'לא ילבש'
->בגילוח פאות הזקן במספריים שלא כעין תער	מכות כ. ציון י איסור השחתה בתער
->בהעברת שער בית השחי ובית הערוה	ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->->במקום שאנשים רגילים בכך	ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->->מלקות על כך	ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->בליקוט שערות לבנות מתוך שחורות	ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->->באדם שמצוי אצל המלכות	ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->->מהתורה או מדרבנן	ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->בליקוט שערות לבנות מתוך שחורות
->->אם נוטל שערה אחת ומשאיר עוד שערות לבנות	שבת צד: ציון ט האיסור ללקוט שערות לבנות מתוך שחורות
->->כמה שערות לבנות או רק אחת	שבת צד: ציון ט האיסור ללקוט שערות לבנות מתוך שחורות
->->מהתורה או מדרבנן	שבת צד: ציון ט האיסור ללקוט שערות לבנות מתוך שחורות
->האם האיסור תלוי במנהג המקום או הזמן	ע"ז כט. ציון ב איסור תספורת בידי גוי
->הסתכלות במראה	(ראה: מראה)
'לא פלוג רבנן'
->לענין מוכר שהתאנה ועבר הזמן כדי שיראה לתגר או לקרובו	ב"מ נ: אחרי ציון ד זכותו של המוכר לחזור בו לעולם
'לא שבקת חיי לכל בריה'
->טעם שלא מועילה תפיסה בפני עדים כשיש ספק	ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
'לא תאכל כל תועבה'
->בבהמה שנשחטה באיסור אותו ואת בנו	חולין עח. בלי ציון בשר בהמה שנשחטה באיסור "אותו ואת בנו"
'לא תאכלו על הדם'
->אכילת בשר מבהמה בעודה מפרכסת	חולין לג. ציון ג אֵבר ובשר שפרשו מבהמה בעודה מפרכסת
'לא תגורו'
->בתלמיד שרואה זכות לאחד מבעלי הדין ושותק	שבועות לא. ציון א התערבות תלמיד בדין כשרואה זכות לאחד
לא תחמוד
->אם החומד נותן כסף	סנהדרין כה: ציון י החמסן - האיסור והפסול
->גדר האיסור	סנהדרין כה: ציון י החמסן - האיסור והפסול
'לא תחנם'	(ראה: ארץ ישראל; גוי; מתנה)
'לא תסור'
->חובת שמיעה לב"ד שטעו	(ראה: פסיקת הלכה)
לא תעשה
->איסור שיש עליו כמה לאווין - האם לוקים על כל אחד	מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
->האם ייתכנו כמה לאוים על איסור אחד	ב"מ עה: ציון ג פסקה ג האיסורים שנאמרו בריבית
->->בלאו שנאמר בחומשים הראשונים ונשנה בספר דברים	ב"מ קיד: אחרי ציון ד חיוב בעל חוב כשלא החזיר את העבוט
->לאו הניתן להישבון, במלוה הנוטל ריבית	ב"מ סב. ציון ה החיוב, העונש והתיקון באיסורי ריבית
->לאו הניתן לתשלומין
->->האם עושק שכר שכיר נחשב לאו הניתן לתשלומין	ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
->->מדוע בלאו כזה משלם ואינו לוקה	ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
->לאו שנכתב בתורה רק כטעם לאיסור - האם לוקים עליו	מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
'לא תתגודדו' - עשיית אגודות אגודות
->אם בית דין אינו מורה הלכה למעשה אלא אומר בדרך לימוד	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו"
->אם השינוי אינו ניכר	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->בבית דין אחד
->->ישיבה אחת או חבורה אחת	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->->רב ותלמידיו	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->בהימנעות ממעשה
->->ע"י ציבור שלם	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->->שניכרת	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->בירושלים וכשעולים לרגל	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->במחלוקת בפסק ההלכה או על מנהג	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->במחלוקת האם צריך להנהיג חומרא	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->במחלוקת מפורסמת בכל ישראל	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->במקום אחד, כשהנוהגים אחרת נבדלים וניכרים לעצמם	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו"
->בקריאת המגילה ע"י בני הכפרים שמקדימים ליום הכניסה	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו"
->בשני בתי דין באותה העיר	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->->אם אינם בתי דין חשובים כמו של ב"ש וב"ה	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו"
->->אם ברוב דבריהם נוהגים באותו המנהג ורק בדבר אחד נחלקו	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו"
->->אם הם חלוקים לגמרי	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->->אם יש רוב לבית דין אחד	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->->->ובית הדין האחר מחודד יותר בחכמה	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->בשני מקומות שונים	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->האם המיעוט צריך לבטל את דעתו גם לקולא	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->->כשמורים לאחרים	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->->כשעושים מעשה בפני רבים	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->מהתורה או מדרבנן	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->מלקות על כך	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->תקנה המבחינה בין אנשים שונים	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
'לא תתחתן'	(ראה: חיתון)
לא...	(ראה גם: בל...)
לאו	(ראה: מצווה)
לאו הניתק לעשה
->במלוה הנוטל ריבית - ניתק לעשה שמחייב להחזיר	ב"מ סב. ציון ה החיוב, העונש והתיקון באיסורי ריבית
->האם עושק שכר שכיר נחשב לאו הניתק לעשה	ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
->האם קיום העשה מתקן את הלאו למפרע או רק מכאן ולהבא	ב"מ כו: ציון ב פסקה א תיקון האיסורים שבגזילת אבידה
->הגדרתו	מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->הפטור ממלקות	פסחים פד. ציון ד נותר בפסח
->מי שעבר עליו - האם לוקה
->->אם ב"ד הזהיר אותו לקיים את העשה ולא קיים אותו מיד	מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->->אם לא קיים את העשה וגם לא ביטלו בידיים	מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
לאו שאין בו מעשה
->האם עושק שכר שכיר נחשב לאו שאין בו מעשה	ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
->->אם השכיר תפס ממנו כלי לשכרו וחזר ונטלו ממנו או שכפר בב"ד	ב"מ סא. ציון ב דין מלקות בעושק שכר שכיר
->הפטור ממלקות	פסחים פד. ציון ד נותר בפסח
->מלקות בלאו שאין בו מעשה שאפשר לעשותו במעשה	ב"מ נח: ציון ח חיוב מלקות על אונאת דברים
->->באונאת דברים	ב"מ נח: ציון ח חיוב מלקות על אונאת דברים
->מלקות עליו	מו"ק ב: ציון ג החיוב במקיים כלאים
לאו שבכללות
->באיסור אשה שזינתה תחת בעלה, לבעלה - "אשר הוטמאה"	יבמות יא: ציון ב איסור סוטה לבעלה
->באכילת אבר של עובר שיצא לפני שחיטה	חולין סח. ציון ד אבר שיצא חוץ למחיצתו
->במקום שיש לאו כללי וגם לאווים מיוחדים על פרטים הכלולים בו - האם לוקים גם על הלאו הכללי	מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
->בפסוק שדורשים ממנו את האיסורים בדרשות שונות	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו"
->בפסוק שיש בו טעם אחד לכל האיסורים הנלמדים ממנו	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו"
->בפסוק שפשוטו מורה רק על אחד האיסורים	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות
->->האם לוקים רק על האיסור המפורש יותר או על שניהם	יבמות יד. ציון א "לא תתגודדו"
->האם לוקים עליו ועל האיסורים המפורשים באותו בפסוק	פסחים מא: ציון א לאו שבכללות
->הגדרתו, לענין שאין לוקין עליו	פסחים כד. ציון ב איסור אכילת פסולי המוקדשין
->היקש שמלמד כמה איסורים - האם הם כלאו שבכללות	יבמות עג. ציון ז אונן באכילת ביכורים
לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד
->עבר באיסור הכלול בו שאין עליו מיתה - האם לוקה	מכות יג: ציון ב מלקות בלאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין
לאו שקדמו עשה
->האם לוקים עליו	מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->->אם יש בו כרת	מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->הגדרתו	מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
לאחר יד
->באיסור שבות	שבת קכא. ציון ב אמירה לנכרי בכיבוי דליקה
->בטלטול מוקצה	(ראה: מוקצה)
לאפרושי מאיסורא	(ראה: הפרשה מאיסור)
לב
->אכילתו גורמת לשכחה	(ראה: לימוד תורה)
->בליעת שומן איסור בו	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->בעוף יש ששים כנגד ליבו	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->בשר שנתבשל עם לב שלא נקרע	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->->אם הלב פתוח או סגור	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->דם הכנוס בחלל הלב	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->הצורך לחתוך את ערלת הלב ואת אזניו לפני המליחה	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->לב שלא נקרע שנמלח יחד עם בשר - האם נאסר הבשר	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->->האם צריך קליפה	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->עוף שהתבשל עם לב שלא נקרע - האם צריך ששים כנגד הלב או כנגד כל העוף	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->צריך לקרוע את הלב כדי להוציא את דמו	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->שנצלה ללא קריעה ונתבשל ואח"כ נקרע	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->שנתבשל	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->->אם קרעו, לפני הבישול או אחרי הבישול	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
->שנתערב - האם צריך שישים כנגד הדם שבלב או כנגד כולו	חולין קט. ציון ב לב שבושל ללא קריעתו
לב - טריפוּת בו
->קנה הלב שניקב	חולין מה: ציון ג נקב בקנה הלב
->->אם חלב סותם את הנקב	חולין מה: ציון ג נקב בקנה הלב
->->בכלשהו או ברובו	חולין מה: ציון ג נקב בקנה הלב
->->העורק המוליך את הדם לחלק התחתון של הגוף	חולין מה: ציון ג נקב בקנה הלב
->->העורק המוליך את הדם לריאה	חולין מה: ציון ג נקב בקנה הלב
->->נקבים שרגילים להיות בקנה הלב	חולין מה: ציון ג נקב בקנה הלב
->שחֵלב שלו נמצא מול נקב שבו - האם נחשב סתום	חולין מט: ציון ט נקב בלב שנסתם על ידי חֶלבו
->->טרפש הלב ושאר השומן שעליו	חולין מט: ציון ט נקב בלב שנסתם על ידי חֶלבו
->שניקב לבית החלל הקטן	חולין מה: ציון ב ניקב הלב לבית חללו
->שניקב נקב מפולש בבשר הלב שאינו מגיע לחללו	חולין נד. ציון כ נקב בלב שאינו מגיע לחלל הלב
->שניקב נקב שאינו מגיע לחללו	חולין נד. ציון כ נקב בלב שאינו מגיע לחלל הלב
->->אם נמצא קוץ תחוב בלב אחרי השחיטה	חולין נד. ציון כ נקב בלב שאינו מגיע לחלל הלב
->->נקב מחמת חולי	חולין נד. ציון כ נקב בלב שאינו מגיע לחלל הלב
לב בית דין מתנה
->בפדיון של פרה אדומה	שבועות יא: ציון ב פרק א פדיון בפרה אדומה
לבוד
->במחיצה שהגדיים בוקעים בה	שבת קא. ציון ג מחיצה שהגדיים בוקעים בה
->האם יש דין לבוד כשאין דין גוד אחית	שבת קא. ציון ג מחיצה שהגדיים בוקעים בה
לבוד בסוכה
->דופן מקנים עומדים שביניהם פחות מג"ט	סוכה טז: ציון א תרי לבוד; סוכה יח. ציון ד סיכך על גבי אכסדרה
->דופן שלמה ופס ארבעה טפחים ומשהו במרחק פחות מג"ט ממנה	סוכה טז: אחרי ציון א משך סוכה קטנה - שבעה
->דפנות הנמוכות מהסכך וגם אינן מכוונות כנגד שפת הגג - האם אומרים גוד אסיק ולבוד כאחד	סוכה טז. ציון ד המשלשל דפנות
->האם אומרים לבוד להחמיר	סוכה יז. ציון ד צרוף אויר וסכך פסול
->חבלים המתוחים לאורך הסוכה עד גובה עשרה טפחים, וביניהם פחות משלושה טפחים	סוכה טז: ציון א תרי לבוד
לבונה
->הברכה על ריחה	ברכות מג: ציון א הגדרת עצים ועשבים לברכת הריח
->קנייתה ממותר הנסכים	כתובות קו: מאיזה הקדש לוקחים בשביל מזבח הזהב והלבונה
לבוש (ראה גם: בגד; כסות)
->מתי חובה למסור נפש על "ערקתא דמסאנא" - שינוי לבוש	סנהדרין עד. ציון ו מצוה קלה
->האם מותר ליהודי לשנות את לבושו כדי שלא יכירו שהוא יהודי	סנהדרין עד. ציון ו מצוה קלה
לבנה	(ראה גם: קידוש לבנה)
->האם מברכים על ראיית הלבנה בגבורתה - כשחוזרת בתחילת החודש לתחילת מזל טלה	ברכות נט: ציון א ברכת החמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם
להכעיס
->האוכל נבילות להכעיס - מין או משומד	ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->->האם בהמה ששחט אסורה בהנאה	ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->->האם ספר תורה שלו נשרף	ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->->הצלתו	ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->->הריגתו	ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->הזובח לעבודה זרה להכעיס - האם חייב מיתה	סנהדרין סא. ציון ב זובח להכעיס
לווייה לאורח
->אם האורח מחל	סוטה מו: ציון א מצווה ללוות את האורח
->בזמן הזה	סוטה מו: ציון א מצווה ללוות את האורח
->מצוה או חיוב	סוטה מו: ציון א מצווה ללוות את האורח
->שיעור הליווי	סוטה מו: ציון א מצווה ללוות את האורח
לוויית המת
->בגוי שמת	ברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->במת שיודע עליו אבל אינו רואה אותו	ברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->האם צריך לבטל מלאכה או לימוד תורה עבורה	ברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->המצוה	ברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->כמה צריך ללוות	ברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->עונש למי שאינו מלווה	ברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->שדה הקרוב לבית הקברות ומשמש להספד או להנחת המת
->->האם חוששים בו לטומאה	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->->האם עפרו טהור	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->->זריעה ונטיעה בו	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
->->עשיית תנורים מעפרו לקודש	מו"ק ה: ציון כ שדה בוכין
לוט ואשתו
->ברכה על הצלת לוט	ברכות נד: ציון א ברכת הראיה על לוט ואשתו
->->נוסח הברכה	ברכות נד: ציון א ברכת הראיה על לוט ואשתו
->ברכה על ראיית אשת לוט	ברכות נד: ציון א ברכת הראיה על לוט ואשתו
->->נוסח הברכה	ברכות נד: ציון א ברכת הראיה על לוט ואשתו
לוטם
->קדושת שביעית בו	שביעית פ"ז מ"ו ציון ה דיני שביעית בצמחי טעם וריח
->חיוב ביעור בו	שביעית פ"ז מ"ו ציון ה דיני שביעית בצמחי טעם וריח
לוי, לויים
->בגיל שלושים שלא הביא שתי שערות - האם כשר לעבודה במקדש	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->השטח שסביב ערי הלויים
->->אלף אמה, אלפיים אמה או שלושת אלפים אמה	סוטה כז: ציון ד השטחים שסביב ערי הלויים
->->כמה למגרש וכמה לשדות וכרמים	סוטה כז: ציון ד השטחים שסביב ערי הלויים
->מעל גיל חמישים - האם כשר לעבודה במקדש
->->בזמן שהמשכן היה במדבר ובזמן אחר	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->בני קהת או בני גרשון ומררי	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לטעון עגלות	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לנגן בכלי נגינה	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לנעול שערים	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לשאת משאות	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->->נשיאת הארון	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לשיר	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לשמור	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->מתחת לגיל שלושים - האם כשר לעבודה במקדש
->->אחרי גיל עשרים וחמש	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->בזמן שהמשכן היה במדבר ובזמן אחר	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->האם הוא מצוּוֶה לעבוד	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לטעון עגלות	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לעבוד בלי תפקיד או לקבל תפקיד	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לשאת משאות	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->->נשיאת הארון	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לשיר	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לשמור	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->מתחת לגיל עשרים	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->נוטל ידיים לכהנים	(ראה: נשיאת כפיים)
->סדר העליות לתורה במקום שאין לוי	(ראה: כהן)
->עלייתו לתורה במקום שאין כהן - האם מותר להעלותו שני, שלישי או רביעי	גיטין נט: ציון ט מקומו של הלוי כשאין כהן
->->אם מכריזים שמעלים אותו "אע"פ שהוא לוי"	גיטין נט: ציון ט מקומו של הלוי כשאין כהן
->->בבית כנסת שכולם לויים	גיטין נט: ציון ט מקומו של הלוי כשאין כהן
->->->ואחד ישראל	גיטין נט: ציון ט מקומו של הלוי כשאין כהן
->ערי הלויים	(ראה: ערי הלויים)
->קדימתם לשאר דרגות יוחסין
->->בא"י או בחו"ל	הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->->בא"י בזה"ז שאין תרומות ומעשרות	הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->בשעת הדוכן (כשהוא שר במקדש) ובזמן אחר	הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->האזהרה לא לעזוב את הלוי - לשמחו ברגלים בבשר קדשים	הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה
->->לעניין להחיותו	הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->לעניין להיטמא למת מצוה	הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->לעניין נתינת כסות	הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->->לענייני קדושה	הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->'קונם לויים אלו נהנים לי' - האם מותר להם ליטול מעשר ממנו	נדרים פד: אחרי ציון ב טובת הנאה מתרומות ומעשרות במודר הנאה
->'קונם לויים נהנים לי' - איך יתן מעשר	נדרים פד: אחרי ציון ב טובת הנאה מתרומות ומעשרות במודר הנאה
->->בידיו או שיטלו על כרחו	נדרים פד: אחרי ציון ב טובת הנאה מתרומות ומעשרות במודר הנאה
->שהרג בשוגג בעירו - גלייתו לשכונה אחרת בה	מכות יב: ציון ב רוצח ובן לוי שהרגו בעיר מקלט
->שלא למד חמש שנים - האם כשר לעבודה במקדש	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->שמרתת בגלל זקנה - האם כשר לעבודה במקדש	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->שקולו התקלקל - האם כשר לעבודה במקדש
->->לשיר או לנגן בכלי נגינה	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
->->לשמור או לנעול שערים	חולין כד. ציון ג פסול שנים בלויים
לולב	(ראה גם: ארבעת המינים)
->אורכו המינימלי	סוכה לב: ציון א אורך הלולב, ההדס והערבה
->בשבת
->->האם מותר לאשה לטלטל את הלולב בשבת	סוכה מב. ציון ה טלטול הלולב לנשים בשבת ובחג
->->הוציאו לרה"ר בשוגג ביו"ט ראשון שחל בשבת - האם חייב חטאת	סוכה מב. ציון א המוציא לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת
->->הוציאו מן המים בשבת - האם מותר להחזירו למים	סוכה מב. ציון ה טלטול הלולב לנשים בשבת ובחג
->->נטילתו ביו"ט ראשון שחל בשבת
->->->במקדש ובגבולין, בזמן המקדש ובזה"ז	סוכה מב: ציון ח נטילת לולב בשבת
->->->בא"י בזמן המקדש	סוכה מד. ציון א נטילת לולב ביום הראשון שחל בשבת
->האם מותר למתפלל לאחזו בידו	ברכות כג: ציון ד האיסור לאחוז דברים ביד בשעת התפילה
->האם קדושת שביעית חלה עליו	סוכה מ. ציון ג קדושת שביעית בעצים שאינם לאכילה
->הכנסתו במים בשבת או ביו"ט אם לא היה שם קודם	סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->->האם מותר להוסיף מים	סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->המודר הנאה מלולבו או מלולב של אחר - האם יוצא בו ביום הראשון	סוכה לד: ציון ז אתרוג של ערלה
->חרות - הגדרתו	סוכה לב. ציון א לולב קווץ, חרות ודומה לחרות
->טלטולו ביו"ט אחרי גמר מצוותו	סוכה מא: ציון ט מנהג של אנשי ירושלים בנטילת לולב
->יבש
->->מיום שני של סוכות ואילך	סוכה כט: ציון ה פסולי הלולב מהיום השני ואילך
->->האם מברכים עליו	סוכה לד: ציון ג ארבעת המינים מעכבים זה את זה
->->האם נוטלים אותו ומברכים עליו בשעת הדחק	סוכה לא: לפני ציון א הנטילה בשעת הדחק; סוכה לד: ציון ג ארבעת המינים מעכבים זה את זה
->->הגדרתו	סוכה כט: ציון ב לולב היבש
->->שיעור היובש שפוסל	סוכה לב: ציון ה הדס יבש
->כפוף - הגדרתו	סוכה לא: ציון ג לולב כפוף או עקום
->לולב עקום מצדדיו	ברכות כו. ציון ג שיעורי ההרחקה מצואה
->מדקל שגדל בירושלים - האם הוא כשר למצוה	ב"ק פב: ציון ד דברים שנאמרו בירושלים - דינם בזמן הזה
->->בזמן הזה או בזמן הבית	ב"ק פב: ציון ד דברים שנאמרו בירושלים - דינם בזמן הזה
->מצוות החלפת המים שבהם הוא עומד, במועד	סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->נטילתו
->->האם מברכים קודם נטילתו ביד או לאחריה	פסחים ז: ציון ב כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן
->->מידת הזריזות הדרושה בה	פסחים ד. ציון ו זריזין מקדימין למצוות
->->נוסח הברכה, אם כבר לקחו בידו או לפני כן	פסחים ז. אחרי ציון ו נוסח ברכת הלולב
->->נטלו ביד שמאל - האם יצא	סוכה לד: אחרי ציון ב נטילת לולב ואתרוג ביד אחת; סוכה מב. ציון ב הפיכת הלולב מיד ימין ליד שמאל
->סדוק - הגדרתו	סוכה לא: ציון ב לולב הסדוק
->עקום - הגדרתו	סוכה לא: ציון ג לולב כפוף או עקום
->עשה מסודר כמין בית יד ללולב ונטלו	סוכה לז. ציון א חציצה בנטילת לולב
->פסול לולב גזול
->->אחרי יאוש	ב"ק סו. ציון ג היאוש כקנין גניבה
->->באופן שחייב להחזיר לנגזל אותו תמורת דמיו	ב"ק קיד. ציון ו פסקה א קבלת חפץ גזול
->->באופן שחייב להחזיר לנגזל את דמיו	ב"ק קיד. ציון ו פסקה א קבלת חפץ גזול
->->הגזול מגוי	ב"ק קיג: ציון א פסקה ב גזל גוי
->קווץ (כווץ) - הגדרתו	סוכה לב. ציון א לולב קווץ, חרות ודומה לחרות
->של אשרה	סוכה ל. ציון א לולב הגזול (מצוה הבאה בעבירה); סוכה לא: ציון א לולב של אשרה ושל עבודה זרה
->של עבודה זרה - האם הוא כשר למצוה
->->לכתחילה או בדיעבד	ע"ז מז. ציון ג הדין של לולב מדקל שנעבד לעבודה זרה
->->מדקל של אשרה שביטלוה	ע"ז מז. ציון ג הדין של לולב מדקל שנעבד לעבודה זרה; ע"ז נב: אחרי ציון ד האיסור להשתמש במשמשי עבודה זרה לצורך המקדש
->->מדקל שנטוע בפני ע"ז או בגינה שלה ואין משתחווים לו	ע"ז מז. ציון ג הדין של לולב מדקל שנעבד לעבודה זרה
->->מדקל שנטעו ולבסוף עבדו	ע"ז מז. ציון ג הדין של לולב מדקל שנעבד לעבודה זרה
->->של ע"ז של גוי	ע"ז סד: ציון ג עבודה זרה שביד ישראל אין לה ביטול
->של עבודה זרה של גוי שלא ביטל אותו	יבמות קג: ציון ה חליצה בסנדל של עבודה זרה
->של קהל - מסתמא כל אחד מתכוון להקנות לרעהו במעמ"ל	יבמות קג: ציון א "נעלו" - הראוי לו
->שנקטם ראשו
->->הגדרת ראש הלולב	סוכה כט: ציון ד לולב שנקטם ראשו
->->שיעור הקטימה הפוסלת	סוכה כט: ציון ד לולב שנקטם ראשו
->שעליו אינם כפולים אלא גדלו אחד אחד מתחילת ברייתו	סוכה לב. ציון ה לולב "דסלוק בחד הוצא"
->שעליו נחלקו לשנים לארכם	סוכה לב. ציון ו לולב שנפרצו עליו
->שעליו נמצאים מצד אחד	סוכה לב. ציון ה לולב "דסלוק בחד הוצא"
->שעליו נתלשו או נתדלדלו מהשדרה	סוכה לב. ציון ו לולב שנפרצו עליו; סוכה לג: אחרי ציון ט ערבה שנפרצו עליה
->תיומת שלו - הגדרתו	סוכה כט: ציון ד לולב שנקטם ראשו
לולבי גפנים
->הברכה עליהם	ברכות לו. ציון ח ברכה על גידולים העתידים להשתנות וניטעו לשם כך
לולבים (חלק מהצמח)
->קדושת שביעית בהם	שביעית פ"ז מ"ה ציון ד דיני שביעית בלולבים של עצים
->->אם הם מרים, והומתקו או לא הומתקו	שביעית פ"ז מ"ה ציון ד דיני שביעית בלולבים של עצים
->->אם ליקטם למאכל או לעצים	שביעית פ"ז מ"ה ציון ד דיני שביעית בלולבים של עצים
->->חיוב ביעור בהם	שביעית פ"ז מ"ה ציון ד דיני שביעית בלולבים של עצים
->->לב האילן	שביעית פ"ז מ"ה ציון ד דיני שביעית בלולבים של עצים
->->לולבי בטנה, לולבי זרדים ולולבי חרובים	שביעית פ"ז מ"ה ציון ד דיני שביעית בלולבים של עצים
->->פרחים שעולים משורש האילן	שביעית פ"ז מ"ה ציון ד דיני שביעית בלולבים של עצים
->->ראשי ענפים	שביעית פ"ז מ"ה ציון ד דיני שביעית בלולבים של עצים
'לועג לרש'
->מה אסור מטעם זה בבית הקברות או לפני המת	ברכות יח. ציון א הכנסת תשמישי קדושה או מצוה לבית הקברות
לוף
->ממתי מותר לקנותו בשמינית	שביעית פ"ה מ"ה ציון ב מאימתי מותר לקנות לוף במוצאי שביעית
->->בפסח	שביעית פ"ה מ"ה ציון ב מאימתי מותר לקנות לוף במוצאי שביעית
->->משיעשה כיוצא בו	שביעית פ"ה מ"ה ציון ב מאימתי מותר לקנות לוף במוצאי שביעית
->->משרבה החדש	שביעית פ"ה מ"ה ציון ב מאימתי מותר לקנות לוף במוצאי שביעית
->->->אם רבה החדש במקום אחד בלבד	שביעית פ"ה מ"ה ציון ב מאימתי מותר לקנות לוף במוצאי שביעית
->עיקר הלוף השוטה
->->ביעור בו ובדמיו	שביעית פ"ז מ"ב ציון ב מינים שיש בהם קדושת שביעית ואינם חייבים בביעור
->->קדושת שביעית בו	שביעית פ"ז מ"ב ציון ב מינים שיש בהם קדושת שביעית ואינם חייבים בביעור
->עקירתו בשביעית
->->אם גדל כולו בשישית	שביעית פ"ה מ"ד ציון א עקירת ירקות בשביעית
->->->בשינוי או כדרכו	שביעית פ"ה מ"ד ציון א עקירת ירקות בשביעית
->->אם התחיל לגדול בשישית וגדל גם בשביעית	שביעית פ"ה מ"ד ציון א עקירת ירקות בשביעית
->->אם עלים חדשים צמחו בו בשביעית	שביעית פ"ה מ"ד ציון א עקירת ירקות בשביעית
->קדושת שביעית בעלי לוף שוטה	שביעית פ"ז מ"א ציון א קדושת שביעית במינים המשמשים למאכל
->->לפני שהומתקו או אחרי שהומתקו	שביעית פ"ז מ"א ציון א קדושת שביעית במינים המשמשים למאכל
לוקטמין
->יציאה בהם בשבת	(ראה: מוציא - בדרך מלבוש)
לחי - טריפות בו
->אם ניטל עצם הלחי התחתון	חולין מד. ציון ד ניטל הלחי התחתון - כשרה
->->אם הקנה והוושט עדיין מחוברים זה לזה ובאורך הצוואר	חולין מד. ציון ד ניטל הלחי התחתון - כשרה
->->אם עדיין מחובר במקום הקנה והוושט, או לא	חולין מד. ציון ד ניטל הלחי התחתון - כשרה
->->ונשאר בשר מחובר לקנה ולוושט, או לא נשאר	חולין מד. ציון ד ניטל הלחי התחתון - כשרה
לחי (של מבוי)
->היא מחיצה דאורייתא	שבת ט. ציון א פרק א טלטול והוצאה באסקופה וממנה
->שאינו עומד ברוח מצויה	סוכה כד: ציון ד מחיצה שאינה ראויה לעמוד ברוח
לחישה על מכה
->אם יש סכנת נפשות	סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
->גדר האיסור	סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
->עם רקיקה או בלי רקיקה	סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
לחם	(ראה גם: המוציא...; פת)
->האם מותר להשתמש בלחם
->->בשימוש שהוא נמאס עי"ז או אינו נמאס	ביצה כא: ציון ב עושה אדם צרכיו בפת
->->טלטול מוקצה על ידו בשבת, במת ובשאר מוקצה	ביצה כא: ציון ב עושה אדם צרכיו בפת
->->לצורך אדם או לרפואה	ביצה כא: ציון ב עושה אדם צרכיו בפת
לחם הפנים
->האם המשמר הנכנס נוטל שתי חלות	יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->חלוקתו בין משמרות הכהונה	סוכה נה: ציון ג משמרות הכהונה
->->ברגל	סוכה נה: ציון ד עבודת לחם הפנים ושתי הלחם
->->בשבת ערב יו"ט ראשון	סוכה נו. ציון ג התקנה בחלוקת לחם הפנים בשבת הסמוכה ליו"ט
->->בשבת שבמוצאי יו"ט אחרון	סוכה נו. ציון ג התקנה בחלוקת לחם הפנים בשבת הסמוכה ליו"ט
->->האם קודמת לחלוקת שתי הלחם	סוכה נה: אחרי ציון ה חלוקת לחם הפנים ושתי הלחם - מה קודם
->חלוקתו בין משמרות הכהונה הקבועות, הנכנסת והיוצאת, ומשמרות הרגל
->->כשחל יו"ט אחרון או חג השבועות ביום חמישי	סוכה נו. ציון ד חלוקת לחם הפנים למשמר הקבע ולמשמר המתעכב
->->כשחל יו"ט ראשון או חג השבועות ביום שני	סוכה נו. ציון ד חלוקת לחם הפנים למשמר הקבע ולמשמר המתעכב
->חלקו של הכהן הגדול בו
->->אין נותנים לו חלה פרוסה	יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->->אם אבדה אחת	יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->->אם יש משמר המתעכב ומחלקים רק שמונה	יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->->ארבע או חמש חלות	יומא יז: ציון ב חלקו של הכהן הגדול בחלוקת לחם הפנים
->->הכל או רק חלק	יומא יז: ציון א זכויות היתר של הכהן הגדול בימות השנה
->מוספין ובזיכין - מה קודם	סוכה נה: אחרי ציון ה חלוקת לחם הפנים ושתי הלחם - מה קודם
->מי עושה את העבודה בהם ברגל	סוכה נה: ציון ד עבודת לחם הפנים ושתי הלחם
->סידור הקנים וטלטולם בשבת	שבת קכד. ציון ב כלי שמלאכתו להיתר
->פחות מכזית ממנו - האם יש בו מצוות אכילה	יומא לט. אחרי ציון ג נטילת חלק בלחם הפנים
->שיעור האפייה הנדרש	שבת יט: ציון ז הנחת פת בתנור בערב שבת
לחם משנה (בשבת)
->האם צריך לבצוע את שתי הכיכרות או אחת	שבת קיז: ציון י בציעת הפת בשבת
->->בסעודת הלילה או בסעודת היום	שבת קיז: ציון י בציעת הפת בשבת
לחמי תודה (ראה גם: תודה)
->האם יוצאים בהם ידי חובת אכילת מצה	פסחים לח. ציון ה חלות תודה ורקיקי נזיר למצות מצה
->שיעור אפייתם	פסחים לז. אחרי ציון ו מצת הינא
לחמניה (לחם קטן)
->הברכה עליה
->->אם בלילתה עבה או רכה	ברכות מב. ציון ג הקובע סעודתו על לחמניות
->->אם קבע סעודה עליה או לא קבע	ברכות מב. ציון ג הקובע סעודתו על לחמניות
לחש (לרפואה)
->התרפאות מגוי ע"י לחש, אם לא ידוע האם הוא מזכיר שם ע"ז	ע"ז כז. ציון ו התרפאות מגוי
->התרפאות ממין ע"י לחש	ע"ז כז. ציון ו התרפאות מגוי
->לחישה בשבת על מקום נשיכת עקרב או נחש	שבת סז. ציון ב יציאת ברפואות סגוליות
->לימוד לחש מאפיקורוס
->->לימוד איך לעשות	שבת עה. ציון ב האיסור ללמוד ממין וממכשף
->->לימוד כדי להבין ולהורות	שבת עה. ציון ב האיסור ללמוד ממין וממכשף
ליבון	(ראה: מלבן)
לידה	(ראה גם: יולדת)
->אשה שהיתה נשואה עשר שנים ולא ילדה ונתגרשה ונישאה לאחר ושהתה עשר שנים ולא ילדה - האם תצא מהשני בלא כתובה, או רק לא תינשא לשלישי	סנהדרין פא: ציון ד עבר ושנה מכניסין אותו לכיפה
->ברכה על הולדת בן או בת	ברכות נט: ציון י הברכות שמברכים על הולדת בן או בת
ליל הסדר
->איסור אכילת בשר צלוי בו	פסחים נג. ציון ח אכילת צלי בליל פסח
->איסור אכילת גדי מקולס (צלוי כולו כאחד) בו, בזמן הזה ובזמן המקדש	פסחים עד. אחרי ציון ב גדי מקולס בזמן הזה
->אמירת הלל הגדול, מהו תוכנו והאם מברכים עליו	פסחים קיח. ציון ג כוס חמישית והלל הגדול
->ברכת השיר שאומרים אחרי הלל המצרי	פסחים קיח. ציון א ברכת השיר
->דג וביצה שעליו כזכר לקרבן פסח ולחגיגה	תענית כו: ציון ג איסור אכילת שני תבשילים בסעודה מפסקת
->האם די להניח מצה ומרור ושאר צרכי הסדר לפני מי שאומר את ההגדה, ודין הגבהת הקערה	פסחים קטו: ציון ה מקום הקערה
->האם קערת המצות צריכה להיות לפני קורא ההגדה	פסחים קטו: ציון ח החזרת הקערה
->הגבהת הזרוע בתחילת הסדר ובעת אמירת "פסח שהיו אבותינו אוכלים"	פסחים קטז: ציון ד הגבהת פסח מצה ומרור
->הוצאת אחר ידי חובתו בברכת "האדמה" בטיבול ראשון, ע"י מי שכבר יצא	ר"ה כט. ציון י פסקה ב-ג המוציא את האחרים ידי חובתם במצוות ובברכות
->התבשילים שמניחים כזכר לקרבן פסח ולקרבן חגיגה על קערת הסדר, דרך הכנתם, והדין כשפסח חל במוצאי שבת	פסחים קיד. ציון ג שני תבשילין שבליל הסדר
->חבורה שכולם או חלקם ישנו בזמן הסעודה או אחרי שהתחילו לאכול את המצה האחרונה	פסחים קכ. ציון ד שינה בסעודת ליל פסח
->חלוקת קליות ואגוזים לקטנים	פסחים קח: ציון ה חיוב קטן בארבע כוסות
->מהו הלל הגדול הנאמר בליל הסדר	תענית כו. ציון א אמירת הלל הגדול כשיורדים גשמים
->נטילת ידיים בברכה לפני טיבול הראשון	פסחים קטו. ציון ג נטילה לדבר שטיבולו במשקה
->נטל ידיו לטיבול ראשון - האם צריך ליטול ידיו לטיבול שני, והאם יברך	פסחים קטו: ציון ג נטילת ידיים לטיבול שני
->עקירת השולחן
->->האם עוקרים את השולחן או שדי בהגבהה או בעקירת קערת הסדר	פסחים קטו: ציון ו עקירת השולחן לשם היכר
->->מתי עוקרים	פסחים קטו: ציון ו עקירת השולחן לשם היכר
->->לאן עוקרים	פסחים קטו: ציון ו עקירת השולחן לשם היכר
->עשיית מעשים שימנעו מהילדים לישון	פסחים קט. ציון א חטיפת מצה בליל הסדר
לילה
->אילו שעות בלילה ראויות לתחנונים	ברכות ג. ציון א חלוקת הלילה למשמרות והשעות הראויות לתחנונים
->בדיני ממונות
->->האם מותר לקבוע גמר דין לכתחילה בלילה	סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->->אם התחילו בלילה - האם כשר בדיעבד	סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->->קבלת עדות בלילה	סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->האם הוא מחולק לשלוש משמרות או לארבע	ברכות ג. ציון א חלוקת הלילה למשמרות והשעות הראויות לתחנונים
->חליצה בלילה	סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->טעם האיסור ללכת בדרך בלילה, וזמנו	פסחים ב. אחרי ציון א איסור הליכה בדרך בלילה
->קידוש החודש בלילה	סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
->שחיטה בלילה
->->בדיעבד	חולין יג: ציון ב שחיטה בלילה
->->->אם אמר שלא דרס ולא החליד, או לא אמר	חולין יג: ציון ב שחיטה בלילה
->->->אם בדק ביום ונמצאו הסימנים שחוטים לגמרי או רק רובם	חולין יג: ציון ב שחיטה בלילה
->->לכתחילה	חולין יג: ציון ב שחיטה בלילה
->->->לאור הלבנה	חולין יג: ציון ב שחיטה בלילה
->->->לאור נר או אבוקה	חולין יג: ציון ב שחיטה בלילה
->->->על דעת לבדוק את הסימנים ביום	חולין יג: ציון ב שחיטה בלילה
->שכיב מרע שציוה על רכושו בלילה - האם דנים בצוואתו בלילה	סנהדרין לד: ציון ד דיני ממונות בלילה
לימוד תורה	(ראה גם: בית מדרש)
->איסור קבלת שכר על לימוד תושבע"פ לאחר	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->במי שכל עיסוקו בהוראה	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->במי שמלמד גדולים ומונע שיצאו לתרבות רעה	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->במי שמלמד קטנים	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->דינים דרבנן שאינם נסמכים על הפסוקים	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->דרשות מהפסוקים	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->הלכה למשה מסיני	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->מה שחכמים הסמיכו על הפסוקים	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->שכר בטלה	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->איסורו בעת בדיקת חמץ - איזה לימוד אסור, זמן תחילת האיסור, למי אסור	פסחים ד. ציון ז לימוד תורה בעת בדיקת חמץ
->'אשכים ואשנה פרק זה' - שבועה או נדר	נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->->אם הזכיר לשון שבועה או לא	נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->->האם זה יד לשבועה	נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->באבל	(ראה: אבלות, לימוד תורה)
->באשה	קידושין כט: ציון ה לימוד תורה לנשים
->ביטולו למקרא מגילה, בשל רבים או בשל יחיד	מגילה ג. ציון א מצוות שנדחות ע"י מצות מגילה
->במוחרם
->->בלחש או בקול	מו"ק טו. ציון ס פרק א לימוד תורה ומסחר עם המוחרם
->->בצנעא או בפרהסיא	מו"ק טו. ציון ס פרק א לימוד תורה ומסחר עם המוחרם
->במנודה - האם הוא רשאי ללמוד וללמד תורה
->->אם יש רב אחר או אין	מו"ק טו. ציון נ לימוד תורה ושכירות למנודה
->->במנודה מחמת ממון או מחמת עבירה	מו"ק טו. ציון נ לימוד תורה ושכירות למנודה
->במקום שיש ריח רע שאין לו עיקר	ברכות כה. ציון ט הרחקה מריח שאין לו עיקר
->->לימוד ביחיד או בציבור	ברכות כה. ציון ט הרחקה מריח שאין לו עיקר
->בתשעה באב	(ראה: תשעה באב)
->גיל תחילת לימוד תורה לבן	כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->->בן בריא או חלש	כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->->לימוד מקרא, משנה, ותורה שבעל פה	כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->->ממתי האב מוסר אותו למלמד ללמדו	כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->->ממתי כופים אותו	כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->דברים שבכתב - איסור אמירתם בע"פ, בקריאת כה"ג ביוה"כ	מגילה כד. ציון ב דילוג בקריאת התורה ובנביא
->דברים שגורמים לשכחת הלימוד או לקושי בהבנה	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->אכילת זיתים
->->->באקראי או ברגילות	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->בתור קביעת סעודה או בתור קינוח	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->אכילת לב - של בהמה, חיה או עוף	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->אכילת מאכל שאכל ממנו חתול או עכבר - מקום הנשיכה או כל המאכל	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->אכילתם עם כוונה נכונה	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->באשה	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->האם אסור לאכלם או רק עצה טובה	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->האם האוכל אותם עובר באיסור "השמר פן תשכח"	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->הנחת כלים תחת ראשו - אם יש דבר מפסיק	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->הסתכלות בפני המת - ראייה בעלמא או הסתכלות מרובה	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->העובר בין שתי נשים	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->אם אינן באותו גובה או שיש ד"א ביניהן	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->אם הוא אומר פסוקים מסוימים	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->נשים קטנות	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->שני גברים יחד	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->קריאת כתב ע"ג מצבה
->->->כתב בולט או שוקע	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->קריאה בהרהור	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->->תיקונו ע"י אמירת "אהבה רבה" או ע"י הנחת אבן	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->->שתיית מים של שיורי רחצה - רחצת כל הגוף או רחצת הרגלים	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->->האם גם השומע (ששתק) חייב	נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->->האם זה נדר או שבועה או נדרי מצוה	נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->->האם חייב לבוא גם אם חברו לא בא	נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->->האם חייב להגיע לפני חברו	נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->->האם חייב לשדל את חברו לבוא	נדרים ח. ציון ג האומר לחברו "נשכים ונשנה פרק זה"
->האיסור ללמד תורה לגוי - האם מותר בלימוד עראי	כתובות כח. ציון מ אסור לאדם ללמד את עבדו תורה
->האם אב חייב מן התורה ללמד את בנו הקטן תורה	סוכה מב. ציון י חינוך לתלמוד תורה ולקריאת שמע
->האם חובה ללמוד את כל התורה או די בק"ש	נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"; נדרים מח. ציון א המודר הנאה מחברו - הנאתו מדברים של הציבור
->->בשעת הדחק	נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->האם יש לברך אחריו	ברכות כא. לפני ציון א ברכת התורה לאחריה
->האם יש קדושה ללוחות שכותבים בהם לתינוק להתלמד	מגילה לב. ציון ג הלוחות והבימות אין בהם קדושה
->האם מותר להתפרנס ממנו	נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->->בזמננו שא"א ללמוד בלי זה	נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->->היתר מצד 'עת לעשות לה''	נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->->כמידת חסידות	נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->->כשכר בטלה	נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->האם מותר לכהן להיטמא בטומאה מדרבנן כדי ללמוד תורה	מגילה כז. ציון ב מכירת ספר תורה
->האם מותר ללמוד ממי שהוא מודר הנאה ממנו	ר"ה כח. ציון ו מצוות לא ליהנות ניתנו בכלל, ובשופר בפרט
->האם מותר ללמוד מרב שאינו הולך בדרך טובה	חגיגה טו: ציון א לימוד תורה מרב שאינו הגון
->->אם אינו יכול למצוא רב אחר	חגיגה טו: ציון א לימוד תורה מרב שאינו הגון
->->בזמן הזה	חגיגה טו: ציון א לימוד תורה מרב שאינו הגון
->האם מותר לשאול כשהרב עומד	מגילה כא. ציון מ לימוד תורה בעמידה ובישיבה
->האם מותר לתלות הלכה באדם גדול כדי שתתקבל	ברכות כז: ציון ד האומר דבר שלא שמע מפי רבו
->->אם שמע אותה מחכם אחר	ברכות כז: ציון ד האומר דבר שלא שמע מפי רבו
->האם מצווה על אדם ללמד תורה את בן חברו	גיטין לו. ציון ד התרת נדר על דעת רבים לדבר מצוה
->->בלימוד תינוקות	גיטין לו. ציון ד התרת נדר על דעת רבים לדבר מצוה
->האם צריך להפסיקו לצורך קריאת שמע או תפילה	סוכה כו. ציון ב סופרי סת"ם ותגריהם פטורים ממצוות
->->אם יש עוד זמן לקיום המצוה	סוכה לח. ציון א מתי מפסיקים בסעודה למצות לולב
->האם צריך להשוות את קול הרב הדורש לקול המתורגמן	ברכות מה. ציון כ הגבהת הקול של הקורא והמתרגם
->האם צריך לעמוד בו
->->הרב או התלמיד	מגילה כא. ציון מ לימוד תורה בעמידה ובישיבה
->->השואל בהלכות ובאגדות	מגילה כא. ציון מ לימוד תורה בעמידה ובישיבה
->הברכה לפניו	(ראה: ברכת התורה)
->היטמאות כהן בטומאה דרבנן כדי ללמוד תורה	ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->היקף החיוב של אב ללמד את בנו	קידושין ל. ציון ב עד היכן חייב אדם ללמד את בנו
->הלומד בעיון - האם חייב ללמוד בסוכה	סוכה כח: ציון ג חובת הלימוד בסוכה
->הפסקתו כדי ליטול ארבעה מינים	שבת יא. ציון ז מפסיקים לקריאת שמע ולתפילה
->הפסקתו כדי לקרוא קריאת שמע או להתפלל	שבת יא. ציון ז מפסיקים לקריאת שמע ולתפילה
->->אם יהיה שהות לקרוא אח"כ או לא יהיה	שבת יא. ציון ז מפסיקים לקריאת שמע ולתפילה
->הפסקתו למצוה אחרת
->->לתפילה	ברכות ל: ציון ט הכנות לתפילה
->->ללוויית המת - מצוה או חיוב	ברכות יח. ציון ד מצות לוית המת
->->לקריאת שמע	ברכות יג: אחרי ציון ה קריאת שמע בפסוק ראשון כרבי יהודה הנשיא
->הרהור בדברי תורה במקום מטונף	ברכות כ: ציון י מחלוקת אם הרהור כדיבור
->הרהור בדברי תורה במרחץ, בבית הפנימי או האמצעי	שבת י. ציון י האיסור לומר דברים שבקדושה במרחץ
->חובת אכילת דברים שטובים להבנת הלימוד	הוריות יג: לפני ציון ד דברים המשכחים את הלימוד
->חיוב אב בחינוך בתו בהלכות הנחוצות לה	קידושין כט: ציון ה לימוד תורה לנשים
->חיוב אב ללמד את בנו
->->האם חייב לשלם אם לא מצא מלמד בחינם	ב"מ עה: ציון ה פסקה ב הקדמת שלום כריבית דברים
->->תורה שבכתב או שבעל פה	ב"מ עה: ציון ה פסקה ב הקדמת שלום כריבית דברים
->חיוב אב ללמד את בנו
->->כפייתו לשכור מלמד לבנו	כתובות פו. ציון ז הכפייה שכופים בכל המצוות
->->תורה שבעל פה	כתובות נ. ציון ג מאימתי כופים את הבן לתלמוד תורה
->חיוב של אדם לכבד את מי ששילם לרב ללמדו תורה	ב"מ לג. ציון ה פסקה ה כבוד אביו וכבוד רבו
->יציאה מא"י כדי ללמוד תורה	ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->לימוד הלכות החגים
->->שואלים ודורשים בהלכות החגים שלושים יום קודם לחג	פסחים ו. ציון כ שואלין ודורשין בהלכות הפסח
->->שואלים ודורשים בהלכות הפסח קודם לחג שלושים יום, ובחג עצמו	פסחים ו. ציון כ שואלין ודורשין בהלכות הפסח
->לימוד מקרא לבניו הקטנים של מודר הנאה ע"י מי שאסור עליו	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->לימוד תורה בעיון בדרך	תענית י: אחרי ציון ד לימוד תורה בדרך
->ללמד בת תורה שבכתב	כתובות כח. ציון מ אסור לאדם ללמד את עבדו תורה
->למודר הנאה ע"י מי שאסור עליו	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->אם המודר מבקש ממנו	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->בזה"ז שמותר לקחת שכר עבור לימוד תושבע"פ	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->בחינם או בשכר	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->דרשות מהפסוקים	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->הלכה למשה מסיני	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->מדרש, הלכות ואגדות	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->מה שחכמים הסמיכו על הפסוקים	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->מקרא	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->->במצב שאין שכר שימור (כגון בגדול) ואין שכר פיסוק טעמים (כגון שמלמד בלי טעמים)	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->תושבע"פ	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->->תרגום של המקרא	נדרים לז. ציון א המלמד תורה למודר הנאה
->לעבד	(ראה: עבד כנעני)
->מול מצווה שא"א לעשות ע"י אחרים	יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->אם לא יוכל לחזור ללימודו אם יקיים את המצווה	יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה
->מול מצוות פרייה ורבייה	(ראה: פרייה ורבייה)
->מי שרוצה ללמוד תורה - האם מותר לו להתפלל לפני הציבור	ברכות כח: ציון א האיסור להקדים תפילתו לתפילת הציבור
->מיתת סוטה מתעכבת בזכותו - בזכות הלימוד שלה או בזכות סיועה ללימוד בעלה ובניה	סוטה כא. ציון ב זכות התורה שתולה ומצילה את הסוטה
->מכירת ס"ת כדי ללמוד תורה	ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->מלוה המלמד את הלווה או את בנו	(ראה: ריבית דברים)
->'מצוות לאו ליהנות ניתנו' לגביו	נדרים מח. ציון א המודר הנאה מחברו - הנאתו מדברים של הציבור
->מתוך שמחה או מתוך אימה	פסחים קיז: לפני ציון ד תלמוד תורה מתוך שמחה או אימה
->נטילת ידים לצרכו
->->אם אין לו מים - האם די בקינוח בדבר המנקה	סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->->אם נטל בבוקר והסיח דעתו - האם צריך ליטול שוב	סוטה לט. ציון ג נטילת ידים לברכת כהנים
->נישואין ולימוד תורה - מה קודם	קידושין כט: ציון י נישואין ולימוד תורה - מה קודם?
->נתינת חומש מנכסיו עבורו - כמצוה	כתובות נ. ציון ב המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
->נתינת יותר מחומש עבורו - מותר, חובה או מידת חסידות	כתובות נ. ציון ב המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
->ע"י אבל	(ראה: אבל)
->עשיית מצוה ולימוד תורה - מה קודם
->->בלימוד לעצמו או לאחרים	ב"ק יז. ציון א תלמוד ומעשה
->->במצוה עוברת	ב"ק יז. ציון א תלמוד ומעשה
->קבלת שכר על לימוד מקרא לאחר	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->במצב שאין שכר שימור (כגון בגדול או בבנות) או אין שכר פיסוק טעמים (כגון שמלמד בלי טעמים)	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->->מדאורייתא או מדרבנן	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->->בתרגום של מקרא	נדרים לז. ציון א קבלת שכר על לימוד תורה לאחר
->קריאה לאור נר בשבת ע"י רב ותלמידיו	שבת יב: ציון ל הרב ותלמידיו שצריכים לאור הנר
->שבועה ללמוד תורה - האם היא חלה	נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->->בשבועה ללמוד פרק מסוים	נדרים ח. ציון ב האומר "אשכים ואשנה פרק זה"
->שיחת חולין באמצע הלימוד	יומא יט: ציון ג איסור שיחת חולין
->שילוש זמן הלימוד למקרא, משנה ותלמוד	קידושין ל. ציון ב שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בתלמוד
->שימוש בכבוד התורה כדי להינצל	נדרים סב. ציון א המתפרנס מלימוד תורה
->'שלא לשמה' - הגדרתו	פסחים נ: ציון ז העוסק בתורה שלא לשמה
->תפילה בכניסה לבית המדרש לפני הלימוד וביציאה ממנו אחרי הלימוד
->->האם היא חובה	ברכות כח: ציון ה תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו
->->נוסחה	ברכות כח: ציון ה תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו
לינה (הפסול בקרבן)
->האם מי סוטה נפסלים בלינה	סוטה כ. ציון ד נמחקה המגילה ואמרה 'טמאה אני'
->->לפני מחיקת המגילה או אח"כ	סוטה כ. ציון ד נמחקה המגילה ואמרה 'טמאה אני'
->לצורך מצוה - האם היא פוסלת	ביצה יט: ציון ב מי שהביא תודה בערב פסח
לינה בירושלים (החובה)
->אחרי הבאת ביכורים	חגיגה יז. ציון אחר ציון ד דין לינה ברגלים
->אחרי הקרבת קרבן	חגיגה יז. ציון אחר ציון ד דין לינה ברגלים
->בלילה אחד או בכל לילות הרגל	חגיגה יז. ציון אחר ציון ד דין לינה ברגלים
->במוצאי יום טוב, אם לא הביא קרבנות	סוכה מז. אחרי ציון א חיוב לינה בשמיני
->במוצאי שמיני עצרת	סוכה מז. אחרי ציון א חיוב לינה בשמיני
->בפסח שני	פסחים צה: לפני ציון ב חיוב לינה בפסח שני
->בפסח, שבועות, סוכות ושמיני עצרת	חגיגה יז. ציון אחר ציון ד דין לינה ברגלים
->גם במוצאי יום טוב האחרון	חגיגה יז. ציון אחר ציון ד דין לינה ברגלים
'לך בשלום' או 'לשלום', אמירתו בפרידה מאדם חי או ממת
->אמירת "בוא בשלום" או "שוב בשלום" וכדומה	מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->במת שמוליכים ממקום למקום או שנקבר בעירו	מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->האם חובה לומר זאת למת	מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
->מי שאינו חושש מניחוש כזה	מו"ק כט. ציון [א] נוסח אמירת שלום כשנפטר מן המת או מן החי
'לכי תיהדר'
->כתשובה לאיום שיחזיר את שטר המכר למוכר	כתובות קט: ציון ו פרק ב מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו
->->אם יש לו רווח מאי-החזרת השטר או אין לו	כתובות קט: ציון ו פרק ב מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו
לסטים מזויין
->האם הוא גנב או גזלן	ב"ק קיד. ציון ל יאוש בגניבה ובגזילה
->האם הוא חייב כפל	ב"ק עט: ציון ד הגדרת גנב וגזלן
->שומר אבידה הטוען טענת לסטים מזויין ונשבע ונמצאה בידו	ב"ק נו: ציון ו שומר אבידה
לעז
->אין להחמיר בגט באופן שוציא לעז על גיטין ראשונים	גיטין כ: אחרי ציון ד פרק ד כתיבת אותיות הגט
'לפני עיוור לא תתן מכשול'
->אם אין ודאות שהמוכשל יעשה איסור	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע בשביעית
->->אם קרוב לוודאי שיעשה איסור	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע בשביעית
->אם המוכשל עובר את העבירה מיד או רק לאחר זמן	חולין קז: ציון א האיסור לתת מאכל למי שאינו נוטל ידיו
->אם הסיוע הוא רק הוספה על האיסור שכבר יש לו	ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->באוסר הנאתו על אחר בנדר	נדרים טו. ציון ד המדיר אחרים מהנאתו
->באיסור דרבנן	מו"ק ב. לפני ציון א איסור מלאכה בחול המועד
->בדבר שהכל אסורים בו או שרק המקבל אסור בו	ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->בהזמנת גוי לאכול בני מעיים	חולין לג. ציון ג אֵבר ובשר שפרשו מבהמה בעודה מפרכסת
->בהלואה בלי עדים, שמכשילה את הלווה בכפירה בהלוואה	ב"מ עה: ציון ח איסור הלואה בלא עדים
->בישראל המקדש לכהן אשה האסורה לו	יבמות י. בלי ציון המקדש אישה האסורה לו באיסור לאו
->->אם בעל או לא בעל	יבמות י. בלי ציון המקדש אישה האסורה לו באיסור לאו
->בלווה בריבית, אם המלווה עמד להלוות לאחר בריבית והלווה ביקש ממנו להלוות לו	ב"מ עה: ציון ג פסקה ד האיסורים שנאמרו בריבית
->במכירת בני מעיים לגוי	חולין לג. ציון ג אֵבר ובשר שפרשו מבהמה בעודה מפרכסת
->בנתינת אוכל למי שלא יברך עליו	חולין קז: ציון א האיסור לתת מאכל למי שאינו נוטל ידיו
->->במקום שאי-נתינת המאכל תביא לשנאת התורה וזלזול בדת	חולין קז: ציון א האיסור לתת מאכל למי שאינו נוטל ידיו
->->למי שספק האם יברך	חולין קז: ציון א האיסור לתת מאכל למי שאינו נוטל ידיו
->->לעני בתורת צדקה	חולין קז: ציון א האיסור לתת מאכל למי שאינו נוטל ידיו
->בנתינת אוכל למי שלא נטל ידיו	(ראה: נטילת ידיים)
->בערב או עדים או סרסור (מתווך) בהלוואה בריבית	ב"מ עה: ציון ג פסקה ז האיסורים שנאמרו בריבית
->->אם המלווה היה מלווה בריבית גם בלעדיהם או לא	ב"מ עה: ציון ג פסקה ז האיסורים שנאמרו בריבית
->בשליחת מי שאינו בר חיובא באיסור מסוים לעשות את האיסור	ב"מ י: ציון ו אין שליח לדבר עבירה
->האוסר חפץ על חברו בקונם, ונתָנוֹ לחברו - הכשלתו במעילה	נדרים לה. ציון ג מעילה בקונמות
->האם גוי מצווה באיסור זה	ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->הושטת דבר השייך לנותן או דבר השייך למקבל	ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->הכשלה באיסור דרבנן
->->איסור ההכשלה - מדאורייתא או מדרבנן	ע"ז כא: בלי ציון "לפני עור" באיסור דרבנן
->->אם רק מניח את האיסור לפני חברו	ע"ז כא: בלי ציון "לפני עור" באיסור דרבנן
->->באיסור שיש לו אסמכתא מהתורה או שאין לו	ע"ז כא: בלי ציון "לפני עור" באיסור דרבנן
->->בהכשלה בידיים, כגון שמאכילו ללא נטילת ידים או מלווה לו בריבית דרבנן	ע"ז כא: בלי ציון "לפני עור" באיסור דרבנן
->->למי שאינו יודע שיש איסור או שיודע שיש איסור	ע"ז כא: בלי ציון "לפני עור" באיסור דרבנן
->הכשלה באיסור דרבנן	ב"מ עה: ציון ג פסקה יב האיסורים שנאמרו בריבית
->הכשלה בעבירה בשוגג	ב"מ עה: ציון ח איסור הלואה בלא עדים
->הכשלה בעבירה לאחר זמן	ב"מ עה: ציון ח איסור הלואה בלא עדים
->העובר ב"לפני עיוור" - האם חייב נידוי
->->בהכאת בנו הגדול	מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->בשאר הכשלה בחטא	מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->במכשיל עיוור כפשוטו	מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->אם האחר אכן חטא בגלל ההכשלה או לא	מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->'לפני דלפני'	ע"ז יג: ציון ו האיסור למכור לגוי דברים המיוחדים לעבודה זרה
->->אם ברור שהאחרון יעשה עבירה - האם זה "לפני דלפני" או "לפני עיור" ממש	ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->->אם האיסור ידוע למקבל או שאינו ידוע למקבל	ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->->לענין מכירה לישראל	ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->->לענין מכירת דבר לגוי שעלול למכרו לגוי או לישראל	ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->->לענין מכירת טרפה לגוי שאשתו משומדת	ע"ז כא. ציון ז לפני דלפני עיור
->לתת דבר למי שהוא אסור לדעתו	יבמות יד. אחרי ציון א נתינת דבר לאדם הנוהג בו איסור
->->אם המקבל יכול להבחין בזהות הדבר	יבמות יד. אחרי ציון א נתינת דבר לאדם הנוהג בו איסור
->->אם המתיר בטוח לגמרי בצדקתו	יבמות יד. אחרי ציון א נתינת דבר לאדם הנוהג בו איסור
->מכירת כדים בשביעית לחשוד	(ראה: כד)
->מכירת כלי עבודת קרקע בשביעית	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע בשביעית
->->אם אפשר לקנותו אצל גוי	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע בשביעית
->->בזמן שסוחרים בכלים כאלו	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג פרק ה "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע
->->כלי שיכול לשמש למלאכה מותרת	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע
->->->אם ידוע שישתמש בו להיתר ולאיסור	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע
->->כלי שמשמש רק למלאכה אסורה	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע בשביעית
->->למי שחשוד לעבוד בשביעית	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע בשביעית
->->לצורך סחורה	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע בשביעית
->->מזרה	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע בשביעית
->->ע"י אומן או ע"י סתם אדם	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע בשביעית
->מכירת קרקע בשביעית	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג פרק ב "לפני עיוור" במכירת כלי עבודת קרקע בשביעית
->נתינת דבר שאסור בעצמו, או שרק אפשר לעשות בו איסור	שביעית פ"ה מ"ו ציון ג "לפני עיוור"
->סיוע בדבר שהמקבל יכול לכוף את הנותן לתת לו	ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->סיוע לישראל וסיוע לגוי ולמשומד	ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור" מדאורייתא ומדרבנן
->סיוע למי שיכול לקנות ממישהו אחר	ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור" מדאורייתא ומדרבנן
->סיוע למי שמבקש במפורש לעבירה או שמבקש סתם	ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->סיוע למי שרוצה לחטוא במזיד או לשוגג	ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->סיוע לעובר עבירה שיכול לעשותה גם בלי הסיוע	ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור"
->סיוע לפני שעת העבירה ובשעת העבירה	ע"ז ו. בלי ציון גבולות האיסור משום "לפני עיור" מדאורייתא ומדרבנן
לפנים משורת הדין
->בהשבת אבידה
->->אם המאבד עשיר והמוצא עני	ב"מ כד: ציון ד חיוב החזרת אבידה לפנים משורת הדין
->->באדם רגיל או באדם חשוב	ב"מ כד: ציון ד חיוב החזרת אבידה לפנים משורת הדין
->בזקן ואינה לפי כבודו
->->בהשבת אבידה	ב"מ ל. ציון ל זקן ואינה לפי כבודו; ב"מ ל: ציון ו עזרה לפנים משורת הדין
->->בפריקה וטעינה	ב"מ ל: ציון ו עזרה לפנים משורת הדין
->->בתלמיד חכם או באדם שהוא מכובד מסיבה אחרת	ב"מ ל: ציון ו עזרה לפנים משורת הדין
->->כשאחרים רואים או כשאין רואים	ב"מ ל: ציון ו עזרה לפנים משורת הדין
->בפריקת בהמה הרחוקה ממנו יותר משביעית מיל	ב"מ לג. ציון א המרחק ממנו חייבים בפריקה וטעינה ובאבידה
->בשולחני שאמר בטעות שמטבע הוא טוב	ב"ק צט: ציון כ פסקה ב המראה דינר לשולחני
->החובה לנהוג עם גר לפנים משורת הדין בממון	ב"מ נט: ציון ב אונאת גר
->כפייה לנהוג לפנים משורת הדין	ב"מ כד: ציון ד חיוב החזרת אבידה לפנים משורת הדין
->->בדברים או במכות או בנידוי או בירידה לנכסיו	ב"מ כד: ציון ד חיוב החזרת אבידה לפנים משורת הדין
לפת
->הברכה על לפת שחתכו וריסקו	ברכות לט. ציון ג הברכה על ירקות שחתכם וריסקם
לצאת ידי שמים	(ראה: איני יודע אם נתחייבתי; גזל; שומר, השבת הפקדון)
לקוחות, טריפה מהם	(ראה גם: תשלומי נזק, מלקוחות)
לקט	(ראה גם: מתנות עניים)
->אם נתערב הקציר עם הלקט - כמה נותנים לעניים	ב"מ קה: ציון י קציר שנתערב בלקט של העניים
->אם נתערב הקציר עם שיבולת של לקט - האם יכול לעשר שיבולת אחת ולתת לעני	ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->אם תלש מלוא קומצו	ביצה לה: ציון י דין לקט בשבלים שנפלו אחר המגל ואחר היד
->במלקט מעט מעט	חולין קלז. ציון ג חיוב ראשית הגז ולקט במה שנתלש ביד
->בתולש ובעוקר תבואה	חולין קלז. ציון ג חיוב ראשית הגז ולקט במה שנתלש ביד
->האם מותר לבעל שדה לזכות בלקט שלו
->->אם הוא עני	ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->->אם הוא עשיר והפקיר את שדהו אחרי הלקיטה	ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->הנופל לאחר היד, לאחר הקצירה או שלא בדרך קצירה	ביצה לה: ציון י דין לקט בשבלים שנפלו אחר המגל ואחר היד
->הנופל תוך המגל ואחר המגל ובראש המגל	ביצה לה: ציון י דין לקט בשבלים שנפלו אחר המגל ואחר היד
->זמן איסור בל תאחר בו	ר"ה ד. ציון א זמן החיוב בבל תאחר
->ממתי מותר לכל אדם לקחת לקט
->->אחרי שליקטו הזקנים או אחרי שליקטו המלקטים השניים	ב"מ כא: ציון ז מאימתי מותר לכל אדם ללקט
->->האם אז מותר גם למי שאינו בעל השדה לקחת
->->->אם בעל השדה עומד לידה או אינו עומד לידה	ב"מ כא: ציון ז מאימתי מותר לכל אדם ללקט
->->->אם הפסיק בעל השדה ללקט (כשבאו העניים) או לא הפסיק	ב"מ כא: ציון ז מאימתי מותר לכל אדם ללקט
->ספק לקט - לעני או לבעל השדה	חולין קלד. ציון ד ספק במתנות עניים
->->אם אין חזקת חיוב	חולין קלד. ציון ד ספק במתנות עניים
->->תבואה שנמצאה בחורי הנמלים	חולין קלד. ציון ד ספק במתנות עניים
לקט, שכחה ופאה
->אם בעל השדה עבר וליקטם - חובתו לתת רק לישראל	גיטין נט: ציון ה חלקם של עניי הגויים במתנות עניים
->גוי שקנה שדה מישראל והניח לקט שכחה ופאה - האם פטורים מתרומות ומעשרות	גיטין מז. ציון ד לקט שכחה ופאה של גוי
->האם גוי יכול לזכות בהם כשהוא לבדו או כשהוא בא עם עניי ישראל	גיטין סא. ציון ב גמילות חסד לגוי
->הנחתם בזמן הזה	גיטין נט: ציון ה חלקם של עניי הגויים במתנות עניים
->הנחתם במקום שיש רק עניים גויים	גיטין נט: ציון ה חלקם של עניי הגויים במתנות עניים
->הפרשתם אחרי קצירה וכו' מן העיסה	יומא לו. ציון ג העוונות שעליהם עולה מכפרת
->ישראל שהניח לקט שכחה ופאה וליקט גוי ומכר לישראל - האם הוא חייב בתרומות ובמעשרות	גיטין מז. ציון ד לקט שכחה ופאה של גוי
->ממתי מותר לכל אדם ליטלם	שביעית פ"ט מ"ז ציון ג עניים נכנסים לפרדסים עד הרביעה השנייה
->מניעת עני גוי מליטול אותם	גיטין נט: ציון ה חלקם של עניי הגויים במתנות עניים
->עד מתי מותר לעניים להיכנס לשדה ליטלם	שביעית פ"ט מ"ז ציון ג עניים נכנסים לפרדסים עד הרביעה השנייה
לקיט	(ראה: פועל)
לש (בשבת)
->אם נתן מים על קמח בערב שבת או מישהו אחר נתנם בשבת - האם מותר לגבל בשבת	שבת קנה: ציון ל פרק א המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->מהתורה או מדרבנן	שבת קנה: ציון ל פרק א המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->בחיבור לח עם יבש בלי לגבל	שבת צה. ציון [ג] החולב, המחבץ והמגבן
->בשריית דיו במים	שבת קנה: ציון ל פרק ב המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->בשריית חיטים, שעורים או פשתן במים	שבת עג: ציון ב מלאכת זורע
->בשריית כרשינים במים	שבת קמ. ציון ז גדרי האיסור להפריד את הפסולת ע"י המים
->->כרשינים קלופים או שאינם קלופים	שבת קמ. ציון ז גדרי האיסור להפריד את הפסולת ע"י המים
->גיבול לבהמות ולתרנגולים	שבת קנה: ציון ל פרק ד המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->בשינוי	שבת קנה: ציון ל פרק ד המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->גיבול שומשומים ואגוזים בדבש	שבת צה. ציון [ג] החולב, המחבץ והמגבן
->הכנת אלונטית (תערובת יין, מים ושמן אפרסמון)	שבת קמ. ציון ד מערבים בשביל אכילה ולא בשביל רפואה
->הכנת אנומלין (תערובת, יין דבש ופלפלים)	(ראה: אנומלין)
->נתינת דבש בחרדל, גריסים בשום או שמן בשחליים	שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->נתינת מים בלי לגבל	שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים; שבת קנה: ציון ל פרק ב המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->בדבר שהוא בר גיבול או שאינו בר גיבול או שאינו מחוסר גיבול	שבת קנה: ציון ל פרק ב המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->בקמח, מורסן, אפר, או עפר	שבת קנה: ציון ל פרק ב המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->גיבול שענינו לחבר את הנוזל עם המוצק או שענינו לתת טעם או צבע לנוזל	שבת קנה: ציון ל פרק ב המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->נתינת מים לחרדל, שום ושחליים שריסק מערב שבת	שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->->אופן נתינת המשקה	שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->->אם נתן כבר מים מערב שבת - האם מותר לערב בשבת או להוסיף מים ולערב	שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->->->לטרוף בכוח	שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->->->עירוב בשינוי כגון באצבע או בניעור הכלי או בכף	שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->->אם עשה מקודם בלילה רכה	שבת קמ. ציון א נתינת משקים לחרדל, שום ושחליים
->עירוב קמח מצות עם יין או עם דבש	שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->עירוב קמח קלוי או שתית (תבואה שלא הביאה שליש שנקלתה ונטחנה טחינה גסה) במים	שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->בלילה רכה או עבה	שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->בשינוי	שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->->הרבה בבת אחת או מעט	שבת קנה: ציון ל פרק ג המגבל והנותן מים לצורך עירוב
->שיעור גיבול טיט	שבת פ: ציון א השיעור המחייב בהוצאת שיער וטיט
לשון
->דברים הנאמרים בכל לשון, שאמרם בלשון שאינו מבין	סוטה לב. ציון א דברים הנאמרים בכל לשון
->סיפור דברים בלשון העמים או בלשון שיש בה גידופים	סוטה מט: ציון ד האיסור לספר "קומי"
לשון הקודש	(ראה גם: כותב; ספר קודש)
->דברים שצריך לאמרם בלשון הקודש	(ראה: הקהל; יום הכיפורים; מגילת סוטה; משוח מלחמה; נשיאת כפיים; עגלה ערופה; קריאת שמע; תפילה)
->האם אב חייב ללמד את בנו לשון הקודש	סוכה מב. ציון י חינוך לתלמוד תורה ולקריאת שמע
->קריאה בשבת בלשון הקודש	שבת קמט. ציון א איסור הקריאה מן הכתב
לשון הרע
->ההיתר לשקר במי שנשאל האם מארחיו קיבלוהו בעין יפה
->->אם באמת קיבלוהו בעין יפה או לא	ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->אם השואל הוא הגון או אינו הגון	ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->אם רבים שאלו או יחיד שאל	ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->->האם זה היתר או מצוה	ב"מ כג: ציון ט פסקה ה השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
->המספר לב"ד שבעל דין ביזה שליח ב"ד	מו"ק טז. ציון ד פרק ג המבזה שליח בית דין
->->אם שליח ב"ד מספר זאת	מו"ק טז. ציון ד פרק ג המבזה שליח בית דין
->על בעלי מחלוקת	מו"ק טז. ציון ד פרק ג המבזה שליח בית דין
לשון לעז
->כתיבת מגילת אסתר בלשון לעז	מגילה יז. ציון ג קריאת המגילה בלשון לעז
->כתיבת ספר קודש בלשון לעז	מגילה יז. ציון ג קריאת המגילה בלשון לעז
->כתיבת ספר תורה בלשון לעז	מגילה ח: ציון ה ההיתר לכתוב ספר תורה ביוונית
->קריאת מגילת אסתר בלשון לעז	(ראה: מקרא מגילה)
לשון נקיה
->האם היא עדיפה על לשון מדוייקת	פסחים ג. ציון א לשון נקיה, לשון קצרה ולשון מכוונת
->האם חובה לדבר בלשון נקיה גם אם היא ארוכה יותר	פסחים ג. ציון א לשון נקיה, לשון קצרה ולשון מכוונת
לשון של זהורית	(ראה: פרה אדומה; שעיר המשתלח)
לשונות - כללים	(ראה גם: יד; כינוי; פרשנות)
->הליכה בנדרים אחר לשון בני אדם	נדרים נא: ציון א הנודר מהכבוש מהשלוק מהצלי ומהמליח
->->במקום שהיא סותרת לשון תורה	נדרים מט. ציון ג בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
->->במקום שיש ספק מהו לשון גוים	נדרים מט. ציון ג בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
->הליכה בנדרים אחר לשון תורה
->->במקום שלשון בני אדם לא ברורה	נדרים מט. ציון ג בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
->->במקום שמדברים בלשון גוים	נדרים מט. ציון ג בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
->נדר בלשון לעז - האם הוא כינוי או עיקר הנדר	נדרים ב. ציון א כינויי נדרים
->->הדין במקום שלא מדברים בלשון זו	נדרים ב. ציון א כינויי נדרים
->נדר בלשון שבועה	(ראה: שבועה)
->לשון שיש סתירה בין תחלתו לסופו - תפוס לשון ראשון או אחרון	נדרים מב. ציון א המודר הנאה משדה חברו בשביעית; נדרים מו. ציון ה הנודר מדברים של חברו ומת חברו או מכרם; נדרים סט: ציון ג קיום והפרה בבת אחת
->->בנדר	נדרים מב. ציון א המודר הנאה משדה חברו בשביעית
->מפרשים תקנות הקהל לפי לשון בני אדם	נדרים מט. ציון ג בנדרים הלך אחר לשון בני אדם
לשונות מסוימים (בנדר ובשבועה)
->'אומי' ככינוי של שבועה	נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'אימרא' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'איני נושא את פלונית כעורה'	נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->'איני נושא את פלונית שאביה רע'	נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->'איסר'
->->בלשון שבועה או בלשון נדר	שבועות כ. ציון ג האוסר בלשון 'מבטא' ו'איסר'
->->לאסור על עצמו או על אחרים	שבועות כ. ציון ג האוסר בלשון 'מבטא' ו'איסר'
->'אני אוכל לך'	נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->'אסור'	שבועות כ. ציון ג האוסר בלשון 'מבטא' ו'איסר'
->'במוהי' ככינוי של שבועה	נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'במומי' ככינוי של שבועה	נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'במומתא' ככינוי של שבועה	נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'גידולי הארץ'	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->'גידולי השנה'	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->'גידולי קרקע'	נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->'דיבור פי עליך'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'דירים' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'החולין שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'החולין שלא אוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'היכל' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'הנאת סוכה עלי'	נדרים טז. ציון ה איסור נדר על שימוש שאין בו הנאה
->'הקרבן שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'הקרבן שלא אוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'הרי עלי כבשר מליח' - אם פירש שהתכוון לשל ע"ז	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->'הרי עלי כנדבות כשרים אם אוכל לך שמנדבותם נזיר וקרבן'	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'הרי עלי כנדרי רשעים אם אוכל לך שמנדריהם נזיר וקרבן ושבועה'	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין'	נדרים יב. ציון א התפסה ביום שמת בו אביו וכיוצא בו
->'חולין שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'חולין שלא אוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'טהור שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'טמא שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'יאסר'	שבועות כ. ציון ג האוסר בלשון 'מבטא' ו'איסר'
->'יאסר ידי למעשי'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'יאסר פי לדיבורי'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'יאסר רגלי להילוכם'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'יהיה יום זה כיום אחד בשבת'	נדרים יב. ציון א התפסה ביום שמת בו אביו וכיוצא בו
->'יהיה יום זה כיום אחד בשבת ראשון של ניסן'	נדרים יב. ציון א התפסה ביום שמת בו אביו וכיוצא בו
->'יהיה יום זה כיום שמת בו אבי'	נדרים יב. ציון א התפסה ביום שמת בו אביו וכיוצא בו
->'ישיבת סוכה עלי'	נדרים טז. ציון ה איסור נדר על שימוש שאין בו הנאה
->'כאימרא' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'כדירים' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'כור בשלושים, סאה בסלע אני מוכר לך' - איזה לשון עיקר	ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->'כחולין שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'כחולין שלא אוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'כטמא שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'כירושלים' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'כנדבת כשרים וכו'' - האם חייב בנזירות ובקרבן, אם הוא נוהג ככשרים שמקדישים את הקרבן בפתח העזרה או לא	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדבת כשרים שאשנה פרק זה' - חלה שבועה	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדבת רשעים וכו'' ונזיר, בהמה וכיכר בפניו	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדרי כשרים וכו'' ונזיר, בהמה וכיכר בפניו	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדרי כשרים ככר זה קונם עלי' - האם נאסר בנדר	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדרי רשעים הימנו' - האם נאסר בשבועה	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדרי רשעים הימנו שלא אוכל' - האם נאסר בשבועה, אם היה כיכר בפניו או לא	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדרי רשעים הריני' - נזיר אם היה נזיר עובר לפניו	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדרי רשעים הריני עלי הימנו'
->->האם הוא נזיר, אם נזיר עובר בפניו או לא	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->->האם חייב קרבן, אם היתה בהמה בפניו או לא	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->->האם נאסר בנדר או בשבועה, אם היה כיכר בפניו או לא	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנדרי רשעים וכו'' - מדין יד או עיקר הנדר	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדרי רשעים עלי' - האם חייב קרבן, אם בהמה עוברת לפניו או לא	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'כנדרי רשעים עלי' - נאסר בנדר אם היה כיכר בפניו	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים
->'כנותר שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'כעצים' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'כפיגול שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לא אימרא שאוכל לך'	נדרים יג. ציון ה האומר "לאימרא שאוכל לך" ו"לאימרא שלא אוכל לך"
->'לא אימרא שלא אוכל לך'	נדרים יג. ציון ה האומר "לאימרא שאוכל לך" ו"לאימרא שלא אוכל לך"
->'לא היכל שאוכל לך'	נדרים יג. ציון ה האומר "לאימרא שאוכל לך" ו"לאימרא שלא אוכל לך"
->'לא חולין שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לא חולין שלא אוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לא טהור שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לא כשר שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לאימרא שאוכל לך' עם ל' בשווא או עם ל' פתוחה	נדרים יג. ציון ה האומר "לאימרא שאוכל לך"
->'לאימרא שלא אוכל לך' עם ל' בשווא או עם ל' פתוחה	נדרים יג. ציון ה האומר "לאימרא שאוכל לך"
->'לחולין שאוכל לך' (עם פתח) כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לחולין שלא אוכל לך' (עם פתח או עם שווא) כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין
->'לחלין שאוכל לך' (בלי ו) כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לכשר שאוכל לך (עם פתח)' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'לקרבן לא אוכל לך' (בפתח או בשוא) כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->לשונות של הגבלת זמן	(ראה: נדר המוגבל בזמן)
->'מודר אני לך' - האם שניהם אסורים או רק הנודר	נדרים ה. בלי ציון משמעות הלשון 'מודר אני לך'
->'מודרני ממך' - האם אסור	נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->->אם אמר זאת לאחר שהפצירו בו לדבר	נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->->בדיבור או באכילה	נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->->מדאורייתא או מדרבנן	נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->'מודרני ממך מאכילה' - האם אסור באכילה	נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->'מודרני ממך שאני אוכל' - האם אסור באכילה	נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->'מוהי' ככינוי של שבועה	נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'מומי' ככינוי של שבועה	נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'מומתא דאמר מוהי' ככינוי של שבועה	נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'מומתא' ככינוי של שבועה	נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'מיפחזנא'	נדרים י: ציון א לשון של כינויי כינויים ושיבושי לשון אחרים
->'מיתחזנא'	נדרים י: ציון א לשון של כינויי כינויים ושיבושי לשון אחרים
->'מיתעזנא'	נדרים י: ציון א לשון של כינויי כינויים ושיבושי לשון אחרים
->'מנודה אני לך' - האם נאסר בארבע אמותיו	נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא', 'נדינא' או 'מנודה אני לך'
->->'מנודה אני לך שאני אוכל לך' - האם נאסר בכל הנאותיו	נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא'
->'משה' ככינוי של שבועה	נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->משכיר שאמר "בשנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחודש" והתעברה השנה
->->האם חייב השוכר לשלם על החודש הנוסף	ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->->האם תפיסת השוכר מועילה	ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
->'משמתנא מינך' - האם נאסר בארבע אמותיו	נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא', 'נדינא' או 'מנודה אני לך'
->'משמתנא מינך שאני אוכל לך' - האם נאסר בכל הנאותיו	נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא'
->'נדינא ממך' - האם נאסר בארבע אמותיו או בכל הנאותיו	נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא'
->->'נדינא ממך שאני אוכל לך' - האם נאסר באכילה או בכל הנאותיו	נדרים ז: ציון א האומר 'משמתנא', 'נדינא' או 'מנודה אני לך'
->'נודר במוהי' ככינוי של שבועה	נדרים י. ציון ג כינויי שבועות
->'נותר שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'נטילת אבן עלי'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'עולה' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'עלי' והיה כיכר בפניו - האם נאסר בנדר	נדרים ט. ציון א התולה התחייבותו בנדרי רשעים או בנדרי כשרים
->'עצים' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'פיגול שאוכל לך' כהתפסה	נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->'קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים' - כנדר הבאי	נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'קונם אם לא ראיתי גמל הפורח באויר' - כנדר הבאי	נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'קונם אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד' - כנדר הבאי	נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'קונם זריקת צרור לים עלי'	נדרים טז. ציון ה איסור נדר על שימוש שאין בו הנאה
->'קונם ידי העושה עמך'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'קונם ישיבת סוכה עלי'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'קונם פי מדבר עמך'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה; נדרים טו. ציון ב האיסור מדרבנן על הנודר בדבר שאין בו ממש
->'קונם רגלי מהלכת עמך'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'קונם שאיני אוכל'	נדרים טו. ציון ב האיסור מדרבנן על הנודר בדבר שאין בו ממש
->'קונם שאני ישן'	נדרים טו. ציון ב האיסור מדרבנן על הנודר בדבר שאין בו ממש
->'קרבן' - אם פירש אח"כ שהתכוון לקרבנות מלכים	נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->'קרבן' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'ראיתי כעולי מצרים' - כנדר הבאי	נדרים כד: ציון א נדרי הבאי
->'שאיני אוכל לך'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->->האם הנדר חל, או שזה יד, או שנחשב דבר שאין בו ממש	נדרים ב. בלי ציון 'שאני אוכל לך'
->'שאיני ישן'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
->'שאני אוכל לך' - האם אסור באכילה	נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->->אם הפצירו בו	נדרים ד: ציון ג גדרים בידות נדרים
->'שבועה שאוכל לך' - האם משמעותו שיאכל או שלא יאכל
->->אם אמר בתחילה "אוכל" בלשון תמיהה או בסתם	שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם אמר שיאכל ונשבע כך, או אמר שלא יאכל ונשבע כך	שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם הוא טוען שהתכוון לאסור	שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם הפצירו בו לאכול ונשבע מיד	שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם הפצירו בו לאכול וסירב ונשבע, או שלא הפצירו בו	שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->->אם הפצירו בו שלא יאכל ונשבע	שבועות יט: ציון ו לשון "שבועה שאוכל לך" - לחיוב או לשלילה
->'שבועה שאי אוכל לך' - האם משמעותו שיאכל או שלא יאכל
->->אם הוא טוען שהתכוון לומר שלא יאכל	שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->->->אם טוען כך מיד או לאחר זמן	שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->->אם הוא טוען שהתכוון שיאכל ונתקל בלשונו והאריך באות א'	שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->->->בתלמיד חכם או בעם הארץ	שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->->אם הפצירו בו ואמר שיאכל ואח"כ נשבע כך	שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->'שבועה שאין אוכל לך' - האם משמעותו שיאכל או שלא יאכל	שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->'שבועה שאינו אוכל לך' - האם משמעותו שיאכל או שלא יאכל	שבועות כ. ציון א לשון 'שבועה שאי אוכל לך'
->'שולחן' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'שולחן של מזבח' כהתפסה	נדרים י: ציון ד התפסה במשמשי מקדש ומזבח
->'שלא אתן לפני בקרו תבן'	נדרים יג: ציון ב דבר שאין בו ממש - ההגדרה
לשכות בית המקדש
->אם בנויה בחול ופתוחה לקודש ולהיפך	יומא כה. ציון ג דין הלשכות שיש להן שני פתחים
->אם יש לה פתח הפתוח לחול ופתח הפתוח לקודש - האם מתחשבים בפתחים או במקום שהיא בנויה	יומא כה. ציון א מבנה לשכת הגזית ומיקומה; יומא כה. ציון ג דין הלשכות שיש להן שני פתחים
->קדושתן	פסחים פו. ציון ד קדושת המחילות
לשכת בית אבטינס
->האם היתה בצפון או בדרום	יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
->היתה בקודש	יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת בית האבן (מקום דירת כהן השורף את הפרה בימי הפרשתו)
->איסור כהן אחר להיכנס לשם	יומא י. ציון א חיוב מזוזה במקדש
->חיובה במזוזה	יומא י. ציון א חיוב מזוזה במקדש
->מקומה - בהר הבית או בעזרה	יומא ב. ציון ב הפרשת הכהן העוסק בפרה אדומה
לשכת הגולה
->האם היתה בצפון או בדרום	יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת הגזית
->בקרן צפונית מערבית של העזרה, במזרחה, בדרומה או בצד ההיכל	יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול; יומא כה. ציון א מבנה לשכת הגזית ומיקומה
->חציה בקודש וחציה בחול	יומא כה. ציון א מבנה לשכת הגזית ומיקומה
->->החצי שבחול - בעזרת נשים או בחיל	יומא כה. ציון א מבנה לשכת הגזית ומיקומה
->ישיבה בה	יומא כה. אחרי ציון א איסור ישיבה בעזרה
->מתחת לקרקע או מעליה	יומא כה. ציון א מבנה לשכת הגזית ומיקומה
->סנהדרין שגלתה מלשכת הגזית - האם יכולה לדון דיני נפשות	מכות ז. ציון ג סנהדרין בארץ ובחוצה לארץ
לשכת הטלאים
->בפינה דרומית מערבית של בית המוקד או צפונית מערבית או באמצע הפאה המערבית	יומא טו: ציון ב מקומו של לשכת הטלאים
->האם היתה בקודש או בחול	יומא טו: ציון ב מקומו של לשכת הטלאים
לשכת המדיחין
->האם היתה בצפון או בדרום	יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת המלח
->האם היתה בצפון או בדרום	יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת העץ
->האם היתה בצפון או בדרום	יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת הפרוה
->האם היתה בצפון או בדרום	יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
לשכת פרהדרין	(ראה גם: יום הכיפורים)
->האם היתה במזרח, בצפון או בדרום	יומא י. ציון א חיוב מזוזה במקדש; יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכה"ג
->היתה בחול	יומא יט. ציון א מקום לשכותיו של הכהן הגדול
->חיוב מזוזה בה	(ראה: מזוזה)
->ישיבה בה	יומא כה. אחרי ציון א איסור ישיבה בעזרה
->כל כה"ג היה בונה אותה מחדש משלו	יומא י. ציון א חיוב מזוזה במקדש
->קדושתה	יומא כה. אחרי ציון א איסור ישיבה בעזרה
->רשות כה"ג להשתמש בו כל השנה	יומא י. ציון א חיוב מזוזה במקדש
לשמה	(ראה: לימוד תורה)
לתיתה	(ראה: חמץ, גרגרים)

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300