש; לג: ציון ז ערבה יבשה
->כמה הדסים יש ליטול	סוכה לד: ציון א כמה נוטל מארבעת המינים
->->האם אפשר לצרף הדס קטום	סוכה לד: ציון א כמה נוטל מארבעת המינים
->מורכב
->->האם הוא כשר	סוכה לב: אחרי ציון ז אסא מצראה
->->הדס שאין ידוע אם הוא מורכב	סוכה לב: אחרי ציון ז אסא מצראה
->מיעוט ענביו ביום טוב
->->אדם שיש לו הדס שמיעט בשביל בעל הדס אחר	סוכה לג: ציון ד איסור מיעוט ענבים ביו"ט
->->אם יש לו הדס אחר	סוכה לג: ציון ד איסור מיעוט ענבים ביו"ט
->->האם אסור מהתורה (מתקן כלי) או רק מדרבנן	סוכה לג: ציון ד איסור מיעוט ענבים ביו"ט
->משולש
->->האם צריך בכל שיעור ההדס שלושה עלים בקן	סוכה לב: אחרי ציון ז אסא מצראה
->->הגדרתו	סוכה לב: אחרי ציון ה הדס שנפרצו עליו; לב: ציון ז הדס משולש והדס שוטה
->נחלקו עליו	סוכה לג: אחרי ציון ט ערבה שנפרצו עליה
->נקטם ראשו	סוכה לג. אחרי ציון א הדס שנקטם ועלתה בו תמרה; לד: ציון ב שלושה הדסים קטומים
->->אם עלתה בו תמרה	סוכה לג. אחרי ציון א הדס שנקטם ועלתה בו תמרה
->->לכתחילה ובדיעבד	סוכה לב: אחרי ציון ה הדס שנפרצו עליו; לג: ציון ט ערבה שנקטם ראשה
->נשר עלה מקן שנותרו בו שני עלים	סוכה לב: אחרי ציון ז אסא מצראה
->נשרו עליו או נתדלדלו או נסדקו	סוכה לב: אחרי ציון ה הדס שנפרצו עליו; לג: אחרי ציון ט ערבה שנפרצו עליה
->שוטה
->->בשעת הדחק	סוכה לב: ציון ז הדס משולש והדס שוטה
->->בדיעבד	סוכה יב. לפני ציון א פסול הדס שוטה
->->הוספתו להדסים כשרים ליופי	סוכה לב: ציון ז הדס משולש והדס שוטה
->->הגדרתו	סוכה לב: ציון ז הדס משולש והדס שוטה
->->מהיום השני של החג ואילך	סוכה לב: ציון ז הדס משולש והדס שוטה
->שמיעוטו אינו מחופה בעלים	סוכה לב: אחרי ציון א השיעור הכשר באורך ההדס; לב: אחרי ציון ה הדס שנפרצו עליו
->שנשאר רוב עליו בכל קן	סוכה לב: אחרי ציון ז אסא מצראה
->שענביו (שחורים או אדומים) מרובים מעליו - האם פסול מיום שני ואילך	סוכה לג: ציון א הדס שענביו מרובים מעליו
->->בצבע אחר (חוץ מירוק)	סוכה לג: ציון א הדס שענביו מרובים מעליו
->שענביו השחירו מערב יו"ט או ביו"ט, ונלקטו ביו"ט	סוכה לג: ציון ג הדס שעברו וליקטו ממנו ביום טוב
הדס פסיק רישיה במיעוט ענבים מהדס בסוכות אם יש לו הושענא אחרת	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
הדס, ביו"ט הרחתו כשהוא מחובר, או אם גוי תלש הדס בעבור ישראל, ודין ישראל אחר שלא נתלש בשבילו, האם צריך להמתין לערב בכדי שיעשו	ביצה כד: ציון ב פסקה ב גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב
הדר - ארבעת המינים הפסולים משום שאינם "הדר"
->האם הם פסולים מיום שני ואילך	סוכה לב. ציון ה לולב "דסלוק בחד הוצא"; לג: ציון א הדס שענביו מרובים מעליו; לג: אחרי ציון ט ערבה שנפרצו עליה; לה: ציון ט חזזית שעלתה באתרוג
->הגדרתו	סוכה לד: ציון י אתרוג ירוק
->כמה דרגות בכך	סוכה לו: ציון ד אתרוג שניקבוהו עכברים
הואיל לענין העושה מלאכת אוכל נפש מיו"ט לחול, ולענין הכנת אוכל לחיילים נכרים שהממשלה מחייבת להאכיל	ביצה כא. ציון ח אפייה לחיילות של גוים ביום טוב
הואיל לענין העושה מלאכת אוכל נפש מיו"ט לחול, ולענין מי שהפריש חלה מעיסה שאפה ביו"ט, לקולא או לחומרא	ביצה כא. ציון ו האופה מיום טוב לחול אינו לוקה
הואיל לענין שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב, לענין אפייה מיו"ט לחול, האם "הואיל" מתיר לעשות לכתחלה, באיסור דאורייתא או דרבנן, כשיש הפסד ממון	ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
הואיל
->אין אומרים "הואיל" לחומרא בדיני תורה	פסחים סא: ציון א מחשבת ערלים בזריקה
הודאה נגד הודאה אם הודאת התובע נוגדת להודאת הנתבע - האם מספק תפיסה מועילה	ב"ק לה: ציון ב טענו חיטים והודה לו בשעורים
הודאה
->בפני דיין יחיד	סנהדרין ד: ציון א יחיד המומחה לרבים
->בפני עד אחד	סנהדרין כט. ציון ל הנוסח של הודאה המחייבת
->->צירוף הודאה בפני עד אחד להודאה בפני עד אחר	סנהדרין כט. ציון ל הנוסח של הודאה המחייבת
->בפני עדים שהוחבאו	סנהדרין כט. ציון נ הודאה בפני עדים שהוחבאו
->השותק	סנהדרין כט. ציון נ הודאה בפני עדים שהוחבאו
->בפני שלושה - מתי נחשבת כהודאה בפני בית דין קבוע	סנהדרין כט: ציון ו הודאה בפני שלושה
->שטר הודאה
->->שלא כתוב בו שנכתב בציווי המודה - האם גובים בו, מבני חורין או ממשועבדים	סנהדרין כט: ציון כ חזקה שאין כותבים שטר ללא צווי (או קנין)
->->מספר הדיינים הדרושים לחתום עליו	סנהדרין ב: ציון ב שנים שדנו
->->כתיבתו בעקבות הודאת הלווה בפני שני עדים וקנו מידו
->->->מתי כותבים	סנהדרין כט: ציון ה כותבים את ההודאה אם קנו מידו
->->->האם יכול המודה להורות שלא לכתוב שטר	סנהדרין כט: ציון ה כותבים את ההודאה אם קנו מידו
->->כתיבתו על הודאה בקרקע או במטלטלין בעין	סנהדרין כט: ציון ח הודאה בקרקעות ובמטלטלין בעין
->אמירה בדרך הודאה בלי "אתם עדי"	סנהדרין כט. ציון ד טענות שמבטלות את ההודאה
->אמירה הבאה בתוך הודאה בלי "אתם עדי"	סנהדרין כט. ציון ל הנוסח של הודאה המחייבת; סנהדרין כט. ציון נ הודאה בפני עדים שהוחבאו
->מי שהודה שיש לו חוב וכופר בחוב או שהודה שיש לו חוב וכופר בהודאה - האם בית דין טוענים להם לבטל הודאתם	סנהדרין כט: ציון א מי שהודה וחזר וטען שלא היו דברים מעולם
->טענו חיטים והודה לו בשעורים - האם יכול לטעון "משטה"	סנהדרין כט. ציון ד טענות שמבטלות את ההודאה
הודאה
->עדים שהוזמו והודו בב"ד - האם נפטרו בהודאתם	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
->->לפני או אחרי שתבעם בעל הדין	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
->->מתי משלמים על פי הודאתם	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
הודאות והלואות
->האם דנים בהן היום מדין "שליחותייהו קא עבדינן"	סנהדרין ב: ציון ב שנים שדנו
הודאת בעל דין אם אחרי שהודה (לרעתו) הביא עדים (לטובתו), בהודאה בפני עדים או בפני ב"ד	ב"מ ו. ציון ו פסקה ו תקפה אחד בפנינו
הודאת בעל דין האם הודאת בעל דין נחשבת הודאה אם אינה ממין הטענה	ב"ק לה: ציון ב טענו חיטים והודה לו בשעורים
הוחזק כפרן מי שחייב שבועה והוחזק כפרן (שטען שנשבע ועדים מעידים שלא נשבע) - האם נאמן לומר אח"כ שנשבע, בשבועה שחויב בב"ד או שחייב את עצמו (באופן שיכול לחזור בו או שאינו יכול), בשבועה של הנשבע ונפטר או של הנשבע ונוטל, איך הוא מוחזק כפרן - אם נתבקש להישבע ולא נשבע אז או אם אומר שנשבע בזמן מסוים ועדים מעידים שלא נשבע אז או אם טען שנשבע ועדים מעידים שלא זזה ידם מידו ויודעים שלא נשבע	ב"מ יז. ציון ו הוחזק כפרן לשבועה
הוחזק כפרן מי שכפר בהלוואה והעידו עדים שלווה - האם הוחזק כפרן, אם כפר בב"ד או חוץ לב"ד, אם כפר בלשון "אין לך בידי כלום" שניתן להתפרש "פרעתי", אם טען שפרע ועדים מעידים שלא זזה ידם מידו ויודעים שלא פרע	ב"מ יז. ציון ה המוחזק לכפרן על ידי טענותיו
הוחזק כפרן מי שנתחייב בב"ד לשלם וטען שפרע ועדים מעידים שלא פרע - האם הוחזק כפרן, אם חייבוהו ב"ד בלשון "חייב אתה ליתן לו" או "צא תן לו", אם העדים מעידים שלא פרע כשנתבע לשלם או מעידים שלא פרע בשעה שהוא אומר שפרע בה או שמעידים שלא זזה ידם מתוך ידו ויודעים שלא פרע, האם התובע חייב להישבע לפני שהוא נוטל כשהוחזק הנתבע כפרן	ב"מ יז. ציון א המוחזק לכפרן לאחר שנתחייב בדין
הוחזק כפרן מי שנתחייב בב"ד לשלם וטען שפרע ועדים מעידים שלא פרע - האם הוחזק כפרן, אם העדים מעידים שלא פרע כשנתבע לשלם או מעידים שלא פרע בשעה שהוא אומר שפרע בה או שמעידים שלא זזה ידם מתוך ידו ויודעים שלא פרע	ב"מ יז. ציון ו פסקה ב הוחזק כפרן לשבועה
הוחזק כפרן
->במי שהודה בחוב ואח"כ טען שלא הודה	סנהדרין כט: ציון א מי שהודה וחזר וטען שלא היו דברים מעולם
הולכי דרכים
->בליל ט"ו ניסן - חיובו לשוב לביתו לאכול מצה	סוכה כו. ציון ג שלוחי מצוה והולכי דרכים הפטורים מן הסוכה
->פטורים מסוכה בהליכתם
->->האם במקום חנייתם הם חייבים לחפש סוכה או לבנותה	סוכה כו. ציון ג שלוחי מצוה והולכי דרכים הפטורים מן הסוכה
->->בלילה הראשון של החג	סוכה כו. ציון ג שלוחי מצוה והולכי דרכים הפטורים מן הסוכה
הוצאה איסור שימוש בזיז שמעל אויר רה"ר מחשש שיפול חפץ לרה"ר ויביא אותו	ביצה ל. ציון ג ישיבה בפתח המבוי בשבת
הוצאה ביו"ט הולכת סכין או בהמה כדי לשחוט, אם היה יכול להוליכם לפני יו"ט	ביצה יא. ציון ט הולכת בהמה או סכין לשחיטה ביום טוב
הוצאה ביו"ט הולכת תבלין או מדוכה כדי לדוך תבלין, אם היה יכול להוליכם לפני יו"ט	ביצה יא. ציון י הולכת תבלין ומדוכה
הוצאה בשבת באיזה שיעור חייב על הוצאת עצים	ביצה לט. ציון ו שיעור הוצאת עצים בשבת
הוצאה בשבת המוציא שלהבת שמנותקת מגחלת או שמחוברת לדבר שיש בו ממש אבל אין בו שיעור הוצאה	ביצה לט. ציון ג דין הנאה מגחלת ובשלהבת של עבודה זרה
הוצאה בשבת המוציא שלהבת שמנותקת מגחלת או שמחוברת לדבר שיש בו ממש אבל אין בו שיעור הוצאה, המוציא גחלת - מה שיעורו	ביצה לט. ציון ה הוצאת גחלת ושלהבת בשבת
הוצאה בשבת
->האם חי נחשב כנושא את עצמו	פסחים סה: ציון ה אלו דברים בפסח דוחין את השבת
הוצאה, ביו"ט	(ראה: יו"ט, "מתוך")
הוצאה, ביו"ט מה הותר שלא לצורך אוכל נפש משום "מתוך", במה שאינו צורך היום	ביצה ו. ציון ג פסקה ג דיני מת ביום טוב ראשון ושני
הוצאה, במבוי טלטול תחת קורה או בין הלחיים, במבוי הפתוח לכרמלית או לרה"ר, ישיבה שם באופן קבוע כשחפץ בידו - חשש שיתגלגל לרה"ר	ביצה ל. ציון ג ישיבה בפתח המבוי בשבת
הוצאה, במבוי ישיבה תחת קורה או בין הלחיים כשחפץ בידו - חשש שיתגלגל לרה"ר, האם יש למחות במי שיושב שם	ביצה ל. ציון ד גדרי מצות תוכחה
הוצאה, בשבת המכניס בשבת חפץ לרשות חבירו כדי להקנות לו - האם חייב על ההוצאה אע"פ שלא התכוון שהחפץ ינוח, והאם המשתין בשבת מרשות לרשות חייב	ב"ק ע: ציון ג תשלומי ארבעה וחמשה כשמוכר בשבת
הוצאות ציבור, חלוקתן	(ראה: שיירה, הוצאות)
הוצאת אחר ידי חובה
->אם האחר לא שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה	ברכות נג: ציון ח יוצאים ידי חובה בשמיעה של ברכה
->אם האחר ענה אמן או לא ענה	ברכות נג: ציון ח יוצאים ידי חובה בשמיעה של ברכה
->בברכה על יין או על פת או על שאר מאכלות (כגון פירות) או על שתייה
->->אם כולם בהסבה או בישיבה או לאו	ברכות מג. ציון א הסבה ביין ובשאר דברים
->->בברכה ראשונה או בברכה אחרונה	ברכות מב. ציון כ אחד מברך לכולם בהסבה ובקביעות מקום; מג. ציון א הסבה ביין ובשאר דברים
->בברכה על יין בתוך הסעודה	ברכות מג. ציון ב מי מברך על יין בתוך הסעודה
->->באיזה נוסח יברך	ברכות מג. ציון ב מי מברך על יין בתוך הסעודה
->בברכת הגומל
->->אם המברך חייב או אינו חייב בברה"ג	ברכות נד: ציון ה ברכת הגומל על ידי אדם אחר
->->אם המברך התכוון להוציאו או לאו	ברכות נד: ציון ה ברכת הגומל על ידי אדם אחר
->בברכת המצוות	ברכות נג. ציון כ ברכת הנר בבית המדרש
->בברכת הנהנין	ברכות נג. ציון כ ברכת הנר בבית המדרש
->בברכת נר ובשמים שבהבדלה	ברכות נג. ציון כ ברכת הנר בבית המדרש
->->בבית מדרש	ברכות נג. ציון כ ברכת הנר בבית המדרש
->האם אשה יכולה להוציא איש בקריאת המגילה	ברכות כד. ציון ט קול באשה ערוה
->האם אשה יכולה להוציא ידי חובה מי שחייב בברכת המזון מהתורה	ברכות כ: ציון ד חיוב הנשים בברכת המזון
->האם צריך שהשומע יתכוון לצאת והמברך יתכוון להוציאו	ברכות נג: ציון ח יוצאים ידי חובה בשמיעה של ברכה
->מי שאכל פחות מכזית לחם או שלא אכל כלום - האם יכול להוציא מי שחייב בברכת המזון מהתורה	ברכות מח. ציון ב איזו אכילה מצרפת
->מתי רצוי שאחד להוציא את האחרים	ברכות מב. ציון כ אחד מברך לכולם בהסבה ובקביעות מקום
->->בברכה ראשונה או אחרונה	ברכות מב. ציון כ אחד מברך לכולם בהסבה ובקביעות מקום
הוצאת אחרים	(ראה גם: שומע כעונה)
הוצאת זרע לבטלה האם מי שאינו נשוי צריך לאכול שום בערב שבת מתקנת עזרא, או שאסור לו לאכלו שמא יוציא זרע לבטלה	ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
הוראה
->התרת איסור תורה ע"פ מתירים שלכל אחד טעם אחר	סנהדרין לד. ציון ה דיינים שאמרו טעם אחד או טעמים שונים
->בדיני טומאות וטהרות
->->האם האב ובנו או רב ותלמידו יכולים לשבת יחד לפסוק בהם	סנהדרין לו. ציון ד האב ובנו הרב ותלמידו בבית הדין
->->->האם שניהם עולים למנין הדיינים	סנהדרין לו. ציון ד האב ובנו הרב ותלמידו בבית הדין
->ע"י שתויי יין, בדין המבורר בתורה או בפוסקים	סנהדרין לג: ציון ה אימתי מחזירים לחובה בדיני נפשות
->טעות בהוראת איסור והיתר - תשלום עליה
->->בפוסק שבקי בדינים אבל לא נטל רשות מהנשיא להורות בהם	סנהדרין ה: לפני ציון ה רשות בהוראת איסור והיתר
->איסור הוראה בפני רבו	סנהדרין ה: ציון ה הוראה בפני רבו
->->תוך שלש פרסאות או יותר רחוק	סנהדרין ה: ציון ה הוראה בפני רבו
->->באקראי או בקביעות	סנהדרין ה: ציון ה הוראה בפני רבו
->->ע"י תלמיד גמור או תלמיד חבר	סנהדרין ה: ציון ה הוראה בפני רבו
הוראת הלכה תלמיד חכם שמורה הלכה בשעת מעשה, האם שומעים לו	קדושין ע: ציון ה תלמיד חכם שמורה הלכה בשעת מעשה
הוראת שעה
->האם הוראת אליהו לעבור על דברי תורה היתה ע"פ הדיבור ממש	סנהדרין פט. ציון ט גדרי המצוה לשמוע בקול הנביא
->בענישה ע"י בית דין	סנהדרין מו. ציון ג בית דין מכין ועונשים שלא מן התורה
->->מי רשאי להעניש כך	סנהדרין מו. ציון ג בית דין מכין ועונשים שלא מן התורה
->->האם צריך התראה ועדות גמורה	סנהדרין מו. ציון ג בית דין מכין ועונשים שלא מן התורה
הושענא רבא - מצות ערבה בה
->איך חובטים	סוכה מד: ציון ו מנהג חיבוט ערבה
->אם חל בשבת
->->בזמן שהמקדש היה קיים ובזמן הזה	סוכה מג: ציון א מצות ערבה בשביעי; מג: אחרי ציון א ערבה בשבת בזמן הזה
->->במקדש ובגבולין, בארץ ובחו"ל	סוכה מג: ציון א מצות ערבה בשביעי
->האם יוצאים בערבה שבלולב	סוכה מד: ציון א מצוות ערבה
->->אם הוסיף ערבה נוספת עם הלולב	סוכה מד: ציון א מצוות ערבה
->האם מברכים על החבטה	סוכה מד: ציון ו מנהג חיבוט ערבה
->כמה פעמים חובטים	סוכה מד: ציון ו מנהג חיבוט ערבה
הושענא רבה
->מנהג לומר "המלך הקדוש" בהושענא רבה	ברכות יב: ציון ב הטועה בעשי"ת בברכות המלך הקדוש והמלך המשפט
הזאה
->איסור הזאה על טמא מת בשבת	פסחים סט. ציון א הזאת טמא מת בשבת
הזכרת השם לבטלה
->האם אסורה מהתורה	ברכות לג. ציון נ ברכה שאינה צריכה
->האם יש לנדות את העובר	ברכות לג. ציון נ ברכה שאינה צריכה
הזמה	(ראה גם: עדים זוממין)
הזמה	(ראה: עדים זוממין)
הזמה	(ראה: עדים זוממים)
הזמה	(ראה: עדים זוממין)
הזמנה לדין	(ראה: זימון)
הזמנה לדין
->האם מזכירים בה את שמות הדיינים ואת שם התובע ואת נושא התביעה	מו"ק טז. ציון א סדר הזמנה לדין
->ע"י אחד הדיינים או ע"י שליח ב"ד או ע"י אדם אחר	מו"ק טז. ציון א סדר הזמנה לדין
->קבעו זמן לבעל דין לבוא לדין ולא בא - האם נותנים לו זמן אחד נוסף או שני זמנים נוספים	מו"ק טז. ציון א פרק ד סדר הזמנה לדין
הזמנה
->האם הזמנה מילתא	סנהדרין מז: ציון נ הזמנה מילתא או לאו מילתא היא
->->בדבר שגופו קדוש או במשמשין	סנהדרין מז: ציון נ הזמנה מילתא או לאו מילתא היא
->->ע"י מחשבה, דיבור או מעשה	סנהדרין מז: ציון נ הזמנה מילתא או לאו מילתא היא
הזרעה מלאכותית
->תינוק שנולד מהזרעה מלאכותית - האם מלים אותו בשבת	חגיגה יד: אחרי ציון א בתולה שנתעברה
הטוב והמטיב	(ראה גם: ברכת המזון, הטוב והמטיב)
'הטוב והמטיב'
->במי שקיבל כלי חדש במתנה	ברכות נט: ציון ס ברכת שהחיינו על כלים חדשים
->בקונה כלי חדש לו ולבני ביתו	ברכות נט: ציון ס ברכת שהחיינו על כלים חדשים
->על יין	ברכות נט: ציון מ ברכת הטוב והמטיב על יין נוסף
->->ביין שאינו משובח יותר	ברכות נט: ציון מ ברכת הטוב והמטיב על יין נוסף
->->כשמברך לעצמו או גם לחברו או כשהוא לבדו בסעודה	ברכות נט: ציון מ ברכת הטוב והמטיב על יין נוסף
->על שינוי בשר או פת או מזונות אחרים	ברכות נט: ציון מ ברכת הטוב והמטיב על יין נוסף
הטרחת ב"ד שטר שכתוב בו "שנים" סתם, אין מוציאים מהתופס כדי לא להטריח את ב"ד פעמיים, כי הספק עשוי להתברר ע"י עדים	ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
הידור מצוה, החיוב האם החיוב להוציא שליש להידור מצוה הוא רק כשבא לקנות את חפץ המצוה או אפילו לאחר שכבר קנה ומצא אחר יותר מהודר, האם שיעור שליש נקבע ביחס לשעור המינימלי הכשר או שהוא יחס בין שני חפצי המצוה המונחים לפניו, האם זהו שליש מלגיו או מלבר, האם אדם עשיר חייב להוסיף יותר משליש, האם חובת הידור מצוה הוא מן התורה או מדרבנן	ב"ק ט. ציון ז ההוצאה להדור מצוה
היזק שאינו ניכר המזיק היזק שאינו ניכר - האם חייב בשוגג, האם דנים אותו בזמן הזה אע"פ שהוא קנס	ב"ק צח. ציון ב פסקה ד גרמא וגרמי בנזיקין
הילך מודה במקצת ונתן את המקצת לתובע מיד - האם חייב שבועה, בפקדון או במילווה בשטר או במילווה על פה, בפקדון שהמקצת מונח במקום רחוק או שמזומן עכשו בידו, האם פקדון או מילווה בשטר (שיש בו כפירת שעבוד קרקעות או שאין בו) או בכתב ידו או כתובה הם בגדר הילך, בחיוב שבועה ע"י העדאת עדים על מקצת, כשאינו יכול לכפור במקצת כגון בחוב בשטר או מעשה בית דין, כשמוסר משכון על המקצת	ב"מ ד. ציון ב דין הילך
הילך ראובן טוען שהשדה ומה שזרוע בו שייך לו ושמעון מודה במחציתו - האם חייב שבועת מודה במקצת או שזה נחשב "הילך"	ב"מ נו: ציון ה דין שבועה בחיטים שזרעם בקרקע
היסח הדעת	(ראה: טומאה)
היסח הדעת
->פסול "היסח הדעת" בקדשים	פסחים לד. ציון ה פסול "היסח הדעת"
היקש איסור ופרטיו שנלמדים בהיקש כשהאיסור עצמו אינו מוזכר במקום אחר - האם אסור מהתורה או מדרבנן	תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
היקש
->דבר הנלמד מהיקש - האם חוזר ומלמד בגזירה שווה	מכות יט. ציון ג מעשר שני בזמן הזה
הכאה	(ראה: חובל)
הכאה האם מותר להכות אדם שאינו נוהג כשורה	ב"מ עג: ציון ו שעבוד באנשים שאינם נוהגים כשורה
הכאה
->המגביה יד על חברו
->->האם הוא פסול לעדות ולשבועה	סנהדרין נח: ציון ח המגביה ידו על חברו
->->מה עונשו	סנהדרין נח: ציון ח המגביה ידו על חברו
הכאת בן גדול, נידוי עליה
->מאיזה גיל נחשב גדול לעניין זה	מו"ק יז. ציון ג פרק א נידוי למכה את בנו הגדול
הכחשה	(ראה גם: עדים זוממים)
הכחשה
->ההבדל בינה להזמה	מכות ה. ציון ג הזמה והכחשה
->עדות שהוזמה וגם הוכחשה ע"י אותם עדים	מכות ה. ציון ג הזמה והכחשה
הכמנה
->האם מכמינים עדים בעבירות שדינן מיתה	סנהדרין סז. ציון ב דין הכמנה במסית
הכנה איזו הכנה אסורה מהתורה בשבת ויו"ט	ביצה ד. ציון ה דין ביצה בשבת ויו"ט כשנולדה בראשון
הכנה איזו הכנה אסורה מהתורה בשבת ויו"ט	ביצה ד: ציון א עצים שנשרו מן הדקל בשבת או ביו"ט
הכנה בביצה שנולדה ביו"ט, בבישול ואפיה, בהולדת אש	ביצה לג. ציון ה אין מולידים אש ביום טוב
הכנה הכנה דממילא (כגון ביצה שנולדה ביו"ט שאחרי שבת) - ביאורה	ביצה תוספת בירור
הכנה מיו"ט לחול האם העושה מלאכה ביו"ט לצורך חול לוקה, ומדוע אין אומרים "מתוך", ההבדל בין הכנה דממילא להכנה בידיים	ביצה יב. ציון א מלאכות שהותרו ביום טוב שלא לצורך אכילה
הכנה מיו"ט עבר ובישל מיו"ט לחול או ליו"ט שני, האם התבשיל אסור, אם בישל בשוגג או במזיד, האם לוקה אם אכל ביו"ט את מה שבישל	ביצה יז. ציון כ מי שעבר ואפה או הערים
הכנה משבת ליו"ט, בביצה שנולדה, באפייה ובבישול, שימוש ביו"ט בעצים שנשרו בשבת שלפניו, הכנה דממילא והכנה בידיים	ביצה ד: ציון א עצים שנשרו מן הדקל בשבת או ביו"ט
הכנה, ליו"ט שני הכנה מיו"ט ראשון ליו"ט שני של גליות, במעשה או באמירה, בבעלי חיים ובדברים אחרים	ביצה ב: ציון ב פסקה ו איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
הכנה, ליו"ט שני הכנה מיו"ט ראשון ליו"ט שני של גליות, תיקון ניכר או טלטול בלבד	ביצה ב: ציון ד טעם איסור בישול ביום טוב לצורך שבת
הכנה, מיו"ט לחול האם לוקה על בישול מיו"ט לחול, והדין כשאין מקום לומר "הואיל ואי מיקלעי אורחים", האם הבישול מותר כשיש "הואיל", האם נחשב מלאכה או רק הכנה, הבדל בין בישול לביצה שנולדה	ביצה ב: ציון ד טעם איסור בישול ביום טוב לצורך שבת
הכנה, מיו"ט לשבת בביצה שנולדה ביו"ט, ובהכנה בידיים	ביצה כא. ציון ו האופה מיום טוב לחול אינו לוקה
הכנה, מיו"ט לשבת האם אסורה, בהכנה טבעית, נ"מ לביצה שנולדה ביו"ט	ביצה ב. ציון א פסקה א-ג איסור ביצה שנולדה ביום טוב
הכנה, מיו"ט לשבת טעם איסור בישול מיו"ט לשבת, מטעם מלאכה או הכנה, האם אסור מדאורייתא או מדרבנן	ביצה ב: ציון ד טעם איסור בישול ביום טוב לצורך שבת
הכרעה האם פוסקים הלכה על פי "הכרעה" של תנא, אם חילוקו נזכר בדברי התנאים שלפניו או לא נזכר	ב"מ נג: ציון ח מעשר שני והקדש שנפדו ולא נתן חומש
הכשר לטומאה הצורך ברצון, האם צריך דווקא רצון בעלים, בפעולה הנעשית בידיים או ממילא	קדושין נט: ציון א נתינת משקה להכשיר אוכלין לטומאה
הכשר לקבל טומאה אם משקה נפל על האוכל והתייבש ורק אח"כ נודע לבעלים	ב"מ ל. ציון ב פרה אדומה שעלה עליו זכר
הכשר לקבלת טומאה
->באוכל שאין לו בעלים	פסחים כ. ציון ב הכשר בשר פרת קדשים
->בבשר קדשים	פסחים כ. ציון ב הכשר בשר פרת קדשים
->האם משקי בית מטבחיים שבעזרה (דם קדשים ומים שמשתמשים בהם שם) מכשירים לקבל טומאה	פסחים טז. ציון ד הכשר טומאה במשקין של בית מטבחייא
הכשר מצוה
->החוטב עצים לסוכה או למערכה והרג בשוגג - האם פטור מגלות כי זה הכשר מצוה	מכות ח. אחרי ציון ה הכשר מצוה
הכשרת כלים	(ראה: חמץ, הגעלת כלים)
הלבנת פני חבר
->במקום שאין רבים	ברכות מג: ציון ח האיסור להלבין פני חברו ברבים
->האם "ייהרג ואל יעבור"	ברכות מג: ציון ח האיסור להלבין פני חברו ברבים
הלוואה אם הלווה אומר (בלי שהמלווה תבע אותו) שאינו יודע אם לווה בכלל או שמודה שלווה אבל אינו יודע אם פרע - האם חייב לצאת ידי שמים	ב"ק קיח. ציון ט פסקה ב ברי ושמא
הלוואה אם הלווה אומר שאינו יודע אם לווה בכלל, או שמודה שלווה אבל אינו יודע כמה	ב"מ לז. ציון א פסקה ה המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
הלוואה הכסף נחשב של הלווה	קדושין ס. ציון ו המקדש על מנת שיראה מעות או קרקע
הלוואה כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי, כששני עדים או עד אחד או הוא עצמו (שחזר בו) אומרים שלווה, והאם אומרים כך כשטען "להד"ם" בתחילה	ב"מ ג. ציון ג השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
הלוואה ראובן שתבע משמעון "מנה לי בידך" ושמעון אומר שאינו יודע - האם חייב לצאת ידי שמים, ואם תפס ראובן האם מוציאים מידו	ב"מ סא: ציון י פסקה ב אבק ריבית אינו יוצא בדיינים
הלוואה שני אנשים שאחד מהם הילווה מאה ואחד הילווה מאתיים והלווה שכח מי הילווה כמה - כמה חייב הלווה להחזיר לכל אחד, בחיוב מן הדין או לצאת ידי שמים, והדין אם רק אחד מהם הילווה והלווה שכח מי הוא	ב"מ לז. ציון א פסקה ה המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
הלוואה
->בעל חוב למפרע הוא גובה או מכאן ולהבא הוא גובה	פסחים ל: ציון ח ישראל שהרהין חמצו אצל נכרי
הלוואה, אופן התשלום	(ראה: תשלומי חוב)
הלוואה, בלי עדים האם מותר להלוות בלי עדים או בעדים בלי שטר, האם צריך להתנות "על מנת שתפרעני בפני פלוני ופלוני" כדי למנוע טענת פרעון בשקר, והדין אחרי שתיקנו שבועת היסת בכופר בכל, והדין במי שנאמנים זה לזה או כשמקבל משכון או בלווה תלמיד חכם	ב"מ עה: ציון ח איסור הלואה בלא עדים
הלוואה, בשותפות שניים שלוו מאחד - האם כל אחד אחראי על כל ההלואה כאילו לווה הכל	ב"מ צו. ציון ו דין בעליו עימו בשותפים שהשאילו או שאלו
הלוואה, גבייתה בכוח האם מותר לגבות הלוואה בכוח	ב"ק כז: ציון ה עביד איניש דינא לנפשיה
הלוואה, גבייתה כשיש על לווה אחד הלוואה אחת בעל פה מוקדמת ואחת בשטר - איזה מלווה גובה תחילה	ב"מ טו. ציון ה חישובי הגבייה של הלוקח מהמוכר
הלוואה, החזרתה לווה שאמר למלוה "טול מעותיך" - האם עדיין חייב באחריות באונס	ב"מ מט. ציון ז פסקה ג אחריות המוכר על המעות שקיבל לקנין
הלוואה, המצוה האם מצוה להלוות לישראל גם אם המלווה יכול להרוויח מהכסף ע"י הלוואה בריבית לגוי, בלווה ישראל עשיר או עני, אם יכול לקבל ריבית גבוהה או נמוכה, והדין אם הריבית נחוצה למלווה לכדי חייו	ב"מ עא. ציון ב סדר הקדימויות בהלואה
הלוואה, המצוה האם מצוה להלוות לעשיר שאין לו כסף מזומן, עשיר בן עירו או קרובו לעומת עני שאינו בן עירו ואינו קרובו - מי קודם	ב"מ עא. ציון ב סדר הקדימויות בהלואה
הלוואה, הפיכתה לפקדון מלווה שאמר ללווה בזמן הפרעון שישתמש בכסף כעיסקא או שיהיה כפקדון - האם נפטר הלווה מאונס	ב"מ סה. ציון ט פסקה ד טרשא דרב חמא
הלוואה, הפרעון לווה שיש לו רק מטלטלין - האם הוא יכול לפרוע את חובו בהם או שהוא חייב למכרם ולפרוע למלווה כסף	ב"מ מה: ציון ב התחייבות הלוקח לשלם וצורת התשלום
הלוואה, השבתה ע"י שליח	(ראה: שליח, בהשבת חיוב)
הלוואה, טעות לווה שמצא שהמלווה נתן לו יותר מהסכום שדיברו עליו - האם צריך להחזיר את ההפרש או שמניחים שהתכוון לתת לו את ההפרש במתנה, אם ההפרש הוא בכדי שהדעת טועה או לא, והדין אם המלווה טוען אח"כ שטעה, והדין במלווה שמצא שהלווה פרע לו יותר מסכום ההלוואה	ב"מ סג: ציון י הלווה מעות מחבירו ומצא יותר מהמסוכם
הלוואה, נפסל המטבע אם המלכות פסלה את המטבע שלווה - האם יכול הלווה לפרוע במטבע זה	ב"ק צז. ציון ח גזל מטבע ונסדק או נפסל
הלוואה, נפסל המטבע אם המלכות פסלה את המטבע שניתן בהלוואה - האם יכול הלווה לפרוע במטבע זה, אם התנה עמו לפרוע במטבע היוצא או לפרוע מעות או לפרוע מטבע זה או לא התנה, אם המטבע אינו יוצא בשום מדינה או שיוצא במדינה אחרת (במלכות אחרת או באותה מלכות) אבל המלכות אינה מאפשרת לו להביא את המטבע לשם או שהמלכות אינה מאפשרת זאת אבל יכול להבריח את המטבע או שהמלכות אינה מקפידה בכלל (ויש כאן סוחרים מאותה מדינה או אין או שיש לו עניין ללכת לאותה מדינה או שאין לו), והדין במי שהילווה חיטים ע"מ שיחזיר חיטים או כסף, או שהילווה לזמן מסוים ולא פרע בזמן ואח"כ נפסל המטבע, או שהמטבעות שהילווה הם עדיין בעין ומחזיר אותם	ב"ק צז: ציון א המלוה על המטבע ונפסלה
הלוואה, נפסל המטבע אם המלכות פסלה את המטבע שניתן בהלוואה והוא יוצא במדינה אחרת - האם אסור מטעם ריבית לשלם במטבע החדש כי הישן שווה פחות או שצריך לשלם במטבע החדש כי הישן שווה פחות מבשעת הלוואה	ב"ק צז: ציון ה פסקה ד-ה המלוה על המטבע ונתוספה או פחתה
הלוואה, ע"מ לשלם פירות האם מותר ללוות ע"מ שאם לא יהיה לו כסף לפרוע יפרע בפירות לפי השער הזול של עכשו	ב"מ עב: ציון י לווים על שער שבשוק
הלוואה, פרעונה האם מלוה יכול לתבוע מהלווה לפרוע לו אם אינו במקום שהילווה לו, והדין אם יש בידו שם כסף, והדין אם הוא טוען שהכסף שבידו דרוש לו למחייתו, והדין אם יוזלו נכסיו עקב פרעונו שם כי יחשבו שהוא דחוק לכסף	ב"ק קיח. ציון ד היכן אפשר לתבוע מילוה, אבידה, פקדון וגזילה
הלוואה, פרעונה הלווה ביישוב - האם יכול להחזיר במדבר (על כרחו של המלווה), אם אמר מראש למלוה "אני יוצא למדבר" (אחרי שאמר לו המלוה שהוא יוצא למדבר או לפני כן) או "אוכל להחזיר לך במדבר אם ארצה" או "אם תרצה"	ב"ק קיח. ציון ו המלוה או המפקיד על מנת לצאת למדבר
הלוואה, פרעונה הלווה ביישוב - האם יכול להחזיר במדבר, מדאורייתא או מדרבנן, והדין אם הלווה מקבל על עצמו אחריות עד שיגיע הכסף למקום יישוב, האם יכול להחזיר בשיירה שבמדבר, והדין אם לווה במדבר, אם פורע תוך זמנו או לאחר זמנו, הלווה ביישוב אחד - האם יכול להחזיר ביישוב אחר	ב"ק קיח. ציון א החזרת מלוה, פקדון וגזל במדבר
הלוואה, של מיטלטלין המלווה מטלטלין ומתנה שיפרע לו כסף בשווים בשעת ההלוואה והוזלו - האם הלווה יכול להחזיר מטלטלין באותה כמות, אם התנו בסתם או רק כדי להינצל מאיסור ריבית במקרה שיתייקרו	ב"מ עה. ציון א פסקה ג איסור הלואת סאה בסאה
הלוואה, שער המטבע אם המלכות הוסיפה על משקל המטבע שניתן בהלוואה - האם אסור מטעם ריבית לשלם במטבע החדש, אם המטבע הישן יוצא במדינה אחרת או אינו יוצא בשום מקום, אם הוסיפו פחות מחומש או יותר או חומש בדיוק, אם תוספת המשקל שינתה את מחיר הפירות או לא שינתה, אם בשעת ההלוואה הזכירו את משקל המטבע או לא הזכירו, והדין אם עשתה המלכות מטבע חדש בלי שהוסיפו על משקלו וערך המטבע החדש גבוה יותר (ביחס לפירות) מהישן	ב"ק צז: ציון ה המלוה על המטבע ונתוספה או פחתה
הלוואה, שער המטבע אם המלכות הפחיתה ממשקל המטבע שניתן בהלוואה - האם יכול הלווה לשלם במטבע החדש אף שהוא שווה פחות, אם המטבע הישן נפסל לגמרי או שהוא עדיין יוצא במדינה אחרת, והדין אם עשתה המלכות מטבע חדש בלי שהפחיתו ממשקלו וערך המטבע החדש נמוך יותר (ביחס לפירות) מהישן	ב"ק צז: ציון ה פסקה ה המלוה על המטבע ונתוספה או פחתה
הלוואה
->זכות המלוה או הלווה לכפות על הצד השני ללכת לב"ד שיבחר	סנהדרין לא: ציון ו בחירת בית הדין ע"י התובע והנתבע
->->לאיזה בית דין	סנהדרין לא: ציון ו בחירת בית הדין ע"י התובע והנתבע
הליכה בלילה
->איסור הליכה בדרך בלילה - טעמו וזמנו	פסחים ב. אחרי ציון א איסור הליכה בדרך בלילה
הליכה בשדה חבירו	(ראה: שדה חבירו, הליכה בה)
הלכה ואין מורין כן במכשירי אוכל נפש ביו"ט	ביצה כב. ציון ה כבוי אש ביום טוב משום הפסד ממון
הלל הגדול האם מותר לומר הלל הגדול בפסוקי דזמרה בשבת ויו"ט לפני שאכל	תענית כו. ציון א פסקה ג אמירת הלל הגדול כשיורדים גשמים
הלל הגדול מהו הלל הגדול הנאמר בליל הסדר ועל גשם שירד לאחר עצירת גשמים	תענית כו. ציון א אמירת הלל הגדול כשיורדים גשמים
הלל הגדול, על גשם אמירת הלל הגדול אם ירדו גשמים באמצע תענית על עצירת גשמים - האם צריך לאכול לפני שאומרים אותו	תענית יט. ציון י הפסקת תענית כאשר נענים
הלל הגדול, על גשם הלל הגדול שאומרים על ירידת גשם אחרי עצירת גשמים - האם חובה על כל יחיד לאומרה או רק על הציבור, האם יש חתימת ברכה, האם אמירתו קשורה לברכת "אילו פינו", האם מותר לאמרו בעודו צם או שמותר לאומרו רק על כרס מלאה, האם אומרים אותו ביום שיורדים הגשמים או בלילה או למחרת התענית, והדין אם ירדו גשמים לפני שהתחילו את התענית	תענית כו. ציון א אמירת הלל הגדול כשיורדים גשמים
הלל
->על גאולה מצרה
->->האם צריך לאומרו גם לדורות או רק בשעת הנס	פסחים קיז: לפני ציון ד אמירת הלל על גאולה מצרה
->->אופי ההצלה שלמענה אומרים הלל	פסחים קיז: לפני ציון ד אמירת הלל על גאולה מצרה
->על מי מוטל חיוב קריאתו בזמן הקרבת קרבן פסח	פסחים סד. ציון ז קריאת ההלל בזמן הקרבת הפסח
הלל, בחוה"מ פסח האם יחיד או רבים קוראים הלל בחול המועד פסח, האם מברכים עליו	תענית כח: ציון א קריאת ההלל וברכתו
הלל, בחנוכה האם יחיד קורא את ההלל בחנוכה, אם התחיל לקרוא האם ישלים	תענית כח: ציון א קריאת ההלל וברכתו
הלל, בראש חודש האם יחיד או רבים קוראים הלל בראש חודש, האם מברכים, אם בירכו בתחילה האם גומרים וחותמים בברכה	תענית כח: ציון א קריאת ההלל וברכתו
הלל, בשנים האם שנים או יותר יכולים לקרוא הלל ביחד ולהוציא ידי חובה את השומעים	מגילה כא: ציון ד קריאה על ידי שנים בהלל ובמגילה
הלל, גמירתו בימים שגומרים בהם את הלל האם גם היחיד גומר את ההלל בברכה או רק הרבים, מה גדר "רבים" לענין זה, האם יחיד או רבים מברכים על ההלל בימים שאין גומרים בהם את ההלל, אם בירכו בתחילה האם גומרים וחותמים בברכה, בימים שלא גומרים בהם את ההלל על מה מדלגים	תענית כח:ציון א קריאת ההלל וברכתו
הלל, הברכה נוסח הברכה של ההלל בימים שגומרים את ההלל ובימים שאין גומרים בהם את ההלל, השוואה לנוסח הברכה על קריאת המגילה	תענית כח: ציון א קריאת ההלל וברכתו
הלל, הפסק לאיזה דבר מותר להפסיק באמצע קריאת ההלל, והדין ביום שאין גומרים את ההלל או שאין מברכים על הקריאה	תענית כח: ציון א קריאת ההלל וברכתו
הלל, חיובו האם קריאת ההלל היא מצוה מהתורה או מדרבנן, באלו ימים, מי שהסתפק אם אמר הלל - האם צריך לחזור ולאומרו	תענית כח: ציון א קריאת ההלל וברכתו
הלל, מעמדות השינויים במעמדות בימים שאומרים בהם הלל	תענית כו. ציון ז שינויים במעמדות בימים מיוחדים
הלל, על נס האם מברכים על קריאת ההלל שתיקנו על נס או על גאולה מצרה ליחיד או לרבים או לכלל ישראל	תענית כח: ציון א קריאת ההלל וברכתו
הלל, קריאתו האם יוצאים ידי חובה בקריאת הלל למפרע, בשינוי סדר הפסוקים או סדר הפרקים, והדין בדילוג פסוקים	מגילה יז. ציון ט קריאת הלל למפרע
הלל, קריאתו לסרוגין שהה באמצע קריאת ההלל כדי לגמור את כולו אם יצא ידי חובה	מגילה יח: ציון א קריאת המגילה לסרוגין
הלל
->אחרי שהש"צ אומר "ברוך הבא" מה הציבור עונה	סוכה לח: אחרי ציון ב נוסח האמירה בפסוק "ברוך הבא"
->אמירת "הללויה"	סוכה לח: ציון א עניית ראשי פרקים בהלל
->האם מברכים עליו בראש חודש	סוכה מד: ציון ו מנהג חיבוט ערבה
->האם שומע כעונה בו	סוכה לח: אחרי ציון ב נוסח האמירה בפסוק "ברוך הבא"
->המצוה לענות ראשי פרקים	סוכה לח: ציון א עניית ראשי פרקים בהלל
הלל
->האם מותר לכרוע ב"הודו לה' כי טוב" או "כי לך טוב להודות"	ברכות לד: לפני ציון ד כריעה בהודאות
->הפסקה באמצעו	ברכות יד. ציון א הפסקה בקריאת המגילה
->->איזו הפסקה מותרת	ברכות יד. ציון ב הפסקה בקריאת ההלל
->->אם הפסיק - האם רשאי לברך אחריו	ברכות יד. ציון ב הפסקה בקריאת ההלל
->->ביום שמברכים על הקריאה וביום שאין מברכים עליה	ברכות יג. ציון ב שאילת שלום בקריאת שמע
->קריאתו למפרע	ברכות טו. ציון ו הקורא קריאת שמע למפרע לא יצא
'הללויה'
->האם היא מילה אחת או שתיים	פסחים קיז: לפני ציון ד מילים המסתיימות בהברה "י-ה"
->האם מותר למוחקה	פסחים קיז: לפני ציון ד מילים המסתיימות בהברה "י-ה"
->האם מקום המילה בתחילת הפרק או בסופו או באמצע	פסחים קיז: לפני ציון ד מקום המילה "הללויה" במזמורי תהילים
הלנת המת איסור הלנת המת, בירושלים ובשאר מקומות, והדין במת גוי	ב"ק פב: ציון נ איסור הלנת המת בירושלים
הלנת המת הלנה לכבודו, והלנתו ביו"ט ראשון כדי שישראל יוכל לקוברו למחרת	ביצה ו. ציון ג פסקה ב דיני מת ביום טוב ראשון ושני
הלנת מת, בירושלים האם בירושלים מותר להלין את המת לכבודו או לצורך גדול או כשיש סכנה או רק שעה אחת בלילה, אם מת אדם בלילה בירושלים האם מותר להשהותו עד הבוקר, האם מותר להשהות קבורת נפל או עצמות המת או כזית מבשר המת או מת גוי	ב"ק פב: ציון נ איסור הלנת המת בירושלים
הלנת מת, בירושלים מדוע אסור להלין את המת בירושלים, והדין בזמן הזה	ב"ק פב: ציון ד דברים שנאמרו בירושלים - דינם בזמן הזה
הלנת שכר	(ראה: בל תלין)
הלנת שכר	(ראה: בל תלין)
'המוציא לחם מן הארץ'
->האם אומר "המוציא" או "מוציא"
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות לח: ציון א נוסח ברכת המוציא
->האם היא מדאורייתא או דרבנן	ברכות כא. לפני ציון א ברכת התורה לאחריה; לה. ציון ה ברכות דאורייתא או דרבנן
->המסופק אם בירך - האם חוזר ומברך	ברכות לה. ציון ה ברכות דאורייתא או דרבנן
->הפסקה בדיבור בינה לאכילה
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות מ. ציון א הפסק בין ברכה לאכילה
->->בדיבור לצרכי הפת או הסעודה	ברכות מ. ציון א הפסק בין ברכה לאכילה
->->האומר להביא מלח	ברכות מ. ציון א הפסק בין ברכה לאכילה
->על איזה לחם מברכים המוציא	(ראה: פת)
'המלך המשפט'
->אם אמרו בשאר ימות השנה	ברכות יב: ציון ב הטועה בעשי"ת בברכות המלך הקדוש והמלך המשפט
->בעשרת ימי תשובה
->->טעה ולא אמר - האם צריך לחזור	ברכות יב: ציון ב הטועה בעשי"ת בברכות המלך הקדוש והמלך המשפט
->->נוסחו	ברכות יב: ציון ב הטועה בעשי"ת בברכות המלך הקדוש והמלך המשפט
'המלך הקדוש'
->אם אמרו בשאר ימות השנה	ברכות יב: ציון ב הטועה בעשי"ת בברכות המלך הקדוש והמלך המשפט
->טעה ולא אמר בעשרת ימי תשובה - האם צריך לחזור	ברכות יב: ציון ב הטועה בעשי"ת בברכות המלך הקדוש והמלך המשפט
->מנהג לאומרו בהושענא רבה	ברכות יב: ציון ב הטועה בעשי"ת בברכות המלך הקדוש והמלך המשפט
המתפנה	(ראה גם: צרכים)
הנאה, תשלום עליה האם הנהנה ממון חברו חייב לשלם על הנאתו, אם ההנאה באה לו ע"י מעשיו או מעשה בהמתו או מעשה של אחר, בהנאה שיש בה ממש או שאין בה	ב"ק קא. ציון ג פסקה ב ערך השבח של הסממנים בצמר
הנאת גרונו או מעיו
->החיוב באיסורי אכילה - על הנאת גרונו או מעיו	מכות טז: ציון ט ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי
הנאת גרונו ומעיו האם חייב על הנאת מעיו בלי הנאת גרונו	ביצה ב. ציון ב שיעורי איסור חמץ ושאור
הנהגה האם משיכה או הנהגה קונות בגמל או בחמור, כשרק אדם אחד מושך או מנהיג או כשאחד מושך ואחד מנהיג, במציאה או במכר	ב"מ ח: ציון ה דרכי הקנין בגמל ובחמור
הנץ החמה מצוות שחיובן ביום, האם אפשר להקדימן לעמוד השחר או שיש לחכות לכתחילה לקיומן עד הנץ החמה	מגילה כ. ציון ב מילה לפני הנץ החמה
הסבה
->איטר שמסיב על צד ימין - האם יצא	פסחים קח. ציון ד הסיבת פרקדן והסיבת ימין
->אם שכב על בטנו או על גבו	פסחים קח. ציון ד הסיבת פרקדן והסיבת ימין
->בזמן אכילת "כורך"	פסחים קח. ציון ב השני דין ההסיבה באכילת מרור ו"כורך"
->בזמן אמירת הקידוש	פסחים קח. ציון ג דין הסיבה בארבע כוסות
->בזמן ברכת המזון	פסחים קח. ציון ג דין הסיבה בארבע כוסות
->בזמן הזה	פסחים קח. אחרי ציון א חובת ההסיבה בליל הסדר
->בזמן קריאת ההגדה	פסחים קח. ציון ג דין הסיבה בארבע כוסות
->בזמן קריאת ההלל	פסחים קח. ציון ג דין הסיבה בארבע כוסות
->בשתיית ארבע כוסות	פסחים קח. ציון ג דין הסיבה בארבע כוסות
->->שכח ולא היסב - האם חייב לחזור ולשתות בהסיבה	פסחים קח. ציון ג דין הסיבה בארבע כוסות
->האם אשה צריכה הסבה	פסחים קח. ציון ה דין הסיבת האשה; פסחים קח. ציון ח הסבת השמש
->האם בן אצל אביו צריך להסב	פסחים קח. ציון ו הסיבת בן אצל אביו; פסחים קח. ציון ז הסיבת תלמיד אצל רבו
->->אם אביו הוא רבו	פסחים קח. ציון ו הסיבת בן אצל אביו
->האם עבד אצל אדונו צריך הסבה	פסחים קח. ציון ח הסבת השמש
->האם עני חייב להסב	פסחים צט: ציון ג הסיבת עני
->הסבה בפני תלמיד חכם המופלג בדורו	פסחים קח. ציון ז הסיבת תלמיד אצל רבו
->שמש לפני בני החבורה שהוא משמש אותם	פסחים קח. ציון ח הסבת השמש
->שמש לפני רבו	פסחים קח. ציון ה דין הסבת האשה; פסחים קח. ציון ח הסבת השמש
->תלמיד אצל רבו - האם יכול להסיב, ברבו מובהק ושאינו מובהק	פסחים קח. ציון ז הסיבת תלמיד אצל רבו
->->תלמיד באומנות	פסחים קח. ציון ז הסיבת תלמיד אצל רבו
הסבה
->הסבה בשתיית שני כוסות הראשונים או האחרונים	מו"ק יב. ציון מ זיפות חביות בחול המועד
->הסבת האבל בראש - בכל זמן האבלות או רק בסעודה שמשקים בה עשר כוסות	מו"ק כח: ציון ג האבל מיסב בראש
הסגרה
->של מי שחייב מיתה, בגלל איום שיהרגו את אנשי העיר	סנהדרין עד: ציון ג נתכוין להנאת עצמו יעבור ואל יהרג
הסכם ציבורי בעלי אומנות שהסכימו ביניהם שאם אחד מפסיד ישלמו לו את הפסדו - האם ההסכם צריך קנין, והאם ההסכם צריך להיות פה אחד	ב"ק קטז: ציון ג תוקף התנאים של בעלי מלאכה
הספד
->ברגל
->->למי שמת לפני הרגל עם מת שמת בתוך הרגל	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->בתוך שלושים יום לפני הרגל
->->אם מת בתוך שלושים יום לפני הרגל או לפני כן	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->->צירוף הספד על מי שמת בתוך שלושים יום לפני הרגל עם מי שמת לפני כן	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->->בהספד בחינם או בשכר	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->->בזמן הזה או בזמן המקדש	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->->הספד על ידי האבל או על ידי ספדן אחר	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->לאשה שמתה - תוך הנחת מיטתה ברחוב
->->במיטה מסורגת בחבלים או בארון בלי נקבים	מו"ק כח. ציון א הספד על אשה ברחוב
->->על מקום גבוה שהכל רואים או במקום שרק מעט רואים	מו"ק כח. ציון א הספד על אשה ברחוב
->לקטן שמת
->->בבן חמש או שש או פחות	מו"ק כד: ציון ה הספד על קטן
->->בבני עשירים או בני עניים או בני זקנים	מו"ק כד: ציון ה הספד על קטן
->לתלמיד חכם בחול המועד
->->לפני שנקבר או אחרי שנקבר	מו"ק כז: ציון ב הספד על חכם במועד
->->בפני המת או שלא בפניו	מו"ק כז: ציון ב הספד על חכם במועד
->->שלא בפניו ביום שמועה קרובה או שמועה רחוקה	מו"ק כז: ציון ב הספד על חכם במועד
->->בת"ח בזמננו	מו"ק כז: ציון ב הספד על חכם במועד
הספד
->אמירת דברים שאינם אמת	ברכות סב. ציון ח הוספת דברים שאינם אמת בהספד
->->הפלגה קצת	ברכות סב. ציון ח הוספת דברים שאינם אמת בהספד
->העוסק בהספד - האם הוא פטור מתפילה או מק"ש	ברכות יט. ציון ט קריאת שמע כשעוסקים בהספד
->->אם המת מוטל לפניו או אינו מוטל לפניו	ברכות יט. ציון ט קריאת שמע כשעוסקים בהספד
הספד
->במוצאי הרגל - אסרו חג	חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
הספד
->האם חייבים היורשים לשלם את הוצאות ההספד מכספם	סנהדרין מו: ציון ו ההספד לכבוד המת
הסקה ביו"ט עצים שנשרו מעץ ביו"ט - היתר להסיק בהם ע"י ביטולם ברוב עצי היתר, האם מותר להפך בהם בתוך האש אחרי שנתבטלו, באופן של טלטול גמור או רק טלטול מן הצד, והיפוך בהם אם עצי האיסור ניכרים בתערובת	ביצה ד: ציון א עצים שנשרו מן הדקל בשבת או ביו"ט
הענקה איזה דברים אפשר לתת כתשלום הענקה	קדושין יז. ציון ה דברים הניתנים בהענקה
הענקה דמי הענקה של אמה העבריה - למי	קדושין טז: ציון ג הענקה באמה עבריה
הענקה האם הענקה שמקבל עבד עברי ביציאתו מהעבדות ניתנת ליורשים	קדושין טו. ציון ד מצות הענקה
הענקה האם יש לבעל חוב של עבד עברי זכות בהענקה שמקבל העבד ביציאתו מהעבדות	קדושין טו. ציון ד מצות הענקה
הענקה האם נותנים הענקה לעבד עברי שמכר את עצמו	קדושין יד: ציון ח מה בין מוכר עצמו למכרוהו בית דין
הענקה האם עבד עברי היוצא בשטר מקבל הענקה	קדושין טז: ציון ב אלה שמעניקים להם
הענקה האם עבד עברי שיוצא במיתת האדון מקבל הענקה	קדושין טז: ציון ב אלה שמעניקים להם
הענקה האם עבד שברח מקבל הענקה	קדושין יז. ציון א הענקה לעבד שברח
הענקה המוכר את עצמו - האם נותנים לו הענקה כשהוא יוצא מעבדותו	קדושין יד: ציון ח מה בין מוכר עצמו למכרוהו בית דין
הענקה סכום ההענקה	קדושין יז. ציון ד סכום הענקה
הערמה	(ראה גם: בר מצרא, הערמה)
הערמה	(ראה גם: יו"ט, הערמה)
הערמה באיסור הטבלת כלי בשבת ויו"ט - שממלא בו מים	ביצה יז: ציון ז הטבלת כלים בשבת
הערמה בטבילת כלים בשבת ויו"ט, ע"י מילוי מים בכלי	ביצה יח. ציון א הטבלת כלים ביום טוב
הערמה ביו"ט במליחת כמה חתיכות בשר כשהוא צריך רק אחת, ובבישול קדירת בשר כשדי לו בחתיכה אחת, לפני שאכל או אחרי כן, ובשחיטת מסוכנת, והדין אם פשע כגון ששכח לערב או שנאסר עירובו בפשיעה	ביצה יא: ציון א מליחת כמה חתיכות בשר
הערמה במליחת בשר על גבי עור ביו"ט, והדין בהערמה כפולה - למלוח הרבה חתיכות ע"ג העור כשהוא צריך רק אחת	ביצה יא. ציון כ מליחת בשר על גבי העור
הערמה העלאת אותו ואת בנו מבור שנפלו לתוכו ביו"ט	ביצה לז. ציון ג אותו ואת בנו שנפלו לבור ביום טוב
הערמה
->בחול המועד
->->לטחון יותר קמח משהוא צריך במועד
->->->לכתחילה ובדיעבד	מו"ק יב: ציון ד הערמה שמתירה מלאכה במועד
->->->לטחון קמח חדש כשיש לו לחם ישן אבל החדש עדיף לטעמו	מו"ק יב: ציון ד הערמה שמתירה מלאכה במועד
->->לעשות יותר שיכר משהוא צריך במועד
->->->לכתחילה ובדיעבד	מו"ק יב: ציון ד הערמה שמתירה מלאכה במועד
->->->לעשות שיכר חדש למרות שיש לו ישן, והדין אם החדש עדיף לטעמו	מו"ק יב: ציון ד הערמה שמתירה מלאכה במועד
->ביום טוב
->->מליחת כמה חתיכות בשר אף שדי לו באחת	מו"ק יב: ציון ד הערמה שמתירה מלאכה במועד
->בעירוב תבשילין	מו"ק יב: ציון ד הערמה שמתירה מלאכה במועד
הפטרה	(ראה גם: מפטיר)
הפטרה האם מזכירים ראש חודש בברכת הפטרה בראש חודש שחל בשבת	ביצה יז. ציון ב אין מזכירים שבת בתפילת יעלה ויבוא
הפטרה, בשבת ערב ר"ח איזו הפטרה קוראים בשבת שהוא ערב ראש חודש	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
הפטרה, בשבת ר"ח אב איזו הפטרה קוראים בראש חודש אב שחל בשבת, ואיזו הפטרה קוראים בשבת שלפניו	מגילה לא: ציון א הפטרת ראש חודש אב שחל בשבת
הפטרה, בשבת ר"ח אדר איזו הפטרה קוראים בראש חודש אדר שחל בשבת, שהוא פרשת שקלים	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
הפטרה, בשבת ר"ח איזו הפטרה קוראים בראש חודש שחל בשבת, כשיש שני ימי ראש חודש	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
הפטרה, בשבת ר"ח אלול איזו הפטרה קוראים בראש חודש אלול שחל בשבת, ואיזו הפטרה קוראים בשבת שלאחריה	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
הפטרה, בשבת ר"ח טבת איזו הפטרה קוראים בראש חודש טבת שחל בשבת, שהוא שבת חנוכה	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
הפטרה, בשבת ר"ח ניסן איזו הפטרה קוראים בראש חודש ניסן שחל בשבת, שהוא פרשת החודש	מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
הפטרה, בשבתות בין המצרים איזו הפטרה קוראים בשבת השניה והשלישית משלושת השבועות	מגילה לא: ציון א הפטרת ראש חודש אב שחל בשבת
הפטרה, בשמחת תורה איזו הפטרה קוראים בשמחת תורה	מגילה לא. ציון מ הפטרה של שמחת תורה
הפטרה, דילוג בקריאה בנביא אסור לדלג מנביא לנביא בקריאה בציבור - מה טעמי האיסור וגדריו, דין הדילוג למפרע, באותו ספר, מספר לספר	מגילה כד. ציון ב דילוג בקריאת התורה ובנביא
הפטרה, מנין הפסוקים מהו מנין הפסוקים שקוראים בהפטרה, בשבת וביום טוב, כשיש תורגמן וכשאין תורגמן	מגילה כג. ציון ז מנין הפסוקים בהפטרה
הפטרה, שתי הפטרות האם מותר לקרוא שתי הפטרות מנביאים שונים	מגילה כד. ציון ב דילוג בקריאת התורה ובנביא
הפטרה
->בר"ח טבת שחל בשבת - של חנוכה או של ר"ח	סוכה נד: ציון ג דחיה או קדימה בשיר של יום
הפטרה
->האם עונים "אמן" אחרי ברכת קטן על ההפטרה	ברכות נג: ציון כ ענית "אמן" אחרי ברכת התינוקות
הפסד כהן טעם האיסור להפריש תרומות ומעשרות מחביות משקה סדוקות שהמשקה הולך לאיבוד	ב"ק קטו: ציון ד הפרשת תרומה ומעשר מדבר האבד
הפסקה	(ראה גם: הלל, הפסק; מגילה, הפסק; קריאת שמע, הפסק; שהייה; תפילה, הפסק)
הפסקה
->באמצע הלל	ברכות יד. ציון א הפסקה בקריאת המגילה
->->איזו הפסקה מותרת	ברכות יד. ציון ב הפסקה בקריאת ההלל
->->אם הפסיק - האם רשאי לברך אחריו	ברכות יד. ציון ב הפסקה בקריאת ההלל
->->ביום שמברכים על הקריאה וביום שאין מברכים עליה	ברכות יג. ציון ב שאילת שלום
->בין ברכת התורה לבין תחילת הלימוד	ברכות יא: ציון ד ברכות התורה
->בין גאולה לתפילה
->->אמירת קדיש או קדושה	ברכות יד: ציון ב הנחת טלית ותפילין בין קריאת שמע לתפילה
->->לצורך התפילה	ברכות ד: ציון ב סמיכת גאולה לתפילה בערבית
->בין הברכה למצווה, בברכת המצוות	ברכות יא: ציון ד ברכות התורה
->בין מים אחרונים לבין ברכת המזון	ברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->בין נטילת ידים לברכת המוציא	ברכות מו: ציון ד הסדר בנטילת ידים
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->->הפסקה של זמן, דיבור, מעשה או הליכה	ברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->->קידוש ביניהן בשבת	ברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->בק"ש וברכותיה	ברכות יד. ציון א הפסקה בקריאת המגילה; ברכות יד. ציון ב הפסקה בקריאת ההלל
->->מפני הכבוד או היראה	ברכות יג. ציון ב שאילת שלום בקריאת שמע
->->משום ספק פיקוח נפש או נזק אחר	ברכות יג. ציון ב שאילת שלום בקריאת שמע
->->לאפרושי מאיסורא	ברכות יג. ציון ב שאילת שלום בקריאת שמע
->->להתעטף בטלית או להניח תפילין ולברך עליהם בין הפרקים	ברכות יד: ציון ב הנחת טלית ותפילין בין קריאת שמע לתפילה
->->מי שהפסיק מפני היראה או הכבוד - האם חוזר לראש או למקום שהפסיק	ברכות לב: ציון ד הפסקה בתפילה מפני מלך
->->אמירת "מודים", "ברכו", קדושה או קדיש	ברכות יג. ציון ב הפסקה לדברים שבקדושה בקריאת שמע; ברכות יג. ציון ב שאילת שלום בקריאת שמע
->בקריאת המגילה
->->באמצע או בין הפרקים	ברכות יד. ציון א הפסקה בקריאת המגילה
->->ע"י הקורא או השומע	ברכות יד. ציון א הפסקה בקריאת המגילה
->->לשאול מפני היראה או הכבוד	ברכות יד. ציון א הפסקה בקריאת המגילה
->->המפסיק באמצע - האם הוא רשאי לברך לאחר הקריאה	ברכות יד. ציון ב הפסקה בקריאת ההלל
->בקריאת פרשת החליצה	ברכות ג. ציון ב אמירת 'יהא שמיה רבא' וכו' בקדיש
->בתפילה
->->מפני היראה או מפני הכבוד	ברכות יג. ציון ב שאילת שלום בקריאת שמע; ברכות לב: ציון ד הפסקה בתפילה מפני מלך
->->בספק סכנה	ברכות לב: ציון ד הפסקה בתפילה מפני מלך
->->להיכן חוזר אם הפסיק	ברכות לב: ציון ד הפסקה בתפילה מפני מלך
->->מפני נחש הכרוך על רגלו או שבא כנגדו	ברכות לג. ציון א הפסקה בתפילה מפני הנחש
->->מפני שוורים	ברכות לג. ציון ד הפסקה בתפילה מפני שוורים
->->הליכה בשעת התפילה	ברכות לג. ציון א הפסקה בתפילה מפני הנחש
->->אמירת "קדושה"	ברכות יג. ציון ב הפסקה לדברים שבקדושה בקריאת שמע; ברכות יג. ציון ב שאילת שלום בקריאת שמע; ברכות כא: ציון א תפילת היחיד כשמוצא את הציבור מתפללים
->->אמירת "קדושה דסדרא" אם הוא ב"אתה קדוש"	ברכות כא: ציון א תפילת היחיד כשמוצא את הציבור מתפללים
->->אמירת "קדושה" של מוסף אם הוא ב"אתה קדוש" של שחרית	ברכות כא: ציון א תפילת היחיד כשמוצא את הציבור מתפללים
->->משום ספק פיקוח נפש או נזק אחר	ברכות יג. ציון ב שאילת שלום בקריאת שמע
->->לענות לשאלות של איסור והיתר	ברכות יג. ציון ב שאילת שלום בקריאת שמע
->->אמירת "מודים", "ברכו" או קדיש	ברכות יג. ציון ב הפסקה לדברים שבקדושה בקריאת שמע; ברכות יג. ציון ב שאילת שלום בקריאת שמע
->->מי שהפסיק כדי לגמור את כולה - האם חוזר לראש התפילה או לקום שהפסיק	ברכות לב: ציון ד הפסקה בתפילה מפני מלך
->דיבור בין "המוציא" לאכילה
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות מ. ציון א הפסק בין ברכה לאכילה
->->בדיבור לצרכי הפת או הסעודה	ברכות מ. ציון א הפסק בין ברכה לאכילה
->->האומר להביא מלח	ברכות מ. ציון א הפסק בין ברכה לאכילה
->דיבור בין ברכה לאכילה	ברכות יא: ציון ד ברכות התורה
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות מ. ציון א הפסק בין ברכה לאכילה
->->הפסקה לצורך האכילה	ברכות ד: ציון ב סמיכת גאולה לתפילה בערבית; ברכות מ. ציון א הפסק בין ברכה לאכילה
->מי ששמע "המוציא" מאדם אחר ואח"כ נטל ידיו או בירך על נט"י - האם זה הפסק בין "המוציא" לאכילה	ברכות מו: ציון ד הסדר בנטילת ידים
הפקר ב"ד זהו טעם הדין שמקבלים עדות שלא בפני בעל דין במקרים מסוימים	ב"ק קיב: ציון ג פסקה ה קבלת עדים שלא בפני בעל דין
הפקר ב"ד תקנת חכמים שכסף אינו קונה מטלטלין - מועילה גם מהתורה מטעם הפקר ב"ד הפקר	ב"מ מז: ציון ו פסקה ב קנין מעות במטלטלין, הקנין והחזרה ממנו
הפקר ב"ד תקנת חכמים שכסף אינו קונה מטלטלין - מועילה גם מהתורה מטעם הפקר ב"ד הפקר	ב"מ מח. ציון ה תוקף קנין המעות לענין מעילה
הפקר דבר שאין בעליו מקפיד עליו - האם נחשב הפקר לכל או שזו מתנה רק למי שנוטל	ב"מ קז. ציון ג שחליים בשדה פשתן לענין גזל
הפקר האם אבידה מדעת (כגון מי ששם חפץ באשפה העשויה להיפנות או בכותל חדש מחציו ולחוץ או משליך כיסו ברשות הרבים או מניח פרתו ברפת בלי דלתות או במכנשתא דבי דרי או השולח את בנו הקטן לחנווני עם צלוחית) היא הפקר גמור שמותר ליטלה, או שרק פטור מלהכריז אבל אסור ליטלה, או שזכה מטעם יאוש או כי חכמים הפקירום	ב"מ כה: ציון כ אבידה מדעת
הפקר האם מי שמפקיר חפץ נחשב דעת אחרת מקנה	ב"מ יב. ציון ג קנין חצר באויר שאין סופו לנוח
הפקר הבא לזכות בהפקר ובא אחר וקדמו	קדושין נט. ציון ג עני המהפך בחררה
הפקר החפץ יוצא מרשות בעליו מיד כשמפקיר אף אם עוד לא זכה בו אדם	ב"ק קטז. ציון ד חיוב תשלומין כאשר המציל לא הפסיד
הפקר, בגזל האם אדם יכול להפקיר פירות שנגזלו ממנו כדי להציל את הגזלן מעוון גזל	ב"ק סט. ציון ז חילול דבר שאינו ברשותו
הפקר, בדבר האבוד חבית דבש שנסדקה - האם הדבש הוא הפקר משום שהוא הולך לאיבוד, אם עקל בית הבד היה כרוך על הדבש והדבש נטף לאט או שלא היה כרוך והדבש נטף הרבה או שכבר נשפך על הארץ	ב"ק קטו. ציון ט פסקה ב תשלומים למפסיד ממונו כדי להציל ממון חבירו
הפקר, בדבר האבוד ראובן ושמעון שחפצים שלהם היו בסכנה והבטיח ראובן לשמעון "אם תציל את שלי אשלם לך על שלך" - האם אדם אחר יכול לזכות בחפץ של שמעון מטעם הפקר או מטעם יאוש, לפני שנודע לשמעון שהחפץ שלו ניצל או אחרי שנודע	ב"ק קטז. ציון ד חיוב תשלומין כאשר המציל לא הפסיד
הפקר, במעשר הפקר פטור ממעשר - השוואה לדין מעשר בפירות שנמכרו	ב"מ פח. ציון א מוכר ולוקח פטורים ממעשר מהתורה
הפקר, בר מצרא	(ראה: בר מצרא, בהפקר)
הפקר, בשור המזיק שור שהזיק והפקירוהו בעליו - האם חייב, בתם ובמועד, והדין אם אח"כ זכה בו קודם שעמד בדין	ב"ק יג: ציון ה נגח ואח"כ הפקיר, הקדיש או מכר
הפקר, נזקי שור הפקר שור הפקר שהזיק - האם הניזק גובה ממנו, והאם מונעים מאדם אחר לזכות בו	ב"ק יג: ציון ג שור הפקר שהזיק
הפקר, פועל השוכר פועל לעשות בשלו (או שכרו סתם) והראהו בשל הפקר או שכרו בפירוש לעשות בשל הפקר - האם חייב לשלם לו שכר, האם הוא רשאי לשלם לפועל במטלטלין שעבד בהם במקום כסף (אם יש לו כסף או אין לו), האם פטור מלשלם שכר במקרים אלו, והדין אם שכרו ללקוט לו דברי הפקר	ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
הפקר, קנייתו בהבטה המביט בהפקר - האם קנאו, ואם אדם אחר שלחו להביט בהפקר בעבורו - האם המשלח קנה, בהבטה שיש בה שמירה או שאין בה, עם מעשה נוסף או בלעדיו	ב"מ קיח. ציון ו הבטה בהפקר
הפקר, קנייתו ע"י הגבהה או הבטה או התעסקות, כגון קשירת גוזל	ביצה כה. לפני ציון ה גוזלות מקושרים אסורים משום גזל
הפקר
->האם יוצאים בסוכת הפקר ובלולב של הפקר	סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
הפרשה מאיסור האם מקבלים עדים שלא בפני בעל דין כדי להפרישו מאיסור	ב"ק קיב: ציון ג פסקה ה קבלת עדים שלא בפני בעל דין
הצלה בממון חבירו האם מותר להציל עצמו בממון חבירו במקום סכנה, והאם חייב לשלם לו את מה שהפסיד, והדין אם יכול היה להינצל בדרך אחרת, או שהבעלים נמצאים לפניו	ב"ק ס: ציון א מציל עצמו בממון חבירו
הצלה בממון חבירו האם מותר להציל עצמו בממון חבירו במקום שיש סכנת נפשות, והאם חסידים ואנשי מעשה צריכים להחמיר בזה	ב"ק פ. לפני ציון ד גידול בהמה דקה לצורך חולה
הצלה בממון חבירו המעלה את חמורו לספינה והספינה עמדה לטבוע בגלל החמור ואחר דחף את החמור למים וטבע - האם חייב לשלם, אם החמור עלה אחרי שעלו אנשים במספר המירבי או לפני כן, אם רגילים להכניס חמור לספינה ובאופן בלתי צפוי החמור השתולל וגרם לסכנת טביעה או שאין רגילים	ב"ק קיז: ציון ג הזורק חמור מהספינה כדי שלא תטבע
הצלה בממון חבירו ספינה העומדת לטבוע מכובד משאה ומישהו השליך לים משא של אדם אחר - האם חייב לשלם, אם המשא הוכנס אחרי שהיה בספינה המשקל המירבי או לפני כן, אם המשא הזה כבד יותר מיכולתה של הספינה או שרק בגלל סערה היה צורך להשליך, אם כל הנוסעים שכרו את הספן באותו זמן או שבעל המשא הזה שכר אותו אחרון, אם רק לאדם זה יש משא או שלכמה אנשים יש משא	ב"ק קיז: ציון ג הזורק חמור מהספינה כדי שלא תטבע
הצלת חיים	(ראה גם: פיקוח נפש)
->האם חובה, רשות או אסור להיכנס לספק סכנה לשם כך	סנהדרין עג. ציון ה עד כמה חייב אדם לסכן את עצמו כדי להציל את חברו
->האם יש לצער את עצמו לשם כך	סנהדרין עג. ציון ה עד כמה חייב אדם לסכן את עצמו כדי להציל את חברו
->של מי שהכניס עצמו במזיד לסכנה, בחול ובשבת	סנהדרין עב: ציון ג הבא על עסקי נפשות שנפל עליו גל
->המציל חיי אחר - האם חייב הניצול לשלם לו את הוצאותיו או שכר בטלה	סנהדרין עג. ציון ו הוצאת ממון להצלת חברו
->האם חובה להוציא כסף להציל חיים אם יש ספק ביכולת הניצול להחזיר את הכסף	סנהדרין עג. ציון ו הוצאת ממון להצלת חברו
->האם מותר לאדם להציל עצמו בממונו של חברו	סנהדרין עג. ציון ו הוצאת ממון להצלת חברו
הצלת ממון חברו המפסיד ממון שלו כדי להציל ממון חברו (כגון שופך יינו כדי להציל דבש של חברו) - האם חברו חייב לשלם לו את כל מה שהפסיד או רק כשר כפועל, אם חברו היה שם או שיש שם ב"ד שהיה יכול להתנות עמהם או לא היו שם, אם ההפסד הוא בביטול מלאכה או באבדן חפץ של המציל, אם חברו היה יכול להציל בעצמו בדוחק או בעזרת פועלים או לא היה יכול, אם התנה עמו או עם ב"ד שישלם סכום גבוה מהראוי	ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
הצלת ממון חברו מי ששפך את יינו כדי להציל את דבשו של חברו לתוך חבית היין - האם בעל הדבש חייב לשלם לו את דמי יינו או די שישלם לו שכרו ודמי החבית, אם בעל הדבש לא היה יכול להציל או היה יכול להציל ע"י הדחק, אם בעל הדבש היה שם או לא היה, והדין אם בעל היין התנה בפני ב"ד שיקבל את דמי היין	ב"ק קטו. ציון ט פסקה א תשלומים למפסיד ממונו כדי להציל ממון חבירו
הצלת ממון חברו מי ששפך את יינו כדי להציל את דבשו של חברו לתוך חבית היין - האם בעל הדבש חייב לשלם לו את דמי יינו או די שישלם לו שכרו כפועל, אם בעל היין שפך את היין מיוזמתו או לפי בקשת בעל הדבש, והאם בעל היין חייב לשפוך את יינו כדי להציל את הדבש	ב"ק קיד. ציון ט הצלת נחיל דבורים בתוך שדה חבירו
הצלת ממון חברו נסדקה חבית של דבש - האם בעל חבית יין חייב לשפוך את יינו כדי להציל את הדבש	ב"ק קטז: ציון ו חישוב התשלומים בספינה שנקלעה לסערה
הצלת ממון חברו ראובן שהבטיח לשמעון לשלם לו אם יציל את ממונו - האם ראובן יכול לטעון "משטה הייתי" מצד שמצוה להציל ממון חברו, אם הבטיח כדי שכרו או יותר מכדי שכרו, והדין אם התחייב בשטר או בקנין או בשבועה או בתקיעת כף, ואם שילם האם יכול לתבוע כסף חזרה	ב"ק קטז. ציון ב טענת משטה במציל חבירו או ממונו
הצלת ממון חברו ראובן שהבטיח לשמעון לשלם לו סכום מסוים בעבור הפסדו אם יציל את ממונו ולבסוף לא היה לשמעון הפסד - האם ראובן חייב לשלם לו	ב"ק קטז. ציון ד חיוב תשלומין כאשר המציל לא הפסיד
הצלת ממון חברו שמעון שניסה להציל ממון ראובן ולא הצליח להציל - האם חייב ראובן לשלם את כל מה שהפסיד שמעון בגלל נסיונו או שכר כפועל, אם התנה שמעון עם ראובן שישלם לו בעבור הפסדו או התנה עמו שישלם לו גם אם לא יציל או לא התנה בכלל, והדין אם ניצול ממון ראובן שלא מחמת שמעון	ב"ק קטז. ציון ה תשלומים למציל כאשר לא הציל
הצלת ממון, חלוקתו לסטים ששדדו ממון מקבוצת אנשים ואדם אחד הציל מהם חלק - האם מחלקים ביניהם באופן יחסי (כמה נלקח מכל אחד) את הממון שניצל או שכל אחד יטול מה שהוא מכיר שהיה שלו	ב"ק קטז: ציון י פסקה א המציל ממון מן הגייס
הצלת נפש האם חייב אדם להכניס עצמו לספק סכנה להציל את חברו מוודאי סכנה, אם בכך יינצל חברו רק לשעה או לזמן רב	ב"מ סב. לפני ציון א חייך קודמים
הצלת נפש שנים שהיו במדבר והיה די מים רק לאחד מהם - מי ישתה, אם יש ודאי סכנה או רק ספק סכנה, אם המים של אחד מהם או של אדם שלישי	ב"מ סב. לפני ציון א חייך קודמים
הקב"ה (שבחיו)
->האם מותר להרבות בתארים ובשבחים לה'
->->בתפילה	ברכות לג: ציון ו ריבוי תארים ושבחים לקדוש ברוך הוא
->->בינו לבין עצמו	ברכות לג: ציון ו ריבוי תארים ושבחים לקדוש ברוך הוא
->->בברכות	ברכות לג: ציון ו ריבוי תארים ושבחים לקדוש ברוך הוא
->->בפיוטים או במזמורים	ברכות לג: ציון ו ריבוי תארים ושבחים לקדוש ברוך הוא
הקדש	(ראה גם: חמץ של הקדש; מעילה)
הקדש המקדיש נטיעות "עד שיקצצו"	קדושין סב: ציון ב המקדש אשה "לאחר שתתגרש"
הקדש המקדיש שדה "לאחר שאקחנה ממך"	קדושין סב: ציון ב המקדש אשה "לאחר שתתגרש"
הקדש קנין כסף וקנין משיכה בהקדש	קדושין כט. ציון א קנין כסף וקנין משיכה בהקדש
הקדש
->חמץ הקדש המופקד בידי ישראל - מתי ישראל עובר על "בל יראה"	פסחים ה: ציון א חובת ביעור בחמץ שאינו שלו או שאינו ברשותו
הקדש, אונאה אונאה בהקדש - אם היתה יותר משתות האם המקח מתבטל, והדין באונאה יותר מחצי או בחצי בדיוק, והדין אם כבר עבר הזמן כדי שיראה לתגר	ב"מ נו: ציון ז ביטול מקח בדברים שאין בהם אונאה
הקדש, אונאה האם מותר להונות במכירת הקדש, כשהאונאה היא במחיר או בכמות, האם המאנה לוקה, האם יש דין אונאה בחילול הקדש שלא בדרך מכר	ב"מ נו. ציון ו דברים שאין בהם אונאה
הקדש, ארבעה וחמשה גנב בהמה והקדישה ואח"כ טבחה או מכרה - האם חייב בתשלומי ארבעה וחמשה, אם הקדישה לבדק הבית או למזבח	ב"ק עד: ציון ו גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר
הקדש, ארבעה וחמשה הגונב בהמת קדשים שהבעלים חייבים באחריותה וטבחה או מכרה - האם חייב בתשלומי ארבעה וחמשה	ב"ק עו. ציון א הגונב הקדש מבית הבעלים
הקדש, בטעות אמר "פרה זו בחמש סלעים תחת פרה של הקדש" ופרת החולין שווה יותר - האם יכול לחזור בו מטעם הקדש טעות, והדין אם לא אמר "בחמש סלעים"	ב"מ נה. ציון א פדיון הקדש בשומא וללא שומא
הקדש, בפקדון האם אדם יכול להקדיש פקדון שהפקיד אצל חבירו אם הנפקד כופר בפקדון	ב"ק ע. ציון א על מה כותבים הרשאה
הקדש, בשור המזיק שור שהמית אדם או שור ובעליו הקדישוהו - האם חייב, בתם ובמועד	ב"ק יג: ציון ה נגח ואח"כ הפקיר, הקדיש או מכר
הקדש, גניבה הגונב בהמת קדשים מבית בעליה והבעלים חייבים באחריותם - האם חייב כפל, והאם חייב לשלם את הקרן אם הבהמה אינה בעין	ב"ק עו. ציון א הגונב הקדש מבית הבעלים
הקדש, גניבה הגונב בהמת קדשים מבית בעליה והבעלים חייבים באחריותם - האם חייב כפל	ב"ק צח: אחרי ציון א דבר הגורם לממון
הקדש, דבר שאינו ברשותו האם אדם יכול להקדיש חפץ שאינו ברשותו	ב"ק סט. ציון ז חילול דבר שאינו ברשותו
הקדש, דבר שאינו ברשותו האם אדם יכול להקדיש פקדון שהפקיד אצל חבירו אם הנפקד כופר בפקדון או מודה בפקדון, האם נגזל יכול להקדיש דבר גזול אם הגזלן מוכן להחזיר את הגזילה, האם מלוה יכול להקדיש את המילווה שביד הלווה, האם אדם יכול להקדיש קרקע שנגזלה ממנו ואינו יכול להוציאה בדיינים	ב"ק סח: ציון ו קנין והקדש בדבר שאינו ברשותו
הקדש, דבר שאינו ברשותו שנים אוחזים בטלית או שכל אחד טוען על קרקע מסוימת שהיא שלו ואחד מהם הקדישה - האם חל ההקדש, מטעם שתיקת שכנגדו שהיא כהודאה שהנכס שייך למקדיש, או מפני שההקדש נחשת כתקיפה שמועילה כשכל דאלים גבר, או שאינו חל כי המקדיש אינו יכול להוציאו בדיינים, אם שכנגדו שותק או מוחה	ב"מ ז. ציון ג הקדש בדבר ששנים אוחזים וטוענים לבעלות
הקדש, המזיקו האם מזיק הקדש פטור, בקרן ובשאר אבות נזיקין, מהתורה או מדרבנן	ב"ק ו: ציון ה נזקי הקדש
הקדש, סידור המקדיש כסף לבדק הבית - האם מסדרים לו (להשאיר אצלו נכסים כדי חייו)	ב"מ קיד. ציון א דרך הגביה להקדש
הקדש, פדיונו אמר "פרה זו בחמש סלעים תחת פרה של הקדש" - אם פרת החולין שווה פחות האם צריך להשלים עד שווי פרת ההקדש או עד חמש סלעים, מדאורייתא או מדרבנן, האם ההקדש פדוי לפני שישלים את ההפרש, האם צריך לתת חומש משווי ההקדש או משווי פרת החולין, אם פרת החולין שווה יותר האם יכול לחזור בו מטעם הקדש טעות	ב"מ נה. ציון א פדיון הקדש בשומא וללא שומא
הקדש, פדיונו האם אפשר לפדות הקדש בלי לשום את ההקדש ואת הדבר שחילל עליו, לכתחילה ובדיעבד, אם פדה על דבר ששווה פחות מההקדש - האם ההקדש פדוי לפני שישלים את ההפרש, אם פדה על דבר ששווה יותר מההקדש (שההפרש להקדש) - האם יכול לחזור בו מטעם הקדש טעות, האם צריך לתת חומש משווי ההקדש או משווי הדבר שחילל עליו	ב"מ נה. ציון א פדיון הקדש בשומא וללא שומא
הקדש, פדיונו האם צריך עשרה אנשים בפדיון קרקע או עבד או מטלטלין של הקדש, האם השומא נקבעת לפי הכרעת הרוב או שצריך הסכמת כולם	מגילה כג: ציון ל שומת קרקעות ואדם בעשרה
הקדש, פדיונו פדה הקדש והוסיף עליו חומש - האם צריך להוסיף חומש כשפודה את הדבר שחילל עליו את החומש	ב"מ נד: ציון ז תוספת חומש על החומש בהקדש
הקדש, פדיונו פדה הקדש ולא הוסיף חומש - האם מותר לו לאכלו, בחול או בשבת, מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ נג: ציון ח מעשר שני והקדש שנפדו ולא נתן חומש
הקדש, פועל האם מותר לפועל לאכול בשעת עבודתו בכרם של הקדש, האם מותר לו לשים פירות בכליו	ב"מ פז: ציון ג אכילת פועל בכרם של גוי ושל הקדש
הקדש, ריבית האם יש איסור רבית בהקדש, בריבית דאורייתא או דרבנן	ב"מ נז: ציון א ביאור דברי הברייתא על המקבל לספק סלתות
הקדש, שומר האם שומר הקדש חייב להישבע שההקדש אבד באונס, מדאורייתא או מדרבנן, בשומר חינם או בשומר שכר, שבועה להיפטר מתשלומים או שבועה לקבל את שכרו, האם חייב להישבע שאינה ברשותו, מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ נח. ציון ב שבועת שומרים בהקדש
הקדש
->האם אפשר להקדיש דבר שאינו ברשותו	סוכה לט. אחרי ציון ה איך מחללים את המעות שאינם ברשותו
->האם אפשר לחלל הקדש שאינו ברשותו	סוכה לט. אחרי ציון ה איך מחללים את המעות שאינם ברשותו
->מקבל מתנה ע"מ להחזיר - האם יכול להקדישה	סוכה מא: ציון ג לולב הניתן כמתנה על מנת להחזיר
הקדש
->חזרה בהקדש תוך כדי דיבור	ברכות יב. ציון ג תיקון טעות בברכות בדיבור ובכוונה
->שנפדה בקרן בלי חומש
->->האם מותר בהנאה	ברכות מז: ציון א זימון על מעשר שני שנפדה בלא חומש
->->האם מברכים עליו	ברכות מז: ציון א זימון על מעשר שני שנפדה בלא חומש
->->האם האוכלו מצטרף לזימון	ברכות מז: ציון א זימון על מעשר שני שנפדה בלא חומש
הקדש
->שומתו לשם פדיונו
->->בפני כמה אנשים שמים	סנהדרין יד: ציון ג פדיון נטע רבעי - בכמה?
->->->בשיער אדם העומד ליגזז	סנהדרין טו. ציון ד פדיון שיער העומד ליגזז - בכמה?
->->מי שם אותו	סנהדרין יד: ציון ג פדיון נטע רבעי - בכמה?
הקדשה בשבת הקדשת דבר בעין שעובר בכך לרשות הקדש, אמירת "הרי עלי הקדש כך וכך" שאינו על דבר בעין, אמירת "ערך פלוני עלי", תשלום הערך בשבת	ביצה לו: ציון [ח] פסקה ב דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
הקדשת קרבן
->המקדיש בהמה בשבת	פסחים סה: ציון ה אלו דברים בפסח דוחין את השבת
הקהל, בימה למלך האם יש קדושה לבימה שהיו עושים למלך במעמד הקהל	מגילה לב. ציון ג הלוחות והבימות אין בהם קדושה
הקהל
->האם המלך יכול לקרוא את התורה בעמידה	סנהדרין יט: ציון ב מלך שמחל על כבודו
הקטרת איברים
->זמן הקטרת האיברים ופדרים של תמיד של בין הערביים	ברכות כו. ציון ז זמן תפילת מנחה
הקפה, במכר מכר בהמה בהקפה בלא מעות - האם קנה אותה הקונה מדאורייתא או שקונה רק מדרבנן על ידי משיכה	ב"ק עח: ציון ל גנב והקיף
הקפת הראש	(ראה: פאות הראש)
הקפת ראש
->בעבד	חגיגה ד. ציון ה מצוות שהעבד חייב בהן
הר הבית
->האם כולו היה מקורה	פסחים יג: ציון א המקומות שבהם הר הבית היה מקורה
הר הבית
->באיזה מקל אסור להיכנס אליו	ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
->->מקל שמסתייעים בו להליכה	ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
->->מקל שהולכים עמו לשם כבוד	ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
->כניסה אליו כשלובש רק בגד תחתון הצמוד לגוף	ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
->כניסה אליו עם מעות בגלוי או במוצנע	ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
->מעות שנמצאו בו	ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
->עם איזה נעל אסור להיכנס אליו	ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
->קלות ראש בו	ברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->->אכילת חולין או קדשים	ברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->->עשיית פייס לעבודה	ברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->->הליכה בגילוי ראש (לזמן ניכר או לרגע)	ברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->->גילוח (לאדם רגיל או לנזיר)	ברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->->בזמן הזה	ברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->רקיקה בו בזמן הזה	ברכות סב: ציון ד איסור רקיקה בהר הבית
->->אם מזדמן לו רוק	ברכות סב: ציון ד איסור רקיקה בהר הבית
הר הבית
->בתי הדין בו
->->מקומם	סנהדרין פו: ציון י מקום מושב בתי הדין בהר הבית
->->תפקידם	סנהדרין פו: ציון כ זקן ממרא
->החיל ומקומו	סנהדרין פו: ציון י מקום מושב בתי הדין בהר הבית
->מקום השער המזרחי	סנהדרין פו: ציון י מקום מושב בתי הדין בהר הבית
הרג (אחת ממיתות בית דין)
->אופן ההריגה בו	סנהדרין נב. ציון א מצות הנשרפין
הרדפה (סוג עונש)
->מהי - נידוי פעמיים כלשאחריו חרם, או מאסר בתוך קנים קשורים, או שורה של עונשים מחמירים והולכים, או ירידה לאומנותו, או סחיבה על הארץ	מו"ק טז. ציון י מהי הרדפה שעושים למנודה
הרהור - האם הוא כדיבור
->באונס (כגון מקום לא נקי) או חולי	ברכות כ: ציון י מחלוקת אם הרהור כדיבור
->בברכות	ברכות יב. ציון ג תיקון טעות בברכות בדיבור ובכוונה; טו. ציון ד הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו; טו: ציון ב המברך ולא השמיע לאזנו; כ: ציון י מחלוקת אם הרהור כדיבור
->בקריאת שמע	ברכות טו. ציון ד הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו; ברכות טו: ציון ב המברך ולא השמיע לאזנו; ברכות כ: ציון י מחלוקת אם הרהור כדיבור
->בתפילה	ברכות כ: ציון י מחלוקת אם הרהור כדיבור
->לענין הוצאת שם שמים לבטלה	ברכות כ: ציון י מחלוקת אם הרהור כדיבור
הרהור
->האם מותר לאבל להרהר בדברי תורה	מו"ק כא. ציון ד פרק ה לימוד תורה לאבל
הרי שלך לפניך גזלן או שומר שהחפץ נאסר ברשותם בהנאה - האם יכולים להיפטר מחיובם ע"י החזרתו ולומר לבעלים "הרי שלך לפניך"	ב"ק מה. ציון א החזרת שור שנגמר דינו להסקל
הריגה	(ראה: רציחה)
הריגה, תשלום עליה	(ראה: דמים; כופר)
הרים וגבעות
->ברכה על ראייתם - אלו הרים וגבעות	ברכות נד. ציון ב ברכת הרים, גבעות ומדבריות
הרשאה האם החוב מוקנה למורשה או הוא רק שליח, האם המורשה יכול לתפוס מהלווה אם חב לאחרים, בהרשאה המועילה מדינא או המועילה רק מכוח תקנה	ב"מ י. ציון א התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
הרשאה, ביטולה האם המרשה יכול לבטל את ההרשאה, האם בטלה ההרשאה אם המרשה מת	ב"ק ע. ציון ה מהותה של הרשאה
הרשאה, ביטולה האם המרשה יכול לבטל את ההרשאה, האם בטלה ההרשאה כאשר המשלח מת	ב"ק ע. ציון ב לשון ההרשאה
הרשאה, במילווה האם מועיל לעשות הרשאה על מילווה ע"י הקנאת הממון אגב קרקע, מדין תורה או מתקנת חכמים, במילווה רגיל או בעיסקא, האם נפטר הלווה בפרעון למורשה אם מת המלוה בינתיים או אח"כ	ב"ק קד: ציון א פסקה ו שליח שמציג סימנים, כתב יד או הרשאה
הרשאה, הגדרתה האם הרשאה היא קנין ויש למורשה קנין בגוף הממון או שהיא רק שליחות	ב"ק ע. ציון א על מה כותבים הרשאה
הרשאה, חלקית מרשה שהקנה למורשה רק חלק מסכום התביעה - האם המורשה יכול לתבוע את הנתבע על הכל, במלוה על פה או במלוה בשטר	ב"ק ע. ציון ד הקנאה חלקית בהרשאה
הרשאה, לשונה האם צריך לכתוב בהרשאה "זכי" או די בלשון שמשמעותה "טול"	ב"ק ע. ציון ב לשון ההרשאה
הרשאה, מהותה האם שטר הרשאה הוא כשטר הקנאה או שליחות או שותפות	ב"ק ע. ציון ה מהותה של הרשאה
הרשאה, על מה האם מפקיד יכול לכתוב הרשאה על פקדון מטלטלין, אם הנפקד כופר או מודה, האם נגזל יכול לכתוב הרשאה על הדבר הגזול אם הגזלן הודה, האם מלוה יכול לכתוב הרשאה על מילוה שבשטר או שבעל פה, אם הלווה כופר או מודה	ב"ק ע. ציון א על מה כותבים הרשאה
הרשאה, קניין האם הרשאה צריכה קנין, ואיזה סוג קנין מועיל	ב"ק ע. ציון ה קנין בהרשאה
הרשאה, תפיסה אם מורשה תפס ממון מהנתבע - האם זכה בו	ב"ק ע. ציון ה מהותה של הרשאה
הרשאה, תשלום למורשה באלו תנאים חייב המרשה לשלם למורשה את הוצאות הדיון עם הנתבע	ב"ק ע. ציון ב לשון ההרשאה
הרשאה, תשלום למורשה האם לווה או נפקד יכול לסרב לתת את החוב או את הפקדון למורשה של המלווה או של המפקיד בטענה שהוא חושש שמא ימות המלווה או שמא יבטל את ההרשאה, והדין אם ידוע שמת המלווה, והאם יכול המלווה לבטל את ההרשאה	ב"ק קד. ציון ב פסקה ג גזלן שהחזיר לשליח שעשה הנגזל בעדים
השבעה	(ראה: אדם עשוי שלא להשביע את עצמו)
השבת אבידה	(ראה גם: הצלת ממון חברו)
השבת אבידה	(ראה גם: מציאה)
השבת אבידה האם בעל האבידה יכול לתבוע מן המוצא להשיב את האבידה אם אינו במקום שמצאו, והדין אם האבידה בידו במקום התביעה, והאם הוא חייב להישבע שהאבידה אינה בידו שם	ב"ק קיח. ציון ד היכן אפשר לתבוע מילוה, אבידה, פקדון וגזילה
השבת אבידה האם המוצא יכול להשיב את האבידה לבעליה במדבר	ב"ק קיח. ציון א פסקה ה החזרת מלוה, פקדון וגזל במדבר
השבת אבידה חיוב שומר למכור את הפקדון אם הוא מתקלקל - האם הוא מדין השבת אבידה או מחיובי שומר	ב"מ לח. ציון א פסקה ז מוכרים פקדון שהולך ונפסד
השבת אבידה
->של עם הארץ	פסחים מט: ציון ב קבלת עדותו של עם הארץ
השבת אבידה
->האם אדם חשוב חייב להשיב	סנהדרין יח. ציון א עדות כהן גדול
השהיית נקבים
->האם אסורה מדאורייתא או מדרבנן	מכות טז: ציון ח "בל תשקצו" בדברים המאוסים
->האם חייב מכת מרדות	מכות טז: ציון ח "בל תשקצו" בדברים המאוסים
->לאחר כמה זמן הוא עובר משום "בל תשקצו"	מכות טז: ציון ז איסור השהיית נקבים
->נסיבות שמותר להשהות נקביו	מכות טז: ציון ז איסור השהיית נקבים
השחתת זקן
->בעבד	חגיגה ד. ציון ה מצוות שהעבד חייב בהן
השטאה	(ראה: משטה אני בך)
'השכיבנו'
->עד מתי אפשר לאומרה	ברכות ט. ציון א עד מתי מברכים ברכת השכיבנו
השמעת קול	(ראה: נגינה)
השתחואה
->לאדם
->->הנושא על עצמו צלם	סנהדרין סא: אחרי ציון ב השתחואה לאדם
->->דרך כבוד	סנהדרין סא: אחרי ציון ב השתחואה לאדם
השתחוואה	(ראה גם: כריעה)
השתחוואה, אבן משכית האם מותר להשתחוות על רצפת אבנים בלא פישוט ידיים ורגליים, על קרקע בלי רצפת אבנים, בהטיה ובישיבה	מגילה כב: ציון ג איסור השתחוויה על אבן משכית
התחייבות האם אדם יכול להתחייב לתת דבר שאין לו עכשו, בקנין סודר או בחליפין שווה בשווה	ב"מ עה. ציון א פסקה ב איס