מאבד את עצמו
->האם חייבים להצילו, בחול ובשבת	סנהדרין עב: ציון ג הבא על עסקי נפשות שנפל עליו גל
מאכלות אסורים
->האם מותר למסור נפש שלא לאכלם, כשפטור מן הדין	סנהדרין עד. ציון ג בכל עבירות שבתורה יעבור ואל יהרג
מאסר הכנסת אדם לבית סוהר בשבת או ביו"ט	ביצה לו: ציון [ח] פסקה ו דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
מאסר
->בתוך קנים קשורים - "הרדפה"	מו"ק טז. ציון י מהי הרדפה שעושים למנודה
מאסר, ללווה לווה המסרב לפרוע את חובו ומבריח את נכסיו - כופים אותו ע"י מאסר	ב"מ קיג. ציון ג כפית הלווה לפרוע את חובו
מבטל כיסו של חברו
->בעדים זוממין שרצו לגרום זאת למלוה	מכות ג. ציון ה עדים ששינו זמן הפרעון והוזמו
->פטור כי זה רק מניעת רווח	מכות ג. ציון ה עדים ששינו זמן הפרעון והוזמו
מבטל כלי מהיכנו כפיית סל כדי שאפרוחים יעלו וירדו עליו, בשבת או בין השמשות	ביצה מ. ציון ו דין מוקצה באוכלין
מגדף	(ראה גם: ברכת השם)
מגדף	(ראה: ברכת השם)
מגדף
->האם הוא מברך את ה'	פסחים צב: ציון ב חיוב כרת בפסח ראשון ובפסח שני
מגדף, כמעשה האם מגדף נחשב מעשה ולוקה	ב"מ צ: ציון נ חסימה בקול
מגילה (קריאת מגילת אסתר)
->האם אשה יכולה להוציא איש בקריאה	ברכות כד. ציון ט קול באשה ערוה
->האם מצוה דאורייתא נדחית מפניה	ברכות יט. ציון י קריאת שמע לאחר התפילה כשצריכים לנחם אבלים
->הכוונה הדרושה לצאת ידי חובה	ברכות יג. ציון א הכוונה בקריאת שמע
->הפסקה באמצעה	ברכות יד. ציון ב הפסקה בקריאת ההלל
->->באמצע הפרקים או ביניהם	ברכות יד. ציון א הפסקה בקריאת המגילה
->->הקורא או השומע	ברכות יד. ציון א הפסקה בקריאת המגילה
->->לשאול מפני היראה או הכבוד	ברכות יד. ציון א הפסקה בקריאת המגילה
->->המפסיק באמצעה - האם רשאי לברך את הברכה שלאחר הקריאה	ברכות יד. ציון ב הפסקה בקריאת ההלל
->הקוראה למפרע	ברכות טו. ציון ו הקורא קריאת שמע למפרע לא יצא
->כמה צריך לטרוח לשמעה	ברכות ז: ציון א גדרי החיוב של תפילה בציבור
->לועז ששמעה בלשון הקודש ואינו מבין - האם יצא	ברכות מה: ציון ה פסקה ד ברכת המזון בשניים
->צירוף אשה למנין עשרה	ברכות מה. ציון ח זימון בנשים
->שהה באמצע קריאתה	ברכות כג. ציון א השוהה בתפילה זמן הראוי לגמור את כולה
->שמיעתה מחרש שמדבר ואינו שומע
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות טו. ציון ז מצוות הטעונות ברכה בחרש שמדבר ואינו שומע
מגילה	(ראה גם: מוקפים)
מגילה, אמירת בני המן אמירת עשרת בני המן בנשימה אחת - מה בדיוק צריך לקרוא בנשימה אחת, והאם זה מעכב בדיעבד	מגילה טז: ציון ב אמירת עשרת בני המן בנשימה אחת
מגילה, באשה האם אשה יכולה להוציא אנשים ידי חובתם בקריאתה	מגילה ז. ציון א טומאת ידיים במגילת אסתר
מגילה, באשה חיוב נשים בקריאת מגילה, האם אשה יכולה להוציא נשים או אנשים ידי חובתם, איזו ברכה מברכת אשה הקוראת לעצמה, האם מצטרפת למנין לקריאת המגילה	מגילה ד. ציון א חיוב נשים בקריאת המגילה
מגילה, בחרש האם חרש יכול להוציא אחרים ידי חובת קריאת המגילה	מגילה יט: ציון ג חרש בקריאת המגילה
מגילה, בי"ד שחל בשבת מתי קוראים בכפרים ובעיירות את המגילה כשיום י"ד חל בשבת	מגילה ד: ציון ב יום י"ד שחל בשבת
מגילה, בלעז האם מותר לכתוב או לקרוא את המגילה ביוונית או בשאר לשון לעז למי שמבין את הלשון, למי שאינו מבין, ולמי שיודע גם לשון הקודש	מגילה יז. ציון ג קריאת המגילה בלשון לעז
מגילה, בקטן האם קטן יכול להוציא גדולים ידי חובת קריאת המגילה	מגילה יט: ציון ג קטן בקריאת המגילה
מגילה, ברכה שלאחריה האם אומרים ברכה לאחר קריאת המגילה, ביחיד ובציבור	מגילה כא: ציון ו ברכות המגילה
מגילה, ברכת שהחיינו האם מברכים שהחיינו על קריאת המגילה של היום אף על פי שכבר ברכו עליה בלילה	מגילה ד. ציון ד קריאת המגילה בלילה וביום
מגילה, הברכה נוסח הברכה על קריאת המגילה - השוואה לנוסח הברכה על קריאת ההלל	תענית כח: ציון א קריאת ההלל וברכתו
מגילה, הכתובה בין הכתובים האם יוצאים ידי חובה בקריאה במגילה הכתובה בין הכתובים	מגילה יט. ציון ז קריאה במגילה הכתובה בין הכתובים
מגילה, הפסקה בקריאתה המנהג שלא להפסיק בנשימה בין פסוק לפסוק בזמן קריאת המגילה	מגילה טז: ציון ב אמירת עשרת בני המן בנשימה אחת
מגילה, הקדמת קריאתה האם מקדימים את זמן קריאת המגילה לבני כפרים בזמן הזה, או שקוראים אותה רק בזמנה	מגילה ד: ציון ד זמן מתנות לאביונים כשמקדימים מקרא מגילה
מגילה, וקבורת מת האם הלווית המת וקבורתו דוחות את קריאת המגילה, הדין כשיש שהות לקרוא אחרי קבורת המת וכשאין שהות לקרוא	מגילה ג: ציון ה מקרא מגילה ומת מצוה
מגילה, וקרבנות האם דוחים עבודת הכהנים מפני קריאת המגילה	מגילה ג: ציון ה מקרא מגילה ומת מצוה
מגילה, זמן הקריאה בן כרך שהלך לעיר ביום י"ד מתי חייב לקרוא את המגילה	מגילה יט. ציון א בן עיר שהולך לכרך ובן כרך שהלך לעיר
מגילה, זמן הקריאה בן עיר שהולך לכרך ביום ט"ו מתי חייב לקרוא את המגילה, והדין כשהולך לכרך ביום י"ד	מגילה יט. ציון א בן עיר שהולך לכרך ובן כרך שהלך לעיר
מגילה, זמן הקריאה הנמצא בעיר ביום י"ד ובכרך ביום ט"ו, האם חייב לקרוא בשני הימים	מגילה יט. ציון א בן עיר שהולך לכרך ובן כרך שהלך לעיר
מגילה, זמן קריאתה האם בן כרך יכול להוציא בקריאתו בן עיר ביום י"ד	מגילה ב. ציון א קריאת המוקפים ביום ט"ו
מגילה, זמן קריאתה האם בן עיר ובן כרך מוציאים זה את זה בקריאת המגילה	מגילה ב. ציון ג קריאת המגילה לפני ימי הפורים
מגילה, זמן קריאתה החיוב לקרוא מגילה ביום ובלילה	מגילה ד. ציון ד קריאת המגילה בלילה וביום
מגילה, כתיבת בני המן החיוב לכתוב עשרת בני המן בצורה של אריח על גבי אריח	מגילה טז: ציון ב אמירת עשרת בני המן בנשימה אחת
מגילה, כתיבת בני המן כאריח על גבי אריח	מגילה טז: ציון ד צורת כתיבת שירה
מגילה, כתיבת וקריאת ויזתא האם צריך להאריך בקריאת או בכתיבת אות וי"ו של השם "ויזתא" שבמגילה	מגילה טז: ציון ג מתיחת ו דויזתא
מגילה, כתיבתה האם מותר לכתוב מגילה בעל פה שלא מן הכתב	מגילה יח: ציון ט כתיבת ס"ת תפילין ומזוזה שלא מן הכתב
מגילה, נמנום בזמן קריאתה השומע את המגילה כשהוא מנמנם, האם יצא ידי חובה, ודין הקורא את המגילה כשהוא מנמנם, והגדרת הנמנום	מגילה יז. ציון ו נמנום בקריאת המגילה
מגילה, קריאה בי"ג האם קוראים את המגילה ביום י"ג	מגילה ב. אחרי ציון ג יג זמן קהילה לכל - תענית אסתר
מגילה, קריאה בי"ג לפני השקיעה האם מי שקשה לו להתענות רשאי להקדים ולקרוא את המגילה ביום י"ג מבעוד יום	מגילה ב. ציון ג קריאת המגילה לפני ימי הפורים
מגילה, קריאה ביחיד האם רשאים לקרוא את המגילה ביחיד או שיש חיוב במנין, בזמנה ושלא בזמנה	מגילה ה. ציון א חיוב קריאת המגילה במנין
מגילה, קריאה בישיבה האם מותר לקרוא את המגילה בישיבה	מגילה כא. ציון ל קריאת התורה בעמידה
מגילה, קריאה בישיבה האם מותר לקרוא את המגילה בישיבה, לכתחילה ובדיעבד, ביחיד ובציבור	מגילה כא. ציון ג קריאת המגילה בישיבה
מגילה, קריאה בלילה מי שקרא קריאת המגילה של הלילה אחרי עמוד השחר ולפני הנץ החמה, האם יצא בדיעבד	מגילה יט. ציון א בן עיר שהולך לכרך ובן כרך שהלך לעיר
מגילה, קריאה במגילה חסרה האם יוצאים ידי חובה בקריאה במגילה חסרה, אם החסרון ברובה, אם חסר בתחילת המגילה או בסופה, אם חסר ענין שלם, והאם צריך להשלים את החיסרון בקריאה בעל פה	מגילה יח: ציון ג קריאה במגילה חסרה
מגילה, קריאה בעל פה האם הקורא מקצת המגילה בעל פה יצא	מגילה יז. ציון ו נמנום בקריאת המגילה
מגילה, קריאה האם שנים או יותר יכולים לקרוא את המגילה ביחד ולהוציא את השומעים ידי חובה	מגילה כא: ציון ד קריאה על ידי שנים בהלל ובמגילה
מגילה, קריאה מוקדמת היוצא לדרך או כל מי שאינו יכול לקרוא את המגילה בזמנה, האם הוא רשאי להקדים את קריאת המגילה, ומהו הזמן שיוכל להקדים	מגילה ב. ציון ג קריאת המגילה לפני ימי הפורים
מגילה, קריאתה ביום הכניסה בני הכפרים שקוראים את המגילה ביום הכניסה, האם קוראים ביום ובלילה או רק ביום	מגילה ד. ציון ד קריאת המגילה בלילה וביום
מגילה, קריאתה בציבור החיוב לקרוא את המגילה עם כל הציבור ברוב עם	מגילה ג. ציון א מצוות שנדחות על ידי מצות מגילה
מגילה, קריאתה האם יוצאים ידי חובת קריאת המגילה כאשר קרא בפחות מעשרה אנשים	מגילה כג: ציון ל שומת קרקעות ואדם בעשרה
מגילה, קריאתה האם יש מצוות שנדחות על ידי מצות קריאת מגילה	מגילה ג. ציון א מצוות שנדחות על ידי מצות מגילה
מגילה, קריאתה האם צריך להתכוון לצאת ידי חובה בזמן קריאת המגילה	מגילה יז. ציון ז כוונה בקריאת המגילה
מגילה, קריאתה האם קריאת המגילה היא מצוה מהתורה או מדרבנן	תענית כח: ציון א קריאת ההלל וברכתו
מגילה, קריאתה לסרוגין שהה באמצע קריאת המגילה כדי לגמור את כולה, האם יצא ידי חובה	מגילה יח: ציון א קריאת המגילה לסרוגין
מגילה, שהחיינו האם מברכים ברכת "שהחיינו" על קריאת המגילה ביום או שאין לברך אלא בלילה	מגילה כא: ציון ו ברכות המגילה
מגילה, שרטוטה האם די בשרטוט השורה הראשונה של כל עמוד או שצריך שרטוט כל השורות	מגילה טז: ציון ו מגילה צריכה שרטוט
מגילה, תפירתה האם צריך להניח שיור בלי תפירה בראש ובסוף יריעות מגילה, ומהו שיעור השיור	מגילה יט: ציון ב שיור התפר
מגילה, תפירתה תפירת היריעות במגילה, מספר התפירות, מקומן, ובמה תופרים	מגילה יט. ציון ה תפירת היריעות במגילות ובספר תורה
מגילה, תשלומין לקריאתה מי שלא קרא את המגילה בלילה, האם יש לו תשלומין לקרוא פעמיים ביום	מגילה ד. ציון ד קריאת המגילה בלילה וביום
מגילה
->האם הקלף שלה צריך עיבוד לשמה	סנהדרין מז: ציון נ הזמנה מילתא או לאו מילתא היא
מגילת אסתר, טומאת ידיים האם ידיים הנוגעות במגילת אסתר טמאות	מגילה ז. ציון א טומאת ידיים במגילת אסתר
מגילת אסתר
->גדר "כרך גדול" לענין זמן קריאת המגילה	מכות י. ציון ב עיר המקלט - גודלה ואוכלוסיתה
->זמן קריאתה בחברון	מכות י. ציון ב עיר המקלט - גודלה ואוכלוסיתה
->תפירתה בשלשה גידים משולשים	מכות ט: ציון כ מיקום ערי המקלט
מדבר, פרעון בו האם יכול אדם להשיב גזילה או פקדון או אבידה או הלוואה במדבר, אם קיבל אותם ביישוב או במדבר, מדאורייתא או מדרבנן, אם פורע תוך זמנו או לאחר זמנו, והדין אם המשיב מקבל על עצמו אחריות עד שיגיע הדבר למקום יישוב, והאם יכול להחזיר בשיירה שבמדבר	ב"ק קיח. ציון א החזרת מלוה, פקדון וגזל במדבר
מדור אלמנה בעל שנתן לאשתו לדור בבית מסוים לאחר מותו ונפל הבית - האם היורשים חייבים לבנות את הבית או לתת לה בית אחר	ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
מדידה, ביו"ט מדידת קמח כדי לעשות עיסה, האם הלכה ואין מורין כן	ביצה כט. ציון ו מדידת קמח לעיסה ביום טוב
מדידה, ביו"ט מדידת שעורים כדי להאכיל לבהמתו, נתינה באומד, הכנסת כלי מדה לערימה למלאה שלא בדרך מדידה	ביצה כט. ציון ד מדידת שעורים לבהמה ביום טוב
מדידה, ביו"ט מדידת תבלין כדי לשים בקדירה, בנחתום ובכל אדם	ביצה כט. ציון ה מדידת תבלין לקדירה ביום טוב
מדידה, בשבת ויו"ט לקיחה מחנווני בכלי מיוחד למידה או המוכן להיות מידה ועדיין לא נעשה בדיוק, בהזכרת שם המדה או בלי הזכרה, אמר "מלא לי כלי זה" והחנווני נותן את הכלי עצמו או שופך לכלי הלוקח, הדין אם הכלי היה מלא מערב יו"ט, האם יש הבדל בין שבת ליו"ט, הדין אם מחסר או מוסיף קצת על המדה	ביצה כט. ציון ב מלוי יין בכלי המיוחד למדידה
מדיח (לעבודה זרה)
->מתי הוא חייב	סנהדרין סז. ציון א מסית מדיח ונביא
->מה בינו לבין המסית לע"ז	סנהדרין סז. ציון א מסית מדיח ונביא
->האם יש בו דין הכמנה	סנהדרין סז. ציון א מסית מדיח ונביא
->הפונה לרבים בלשון יחיד - האם חייב משום מדיח או משום מסית או שפטור	סנהדרין סז. אחרי ציון ה הדחה בלשון רבים
->האם יש איסור או חיוב על שליח בית דין להכות את אביו המדיח	סנהדרין פה: ציון ב הבן כשליח כנגד האב המסית והמדיח
'מה נשתנה'
->אם הבן שאל שאלות אחרות לפני ה"מה נשתנה"	פסחים קטו: ציון ז חיוב אמירת "מה נשתנה"
->האם שאלה של הבן על עקירת השולחן פוטרת את המסובים מלהגיד "מה נשתנה"	פסחים קטו: ציון ז חיוב אמירת "מה נשתנה"
->מספר השאלות, נוסחן וסדר אמירתן, בזמן המקדש ובזמן הזה	פסחים קטז. ציון ה שאלות "מה נשתנה" ונוסחן
מוגמר (עשבים ששורפים על גחלים לריח)
->האם ומה מברכים על ריח של בגדים וכלים מוגמרים	ברכות מג. ציון ה ברכת הריח על המוגמר; ברכות מג. ציון ח ברכת ריח על שמן העשוי מעצים ומתערובת בשמים
->מי מברך עליו	ברכות מב: ציון א מי מברך על המוגמר שלאחר המזון
->->בתוך הסעודה או לאחר הסעודה	ברכות מב: ציון א מי מברך על המוגמר שלאחר המזון
מוגמר, ביו"ט הנחת מוגמר (בשמים על גחלים) להריח או כדי לגמר את הבית או את הכלים או כדי לעשן פירות (כשבלי זה אינם ראויים לאכילה או ראויים), האם זה נחשב אוכל נפש, האם יש לאסור מטעם מכבה או מבעיר או מטעם הולדת ריח	ביצה כב: ציון א הנחת מוגמר ביום טוב
מודה במקצת	(ראה גם: הילך)
מודה במקצת בטוען שפרע את כל מה שלווה אבל כשב"ד מחשב את פירוט פרעונותיו (לדבריו) נמצא שפרע רק מקצת - האם חייב שבועת מודה במקצת על השאר, והדין בשאר מצבים שמתחייב מקצת בב"ד כי טעה בדין	ב"מ ג. ציון ג פסקה ו השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
מודה במקצת דין מודה במקצת כשיש דין ודברים בין פועל לבעל הבית על הערכת עבודתו	ב"מ עו. ציון ה שליח ששכר פועלים ואמר ששכרם על בעל הבית
מודה במקצת האם חייב שבועה גם כשחזקת "אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו" פועלת לטובתו	ב"מ ג. ציון ג פסקה ו השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
מודה במקצת האם יש שבועת מודה במקצת אם התובע מודה במקצת לטענת הנתבע	ב"מ קג. ציון ד טענות שבין משכיר לשוכר
מודה במקצת השאיל פרה אחת חצי יום בשאילה וחצי יום בשכירות והמשאיל טוען "בזמן השאילה מתה" והשואל טוען "בזמן השכירות מתה" - האם השואל יכול להיפטר בשבועה שמתה בזמן שהיתה שכורה ומתה כדרכה	ב"מ צח. ציון א מתוך שאינו יכול להשבע משלם - בגלגול שבועה
מודה במקצת התובע דמי קרקע שמכר וחברו מודה לו במקצת הדמים - האם חייב שבועת מודה במקצת	ב"מ ק. ציון ב דין ודברים בין מוכר ללוקח - גדול או קטן
מודה במקצת התובע חיטים ושעורים והנתבע הודה על אחד מהם - האם הוא נחשב כמודה במקצת וחייב שבועה או תשלומים, השוואה לתובע שתי בהמות אחת שאולה ואחת שכורה והנתבע מודה לו על חלק מטענותיו	ב"מ צח: ציון א זה אומר "שאולה" וזה אומר "שכורה"
מודה במקצת התובע מנה בהלואה והודה לו חמישים על ידי דבר אחר - האם הנתבע חייב בתשלומים או בשבועה	ב"מ צח: ציון א זה אומר "שאולה" וזה אומר "שכורה"
מודה במקצת התובע מנה מחבירו והלה משיב "אין לך בידי אלא חמישים והשאר איני יודע" - האם התובע נוטל הכל ללא שבועה, והדין אם הנתבע לא היה יכול לדעת, והדין במסור שאינו יודע	ב"ק סב. ציון ז תקנת נגזל במוסר
מודה במקצת התובע מנה שהלוה ומנה שהפקיד והנתבע מודה על אחד מהם - האם הוא נחשב כמודה במקצת וחייב בשבועה או בתשלומים	ב"מ צח: ציון א זה אומר "שאולה" וזה אומר "שכורה"
מודה במקצת טען שלא לווה ואח"כ אמר שלווה חמישים ופרע, שחייב חמישים מטעם כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי, האם חייב שבועת מודה במקצת על השאר	ב"מ ג. ציון ג פסקה ה השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
מודה במקצת טענו חטים והודה לו בשעורים - האם חייב שבועה	ב"מ ג. ציון ג פסקה א השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
מודה במקצת טענו חיטים והודה לו בשעורים - השוואה לדין זה אומר "שאולה" היא והנתבע אומר "שכורה" היא	ב"מ צח: ציון א זה אומר "שאולה" וזה אומר "שכורה"
מודה במקצת כפר בהלוואה ועד אחד העיד שלווה מקצת ואח"כ טען שלווה ופרע ולכן אינו יכול להישבע נגד העד ולכן חייב לשלם מקצת - האם חייב שבועת מודה במקצת כמו בהעדאת שני עדים	ב"מ ג. ציון ג פסקה ג-ד השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
מודה במקצת מודה במקצת בדבר שאינו מסוים - האם חייב שבועה	ב"ק סד: בלי ציון דבר שאינו מסוים לענין כפל ושבועה
מודה במקצת מי שהיו לו שני עבדים או שתי שדות אחד גדול ואחד קטן ומכר אחד והקונה אומר "גדול לקחתי" והמוכר אומר "קטן מכרתי" - האם חייב שבועת מודה במקצת	ב"מ ק. ציון ב דין ודברים בין מוכר ללוקח - גדול או קטן
מודה במקצת מתי נותנים לנתבע לטעון תחילה כדי שיפטר משבועה דאורייתא של מודה במקצת	ב"ק מו: ציון ב אין נזקקין אלא לתובע תחילה
מודה במקצת, בהעדאת עדים בחוב בשטר, כשיש כפירת שעבוד קרקעות או כשאין, האם נחשב הילך	ב"מ ד. ציון ב פסקה ד דין הילך
מודה במקצת, בהעדאת עדים הכופר בכל ועדים מעידים שהוא חייב מקצת - האם חייב שבועה כמודה במקצת, אם מעידים שלווה או שלא פרע, במילווה בשטר או בעל פה, אם אחרי שהעידו שלווה שתק או טען שפרע	ב"מ ג. ציון ג השבועה בעדים המעידים במקצת הטענה
מודה במקצת, בעבד השאיל עבד והמשאיל תובע עבד בכסותו והשואל מודה בעבד בלי כסות - האם השואל יכול להיפטר מלשלם על הכסות בשבועה	ב"מ צח. ציון א מתוך שאינו יכול להשבע משלם - בגלגול שבועה
מודה במקצת, ממין אחר טען מנה בהלוואה והודה לו הנתבע בחמישים בפקדון או בנזק - האם חייב להישבע מטעם מודה במקצת, והדין בניזק שטען ששור מועד של המזיק הזיק לשורו והמזיק הודה ששורו התם הזיק	ב"ק לה: ציון ב טענו חיטים והודה לו בשעורים
מודה בקנס	(ראה: קנס, הודאה)
מודה בקנס גנב פקדון והודה למפקיד שגנבו - האם פטור כפל	ב"מ לג: ציון ב פסקה ו שומר ששילם ולא רצה להשבע
מודים דרבנן
->האם יש לאומרו בשחייה מתחילתו ועד סופו	ברכות לד: לפני ציון ד כריעה בהודאות
->האם שוחים בסופו	ברכות לד: לפני ציון ד כריעה בהודאות
->האם שוחים מעט או הרבה	ברכות לד: לפני ציון ד כריעה בהודאות
'מודים'
->אמירתו באמצע ק"ש וברכותיה או באמצע תפלה	ברכות יג. ציון ב הפסקה לדברים שבקדושה בקריאת שמע
->האומרו בשינוי נוסח - האם יצא	ברכות יב. ציון ה הקפדה על אמירת ברכת "אמת ויציב"
->האיסור לומר "מודים מודים"	ברכות יד: ציון א נוסח הסיום בקריאת שמע באמירת "אמת"; ברכות לג: ציון ד האומר "שמע שמע" ו"מודים מודים"
->->בכפילת המילה או המשפט	ברכות לג: ציון ד האומר "שמע שמע" ו"מודים מודים"
->יחיד שמוצא את הציבור מתפללים
->->האם רשאי להתחיל להתפלל בלי לומר "מודים" עם הציבור	ברכות כא: ציון א תפילת היחיד כשמוצא את הציבור מתפללים
->->האם צריך להשתחוות עם הציבור	ברכות כא: ציון א תפילת היחיד כשמוצא את הציבור מתפללים
מוחזק, בבעלי חיים האם יש כח חזקה בבעלי חיים כשיש ספק לגבי הבעלות בהם	ב"מ ק. ציון א המחליף פרה בחמור
מוחזק, בחוכר כשיש ספק בחיוב החוכר - מי נחשב מוחזק, החוכר או בעל השדה (מטעם קרקע בחזקת בעליה עומדת)	ב"מ קה: ציון ל פסקה א מכת מדינה
מוחזק, בחוכר כשיש ספק בחיוב החוכר - מי נחשב מוחזק, החוכר או בעל השדה (מטעם קרקע בחזקת בעליה עומדת)	ב"מ קו. ציון ב פסקה ב נשתדפו כל שדותיו של המחכיר או החוכר
מוכה שחין
->לעניין ראייה ברגל	חגיגה ד. ציון ד דין ראייה במקמץ, במצרף, ובבורסקי
מוכין, בכר גזל מוכין ושם אותם בתוך כר - האם זה שינוי החוזר לברייתו או לא	ב"ק קיט: ציון ג שינוי החוזר לברייתו בספק גניבה
מוכס האיסור לקחת כסף מתיבת מוכס - האם הוא מדאורייתא או מדרבנן, האם הבעלים בסתמא התייאשו מהכסף, האם מותר לקחת מהמוכס כסף שאינו בתיבתו, האם מותר לקחת מתנה גמורה או לפרוט מעות או לקחת לצדקה או לקבל עודף על תשלום שהוא משלם למכס, האם מותר לקחת ממנו דבר מאכל, במוכס שיש לו אומנות אחרת או שאין לו	ב"ק קיג. ציון מ אין פורטים מעות ממוכס מפני הגזל שבידו
מוכס האם מוכס נחשב גזלן או שאומרים דינא דמלכותא דינא, לענין הנאה מכסף שבתיבת המוכס ולענין איסור הברחת המכס, אם יש לו קצבה (לוקח מכל אחד מס שווה) או אין לו, אם עמד מאליו או שהמלך העמיד אותו או שנוטל מכס בשליחות המלך אבל לא היה נהוג ליטלו עד עכשו, במוכס ישראל או גוי, אם קנה את המכס מהמלך או שגובה עבור המלך ומקבל שכר, במוכס שאין לו קצבה האם כל הסכום נחשב גזל או רק העודף על הקצבה	ב"ק קיג. ציון ע דינא דמלכותא דינא במוכס
מוכס מוכס שגבה מאדם אחד את המס הקצוב על אדם אחר - האם זה גזל, והדין אם גבה ממנו מס שהאחר היה חייב בשנה הקודמת, במקום שמותר לו לעשות כך לפי דין המלכות או במקום שאסור, אם המוכס כבר שילם למלך את המס של שנה זו או עדיין לא שילם	ב"ק קיג: ציון מ הנתפס על חבירו עבור מס דאשתקד
מוכס מוכס שגבה משותף אחד בקרקע את כל המס עבור הקרקע - האם זה גזל, האם שאר השותפים חייבים לפרוע לו את חלקם, והדין אם גבה מבעל שדה אחת את המס עבור בעלי שדות אחרות, ואם המוכס גבה מאריס את המס - האם זה גזל, במקום שמותר לו לעשות כך לפי דין המלכות או במקום שאסור, האם האריס יכול לחזור ולגבות מבעל השדה את מה ששילם	ב"ק קיג: ציון כ תשלום מס שדות עבור חבירו
מוכס
->האם פסול לעדות	סנהדרין כה: ציון מ הגבאים והמוכסין
מוכר, קרקע המוכר קרקע במידה מסוימת - השטח שליד אמת המים או ליד נהר מחושב בפחות משטחו מפני שקשה יותר לזרוע שם	ב"מ קז: ציון ב פסקה ד צידי אמת המים והנהר
מוליד בעשיית אש ביו"ט, בהולדת ריח בכלים או בבגדים או באוכלים ביו"ט, בריסוק שלג	ביצה לג. ציון ה אין מולידים אש ביום טוב
מולייתא
->עוף שמילאו אותו בבשר ולא נמלחו או שאחד מהם נמלח - האם מותרים בצלייה או בבישול	פסחים עד. ציון ג דיני מולייתא
מולך
->האם מותר לומר שהאיסור לתת את בנו למולך הוא מטעם רחמים	ברכות לג: ציון ג האומר "על קן ציפור יגיעו רחמך"
מולך
->המעביר את בנו חיגר או קטן	סנהדרין סד: ציון ב המעביר בנו ישן או סומא
->המעביר את בנו ישן או סומא	סנהדרין סד: ציון ב המעביר בנו ישן או סומא
->אם לא העביר את הבן בעצמו אלא מסרו לכומר	סנהדרין סד. ציון ג העברה באש למולך
->מהי השרפה	סנהדרין סד. ציון ג העברה באש למולך
->אשה שהעבירה את בנה	סנהדרין סד. ציון ג העברה באש למולך
->המעביר את כל זרעו למולך	סנהדרין סד: ציון א מקצת זרעו ולא כל זרעו
->האם הוא בכלל ע"ז	סנהדרין סד. ציון ד האם המולך בכלל עבודה זרה
->זבוח, קטור, ניסוך והשתחויה למולך	סנהדרין סד. ציון ד האם המולך בכלל עבודה זרה
->האם עבודתו בגדר "ייהרג ואל יעבור"	סנהדרין סד. ציון ד האם המולך בכלל עבודה זרה
->בבן נח	סנהדרין סד. ציון ד האם המולך בכלל עבודה זרה
->דרך העברה באש	סנהדרין סד: ציון ה דרך העברה באש למולך
מום האם חסרון באבר פנימי פוסל למזבח	קדושין כה: ציון א סרוס בביצים בדין מקדש וקדשיו
מום האם סירוס בביצים נחשב מום בכהן ובקרבן	קדושין כה: ציון א סרוס בביצים בדין מקדש וקדשיו
מום שחול וכסול, באדם ובבהמה	ביצה לה: ציון ו שחול וכסול - מומים במקדש
מום
->חיתוך יבלת ביד או בכלי לאדם או לבהמה בשבת	פסחים סב: ציון ה אלו דברים בפסח דוחין את השבת
מום, בעוף כשרותו של עוף, מחוסר אבר או בעל מום, למזבח	קדושין כד: ציון ע כשרותו של עוף מחוסר אבר ובעל מום למזבח
מום, הטלתו האם מותר להטיל מום בבכור ובשאר קדשים בגרמא, מדאורייתא או מדרבנן, האם מותר לשחוט בכור על סמך מום שהוטל בגרמא, האם מותר להטיל מום בבעל מום, או בזה"ז	ביצה כז: ציון ב הטלת מום בבכור על ידי גרמא
מום, המטילו בבהמה המטיל מום בבהמה של חברו - האם חייב מדין גרמי כיון שפסל אותה מלהיות קרבן או פטור מטעם גרמא	ב"ק צח. ציון ב גרמא וגרמי בנזיקין
מום, המטילו בבהמה המטיל מום בבהמה של חברו - האם חייב מדין גרמי כיון שפסל אותה מלהיות קרבן או פטור מטעם גרמא, בבהמת חולין או בבהמה שהוקדשה לקרבן, בזמן המקדש או בזמן הזה	ב"ק צח. ציון ב הצורם אוזן פרתו של חברו
מום, ראייתו ביו"ט האם מותר לראות מום בבכור כדי להתירו אם נולד ביו"ט עם מום, אם נכחו דיינים בשעת הלידה או לא נכחו, האם מותר לשוחטו אם עבר וראה את המום, והדין אם נולד ביו"ט תם ונפל בו מום ביו"ט	ביצה כו: ציון א בכור שנולד ומומו עמו
מום, ראייתו ביו"ט האם מותר לראות מום בקדשים או בבכור או במעשר בהמה כדי להתירם, אם נולד המום ביו"ט או לפני יו"ט, טעם האיסור - משום מוקצה או משום מתקן כפסיקת דיין, והדין במום מובהק, או מום שראה בערב יו"ט וביו"ט נשאר רק לברר האם נפל מאליו, האם מותר לשוחטו אם עבר וראה את המום	ביצה כו. ציון א אין רואים מומים ביום טוב
מום, ראייתו האם מותר לאדם לראות מום בקדשים או בבכור או במעשר בהמה של עצמו כדי להתירם	ביצה כו. ציון א אין רואים מומים ביום טוב
מומחה לרבים
->האם הוא רשאי לדון ביחיד דיני ממונות	סנהדרין ד: ציון א יחיד המומחה לרבים
->גדרו	סנהדרין ד: ציון א יחיד המומחה לרבים
->סמכותו	סנהדרין ד: ציון א יחיד המומחה לרבים
->האם יכול לדון בלי הסכמת בעלי הדין	סנהדרין ד: ציון א יחיד המומחה לרבים; סנהדרין כג. אחרי ציון א אימתי יכול בעל דין לפסול את בית הדין של חבירו
->->ברשות או בלי רשות	סנהדרין ד: ציון א יחיד המומחה לרבים
מומר
->באכילת קרבן פסח	פסחים צו. ציון ד איסור אכילת קרבן פסח, לערל לבן-נכר ולתושב-ושכיר
מוסירה, של בהמת מציאה האוחז במוסירה של בהמת מציאה - האם קנה את כולה או רק את החלק התפוס בידו, אם אדם אחר רוכב על הבהמה או מנהיג אותה או אם אין אדם אחר	ב"מ ח: ציון ב הקנין של המוסירה עצמה כשתופסה במציאה
מוסלמים
->האם דינם כעובדי עבודה זרה	ברכות נב: ציון ז בשמים של גוי
מוסף (התפילה)
->אכילה או טעימה לפניה	ברכות כח: ציון ג טעימה לפני מוסף ולפני מנחה
->באשה - חובה, רשות או איסור	ברכות כ: ציון ב חיוב הנשים בתפילה
->האם יחיד מתפללים מוסף בלחש או שרק ש"צ אומרה בקול	ברכות ל. ציון ז תפילת מוסף ביחיד
->האם יש לה תשלומין	ברכות כו. ציון י תשלומין למי שלא התפלל
->האם מותר להתפלל מוסף בנדבה	ברכות ל. ציון ז תפילת מוסף ביחיד
->האם תיקנו מוסף ביחיד	ברכות ל. ציון ז תפילת מוסף ביחיד
->הגיע זמן מנחה ועדיין לא התפלל מוסף - איזו קודמת	ברכות כח. ציון ה זמן תפילת מוסף; ברכות כח. ציון ז תפילת מוסף משהגיע זמן המנחה; ברכות ל. ציון כ תפילת מוסף ביחיד
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות כח. ציון ז תפילת מוסף משהגיע זמן המנחה
->->אם יש זמן לתפילה אחת בלבד	ברכות כח. ציון ז תפילת מוסף משהגיע זמן המנחה
->->ביום כיפור	ברכות כח. ציון ז תפילת מוסף משהגיע זמן המנחה
->המסופק האם התפלל מוסף
->->האם יתפלל	ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->->באיזה נוסח יתפלל	ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->המתפלל מוסף אחרי תפילת שחרית - כמה צריך לשהות ביניהן	ברכות ל: ציון ו שהיה בין תפילה לתפילה
->זמנה לכתחילה ובדיעבד	ברכות כח. ציון ה זמן תפילת מוסף
מוסף (קרבן)
->האם המוספים של המועדות מעכבים זה את זה	סוכה מז. אחרי ציון א חיוב לינה בשמיני
->מוספין ובזיכין - מה קודם	סוכה נה: אחרי ציון ה חלוקת לחם הפנים ושתי הלחם - מה קודם
מוסף (תפילה)
->אמירת קרבנות המוספים בסוכות בחו"ל, ביו"ט שני ובחוה"מ	סוכה נה. ציון ג קריאת התורה בחו"ל בסוכות
מוסף גנות המאחר בתפילת מוסף	ביצה כ: ציון א מקריבים עולת ראיה וחגיגה בכל ימי הרגל
מוסף של ראש השנה מה סדר אמירת הפסוקים של כתובים ונביאים במוסף של ראש השנה	מגילה כז. ציון א הנחת כתבי הקודש זה על זה
מוסף, זמן קרבן מוסף האם קרבן מוסף כשר כל היום, והדין אם הקריבו אותו לפני תמיד של שחר או אחרי תמיד של בין הערביים	מגילה כ: ציון ו זמן קרבן מוסף
מוסר, איבוד ממונו האם מותר לאבד ממון של מוסר, בידיים או בגרמא, אם עשה תשובה או לא עשה, לפני שמסר או אחרי שמסר, אם איבוד ממונו בוודאי ימנע ממנו למסור או ספק ימנע, האם מותר לאדם לקחת את ממון המוסר לעצמו	ב"ק קיט. ציון ה איבוד ממון מוסר
מוסר, באונס אנסוהו אנסים להביא להם את ממון חברו והביא - האם חייב משום מוסר, באונס ממון או נפשות, אם היה יכול להתחמק או לא היה יכול, אם ממון חברו היה בידו או לא, והדין אם אנסוהו לתת את ממונו או ממון סתם והביא את ממון חברו, או שאנסוהו רק להראות ממון חברו והוא הביא את ממון חברו, והדין אם יכלו לקחת את הממון בלי עזרתו (אחרי שהראה להם) והוא הביא להם	ב"ק קיז. ציון ד נאנס לתת ממון חבירו
מוסר, באונס אנסוהו אנסים להביא להם את ממון חברו והם יכלו לקחת את הממון בעצמם (שהיו לידו או שיכלו לחפש ולמוצאו) והביאו להם - האם חייב משום מוסר, והדין אם ידעו את מקומו הכללי של הממון ולא ידעו איפה הוא בדיוק, או שלא יכלו לקחת את הממון בעצמם בכלל ואנסוהו להביא או להראות להם והוא הביא	ב"ק קיז. ציון ו אנס העומד על הממון
מוסר, באונס אנסוהו אנסים להראות להם את ממונו והראה להם את ממון חברו - האם חייב	ב"ק קיז. ציון ז פסקה ב המוסר לאנס מחמת ריב על בעלות
מוסר, באונס אנסוהו אנסים להראות ממון חברו והראה - האם חייב משום מוסר, באונס ממון או נפשות או יסורין, והדין אם היה יכול להשתמט או להינצל ע"י נתינת ממון עצמו, האם מותר למסור לכתחלה כדי להינצל, והדין אם אנסוהו להראות את ממונו או ממון סתם והראה ממון חברו או את ממונו עם ממון חברו, והדין אם ייסרו אותו ולא אמרו על מה והראה ממון חברו או שייסרוהו וניכר שלא מבקשים ממון	ב"ק קיז. ציון ד המראה ממון חבירו מחמת אונס
מוסר, בספק בעלות ראובן המוסר לגוי דבר שהוא טוען שהוא שלו ושמעון טוען שהוא שלו באופן שאילולא מסר הדין היה "כל דאלים גבר" - האם ראובן חייב נידוי עד שיוציא את הדבר מהגוי והאם חייב לשלם, אם מסר לפני שב"ד פסק "כל דאלים גבר" או אחרי כן, האם נפסל לעדות ולשבועה כדין מוסר, והדין אם התרו בו לפני כן שלא ימסור לגוי	ב"ק קיז. ציון ז המוסר לאנס מחמת ריב על בעלות
מוסר, בשומר באו גנבים על שומר ונתן להם את הפקדון - האם חייב מטעם מוסר	ב"ק קיז. ציון ד נאנס לתת ממון חבירו
מוסר, בשומר באו גנבים על שומר ונתן להם את הפקדון - האם חייב מטעם מוסר	ב"ק קיז. ציון ד פסקה ג המראה ממון חבירו מחמת אונס
מוסר, בשומר באו גנבים על שומר ונתן להם את הפקדון - האם חייב מטעם מוסר	ב"ק קיז. ציון ו אנס העומד על הממון
מוסר, גדר החיוב האם מוסר חייב מן הדין או מטעם קנס, האם מחייבים אותו בבבל, האם יורשיו חייבים לשלם	ב"ק קטז: ציון פ פסקה ב מוסר שדה חבירו
מוסר, הריגתו האם מותר להרוג מוסר, לפני שמסר אבל ניכר שימסור או אחרי שמסר, אם הוחזק כמוסר (פעמיים או שלוש פעמים) או לא הוחזק, אם התרו בו או לא התרו, אם המוסר קיבל על עצמו התראה או לא קיבל, אם אפשר למנוע את המסירה ע"י פגיעה באבריו או אי אפשר, הריגה בידיים או בגרמא או ע"י גוי שכיר, האם חובה להרגו	ב"ק קיז. ציון ח חיוב מיתה במוסר
מוסר, כוונה מוסר ממון חברו לאנסים בלי כוונה להזיק (כגון שמסר כדי שחברו יבוא לדין על ממון שחברו חייב לו) - האם הוא חייב לשלם מטעם מוסר, האם נפסל לעדות ולשבועה מטעם מוסר	ב"ק קיז. ציון ז פסקה ב המוסר לאנס מחמת ריב על בעלות
מוסר, קרקע חיוב המוסר קרקע של ישראל לגוי, והדין אם אנסים לקחו את רוב קרקעות העיר ומישהו מסר להם עוד שדה, והדין בגזלן שאנסוהו להראות להם את כל קרקעותיו והראה גם את הקרקע שגזל	ב"ק קטז: ציון פ פסקה א מוסר שדה חבירו
מועד
->המבזה את המועדות	פסחים קיח. ציון ד איסור ביזוי המועדות
מועד, אפוטרופוס שור שנגח ברשות אפוטרופוס - האם לענין העדאה מונים גם את הפעמים שנגח לפני שהגיע לרשותו	ב"ק לט: ציון ב העמדת אפוטרופוס לתם לגבות מגופו
מועד, באפוטרופוס שור שהועד בפני האפוטרופוס - האם גובים מהיתומים או מהאפוטרופוס	ב"ק לט. ציון ה גבית תשלומי נזיקין מהאפוטרופין
מועד, בדילוג שור שנגח כמה פעמים בדילוג קבוע של ימים בין נגיחה אחת לחברתה - האם נעשה מועד לאחר הנגיחה השלישית או רק לאחר הדילוג השלישי	ב"ק לז: ציון ו שור שנגח בתאריכים שונים בדלוג קבוע
מועד, בחיות החיות שמועדות מתחילתן - האם הן מועדות לכל סוג נזק או רק לפעולות שהן רגילות לעשות	ב"ק טו: ציון ס החיות המועדות להזיק
מועד, בנבילה שהשביחה האם שבח הנבילה שייך למזיק או לניזק, בשור מועד או תם, והדין אם חצי הנזק עולה על מחצית השבח	ב"ק לד: ציון א שבח הנבילה בשור שהוזק ומת
מועד, בעדים זוממין שור מועד שהוזמו עדי ההעדאה והוזמו המזימים - האם משלם כופר, אם העידו שהבעלים ראו את הנגיחות או לא העידו כך	ב"ק מא. אחרי ציון ז תשלום כופר לאחר שהוזמו זוממי זוממין
מועד, בשואל שאל שור בחזקת תם ונמצא מועד ונגח - האם משלם השואל חצי נזק, אם ב"ד תפסו את השור או לא תפסו	ב"ק מ. ציון ח שאלו בחזקת תם ונמצא מועד
מועד, בשינוי רשות האם שינוי רשות מחזיר שור מועד לתמותו, והדין אם הועד אצל שואל או אצל אפוטרופוס וחזר לבעליו	ב"ק מ: ציון ב שינוי רשות בשור המועד
מועד, בשינוי רשות שור מועד שנמכר או שניתן במתנה - האם חוזר בכך לתמותו, והדין אם הועד אצל שומר או אצל אפוטרופוס וחזר לבעליו	ב"ק לט. ציון ג שור שהועד ברשות האפוטרופוס וחזר לבעלים
מועד, בשיסוהו לנגוח שור שנגח כמה פעמים מחמת גורם חיצוני - האם נעשה מועד ומשלם נזק שלם או שנשאר תם	ב"ק כד: ציון ד המשסה כלבו של חבירו
מועד, בשיסוהו לנגוח שור שנגח כמה פעמים מחמת גורם חיצוני ששיסוהו לנגוח - האם נעשה מועד ומשלם נזק שלם או שנשאר תם	ב"ק לט. ציון ד שור האיצטדין שלימדוהו לנגוח
מועד, בשמירה פחותה שור מועד שבעליו שמרו עליו שמירה פחותה - האם חייב לשלם	ב"ק מה: ציון ג שמירה כראוי פוטרת מתשלום נזיקין
מועד, בשמירה פחותה שור מועד ששמרו עליו שמירה פחותה - האם פטור או חייב חצי נזק כשור תם, האם משלם חצי נזק מגופו, האם הודאה פוטרת בו	ב"ק מה: ציון ד צד תמות במקומה עומדת
מועד, העדאה האם צריך לייעד את השור או את בעליו	ב"ק כד. ציון א לייעודי תורא או לייעודי גברא
מועד, העדאה האם צריך לייעד את השור או את בעליו (לייעודי תורא או לייעודי גברא)	ב"ק מא. אחרי ציון ז תשלום כופר לאחר שהוזמו זוממי זוממין
מועד, חזרה לתמות האם שור מועד חוזר לתמותו על ידי שראה שוורים שלשה ימים ולא נגחם	ב"ק לז. ציון ב מועד למינו אינו מועד לשאינו מינו
מועד, חזרה לתמות חזרת שור מועד לתמות על ידי שתינוקות ממשמשים בו ואינו נוגח את התינוקות או שאינו נוגח שוורים הנמצאים בסביבה, האם די במשמוש פעם אחת או שצריך שלש פעמים, האם חוזר לתמותו אם הוא נמצא שלשה ימים עם שוורים אחרים ואינו נוגחם, או שהוא נמנע מנגיחה שלש פעמים ביום אחד	ב"ק כג: ציון ח כיצד חוזר השור לתמותו
מועד, לאיזה זמן האם שור המועד לשבתות הוא מועד גם לחול, בבהמות או באדם, אם ראה בהמות בחול ולא נגחן או לא ראה, האם שור המועד לחול הוא מועד גם לשבתות	ב"ק לז. ציון ב מועד למינו אינו מועד לשאינו מינו
מועד, לאיזה מין האם שור המועד לגוים הוא גם מועד לישראל, והאם שור שהרג שלשה ישראל טריפה הוא גם מועד לאדם שלם	ב"ק מא. ציון ז מועד לגוים ולטרפה נעשה מועד לכופר
מועד, לאיזה מין האם שור המועד למין אחד הוא מועד גם למין אחר, האם שור המועד לבהמה הוא גם מועד לאדם	ב"ק לז. ציון ב מועד למינו אינו מועד לשאינו מינו
מועד, לאיזה מין האם שור המועד למין אחד הוא מועד גם למין אחר, והאם שור המועד לבהמה הוא גם מועד לאדם, בנזיקין או בהריגה	ב"ק מא. ציון ו שור שהרג שלש בהמות - מועד לאדם
מועד, לאיזה מין האם שור שנגח שור וחמור ואדם נעשה מועד לאדם, האם שור שנגח שור וחמור וגמל או שני שוורים וחמור נעשה מועד לכל מיני הבהמות	ב"ק לז. ציון ה שור שנגח שור, חמור וגמל
מועד, לאיזה מין שור שנגח שלשה שוורים ולאחר מכן נגח מינים אחרים - האם נעשה מועד לכל המינים, אם בזמן שנגח את השוורים ראה מינים אחרים ולא נגחם או לא ראה	ב"ק לז: ציון א נגח שלשה שוורים ואחריהם מינים אחרים
מועד, להריגה שור שפצע שלשה בני אדם ונעשו טריפה - האם נעשה מועד להריגה ומשלם כופר, או רק אם בסוף כולם מתו	ב"ק מא. ציון ה שור שסיכן שלשה נעשה מועד להריגה
מועד, לסירוגין האם שור נעשה מועד לסירוגין, אם ראה שור ונגח וראה שור ולא נגח וכך הלאה, או שביום אחד נגח וביום שני לא נגח וכך הלאה, האם הנגיחה הראשונה נמנית בחשבון להעדאה, האם שור המועד לנגוח שוורים לסירוגין הוא מועד לסירוגין לכל המינים	ב"ק לז. ציון ו שור שנגח שוורים לסירוגין
מועד, לסירוגין נגח שלשה מינים לסירוגין ובימים בינתיים ראה מינים אחרים ולא נגחם - האם נעשה מועד לשאר המינים	ב"ק לז. ציון ז נגח שור וגמל לסירוגין
מועד, לקרן אחת שור המועד לקרן אחת ותם לקרן השניה והזיק עם הקרן התמה - האם משלם רק חצי נזק או חצי נזק מגופו וחצי נזק מהעלייה	ב"ק מה: ציון ד מועד לימין אינו מועד לשמאל
מועד, לקרן אחת שור שהיה מועד לקרן ימין ותם לקרן שמאל והזיק בקרן ימין - האם משלם נזק שלם או חצי נזק, אם שמר שמירה פחותה או מעולה	ב"ק מה: ציון ד צד תמות במקומה עומדת
מועד, לקרן אחת שור שנגח כמה פעמים בקרן ימין - האם סתמו מועד גם לקרן שמאל, והדין אם כמה פעמים ראה שוורים משמאלו ולא נגח, ואם נגח כמה פעמים בקרן שמאל - האם סתמו מועד גם לקרן ימין	ב"ק מה: ציון ד מועד לימין אינו מועד לשמאל
מועד, מחמת שופרות שור הנוגח כל פעם ששומע קול שופר	ב"ק לט. ציון ד שור האיצטדין שלימדוהו לנגוח
מועד, מספר הפעמים האם שור המזיק בקרן נעשה מועד אם נגח שלשה ימים אבל העדים לא העידו בשלשה ימים אלא באו שלש כתות עדים ביום אחד	ב"ק כד. ציון א לייעודי תורא או לייעודי גברא
מועד, מספר הפעמים האם שור המזיק בקרן נעשה מועד ומשלם נזק שלם מהנגיחה השלישית או הרביעית, אם הנגיחה הרביעית היתה ביום השלישי או ביום הרביעי	ב"ק כג: ציון ז על איזו נגיחה משלם נזק שלם
מועד, שהמית והזיק שור מועד שהמית והזיק ודנוהו תחילה בדיני ממונות וגבו עדות ובעל השור ברח לפני שנגמר דינו - האם משכירים את השור לחרישה כדי שישלם לניזק ואחר כך דנים אותו דיני נפשות, ואם דנוהו תחילה בדיני נפשות וברח בעל השור - האם משהים את השור כדי לדון אותו בדיני ממונות	ב"ק צ: ציון ד שור מועד שהמית והזיק
מועדים, קביעתם
->האם לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח נהגו בזמן שקידשו ע"פ הראיה	סוכה נד: ציון ב האם מעברים את החודש לצורך
מועדים
->האם ייתכן שייקבעו ימים שונים למועדים בארץ ובחו"ל	סנהדרין יא. ציון ז חודש העיבור מלא או חסר
מוצאי שבת
->איסור מלאכה בו, קודם הבדלה ואחריה	פסחים נ: ציון ה איסור מלאכה במוצאי שבת
->התחיל בסעודה מבעוד יום - האם צריך להפסיק במוצ"ש כדי להבדיל	פסחים קה. ציון ב אין מפסיקין להבדלה
->->אם אמר "בואו ונבדיל"	פסחים קה. ציון ב אין מפסיקין להבדלה
מוציא שם רע
->כמה דיינים צריך, בתביעת הבעל ובתביעת האב	סנהדרין ח. ציון ט החשש ללעז ולכבוד הראשונים
->הביא עדים שזינתה ארוסתו, ועדי האב הזימום, והוזמו עדי האב - האם עדי האב חייבים לשלם לבעל	סנהדרין ט: ציון א ממון לזה ונפשות לזה
->האם חייב קנס אם לא הוזמו עדיו אלא הוכחשו	סנהדרין ח. ציון ט החשש ללעז ולכבוד הראשונים
מוציא שם רע
->מלקות ותשלומין בו	מכות ב: ציון ח חיוב הזוממין, קנס או ממון
מוקפים כרך שישב ולבסוף הוקף, האם דינו ככרך או ככפר	מגילה ג: ציון ח כרך שישב ולבסוף הוקף
מוקפים עיר שאינה מוקפת חומה ויש בה עשרה בטלנים, האם דינה כמוקפים וקוראים בה ביום ט"ו, או שדינה ככפר וקוראים בה ביום י"ד	מגילה ג: ציון י כרך שאין בו עשרה בטלנים
מוקפים, בחו"ל האם המוקפים שבחוץ לארץ קוראים את המגילה ביום ט"ו	מגילה ב. ציון א קריאת המוקפים ביום ט"ו
מוקפים, בכרך שנעשה של גויים האם קוראים ביום ט"ו בכרך שחרב ונעשה של גויים, ודין מקום שסמוך לכרך ונראה לו	מגילה ב. ציון א קריאת המוקפים ביום ט"ו
מוקפים, בן כרך שקרא בי"ד האם בן כרך שקורא ביום י"ד יוצא בדיעבד	מגילה ב. ציון א קריאת המוקפים ביום ט"ו
מוקפים, סמוך ונראה מה נקרא מקום שסמוך או שנראה מהכרך שקוראים ביום ט"ו, כיצד יש למדוד את המרחק בינם לבין הכרך	מגילה ב: ציון ד סמוך ונראה
מוקפים, ערים המסופקות מתי זמן קריאת מגילה בערים המסופקות, בשני ימי הפורים או באחד מהם, האם קוראים בברכה	מגילה ה: ציון ט פורים בערים המסופקות
מוקפים, עשרה בטלנים עיר המוקפת חומה שאין בה עשרה בטלנים, האם דינה כמוקפים וקוראים בה ביום ט"ו, או שדינה ככפר וקוראים בה ביום י"ד, והאם רשאים להקדים את הקריאה ליום הכניסה	מגילה ג: ציון י כרך שאין בו עשרה בטלנים
מוקצה	(ראה גם: בעלי חיים, זימונם ליו"ט; טלטול; מחובר שנתלש; נבילה)
מוקצה איסור צידת דבר שמחוסר צידה ביו"ט מטעם מוקצה, איסורו בדיעבד אם צד אותו מטעם זה, איסור צידת דגים שאינם מחוסרים צידה מטעם מוקצה	ביצה כג: ציון ה צידה ביום טוב
מוקצה בבהמה של שותפים ששחטוה וחלקוה ביו"ט, או במתנה שאדם נותן לחברו ביו"ט	ביצה לח. ציון ב תחומין בשור של פטם
מוקצה בגרוגרות וצימוקים, בתמרי דעיסקא, במותר שמן של בדדים, בחיטים שזרען בקרקע, באפרסקין, בקדירה רותחת, בדבר שדחאו בידיים או לא דחאו בידיים, בדבר שהוא יושב ומצפה לו שיהיה ראוי	ביצה מ. ציון ו דין מוקצה באוכלין
מוקצה גרוגרות וצימוקים שהתייבשו (נעשו ראויים) בערב שבת ולא ידע על כך הבעלים	ביצה כו: ציון ד זימון במוקצה של גרוגרות וצימוקים
מוקצה גרוגרות וצימוקים שראויים למחצה, בשבת וביו"ט, או אוצר של פירות ועצים, זימון הפירות מבעוד יום באמירת "מכאן אני אוכל למחר" או "מכאן עד כאן אני נוטל" או ברשימה, זימון יונים מבעוד יום	ביצה לד: ציון א הכנת פירות מן המוקצה
מוקצה דבר שהיה מוקצה מחמת איסור דרבנן, כגון פירות בבית שהיה אסור לפוחתו או טבל שאסור לתקנו מדרבנן, ועבר על האיסור, האם מותר לטלטלו	ביצה ב. ציון ג פסקה ג שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
מוקצה דבר של גוי - האם יש עליו גדר מוקצה, בתלוש ובמחובר, בגרוגרות וצימוקים, בתמרי דעיסקא	ביצה כד: ציון ב גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב
מוקצה האם אסור ביו"ט	ביצה ו: ציון א אפרוח שנולד ביום טוב
מוקצה האם אסור בשבת וביו"ט	ביצה ב: ציון ב פסקה ב, ה איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
מוקצה האם בדבר שראוי לבהמה ונוצר בשבת אסור מטעם מוקצה או נולד	ביצה לו: ציון ב הוצאת גרף של רעי בשבת וביום טוב
מוקצה האם יש איסור מוקצה ביו"ט, האם מוקצה אסור מדאורייתא או מדרבנן	ביצה מ. ציון ד דין מוקצה בבהמות בייתיות ומדבריות
מוקצה האם יש מוקצה לחצי שבת (שהיה ראוי בין השמשות ואח"כ נעשה לא ראוי), לאכילה או לטלטול	ביצה כו: ציון ג אין מוקצה לחצי שבת
מוקצה האם מועיל תנאי להתיר להשתמש בנר שהדליקו בו וכבה או בסוכה (לאו דוקא סוכת מצוה) שנפלה בשבת או ביו"ט, או בעצים הסמוכים לדפנות, אם היתה רעועה או חזקה ערב יו"ט	ביצה ל: ציון ה עצי סוכה אסורים כל שבעה
מוקצה לבנים שנשארו מבניין או אבני בניין - האם יש עליהן תורת כלי, האם מותר רק אם ישב עליהן מבעוד יום, אם אם חשב עליהם מבעוד יום	ביצה לא: ציון ה נטילת לבנים שנשארו מן הבנין בשבת
מוקצה מוקצה שיבש ולא ידע על כך בעליו	ביצה כה. ציון א הסוכר אמת המים מערב יום טוב
מוקצה מחובר שנתלש בשבת, אם היתה לו בהמה שהיתה יכולה לאכול מהמחובר, אם היה יושב ומצפה מתי ייתלש ע"י נכרי	ביצה ב. ציון ה חיתוך דלועים ונבלה בשבת
מוקצה מיגו דאיתקצאי בין השמשות במוכני שיש עליו מעות, מדוע מי שעבר והפריש מעשר בשבת מותר ואין אוסרים מטעם מיגו דאיתקצאי, וכן בפירות שבתוך בית שנפחת, האם אומרים מיגו דאיתקצאי כשהיה אסור רק באיסור דרבנן, או כשהאיסור הסתלק מהעולם באמצע שבת, אם הדבר נאסר מעצמו או שהאדם דחאו בידיים	ביצה לד: ציון ה המתקן טבל בשבת וביום טוב
מוקצה ספק מוכן, בדבר שקרוב לנגוע בשל תורה כגון ספק ניצוד ביו"ט, ובשאר ספק מוקצה ונולד	ביצה י: ציון א זימן יונים שחורים ולבנים
מוקצה פירות שהיו בתוך בית סגור ונפחת (נפרץ בו פתח) - האם מותר ליטלם, אם הבית היה בנוי בבנין גמור או באבנים בלי טיט, אם נפחת ביו"ט או בערב יו"ט	ביצה לא: ציון ד נטילת פירות מבית שנפחת
מוקצה פרי שנפל מעץ בעצמו ביו"ט או שגוי תלש לעצמו או בעל חיים שניצוד מעצמו או שגוי צד לעצמו - האם אסור משום מוקצה או שמא יעלה ויתלוש ויצוד, האם צריך במוצאי יו"ט להמתין כדי שיעשו	ביצה כד: ציון ב גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב
מוקצה שיבש בין השמשות, ולא ידע שיבש עד למחר	ביצה ב. ציון א פסקה ב איסור ביצה שנולדה ביום טוב
מוקצה שימוש בנר שהדליקו בו בשבת וכבה, שימוש במותר השמן שבנר בשבת ויו"ט, והדין בנר שהודלק לכבוד יו"ט	ביצה ל: ציון ד איסור הנאה בשבת מן השמן שדלק
מוקצה תרומה טמאה, בשבת וביו"ט	ביצה כז: ציון ג בהמה שמתה ביום טוב
מוקצה
->אוכל שמוכן לעורבים - האם מותר באכילה לאדם	פסחים נו: בלי ציון "מוכן לעורבים - האם הוא מוכן לאדם"
->זימן שלושה גוזלות לשחוט ביום טוב ומצא שניים ביו"ט - האם חוששים שהם אחרים ואסורים משום מוקצה	פסחים י. ציון ז שינוי בנמצא לעומת המונח
->פירות שנשרו בשבת	פסחים נו: בלי ציון פירות שנשרו בשבת
מוקצה, באבנים אבנים שלא חוברו בטיט ביניהן אלא מונחות זו על זו - האם מותר ליטלן בשבת	ב"ק פא: ציון א נפנים מאחורי הגדר
מוקצה, בבהמות בהמה בייתית או מדברית - האם היא מוקצה	ביצה מ. ציון ד דין מוקצה בבהמות בייתיות ומדבריות
מוקצה, בדבר כבד האם כלי האורג הכבדים, או סולם כבד, נחשב מוקצה, או רק כלי שמלאכתו לאיסור	ביצה ט: ציון א טלטול סולם של עליה ביום טוב
מוקצה, ביו"ט בדברי מאכל ובדברים אחרים, הזמנתו מערב יו"ט במחשבה או באמירה או במעשה	ביצה ב: ציון ב פסקה ג איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
מוקצה, ביו"ט במאכל או בצרכי אכילה (כגון עצים להסקה) ובדברים אחרים, במוקצה מחמת מיאוס, דאורייתא או דרבנן, דחאו בידיים או לא דחאו אלא רק הסיח דעתו ממנו, בדבר שהנאתו ע"י מעשה האסור בשבת ומותר ביו"ט או ע"י מעשה המותר בשניהם, טעם להחמיר ביו"ט יותר מבשבת, טלטולו ביו"ט לאוכל נפש ולשאר הנאת הגוף	ביצה ב: ציון ב פסקה א איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
מוקצה, ביו"ט חיה שקיננה בפרדס - האם וולדה צריך זימון	ביצה כה. ציון א הסוכר אמת המים מערב יום טוב
מוקצה, ביו"ט חיה שקיננה בפרדס - האם וולדה צריך זימון, בפרדס הסמוך לעיר (תוך שבעים אמה) או שאינו סמוך, אם ידע שילדה או לא ידע	ביצה כה. ציון ה חיה שקננה בפרדס הסמוך לעיר
מוקצה, ביו"ט מצא ביו"ט דגים באמת המים שסכר ערב יו"ט או שנסכרה מעצמה	ביצה כה. ציון א הסוכר אמת המים מערב יום טוב
מוקצה, ביו"ט שימוש באוצר של עצים או של תבן, הדין אם יש בתבן קוצים, אם התבן מסריח או לא	ביצה ל. ציון ה אין מתחילים באוצר תחילה
מוקצה, ביו"ט שימוש בעצים הסמוכים לדפנות סוכה או הנמצאים על הסכך, כשהעצים בחבילות או נפרדים, אם העצים הונחו סמוך לדופן במטרה לעבות את הסוכה לפני או אחרי שנגמרה בניית הדופן, אם התנה מערב יו"ט שיוכל ליטלם	ביצה ל: ציון א שמוש בעצים הסמוכים לסוכה
מוקצה, בספק ספק מוכן, כגון זימן שחורים ומצא לבנים, או ביצה שספק אם נולדה ביו"ט או בחול, בסתם מוקצה או בדבר שקרוב לבוא לאיסור תורה	ביצה ג: ציון ג ספק ותערובת בביצה שנולדה ביו"ט
מוקצה, הכנתו האם צריך לומר "מכאן עד כאן אני נוטל למחר", או "זה וזה אני נוטל", האם "יש ברירה", מתי צריך מעשה, בבעלי חיים ובדברים אחרים, מתי די במחשבה	ביצה ב: ציון ב פסקה ו איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
מוקצה, מחמת איסור אם דחאו בידיים או לא דחאו בידיים, בדבר שהוא יושב ומצפה לו שיהיה ראוי, בדבר שהיה מחובר בין השמשות, בנר שהיה דלוק, בסוכה בנויה שנפלה, בטומן לפת וצנונות, בבהמה שנשחטה לחולה (שנעשה חולה בשבת) בשבת - האם מותרת לבריא, בקורה שנשברה, בבעלי חיים שמתו, בבית שנפחת, בטבל שנתקן בשבת, בדגים שנצודו ביו"ט, בבכור שנפל בו מום ביו"ט או נפל בו מערב יו"ט וביקרו ביו"ט, והדין אם עשה תנאי שיוכל ליהנות, בשבת וביו"ט	ביצה מ. ציון ו דין מוקצה באוכלין
מוקצה, מחמת איסור כשהאיסור אינו בגוף הדבר אלא יש עליו אונס מצד אחר כגון פירות בבית סגור	ביצה לא: ציון ד נטילת פירות מבית שנפחת
מוקצה, מחמת חסרון כיס בקורה העומדת לבנין	ביצה ב: ציון א אין מבקעין קורות ביום טוב
מוקצה, מחמת חסרון כיס טלטולו לקצב עליו בשר משום שמחת יו"ט	ביצה יא. ציון ו טלטול דבר שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו
מוקצה, מחמת יום שעבר מתי אומרים מיגו דאתקצאי ביה"ש בגלל ספק היום הקודם, אתקצאי לכוליה יומא	ביצה ל: ציון ט אתרוג של מצוה אסור באכילה כל היום
מוקצה, מחמת מיאוס בשפוד שצלו בו ביו"ט, בכרכי דזוזי, בעץ שתולים בו דגים, בקערות שאכל בהם, וקדירה שבישל בה, האם יש הבדל בין יו"ט לשבת, טלטול לצורך גופו ומקומו, אם היה מאוס כבר בין השמשות או שנמאס רק באמצע שבת או יו"ט	ביצה כח: ציון כ טלטול שפוד שצלו בו ביום טוב
מוקצה, נבילה בהמה שמתה בשבת או ביו"ט - האם אסורה לכלבים משום מוקצה, אם היתה מסוכנת או חולה או בריאה לפני שבת ויו"ט, בבהמת קדשים או חולין	ביצה כז: ציון ג בהמה שמתה ביום טוב
מוקצה, ספק בעל חיים שמצא במצודה ביו"ט וספק האם ניצוד ביו"ט או ערב יו"ט, אם ודאי נפרסה המצודה מערב יו"ט או ספק מתי נפרסה, והדין אם ראה בערב יו"ט שהמצודה מקולקלת	ביצה כד. ציון ו נטילת בעלי חיים מהמצודות ביום טוב
מוקצה
->בלולב ביו"ט אחרי גמר מצוותו והנחתו	סוכה מא: ציון ט מנהג של אנשי ירושלים בנטילת לולב
->האם יש מוקצה לחצי שבת	סוכה מא: ציון ט מנהג של אנשי ירושלים בנטילת לולב
->טלטול איזמל לאחר המילה בשבת	סוכה מא: ציון ט מנהג של אנשי ירושלים בנטילת לולב
->מוקצה מחמת איסור ביו"ט שחל בע"ש (כגון ביצה שנולדה) - האם הוא מוקצה כל השבת	סוכה מו: ציון א מוקצה באתרוג ובסוכה
->מיגו דאיתקצאי בין השמשות מחמת יום שעבר - מוקצה כל היום	סוכה מו: ציון א מוקצה באתרוג ובסוכה
מורא מקדש	(ראה: הר הבית; קלות ראש)
מורד במלכות האם מותר להרוג את המורד במלכות בלי לדונו בסנהדרין, והאם חייבים להלין את הדין, או לדונו בפניו	מגילה יד: ציון א הריגת מורד במלכות
מורד במלכות
->יכולת המלך לדונו	סנהדרין יח. ציון ח מלך לא דן ולא דנים אותו
מזבח, קליטת חוטא על ידו
->במשכן או בבית עולמים	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->האם רק גגו קולט	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->הורג במזיד או בשוגג	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->זר שנידון למיתה
->->בדין המלכות	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->->בהוראת שעה של בית דין	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->->מטעם מורד במלכות	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
מזבח
->איפה במזבח שמים את איברי התמידים והמוספים	סוכה נד: ציון ד מקום נתינת אברי הקרבנות
->האם שופכים את הנסכים ואת הדם דרך השיתין	סוכה מט. ציון ב השיתין ומקום שפיכת דם ונסכים
->מהו כרכוב המזבח	סוכה נד: ציון ד מקום נתינת אברי הקרבנות
מזבח
->האם מזבח הזהב או הנחושת מקבלים טומאה	חגיגה כו. ציון כ טהרת כלי המקדש לאחר הרגל
מזוזה	(ראה גם: ברכת קביעת מזוזה)
מזוזה, בגוי האם מותר לתת מזוזה לגוי שרוצה לקובעה בפתח ביתו, השוכר בית מגוי - האם מותר לו להשאיר שם את המזוזה כשהוא עוזב את הבית	ב"מ קא: ציון ר חיוב מזוזה בשוכר
מזוזה, בית ריק מי שיש לו בית ואינו גר בו - האם הוא חייב במזוזה	ב"מ קא: ציון ר חיוב מזוזה בשוכר
מזוזה, בשכירות האם בית מושכר חייב במזוזה מהתורה או מדרבנן, האם המשכיר חייב או השוכר, והדין אם המשכיר הוא גוי	ב"מ קא: ציון ר חיוב מזוזה בשוכר
מזוזה, הברכה מי שהולך מביתו לעסקיו לכמה ימים - האם צריך לברך על המזוזה כשחוזר לביתו	ב"מ קא: ציון ר חיוב מזוזה בשוכר
מזוזה, כתיבתה בחול המועד
->בחינם או בשכר כדי שיהיה לו מה לאכול או להרווחתו	מו"ק יח: ציון ו כתיבת תפילין ומזוזות במועד
->לצורך עצמו או לצורך אחרים	מו"ק יח: ציון ו כתיבת תפילין ומזוזות במועד
->לצורך המועד או לאחריו	מו"ק יח: ציון ו כתיבת תפילין ומזוזות במועד
מזוזה, נטילתה שוכר היוצא מהבית המושכר - האם הוא רשאי ליטול את המזוזה, אם הוא רוצה לקובעה במקום אחר או לא, האם מותר להחליפה במזוזה אחרת, האם בעל הבית חייב בתשלום המזוזה אם השוכר משאיר אותה, והדין כשהמשכיר הוא גוי	ב"מ קא: ציון ר חיוב מזוזה בשוכר
מזוזה
->בבית שער עראי לבית קבוע	סוכה ח: ציון ב חיוב מזוזה בסוכת היוצרים
->ביוצר כלי חרס שיש לו שתי סוכות זו לפנים מזו, הפנימית למגורים והשניה לעבודה ולמסחר	סוכה ח: ציון ב חיוב מזוזה בסוכת היוצרים
->בית עגול ששטחו ט"ז אמות מרובעות וא"א לרבע בתוכו דע"ד אמות	סוכה ג. ציון ג חיוב מזוזה בבית שאין בו ארבע אמות
->מידות מיזעריות לבית לחייבו במזוזה	סוכה ג. ציון ג חיוב מזוזה בבית שאין בו ארבע אמות
מזוזה
->האם הקלף שלה צריך עיבוד לשמה	סנהדרין מז: ציון נ הזמנה מילתא או לאו מילתא היא
מזוזות, כתיבתן האם מותר לכתוב מזוזות בעל פה שלא מן הכתב	מגילה יח: ציון ט כתיבת ס"ת תפילין ומזוזה שלא מן הכתב
'מזון'
->הנודר מן ה"מזון" - מה מותר לו לאכול	ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
מזיק המכניס בהמתו או חפציו לחצר חברו ברשות והזיקו לבעל החצר או לממונו - האם בעל החפצים חייב בנזק, אם הבהמה הזיקה לבעל החצר או שהוזק בעל החצר ע"י החפצים ממילא או שהבהמה נפלה לבורו והבאישה את מימיו, והדין בשותפים שהזיקו זה לזה בחצרם המשותפת	ביצה מ. ציון ב דין היזק במכניס פירותיו לחצר חבירו
מזיק, השהייתו האם המשהה דבר מזיק מבטל גם מצוות עשה של עשיית מעקה	ב"ק טו: ציון מ גדר האיסור בהשהיית מזיק
מזיק
->המזיק בקרן זוית - האם פטור מדין אונס	מכות ז: ציון ד הורג בקרן זוית
->עלה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו והזיקה	מכות ז: ציון ז ירידה לצורך עליה
מזל האם יש מזל לישראל, האם יש מזל רע לגוים בחודש אדר, נפקא מינה להתדיינות עם גוי באב ובאדר	תענית כט. ציון א התדיינות עם גוי באב ובאדר
מזמור לתודה
->אמירתו בשבת, ביו"ט, בערב פסח, ובערב יום הכיפורים	פסחים יג: ציון ב אמירת מזמור לתודה בערב פסח
מחובר שנתלש טעם איסור פירות שנשרו בשבת, פירות אילן או פירות שצריך מרא וחצינא להוציאם, מקום שיש עורבים שהפירות מוכנים בשבילם, ומקום שאין עורבים, ואם יושב ומצפה שינשור, מדוע א"צ להמתין בכדי שיעשו	ביצה ב: ציון ז פירות שנשרו בשבת
מחובר שנתלש עצים או פירות שנשרו מהעץ בשבת, שימוש בהם ביו"ט שלאחריה, מדאורייתא ומדרבנן	ביצה ד: ציון א עצים שנשרו מן הדקל בשבת או ביו"ט
מחובר שנתלש עצים שנשרו מעץ ביו"ט - טעם האיסור, היתר להסיק בהם ע"י ביטולם ברוב עצי היתר, האם מותר להפך בהם בתוך האש אחרי שנתבטלו, באופן של טלטול גמור או רק טלטול מן הצד, והיפוך בהם אם עצי האיסור ניכרים בתערובת	ביצה ד: ציון א עצים שנשרו מן הדקל בשבת או ביו"ט
מחובר שנתלש עצים שנשרו מעץ בשבת - הסקה בהם ביו"ט שלאחריה ע"י ביטול ברוב עצי היתר, שימוש ביו"ט בפירות שנשרו בשבת שלפניו, והדין בפירות שאינם ראויים לאכילה בלי בישול	ביצה ד: ציון א עצים שנשרו מן הדקל בשבת או ביו"ט
מחובר שנתלש, בשבת אם היתה לו בהמה שהיתה יכולה לאכול מהמחובר, אם היה יושב ומצפה מתי ייתלש ע"י נכרי, היה של נכרי או של ישראל, אם נתלש לצורך חולה ונגמר בישולו לפני שבת או לא נגמר, אם נכרי תלש לצורכו, איסור מטעם גזירה שמא יתלוש	ביצה ב. ציון ה חיתוך דלועים ונבלה בשבת
מחובר, שימוש בשבת ויו"ט עלייה באילן לח או יבש (בימות החמה או בימות הגשמים), אם יש לו ענפים ופירות או אין לו, טעם האיסור - שמא ישכח ויתלוש בכוונה או שמא יתלוש בעלייתו בלי כוונה, שימוש בירק מחובר - קלחי כרוב ושאר ירקות, שימוש בקנים רכים מחוברים	ביצה לו: ציון ו שימוש במחובר לקרקע בשבת וביום טוב
מחוסר אמנה מוכר או קונה בדיבור וחזר בו - האם נחשב מחוסר אמנה, אם השתנה השער או לא השתנה	ב"מ מט. ציון ב דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה
מחוסר בגדים
->חיוב מיתה בכהן ששימש מחוסר בגדים	סנהדרין פג. ציון כ מחוסר בגדים ששימש
->->כהן גדול או כהן הדיוט	סנהדרין פג. ציון כ מחוסר בגדים ששימש
->כהן שרק נכנס למקדש מחוסר בגדים	סנהדרין פג. ציון כ מחוסר בגדים ששימש; סנהדרין פג. ציון מ המשמש בלא רחצת ידיים ורגליים
מחוסר כיפורים
->הקרבנות שהוא צריך להקריב להתירו בקדשים - חטאת, עולה או אשם	פסחים נט. ציון ז קרבנות המעכבות מחוסר כיפורים מאכילת קדשים
->הקרבת קרבנו לאחר התמיד בערב פסח ובשאר ימות השנה	פסחים נט. ציון ה קרבן מחוסר כיפורים לאחר התמיד
->הקרבת קרבנו לפני קרבן פסח	פסחים נט. ציון ה קרבן מחוסר כיפורים לאחר התמיד
->חיובו לטבול לאכילת קדשים	פסחים צב. ציון ג טבילת ערל ישראל שמל
->שוחטים עליו קרבן פסח אחרי שמסר את קרבנותיו לבית דין של כהנים	פסחים צ. ציון ה שחיטה למחוסר כיפורים
מחוסר כיפורים
->חיובו בטבילה לקודש
->->האם טעון גם הערב שמש	חגיגה כד: ציון ה טבילת אונן ומחוסר כיפורים לקודש
->->לנגיעה בקודש בלי לאכול	חגיגה כד: ציון ה טבילת אונן ומחוסר כיפורים לקודש
->שהביא את קרבנו בערב פסח - האם צריך לטבול לפני שאוכל את הקרבן בלילה	חגיגה כד: ציון ה טבילת אונן ומחוסר כיפורים לקודש
מחוסר כיפורים
->ששימש - האם חייב מיתה או כרת או מלקות	סנהדרין פג. ציון ל מחוסר כיפורים ששימש
->שרק נכנס למקדש	סנהדרין פג. ציון ל מחוסר כיפורים ששימש
מחיאת כפיים	(ראה: נגינה)
מחילה	(ראה גם: שובר; שטר חוב, שנמכר)
מחילה האם מחילה צריכה קנין, האם המוחל יכול לטעון שהיה משטה, האם מועילה מחילת בר מצרא על זכותו לסלק את הקונה	ב"מ קח. ציון ט ויתור המצרן על זכותו
מחילה מחילה על דבר שלא בא לעולם ומחילה בטעות ומחילה שאינה קצובה, לענין האומר "על מנת שאין לך עלי אונאה"	ב"מ נא. ציון ד האומר לחבירו 'על מנת שאין לך עלי אונאה'
מחילה פקדון שאבד והשומר שילם למפקיד - האם מבינים מזה שהמפקיד מחל לו על שבועה שאינה ברשותו או שאומרים "דברים שבלב אינם דברים"	ב"מ לד: ציון ב פסקה א דיני שבועה שאינה ברשותו
מחילה שלא מדעת מי שלא ידע שאחר נטל מממונו ואילו ידע היה מוחל - האם מועילה המחילה	ב"מ סו: ציון ה פסקה ב מחילה בטעות
מחילה, אסמכתא מחילה שיש בה אסמכתא - האם היא מועילה, במחילה על קרקע או על מטלטלין, בערבון או במשכון או בדבר שתפס כדי לעשות קנין, והדין אם כנגד מחילה זו התחייב כלפיו הנמחל לתת לו דבר בדרך אסמכתא	ב"מ מח: ציון ג דין אסמכתא במחילה, בדבר הנמצא ביד המקבל
מחילה, באונס האם מועילה מחילה באונס כגון שהחייב השביע את הנושה מראש שימחל לו	ב"מ סא. לפני ציון ב מחילה בריבית
מחילה, בגזל הגר האם כהן יכול למחול על גזל הגר	ב"ק קי: אחרי ציון כ השבת הכסף מכפרת למחצה
מחילה, בגזל נגזל המוחל לגזלן	ב"מ סא. לפני ציון ב מחילה בריבית
מחילה, בחובל האם החובל בחבירו צריך לבקש מחילה על כל חמשת הדברים או על הצער והבושת בלבד, האם צריך לפייסו עד שהנחבל יתפלל עליו כמו מעשה אברהם ואבימלך	ב"ק צב. ציון ב החובל צריך לבקש מחילה
מחילה, בחפץ האם מועילה מחילה על חפץ או על כסף מופקד, אם הכסף הופקד צרור או לא צרור	ב"מ מח: ציון ג לשון מחילה בתור קנין
מחילה, בטעות האם מחילה בטעות היא מחילה, אם ידע שהוא מוחל אלא שחשב שחייב למחול או אם לא ידע שהוא מוחל (שחשב שאינו שלו), אם יש בזה חשש איסור (כגון ריבית) או לא	ב"מ סו: ציון ה מחילה בטעות
מחילה, בטעות מכר שדה על תנאי שיוכל המוכר לחזור ולקנותו וחזר וקנאו - האם הפירות חוזרים למוכר מטעם מחילה בטעות	ב"מ סז. ציון ד פסקה ב אכילת פירות במכירה על תנאי
מחילה, בפועל מעביד שלא משלם בעצמו אלא המחה את הפועל אצל אדם אחר שישלם לו את שכרו והפועל הסכים לכך - מחל בכך על זכותו לתבוע את המעביד, האם יכול לחזור בו ממחילתו, אם עשה קנין או לא, אם האדם האחר חזר בו או לא, והדין אם הפועל מחל מחילה גמורה גם אם לא ישלם לו האדם האחר	ב"מ קיב. ציון ב המחהו אצל חנוני או אצל שולחני
מחילה, על נזק המזיק לחבירו לאחר שביקש ממנו רשות להזיק וחבירו נתן לו תשובה שאינה ברורה - האם חייב, בנזקי גוף או בנזקי ממון	ב"ק צב. ציון ד המזיק ברשות
מחילה, ריבית מחל הלווה למלווה על הריבית שנתן או שעתיד לתת - האם המלווה חייב להחזירה לו, האם מותר לו לקחת אותה לכתחילה, והדין אם עשו קנין על המחילה	ב"מ סא. לפני ציון ב מחילה בריבית
מחילות
->הפתוחות לעזרה או להר הבית - קדושתן	פסחים פו. ציון ד קדושת המחילות
מחיצה תלויה
->האם היא מתירה לעניין שבת	סוכה טז. ציון ד המשלשל דפנות
->סוכה שדפנותיה גבוהות מהקרקע שלושה טפחים	סוכה טז. ציון ד המשלשל דפנות
מחלה, תענית עליה האם ומתי מתריעים על מחלה, על איזו מחלה, מהי התרעה - תענית או זעקה וכו'	תענית יט: ציון א מתריעים על אסכרה
מחלוקת במציאות בשאלה אם ביצה שנולדה היום, נגמרה מאתמול	ביצה ב. ציון א פסקה ב איסור ביצה שנולדה ביום טוב
מחלוקת
->אמירת לשון הרע על בעלי מחלוקת	מו"ק טז. ציון ד פרק ג המבזה שליח בית דין
מחלוקת
->האם המחזיק במחלוקת עובר בלאו גמור	סנהדרין קי. בלי ציון המחזיק במחלוקת
->בין חכמים
->->מתי חובה לעלות לב"ד הגדול להכרעת הדין, ומי חייב לעלות	סנהדרין פו: ציון כ זקן ממרא
->->האם ההכרעה (גם בשאלה של אדם פרטי) היא על פי הרוב או על פי כולם	סנהדרין פו: ציון כ זקן ממרא
מחלצים
->סתימת סדקים במחלצים בחול המועד	מו"ק יא. ציון ז סתימת סדקים במועד
מחמר (בשבת)
->מדוע אינו לוקה	מכות יג: ציון ב מלקות בלאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין
מחנה צבא האם חייב בעירובי תחומין או בעירובי חצרות	ביצה טו: ציון א פסקה ד עירוב תבשילין
מחשבה לעבודה זרה
->השוחט בהמה ומחשב מעבודה לעבודה לע"ז - האם חייב מיתה	סנהדרין ס: ציון כ חיובו של אדם המחשב מעבודה לעבודה לע"ז
מחשבת פסול בקרבן
->שינוי בעלים בשחיטה ובשאר עבודות, בקרבן פסח ובשאר קרבנות	פסחים סא. ציון ד פסח הנשחט שלא למנוייו
->שינוי השם בעבודה אחת או בשתי עבודות	פסחים נט: ציון ו מחשבת לשמו ושלא לשמו
מחתה, בשבת טלטול מחתה שיש בה אפר ושברי עצים, אם הוא צריך את האפר או לא, באפר שהוסק בשבת או לפני שבת, האם מותר מטעם גרף של רעי, במחתה מכוסה או מגולה, האם צריך לנער את האפר או את שברי העצים, במחתה שיש בה לבונה שהוקצתה, אם המחתה מלאכתה להיתר או לאיסור	ביצה כא: ציון ד טלטול מחתה שיש בה אפר ושברי עצים בשבת
מחתך	(ראה: קטימת עץ בשמים; קטימת קיסם)
מטאפיסיקה
->עיון בידיעות שמעבר לגבול השגת האדם	חגיגה טז. ציון א איסור ההסתכלות בקשת
מטבע	(ראה גם: זהב; חליפין; נחושת)
מטבע, אונאה האם יש אונאה במטבע שנפחתה פחות משתות, והאם מותר להשתמש בה	ב"מ נ. ציון א פסקה ג מחילה באונאה פחות משתות
מטבע, אונאה מי שנתאנה במטבע חסרה - עד מתי יכול לחזור ולתבוע את האונאה, עד כדי שיראה לשולחני או עד ערב שבת או יותר, בעיר או בכפר או במקום שאין שולחני	ב"מ נב. ציון ב הגבולות בזכות התביעה על האונאה במטבע
מטבע, אונאה שיעור האונאה במטבע חסרה - שתות או אחד חלקי שנים עשר, והאם בפחות מזה יש מחילה, והדין אם הוציאו את המטבעות במשקל	ב"מ נב. ציון א אונאה במטבע
מטבע, בחילול מ"ש האם אפשר לחלל מעשר שני על מטבע שאינו יוצא במקום הימצאות המטבע או במקום הימצאות המחלל אבל יוצא במדינה אחרת	ב"ק צז: ציון ד חילול מעשר שני במטבע ממקום אחר
מטבע, בחילול מ"ש האם אפשר לחלל מעשר שני על מטבע שאינו יוצא במקומו אבל יוצא במדינה אחרת	ב"ק צז: ציון א פסקאות ג-ד, ו המלוה על המטבע ונפסלה
מטבע, המזיקו הזורק מטבע של חברו לים - האם חייב מדין גרמי או פטור מטעם גרמא, והדין אם דחף את המטבע לים בלי ליטלו, במים צלולים או עכורים, אם אפשר למצוא אותו או אי אפשר או שבשעה שזרק היה אפשר למוצאו ועכשו אי אפשר, אם התכוון להזיק או לא התכוון	ב"ק צח. ציון ב הזורק מטבע לים הגדול
מטבע, המזיקו הזורק מטבע של חברו לים - האם חייב מדין גרמי או פטור מטעם גרמא, אם נטלו לפני שזרקו או שדחף את המטבע לים בלי ליטלו	ב"ק צח. ציון ב השף מטבע של חברו
מטבע, המזיקו השף מטבע של חברו - האם חייב מדין גרמי או פטור מטעם גרמא, והדין אם גזל אותו לפני כן, והדין בזה"ז שהמטבע עשוי מחומר פשוט וערכו רק בצורתו	ב"ק צח. ציון ב השף מטבע של חברו
מטבע, המזיקו השף מטבע של חברו או הזורקו לים - האם חייב מדין גרמי או פטור מטעם גרמא, והדין אם דחף את המטבע לים בלי ליטלו, או ששף את המטבע בלי לחסרו	ב"ק צח. ציון ב גרמא וגרמי בנזיקין
מטבע, המזיקו שף מטבע של חברו - האם חייב או שפטור מטעם גרמא	ב"ק צז. ציון ח גזל מטבע ונסדק או נפסל
מטבע, חליפין האם אפשר לעשות חליפין במטבע שנפסל ע"י השלטון או באסימון (מטבע בלי צורה), האם המטבע נחשב כלי, והאם אפשר לעשות חליפין בכיס מלא מטבעות כאלו או מטבעות טובים - ע"י הכיס, והדין בחליפין שווה בשווה	ב"מ מו: ציון ז מטבע שנפסל בקנין כחליפין
מטבע, חליפין האם אפשר לעשות קנין חליפין ע"י מטבעות במנין לא ידוע, האם הדין שאין מטבע נעשה חליפין הוא דרבנן	ב"מ מו: ציון ח קנין במעות שאין מנינם ידוע
מטבע, סיטומתא האם אפשר לקנות מטבע בסיטומתא	ב"מ מו. ציון ב קנין של מנהג המדינה במטבעות
מטבע, שינוי שער אם המלכות הוסיפה על משקל המטבע שניתן בהלוואה - האם אסור מטעם ריבית לשלם במטבע החדש, אם המטבע הישן יוצא במדינה אחרת או אינו יוצא בשום מקום, אם הוסיפו פחות מחומש או יותר או חומש בדיוק, אם תוספת המשקל שינתה את מחיר הפירות או לא שינתה, אם בשעת ההלוואה הזכירו את משקל המטבע או לא הזכירו, והדין אם עשתה המלכות מטבע חדש בלי שהוסיפו על משקלו וערך המטבע החדש גבוה יותר (ביחס לפירות) מהישן	ב"ק צז: ציון ה המלוה על המטבע ונתוספה או פחתה
מטבע, שינוי שער אם המלכות הפחיתה ממשקל המטבע שניתן בהלוואה - האם יכול הלווה לשלם במטבע החדש אף שהוא שווה פחות, אם המטבע הישן נפסל לגמרי או שהוא עדיין יוצא במדינה אחרת, והדין אם עשתה המלכות מטבע חדש בלי שהפחיתו ממשקלו וערך המטבע החדש נמוך יותר (ביחס לפירות) מהישן	ב"ק צז: ציון ה פסקה ה המלוה על המטבע ונתוספה או פחתה
מטבע, שנגזל גזל מטבע ונסדק או שפסלה אותו המלכות במדינה זו ויוצא במדינה אחרת או שאינו יוצא בשום מדינה - האם יכול לומר "הרי שלך לפניך" או חייב לשלם כערכו בשעת הגזילה	ב"ק צז. ציון ח גזל מטבע ונסדק או נפסל
מטבע, שנגזל גזל מטבע ופסלה אותו המלכות - האם יכול לומר "הרי שלך לפניך" או חייב לשלם כערכו בשעת הגזילה	ב"ק צז: ציון א פסקה ו המלוה על המטבע ונפסלה
מטבע, שנגזל גזל מטבע ופסלה אותו המלכות או ששף אותו ומחק את צורתו - האם יכול לומר "הרי שלך לפניך" או חייב לשלם כערכו בשעת הגזילה	ב"ק צח. ציון ב השף מטבע של חברו
מטבע, שנגזל גזל מטבע ופסלה אותו המלכות ואדם אחר איבד אותו - האם חייב מצד שעכשו יצטרך לשלם לנגזל ואילו המטבע היה בידו היה יכול לומר "הרי שלך לפניך"	ב"ק צח: אחרי ציון א פסקה ד דבר הגורם לממון
מטבע, שנפחתה האם מותר לחלל מעשר שני על מטבע שנפחתה, לפי שווייה הנוכחי או לפי שווייה המקורי או מעט פחות, אם נפחתה כדי אונאה או יותר, אם יוצאת ע"י הדחק או לא, ובאיזה שיעור חסרון אסור אף לקיים אותה	ב"מ נב: ציון ו חילול מעשר שני על מטבע שנפחת
מטבע, שנפחתה הנותן לחברו מטבע שנפחתה - האם הוא חייב לקבל אותה חזרה (ולהחזיר את מה שקנה בה), תוך י"ב חודש או לאחר י"ב חודש, אם עדיין יוצאת ע"י הדחק או לא, מעיקר הדין או ממידת חסידות, והדין במטבע בזה"ז שכשאינו יוצא אין לו ערך אף לפי משקלו	ב"מ נב: ציון ג מטבע שנפחת ואינו יוצא בהוצאה
מטבע, שנפחתה מטבע שנפחתה - באיזה שיעור חסרון אסור להשתמש בה בהוצאה, ואם נפחתה פחות משיעור זה - האם מותר להוציא אותה בשווייה הנוכחי או בשווייה המקורי, ואם נפחתה בשיעור זה - האם מותר להוציא אותה בשווייה על דעת להחזיר את ההפרש, באיזה שיעור חסרון אסור אף לקיים אותה, והדין בסלע שפחת בחצי והגיע לערך של שקל או פחות מזה, או שהמטבע פחתה אבל היא מתקבלת בצורתה זו במקום אחר, והאם מותר לחלל מעשר שני על מטבע שנפחתה	ב"מ נב. ציון ה סלע שנפחת
מטבע, שנפחתה מטבע שנפחתה - האם מותר למכור אותה על תנאי שהקונה ינקב אותה או יתיך אותה, לאדם רגיל או לסוחר או לאדם אלים, אם היתה פגומה באמצע או מהצד, והדין אם המטבע כבר מנוקבת (באמצע או בצד)	ב"מ נב. ציון ו מכירת מטבע שנפחת
מטבע, שנפסל אם המלכות פסלה את המטבע שלווה - האם יכול הלווה לפרוע במטבע זה	ב"ק צז. ציון ח גזל מטבע ונסדק או נפסל
מטבע, שנפסל אם המלכות פסלה את המטבע שניתן בהלוואה - האם יכול הלווה לפרוע במטבע זה, אם התנה עמו לפרוע במטבע היוצא או לפרוע מעות או לפרוע מטבע זה או לא התנה, אם המטבע אינו יוצא בשום מדינה או שיוצא במדינה אחרת (במלכות אחרת או באותה מלכות) אבל המלכות אינה מאפשרת לו להביא את המטבע לשם או שהמלכות אינה מאפשרת זאת אבל יכול להבריח את המטבע או שהמלכות אינה מקפידה בכלל (ויש כאן סוחרים מאותה מדינה או אין או שיש לו עניין ללכת לאותה מדינה או שאין לו), והדין במי שהילווה חיטים ע"מ שיחזיר חיטים או כסף, או שהילווה לזמן מסוים ולא פרע בזמן ואח"כ נפסל המטבע, או שהמטבעות שהילווה הם עדיין בעין ומחזיר אותם	ב"ק צז: ציון א המלוה על המטבע ונפסלה
מטבע, שנפסל האם קונה יכול לשלם על הסחורה במטבע שהמלכות פסלה	ב"ק צז: ציון א פסקה א המלוה על המטבע ונפסלה
מטלטלין, קניינם אגב קרקע	(ראה: קנין אגב)
מטלטלין, תקנת הגאונים האם אחרי תקנת הגאונים שמטלטלין משתעבדים כקרקעות - גובים ממטלטלין גם כשיש קרקע	ב"ק ט. ציון ד אחים שחלקו ובא בע"ח וגבה מאחד מהם
מטלטלין, תקנת הגאונים האם הגאונים תקנו גם בנזיקין או בגזל שיש שעבוד על המטלטלין	ב"ק קיא: ציון א פסקה ג הגוזל ומאכיל או מוריש
מטלטלין, תקנת הגאונים האם הגאונים תקנו גם בנזיקין שיש שעבוד על המטלטלין	ב"ק יד: ציון ב ניזק שתפס מטלטלין בחיי המזיק
מטלטלין
->המודה במטלטלין בעין - האם כותבים על כך בשטר	סנהדרין כט: ציון ח הודאה בקרקעות ובמטלטלין בעין
מי חטאת המקדש במי חטאת ובאפר פרה	קדושין נח: ציון ז המקדש במי חטאת ובאפר הפרה
מי חטאת
->טומאתם החמורה (לטמא אדם וכלים)	פסחים טז: ציון ד פרה ששתתה מי חטאת
->טומאתם הקלה (לטמא אוכלים)	פסחים יז: ציון ד פרה ששתתה מי חטאת
מי חטאת
->אם הפיל אדם מדעתו אפר פרה למים החיים	סוכה לז. ציון ד הפלת אפר פרה אדומה מידו למים
->האם קטן כשר למילוי כלי במים למי חטאת	סוכה כא. ציון א איש שלא נטמא במת מעולם
->שאיבתם בטהרה ע"י מי שלא נטמא במת מעולם	סוכה כא. ציון א איש שלא נטמא במת מעולם
מי חטאת
->אפר הפרה שלא נפל ישירות למים אלא נפל מכוחו	סנהדרין עז: ציון ה קידוש מי חטאת מכוחו
->שנטמאו ע"י תרומה	סנהדרין פג. ציון ו כהן טמא שאכל תרומה
מי חטאת
->העברתם בים הגדול	חגיגה כג. ציון ב העברת אפר חטאת ומי חטאת בנהרות וברכיבה
->העברתם ברכיבה ע"ג בהמה או ע"ג חברו	חגיגה כג. ציון ב העברת אפר חטאת ומי חטאת בנהרות וברכיבה
->העברתם מעל מים
->->על הירדן או שאר נהרות	חגיגה כב: ציון כ איסור נשיאת קודש יחד עם טומאת מדרס; כג. ציון ב העברת אפר חטאת ומי חטאת בנהרות וברכיבה
->->בספינה או בדרך אחרת	חגיגה כב: ציון כ איסור נשיאת קודש יחד עם טומאת מדרס; כג. ציון ב העברת אפר חטאת ומי חטאת בנהרות וברכיבה
->מי שידיו טמאות - האם די בטבילת ידיו לנגיעה במי חטאת	חגיגה יח: ציון ד טבילת הגוף לחטאת כשנטמאו ידיו
->->בסתם ידים שלא נודע שנטמאו	חגיגה יח: ציון ד טבילת הגוף לחטאת כשנטמאו ידיו
->->במי שנטמאו ידיו בטומאה שאין לה עיקר מהתורה כגון ספר	חגיגה יח: ציון ד טבילת הגוף לחטאת כשנטמאו ידיו
->נשיאתם יחד עם טומאת מדרס	חגיגה כב: ציון כ איסור נשיאת קודש יחד עם טומאת מדרס
->->האם מי החטאת נפסלים	חגיגה כב: ציון כ איסור נשיאת קודש יחד עם טומאת מדרס
->->נשיאת כלי ריק הטהור לחטאת עם המדרס	חגיגה כב: ציון כ איסור נשיאת קודש יחד עם טומאת מדרס
->->במים שעדיין לא נתקדשו	חגיגה כב: ציון כ איסור נשיאת קודש יחד עם טומאת מדרס
מי פירות
->הברכה עליהם	ברכות לט. ציון ה כיצד מברכים על מי שלקות
מי רגלים	(ראה: תפילה, מי רגלים)
מי שפרע אם המוכר והקונה עשו מעשה כגון חותם על הסחורה או תקיעת כף או מסירת מפתח - האם מועיל לענין "מי שפרע" במקום שלא נהגו לקנות בו	ב"מ עד. ציון ג פסקה א קנין סיטומתא - קנין מתוקף המנהג
מי שפרע האם כשאדם מקבל "מי שפרע" מקללים אותו בשמו או רק קללה סתמית, האם הוא עצמו צריך לומר את הדברים או שב"ד או ש"צ אומרים כך בנוכחותו או לא בנוכחותו	ב"מ מח: ציון א אופן הקבלה של קללת "מי שפרע"
מי שפרע האם מילווה קונה במכר לענין "מי שפרע"	ב"מ סג. ציון א המרת הלואה בפירות
מי שפרע האם קנין כסף מועיל בשכירות מיטלטלין לענין "מי שפרע"	ב"מ צט. אחרי ציון ג קנין כסף בשכירות מטלטלין
מי שפרע המשלם עבור יין והחמיץ וחזר בו מהמקח - האם צריך לקבל "מי שפרע"	ב"מ סד. ציון ה פסקה ב קבלת אחריות של המוכר ליין שיתקלקל
מי שפרע הנותן כסף עבור פירות ע"מ לקבלם בעתיד והמוכר או הקונה חזר בו - האם צריך לקבל מי שפרע, אם שילם לפני שיצא השער הקבוע או אח"כ, לפני הקציר או אח"כ, אם נפגשו בגורן או בשוק או לא	ב"מ סג: ציון ד הפוסק על מעות לפני שיצא השער
מי שפרע הקונה קדירות שטרם נוצרו ושילם עבורם - האם החוזר בו צריך לקבל "מי שפרע", אם כבר יש למוכר עפר לעשיית הקדירות או אין לו, אם המוכר משתמש בעפר לבן (שאינו מצוי) או בעפר שחור	ב"מ עד. ציון ח פסקה ב פסיקה על קדרות
מי שפרע מוכר שקיבל כסף עבור המימכר וחזר בו מהמכר וביקש מהקונה ליטול את כספו וקיבל "מי שפרע" או לא קיבל - האם המוכר אחראי על הכסף כשומר חינם או כשומר שכר או כשואל או כלווה	ב"מ מט. ציון ז אחריות המוכר על המעות שקיבל לקנין
מי שפרע מכר שיש בו איסור ונתן כסף ולא משך - האם החוזר בו צריך לקבל "מי שפרע"	ב"מ סה. ציון ב פסקה ד החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
מי שפרע קונה מטלטלין שנתן מקצת הדמים - האם קנה לענין "מי שפרע", אם נתן אותם כתחילת פרעון או כערבון שיקנה את הכל או כערבון שיוחלט למוכר אם יחזור בו הקונה	ב"מ מח: ציון ב קנין בערבון ובמקצת הדמים
מי שפרע קנה מטלטלין ושילם כסף ואבד החפץ באונס וחזר בו ומבקש את כספו חזרה - האם צריך לקבל עליו "מי שפרע", והדין אם חזר בו לפני שנאנס ורק נודע שעומד להילקח באונס (כגון ע"י השלטון)	ב"מ מז: ציון ו פסקה ה קנין מעות במטלטלין, הקנין והחזרה ממנו
מי שפרע קנה מטלטלין ושילם כסף והחפץ לא היה ביד המוכר וחזר בו (לפני שהחפץ הגיע לידי המוכר או אח"כ) - האם צריך לקבל עליו "מי שפרע", אם כבר יצא השער או לא יצא, הקונה בסיטומתא וחזר בו - האם צריך לקבל עליו "מי שפרע", מי שלא עשה שום מעשה קנין ולא נתן כסף אבל נתן משכון וחזר בו - האם צריך לקבל עליו "מי שפרע"	ב"מ מז: ציון ו פסקה ו קנין מעות במטלטלין, הקנין והחזרה ממנו
מי שפרע, בשליח מי שנתמנה שליח לקנות סחורה ושילם למוכר וחזר בו מהמכר - האם המשלח או השליח חייב לקבל על עצמו "מי שפרע", אם הודיע למוכר שהוא פועל כשליח או לא הודיע	ב"מ עד: ציון א האחריות על קנין של שליח כשהוזל השער
מיאוס, אכילת דבר מאוס	(ראה: בל תשקצו)
מיגו אינו מועיל בטענת ספק	ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
מיגו במקום עדים בשטר ששנים מעידים שזה כתב ידם של העדים החתומים, ושנים מעידים שזה כתב ידם אבל היו פסולים, והמלוה תפס שלא בעדים, האם נאמן לומר שהעדים היו כשרים מיגו שיאמר שלא תפס, או שזה מיגו במקום עדים	ב"מ ו: ציון ד פסקה ג תקפו כהן
מיגו דהעזה יורשי גזלן הטוענים שאביהם השיב את הגזילה - האם הם נאמנים במיגו שהיו אומרים ששילמו בעצמם או שזה מיגו דהעזה, והאם מיגו זה טוב אם יש עדי גזילה	ב"ק קיב. ציון ב פסקה א יורשי גזלן שטוענים שאביהם שילם
מיגו דהעזה ראובן שטוען שהכלי שביד שמעון נקנה ממי שגנבו מראובן - האם נאמן במיגו שהיה יכול לטעון שהשאיל לו (בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר) או שזה נחשב מיגו דהעזה, האם בתביעת פקדון נחשב העזה	ב"ק קיד: ציון ז פסקה ד המכיר כליו ביד אחר
מיגו דזכי לנפשיה וכו' במי שמלקט פאה בעבור עני, האם אומרים מיגו זה בצירוף "מיגו דאי בעי מפקר נכסיה", מיגו מועיל לממון ולא להתיר איסור	ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
מיגו דזכי לנפשיה וכו' בשנים שהגביהו יחד חפץ בבית הנגנב והוציאוהו	ב"מ ח. ציון ג שותפים שגנבו
מיגו דזכי לנפשיה וכו' בשנים שהגביהו מציאה	ב"מ ח. ציון ב המגביה מציאה לחברו
מיגו דזכי לנפשיה וכו' בשנים שהגביהו מציאה או משכו בהמה יחד	ב"מ ח. ציון ד קנין מציאה ע"י חרש ופיקח בשותפות
מיגו להוציא האם אומרים מיגו להוציא	ב"מ קג. ציון ד טענות שבין משכיר לשוכר
מיגו להוציא ראובן שטוען שהכלי שביד שמעון נקנה ממי שגנבו מראובן - האם נאמן במיגו שהיה יכול לטעון שהשאיל לו (בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר) או שזה נחשב מיגו להוציא, האם נחשב מיגו להוציא אם ראובן יצטרך לשלם לשמעון תמורת החפץ	ב"ק קיד: ציון ז פסקה ד המכיר כליו ביד אחר
מיגו לענין שנים אוחזים בטלית ואמר להם ב"ד לחלוק ויצאו וחזרו כשאחד מוחזק והאחר טוען שהשכיר לו אותה - מדוע אינו נאמן במיגו שהיה טוען שהמוחזק חטף אותה מידו, שזה מיגו נגד "אנן סהדי" שלא השכירה לו, שזה מיגו נגד חזקה, שזה מיגו להוציא	ב"מ ו. ציון ג שנים אוחזים בטלית, ויצאו, וחזרו כשהאחד מוחזק
מיגו מיגו מממון לממון, כגון התופס חפץ מחברו וטוען שהלה חייב לו והיה יכול לטעון שהחפץ שייך לו	ב"מ ו. אחרי ציון א התופס טלית של חבירו בשביל חובו
מיגו נאמנות במיגו נגד קול או חזקה	קדושין סד. ציון ה נאמנות הבעל ליבום - לאסור ולהתיר
מיגו, במקום עדים האם אדם נאמן במיגו במקום שיכול להביא עדים	ב"מ פג. ציון ב חיובו של השומר במקום שהעדים מצויים
מיגו, דלהד"מ האם אדם נאמן לאמר "טעיתי" במיגו שיכול לומר "להד"מ"	ב"מ פא: ציון א 'מה לי לשקר' במקום עדים
מיגו, נגד חזקה האם אומרים מיגו במקום חזקה	ב"מ פא: ציון א 'מה לי לשקר' במקום עדים
מיגו, נגד מנהג האם מועיל מיגו נגד מנהג המדינה	ב"מ קי. ציון ג נאמנות במיגו נגד מנהג המדינה
מיגו, נגד עדים האם אומרים מיגו נגד עדים או נגד ידיעה בתור "אנן סהדי", כגון שוכר שהוליך את החמור בנהר נגד דעת הבעלים שחששו מפני שבדרך כלל מים באותו נהר וטוען שלא היו מים	ב"מ פא: ציון א 'מה לי לשקר' במקום עדים
מידות שהתורה נדרשת בהן דברים הנלמדים מהן - האם הם דאורייתא או דרבנן	קדושין ב. ציון א קידושי כסף דאוריתא או דרבנן
מיטה
->איסור הנחת אוכל ומשקה תחתיה	פסחים קיב. ציון [א] האיסור להניח אוכלים ומשקים תחת המיטה
מיטה
->כיוון הנחתה,
->במי שישן לבד או עם אשתו	ברכות ה: ציון א באיזה צד מניחים את המיטה
מיילדת נאמנות של המיילדת לומר על ילד שהוא כהן, לוי, נתין או ממזר	קדושין עג: ציון ג גדרי הנאמנות של המילדת
מיילדת נאמנות של המיילדת לומר על תאומים שנולדו מי מהם הוא הבכור	קדושין עג: ציון ג גדרי הנאמנות של המילדת
מילה	(ראה גם: ברכת המילה)
מילה
->בשבת
->->הבאת הסכין בהוצאה שאסורה מדרבנן, והדין בערב פסח שחל בשבת	פסחים צב. ציון ד הבאת איזמל בשבת לצורך מילה
->->היו שני תינוקות, אחד למול בשבת והשני בערב שבת או באחד בשבת, ומל את השני בשבת	פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->זריזות בה	פסחים ד. ציון ו זריזין מקדימין למצוות
->ישראל ערל שמל - האם צריך טבילה	פסחים צב. ציון ג טבילת ערל ישראל שמל
מילה
->האם מותר לאבל לגזוז את צפורניו כדי שיוכל למול	מו"ק יח. ציון א גזיזת צפורנים לאבל
מילה, בקיצוץ בהרת פסיק רישיה בקיצוץ בהרת ע"י מילה	ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
מילה, בשבת אם המילה תגרום שאחריה יצטרך לחלל שבת מפני פיקוח נפש	ביצה ז: ציון ה עפר שהועלה בדקר ביום טוב
מילה, בשבת על סמך שאחרי המילה יכינו מים חמים לרחיצת התינוק מטעם סכנת נפשות	ביצה ב. ציון ג פסקה ה שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
מילה, החוטפה החוטף מצות מילה מהאב או מהמוהל - האם חייב לשלם לו עשרה זהובים	ב"ק צא: ציון ד החוטף מצוה מחבירו
מילה, וקבורת מת מצוה האם דוחים מילה מפני קבורת מת מצוה	מגילה ג: ציון ה מקרא מגילה ומת מצוה
מילה, זמנה האם מלים משעלה עמוד השחר, או שלכתחילה מלים רק מהנץ החמה	מגילה כ. ציון ב מילה לפני הנץ החמה
מילה
->אמירת "שהשמחה במעונו" בסעודת מילה שחתן וכלה נמצאים בה	סוכה כה: אחרי ציון ה אין שמחה אלא בחופה
->האם יש לעשות סעודת מילה בסוכה	סוכה כה: ציון ה חתן, שושבינין ובני חופה פטורים מן הסוכה
->האם מברכים על הטפת דם ברית ממי שנולד מהול	סוכה מז. ציון א מצות הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת
->האם מברכים על מילת אנדרוגינוס	סוכה מז. ציון א מצות הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת
->טלטול האיזמל לאחר המילה בשבת	סוכה מא: ציון ט מנהג של אנשי ירושלים בנטילת לולב
מילה
->בבני ישמעאל ובני קטורה
->->האם חייבים במילה	סנהדרין נט: ציון א מצות מילה בבני ישמעאל ובבני קטורה
->->האם נחשבים נימולים כישראל	סנהדרין נט: ציון א מצות מילה בבני ישמעאל ובבני קטורה
->->האם נהרגים אם לא מלו	סנהדרין נט: ציון א מצות מילה בבני ישמעאל ובבני קטורה
מילה
->האם מברכים על מילת אנדרוגינוס או על הטפת דם ברית בגר שמל לפני שהתגייר	ברכות כא. ציון א ספק בקריאת שמע וברכותיה
->האם מותר לברך עליה בפני ערות הקטן	ברכות כד. ציון ז קריאת שמע בקרוב בשר עם בניו ובנותיו הקטנים
->->האם מותר לגעת בערות הקטן בזמן הברכה	ברכות כד. ציון ז קריאת שמע בקרוב בשר עם בניו ובנותיו הקטנים
->מי שנתן את בנו למישהו למול ובא אחר ומל אותו - האם הוא חייב בקנס על חטיפת מצווה	ברכות נג: ציון י ברכה או ענית "אמן" - מה עדיף
מילה
->תינוק שנולד מהזרעה מלאכותית - האם מלים אותו בשבת	חגיגה יד: אחרי ציון א בתולה שנתעברה
מילווה, במכר האם מכר מועיל ע"י שהקונה ישלם במילווה שהילווה בעבר למוכר, או שישלם בחיוב המוכר לשלם לו על דבר אחר שקנה ממנו (מהקונה) לפני כן, והדין אם ישלם בהנאת מחילת המילווה	ב"מ מו: ציון ג יש דמים שהם כחליפין
מילווה, בקידושין המקדש במילווה	קדושין מז. ציון ב קנין על ידי מלוה
מילווה, בקידושין המקדש בשטר מלוה, והנייר שווה פרוטה	קדושין מח. ציון ד קידושין בשווה פרוטה שבשטר
מילווה, הקדשתו האם מלוה יכול להקדיש או לתת לצדקה את המילווה שביד הלווה	ב"ק סח: ציון ו קנין והקדש בדבר שאינו ברשותו
מילווה, כקנין קנין מטלטלין וקרקעות על ידי מילווה	קדושין מז. ציון ב קנין על ידי מלוה
מילתא דעבידא לאיגלויי לענין נאמנות גוי בטעימת תערובת איסור ובמכירת ביצים	ביצה לח: ציון א פסקה ד ביטול ברוב
מים אחרונים
->האם מותר לאכול אחרי שנטל	פסחים קג: ציון א הפסקה בסעודה
מים אחרונים
->הפסקה ביניהם לבין ברכת המזון	ברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->סדר הנטילה כשרבים מסובים בסעודה	ברכות מו: ציון ד הסדר בנטילת ידים; ברכות מו: ציון ה סדר הנטילה במים אחרונים
->פינוי הלחם וכיבוד הבית - לפני מים אחרונים או אחריהם	ברכות נב: ציון ב כיבוד הבית לאחר הסעודה
->->בימינו	ברכות נב: ציון ב כיבוד הבית לאחר הסעודה
מים
->ברכה ראשונה ואחרונה עליהם - "שהכל" או "בורא נפשות"
->->לכתחילה ובדיעבד	ברכות מד: ציון א ברכת בורא נפשות
מינות, בש"ץ האומר "איני יורד לפני התיבה מפני שבגדי צבועין או מפני שברגלי סנדל" אינו יכול לשמש כש"ץ - האם זה רק באותה תפילה או לעולם, והדין כשהוא נותן אמתלא לדבריו	מגילה כד: ציון י חשש מינות בשליח ציבור
מינות, בשחיטה האיסור לאכול משחיטת מי ששחט לתוך גומא	מגילה כד: ציון י חשש מינות בשליח ציבור
מיני מזונות	(ראה גם: מעשה קדרה; פרפרת)
מיני מזונות
->דבר שברכתו "בורא מיני מזונות" ובירך עליו "שהכל" או "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" - האם יצא	ברכות מ: ציון א הברכות שפוטרות בדיעבד את הפת והיין
מיץ
->הברכה על מיץ פירות כגון רימונים, תאנים, תפוחים או תמרים, או על מיץ ירקות	ברכות לח. ציון ד כיצד מברכים על המיץ שנסחט מהפירות
->->במיץ שזב מהם או שנסחט ונכתש מהם	ברכות לח. ציון ד כיצד מברכים על המיץ שנסחט מהפירות
מיצר, אילן עליו	(ראה: אילן)
מיתה, שמא ימות האם חוששים למיתה, לענין בעל ששלח גט ולענין מלווה שמינה שליח לקבל את החוב מהלווה	ב"ק קד. ציון ב פסקה ג גזלן שהחזיר לשליח שעשה הנגזל בעדים
מיתת בית דין, בשתי מיתות העובר עבירה שעונשה מיתה קלה ואחר כך עבר עבירה שעונשה מיתה חמורה - האם נידון בחמורה או בקלה	ב"ק עה: ציון ב עדות שאי אפשר להזימה בגלל הודאת הנידון
מיתת בית דין
->האם על הציבור לשלם את ההוצאות לנסיונות להצלתו בדרכו למיתה	סנהדרין מג. ציון ג חובת הציבור לטפל בהוצאות ההריגה
->מי שנתחייב בשתי מיתות ב"ד
->->באיזו מיתה נידון	סנהדרין פא. ציון ב מי שנתחייב בשתי מיתות בי"ד
->->->אם עבר עבירה שנתחייב עליה שתי מיתות	סנהדרין פא. ציון ג עבר עבירה שנתחייב עליה שתי מיתות
->->מה סדר הדין	סנהדרין פא. ציון ב מי שנתחייב בשתי מיתות בי"ד
->איסור הלנת הרוגי בית דין ומצות קבורתם	סנהדרין מו. ציון ה איסור הלנת המת ומצות הקבורה
->אם א"א להורגו כדינו - האם מותר להרגו במיתה אחרת	סנהדרין מה: ציון ה עדי נפשות שנקטעה ידם; סנהדרין מה: ציון ח מחוייב מיתת בית דין שברח
->כמה יש להרחיק מב"ד את מקום ההריגה, אם ב"ד יושב בעיר גדולה, קטנה או מחוץ לעיר	סנהדרין מב: ציון ב מקום הריגת חייבי מיתות בית דין
->תליית המומת על עץ	סנהדרין קיג. ציון ד אילנות של עיר הנידחת
->קבורת רשע אצל צדיק בהרוגי ב"ד	סנהדרין מז. ציון א אין קוברין רשע אצל צדיק
->היוצא ליהרג
->->האם יכול ללמד זכות על עצמו	סנהדרין מב: ציון ב לימוד זכות על היוצא לסקילה
->->->האם מחזירים אותו לב"ד ללא בירור דבריו	סנהדרין מב: ציון ב לימוד זכות על היוצא לסקילה
->->האם כל אדם יכול ללמד עליו זכות	סנהדרין מב: ציון ב לימוד זכות על היוצא לסקילה
->->->האם מחזירים אותו אז לב"ד או שרק מעכבים את התקדמותו	סנהדרין מב: ציון ב לימוד זכות על היוצא לסקילה
מכבה במסתפק מהשמן שבנר בשבת - משום שממהר את הכיבוי או משום שברגע ההסתפקות מחסר מהאור, חיוב חטאת ואיסור לכתחלה, נטילת חתיכת חלב שרחוקה מהפתילה, והדין ביו"ט	ביצה כב. ציון ב המסתפק מן השמן שבנר בשבת
מכבה במסתפק מהשמן שבנר, בשבת וביו"ט	ביצה ל: ציון ד איסור הנאה בשבת מן השמן שדלק
מכבה גרם כיבוי בשבת במניח נאדות מים ליד האש או במסתפק מהשמן שבנר	ביצה כב. ציון ב המסתפק מן השמן שבנר בשבת
מכה אביו
->על איזו חבורה חייב מיתה	סנהדרין פה: ציון ג מכה אביו ואמו
->->אם לא הוציא דם	סנהדרין פה: ציון ג מכה אביו ואמו
->באב רשע
->->בהכאה סתם או בשליחות בית דין	סנהדרין פה. אחרי ציון א המכה ומקלל רשע
->->מי נקרא רשע לענין זה	סנהדרין פה. אחרי ציון א המכה ומקלל רשע
->אם הבן שליח ב"ד	סנהדרין פה. ציון א המכה והמקלל את היוצא ליהרג שעשה תשובה; סנהדרין פה: ציון א הבן כשליח בי"ד להכות את אביו
->->אם אין אחר לשלוח	סנהדרין פה: ציון א הבן כשליח בי"ד להכות את אביו
->->אם האב מסית או מדיח	סנהדרין פה: ציון ב הבן כשליח כנגד האב המסית והמדיח
->בן המרפא את אביו ע"י חבלה	סנהדרין פד: ציון י החובל באביו ובאמו לרפואה
מכה בפטיש בחיסום קדירה או רעפים, חדשים או ישנים	ביצה לג. ציון ו ליבון רעפים ואבנים ביום טוב
מכה בפטיש בתוקע בבנין בכלים	ביצה יא: ציון ב סילוק תריסי חנויות
מכה בפטיש בתקיעת מנורה של חוליות, ובכל עושה כלי או גומרו	ביצה כב. ציון א הרכבת מנורה של חוליות בשבת וביום טוב
מכה מהלכת מתי מתריעים או מתענים על מכה מהלכת כגון חיה רעה בעיר או שידפון או ירקון, האם סביבות העיר מתענים או מתריעים עם העיר, מהי התרעה, מה נחשב "סביבות העיר"	תענית יט. ציון ד מכה מהלכת
מכה
->גדר איסור לחישה ורקיקה על מכה	סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
->->לחישה בלי רקיקה	סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
->->כשיש סכנת נפשות	סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
מכירה האם יש תוקף לדברים שבלב במכר	קדושין מט: ציון ט דברים שבלב אינם דברים
מכירה האם מותר למכור חטים או קטנית מעורבים בצרורות	ביצה לח: ציון ב הבורר צרורות מגרנו של חברו
מכירה המחזר אחר דבר לקנותו, ובא אחר וקנאו	קדושין נט. ציון ג עני המהפך בחררה
מכירה הקונה קרקע גזולה, האם הכסף חוזר לקונה או נחשב מתנה	קדושין מו: ציון א כסף שניתן לשם קידושין שאינם חלים
מכירה כשמתחייב על ידי משכון	קדושין ח. ציון י התחייבות עם משכון
מכירה מקנה מעכשו ולאחר שלושים יום	קדושין נט: ציון ז המקדש מעכשו ולאחר שלושים יום
מכירה מקנה מעכשו ולאחר שלושים יום	קדושין נט: ציון ח גט מהיום ולאחר מיתה
מכירה שני אנשים שכל אחד טוען שקנה חפץ פלוני, נאמנות המוכר לומר "לזה מכרתי ולזה לא מכרתי"	קדושין עג: ציון ז נאמנות בעל המקח
מכירה, בהקפה מכר בהמה בהקפה בלא מעות - האם קנה אותה הקונה מדאורייתא או שקונה רק מדרבנן על ידי משיכה	ב"ק עח: ציון ל גנב והקיף
מכירה, בחירת הקונה שנים שבאו לקנות ואחד מהם תלמיד חכם או שכנו או קרובו - למי צריך למכור, אם האחר הוא בר מצרא או לא, והדין אם באו שני ת"ח לקנות, או שכן בעיר ושכן בשדה, והדין בשכן שאינו רגיל עמו או בחברו שאינו שכנו, בקרוב הראוי ליורשו (הקרוב ביותר) או שאינו ראוי ליורשו או באחיו או בבנו או בחתנו	ב"מ קח: ציון נ קדימה במכירה לתלמיד חכם, שכן וקרוב
מכירה, בחירת הקונה שנים שבאו לקנות קרקע ואחד מהם רוצה לבנות עליה והאחר רוצה לזורעה - למי יש למכור	ב"מ קח: ציון ת פסקה א מטרת הקנין כגורם בדין מצרנות
מכירה, המחיר המוכר בלשון סתמית שלא משתמע ממנו מה המחיר במקום שיש מנהגים שונים למחיר החפץ - כמה צריך לשלם	ב"מ פז. ציון ג קביעת שכר כשלא קבעוהו מראש
מכירה, לזמן האם מכירה לזמן קצוב היא מכירה והלוקח יכול לעשות בה כרצונו	ב"ק סח. ציון א תשלומי ארבעה וחמשה כשמוכר לזמן
מכירה, למלאכה מכירת בהמה למלאכה - האם זה נחשב קנין פירות או קנין הגוף	ב"ק סח. ציון א תשלומי ארבעה וחמשה כשמוכר לזמן
מכירה
->בגונב שור ושה ומוכרו	סנהדרין פה: ציון ז גניבת נפש
->בגונב נפש ומוכרו	סנהדרין פה: ציון ז גניבת נפש
->שנעשית בכפיית המוכר - האם יש לה תוקף	סנהדרין כה: ציון י החמסן - האיסור והפסול
מכס	(ראה: מוכס)
מכר לזמן הקונה חפץ לזמן קצוב - האם הוא חייב בפשיעה, השוואה לדין אשה ששאלה חפץ ואחר כך נשאת והשתמש בעלה בחפץ השאול	ב"מ צו: ציון ב אשה ששאלה ואחר כך נשאת
מכר מי שמכר שדה ושכח למי מכר ובא אחד ואמר שהוא הקונה, והדין אם שכח איזו שדה מכר ובא אחד ואמר שקנה את הגדולה	ב"מ לז. ציון א פסקה ה המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
מכר שנים אוחזים בחפץ וכל אחד טוען שקנאו - האם המוכר נאמן לומר למי מכר, כשהחפץ עדיין בידו או כשהוא בידם, כשהם עדיין לפניו או אחרי שהלכו, נאמנות כעד אחד או כבעל המקח	ב"מ ב: ציון א פסקה א כחו של עד המסייע לפטור משבועה
מכר, אחריות המוכר קרקע והתנה עם הקונה שאם תיטרף ממנו יפצה אותו בקרקע עידית והיתה לו עידי עידית ולבסוף נטרפה הקרקע שמכר אבל נשטפה העידי עידית או הפכה לזיבורית - האם יכול לתת לקונה בינונית, אם התנה בפירוש שלא ישלם מעידי עידית או לא, ואם נשטפה גם העידית האם יכול לתת זיבורית	ב"מ סו: אחרי ציון ג המתנה לתת עידית ויש לו עידי עידית
מכר, אחריות מכר בית ונפל - האם חייב הקונה לשלם את מחירו	ב"מ קג. ציון י שכר בית ונפל
מכר, אסמכתא מלוה שאמר ללווה "אם אינך משלם תוך שלוש שנים - שדך תהיה קנויה לי" - האם קנה או שזו אסמכתא, אם אמר "מעכשו" או לא אמר	ב"מ סה: ציון ז פסקה ג מכירה למלוה של בית או שדה הממושכנים לו
מכר, באיסור מכר שיש בו איסור כגון ריבית (הפוסק על פירות לפני שיצא השער) או שבועה (נשבע שלא ימכור) או איסור שבת - האם המקח קיים, אם המכירה אסורה מצד עצמה או רק בגלל הזמן	ב"מ סה. ציון ב פסקה ד החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
מכר, בדברים מוכר או קונה בדיבור וחזר בו - האם נחשב מחוסר אמנה, אם השתנה השער או לא השתנה	ב"מ מט. ציון ב דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה
מכר, בהתחייבות בעל קרקע שהתחייב לראובן "אם ארצה למכור את הקרקע אמכרנה לך במאה" ומכרה לשמעון ביותר - האם שמעון קנה, והדין אם התנו שיצטרך למכור לראובן גם אם קונה אחר מוכן לשלם יותר	ב"מ סה: ציון ז פסקה א מכירה למלוה של בית או שדה הממושכנים לו
מכר, בזול האם מותר למכור במחיר הנמוך מהמחיר בשוק, והדין אם הוא מוכר במחיר זה בהקפה על מנת לקבל מחיר גבוה יותר בשעת הפרעון, והדין בסחורה שאפשר להשהותה בלי שתתקלקל	ב"מ ס. ציון ל מכירה בפחות משער השוק
מכר, בזקיפת מלוה האם אפשר לקנות קרקע על ידי זקיפת חוב, אם משלם חלק מהמחיר בכסף, או לא	ב"מ עז: ציון ב לוקח ששילם מקצת והמוכר דורש שישלים הכל
מכר, במילווה האם מילווה קונה במכר לענין "מי שפרע", האם הנאת מחילת מילווה קונה במכר	ב"מ סג. ציון א המרת הלואה בפירות
מכר, בעץ זית המוכר עצי זית כדי שהקונה יקצצם וישתמש בעצים להסקה והשהה אותם הלוקח בקרקעו של המוכר - למי שייכים הזיתים והשמן היוצא מהזיתים	ב"מ ק: ציון ו המוכר זיתיו לעצים
מכר, הטעייה האם מותר לתלות קלא אילן בציציות של בגד שעומד למכירה	ב"מ סא: אחרי ציון ו התולה קלא אילן בבגדו
מכר, הטעייה המוכר בהמה או עבד ומקרצף אותם או משקה אותם מי סובין כדי שייראו שמנים	ב"מ ס. ציון ס אין מפרכסין בשביל להקל את המכירה
מכר, הטעייה המוכר גריסים - האם מותר לברור מהם את הפסולת כדי שייראו יפים, המוכר פולים - האם מותר לו לקלפם מטרה זו, והדין אם הוא עושה זאת רק לסחורה העליונה	ב"מ ס. ציון מ בוררים את הגריסים שייראו יפים ויקפצו לקנותם
מכר, הטעייה המוכר יין - האם מותר לו לערב בו מים, אם נהגו לערב או לא נהגו, בין הגיתות או לאחר הגיתות, והדין אם הטעם מורגש	ב"מ ס. ציון ג אונאה בעירוב יינות
מכר, הטעייה המוכר יין - האם מותר לו לערב קשה ורך, בין הגיתות או לאחר הגיתות, והדין בזמן שהוחזקו לערב או שהקונה רגיל לטעום את היין לפני הקנייה	ב"מ ס. ציון ג אונאה בעירוב יינות
מכר, הטעייה המוכר פירות - האם מותר לו לערב פירות משתי שדות, אם הם באותו טיב או לא, אם אמר לקונה מאיזו שדה הוא מוכר או לא אמר, האם מותר לערב פירות חדשים וישנים, אם אמר לו שיתן לו חדשים או שיתן לו ישנים, המוכר יין - האם מותר לו לערב קשה ורך, אם אמר לו שיתן לו קשה או שיתן לו רך	ב"מ נט: ציון ה אונאה בעירוב פירות
מכר, הכסף מוכר שקיבל כסף עבור המימכר לפני שנגמר המכר - האם המוכר אחראי על הכסף כשומר חינם או כשומר שכר או כשואל או כלווה, אם קיבל את הכסף סתם או בתור פקדון, אם כבר השתמש בכסף או לא השתמש, האם מותר לו להשתמש בכסף, והדין אם כבר חזר בו המוכר מהמכר (וקיבל "מי שפרע" או לא קיבל) וביקש מהקונה ליטול את כספו, או שהקונה חזר בו והמוכר ביקש מהקונה ליטול את כספו או דורש שיעמוד בדיבורו	ב"מ מט. ציון ז אחריות המוכר על המעות שקיבל לקנין
מכר, התשלום האם המוכר יכול לדרוש מהקונה לשלם לו אם אינו במקום המכירה	ב"ק קיח. ציון ד היכן אפשר לתבוע מילוה, אבידה, פקדון וגזילה
מכר, התשלום האם הקונה יכול לשלם בשווה כסף תמורת הדבר שקנה או חייב לשלם כסף, אם התנו שישלם כסף או לא התנו, והאם יכול להחזיר את מה שקנה כתשלום	ב"מ מה: ציון ב התחייבות הלוקח לשלם וצורת התשלום
מכר, התשלום האם קונה יכול לשלם על הסחורה במטבע שהמלכות פסלה	ב"ק צז: ציון א פסקה א המלוה על המטבע ונפסלה
מכר, התשלום מוכר שהתנה עם הקונה שישלם לו בסחורה מסוימת - האם התנאי מחייב	ב"מ מה: ציון ב פסקה ב התחייבות הלוקח לשלם וצורת התשלום
מכר, חזרה המוכר שדה השווה הרבה יותר מהכסף שהוא צריך והקונה שילם רק מקצת המעות - האם הוא יכול לחזור בו מהמכירה, והדין אם מכר את השדה מפני שלא רצה לטרוח יותר ולמכור שדה קטן עבור הכסף שצריך	ב"מ עח. ציון א גדרים בזכות המוכר לחזור כשדורש את כל הכסף
מכר, חזרה מי שמכר שדה בהרבה יותר משוויו והקונה שילם רק מקצת המעות - האם המוכר או הקונה יכול לחזור בו מהמכירה, והדין אם תפס המוכר ממה שמכר כנגד המעות שנשארו	ב"מ עח. ציון א גדרים בזכות המוכר לחזור כשדורש את כל הכסף
מכר, חזרה ממנו המוכר שדה ועוד לא קיבל את כל דמיה - האם יכול לחזור בו, אם מכר אותה מפני רעתה או מפני שהוא עובר לעיר אחרת	ב"מ קח: ציון ט פסקה ג דין מצרנות במוכר לצורך גדול
מכר, חזרה קונה קרקע או מטלטלין ששילם מקצת מהמעות - האם הקונה או המוכר יכולים לחזור מהמכירה, והדין אם עשו קנין נוסף מלבד מתן מעות או שקבעו מתחילה מועד לתשלום