Halacha Brura and Birur Halacha
Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה


מפתח נושאים לבירור הלכה
אות נ

הוראות שימוש: הערכים מסודרים בסדר אלף-בית, ומחולקים לערכי משנה.

הערכים הראשיים צבועים בצבע אדום, וערכי המשנה צבועים בצבע כחול.
אחרי כל ערך בא מראה המקום: המסכת, הדף, הציון (בצבע סגול), וכותרת העבודה בבירור הלכה (בצבע שחור) .

הערכים מכמה מסכתות מסודרים עם תת-ערכים ותת-תת-ערכים.
לפני תת-ערך בא הסימון ->, ולפני תת-תת-ערך בא הסימון ->->, ולפני תת-תת-תת-ערך בא הסימון ->->->.

לחיפוש נושא יש לגלול למטה ולמעלה במסמך בעזרת מקשי Page up, Page down, או בעזרת תיבת הגלילה, עד הערך הראשי המבוקש.
בין הערכים הראשיים, יש לחפש את ערך המשנה המבוקש.



נאמנות (ראה: אשה, נאמנות; מסיח לפי תומו; עגונה, התרתה; קטן, נאמנות)
נאמנות אב האם האב נאמן על גיל בנו לענין יבום וחליצה קדושין סג: ציון ח נאמנות האב להעיד על גיל בניו
נאמנות אב האם האב נאמן על גיל בנו לענין נדרים, ערכין, חרמים, הקדש ועונשים קדושין סג: ציון ח נאמנות האב להעיד על גיל בניו
נאמנות אב האם נאמן האב לומר שבנו בכור קדושין סג: ציון ח נאמנות האב להעיד על גיל בניו
נאמנות אב האם נאמן האב לומר שבנו ממזר קדושין סג: ציון ח נאמנות האב להעיד על גיל בניו
נאמנות אב היוצא עם אשתו למדינת הים, צריך להביא ראיה על כשרות הבנים שנולדו לו שם קדושין עט: ציון ג הבא ממדינת הים צריך להביא ראיה
נאמנות אב ואם נאמנות אב ואם להכיר בבן הבכור בין הבנים קדושין עד. ציון ג נאמנות אב ואם על הבכור
נאמנות אב ואם תינוק שנמצא מושלך (אסופי), ובאו איש ואשה וטענו שהוא בנם קדושין עג: ציון א גדרי הנאמנות של אב ואם על אסופי
נאמנות אב מתי נאמן אדם לומר "זה בני בכור הוא", "בן גרושה הוא", "ממזר הוא" קדושין עח: ציון ד נאמנות האב לפסול את בנו
נאמנות אב נאמנות אב על קידושי בתו הקטנה וגרושיה קדושין סד. ציון א נאמנות האב על קידושי בתו וגרושיה
נאמנות אב נאמנות אדם לומר "זה בני" או "יש לי בנים" קדושין סד. ציון ה נאמנות הבעל ליבום - לאסור ולהתיר
נאמנות אב נאמנות האב שאמר על בתו שהיא מקודשת קדושין סג: ציון ו נאמנות האב על בתו והאשה על עצמה
נאמנות אשה נאמנות אשה שאמרה "אשת איש הייתי ונתגרשתי" קדושין סד. ציון א נאמנות האב על קידושי בתו וגרושיה
נאמנות אשה נאמנות אשה שאמרה על עצמה "מקודשת אני" קדושין סג: ציון ו נאמנות האב על בתו והאשה על עצמה
נאמנות אשה נאמנות האשה שאמרה על עצמה שהיא מקודשת, ואחרי זמן קידשה את עצמה לאחר קדושין סד. ציון א נאמנות האב על קידושי בתו וגרושיה
נאמנות באיסורין האומר שבהמה זו היא טריפה, ועדים הכחישוהו קדושין סה. ציון ט אדם אוסר את עצמו בטענת קידושין
נאמנות באיסורין שבויה שאמרה על עצמה שנטמאה, ועדים אומרים שלא נטמאה קדושין סה. ציון ט אדם אוסר את עצמו בטענת קידושין
נאמנות בעל נאמנות הבעל להתיר את אשתו לאחרים או להצריכה יבום לאחר מותו קדושין סד. ציון ה נאמנות הבעל ליבום - לאסור ולהתיר
נאמנות גוי האם גוי מסיח לפי תומו נאמן לענין איסור "אותו ואת בנו" קדושין סו. ציון ג נאמנות עד אחד על אשת איש שזינתה
נאמנות דיין נאמנות דיין לומר "לזה זיכיתי ולזה חייבתי" קדושין עד. ציון א נאמנות דיין על פסק הדין
נאמנות לענין יבום מאמינים לקרוב או לאשה באשר לזהותם של אשת המת ואחי המת קדושין סג: ציון ח נאמנות האב להעיד על גיל בניו
נאמנות מיילדת נאמנות של המיילדת לומר על ילד שהוא כהן, לוי, נתין או ממזר, או לומר על תאומים שנולדו מי מהם הוא הבכור קדושין עג: ציון ג גדרי הנאמנות של המילדת
נאמנות ניזק אדם שבעט בארגז של חבירו והשליכו לנהר ובעל הארגז טוען שהיו בתוכו מרגליות - האם בעל הארגז נאמן בשבועה (על דבר שדרכו להיות בארגז או שאין דרכו) מטעם תקנת חכמים ב"ק סא: ציון ד טמון באש
נאמנות ניזק אדם שבעט בארגז של חבירו והשליכו לנהר ובעל הארגז טוען שהיו בתוכו מרגליות (וכדומה בכל ספק כמה היה הנזק) - האם בעל הארגז נאמן בשבועה (על דבר שדרכו להניח בארגז או שאין דרכו או שספק האם דרכו) מטעם תקנת חכמים ב"ק סב. ציון ח המזיק ולא ידוע מה הזיק
נאמנות ניזק השורף שטר של חברו - האם הניזק נאמן בשבועה לומר כמה היה כתוב בו מטעם תקנת חכמים כמו במסור ב"ק צח: ציון א התשלום על שריפת השטר כשמאמינו
נאמנות ניזק, באש הדליק אש ונשרפו דברים של חבירו - האם הניזק נאמן בשבועה לומר כמה נזק נגרם לו וליטול, בדברים גלויים ובדברים טמונים, אם הדליק בתוך שלו (והאש התפשטה) או בתוך של חברו, ואם המזיק טוען ברי שנשרף פחות - האם הוא יכול להיפטר בשבועה ב"ק סב. ציון ה תקנת נגזל באשו
נאמנות ניזק, במסור היו עדים שאדם מסר ממון חבירו ולא ידוע כמה מסר - האם הנמסר נאמן בשבועה לומר כמה נמסר וליטול, אם המוסר טוען ברי שמסר פחות או שאינו יודע ב"ק סב. ציון ז תקנת נגזל במוסר
נאמנות עד אחד נאמנות עד אחד על אשת איש שזינתה, וחיוב הבעל לגרשה על פי דבריו קדושין סו. ציון ג נאמנות עד אחד על אשת איש שזינתה
נאמנות שטר חוב שלא נכתב בו שהלווה יאמין למלוה אם יטען שלא פרע - האם בכל זאת נחשב כאילו נכתב כי רגילים לכתוב זאת ב"מ קד. ציון ז פסקה א אריס שהוביר את הקרקע
נאמנות
->של אשה
->->באיסור נידה פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->בספירת ימי נידה פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->על מעשה של אחרים באיסורין פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->בבדיקת חמץ ובביטול חמץ פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->בהפרשת חלה ותרומות ומעשרות פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->באיסורים דרבנן ודאורייתא פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->של קטן
->->באיסורים דרבנן ודאורייתא פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
->->בבדיקת חמץ פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
נאמנות
->האם לווה נאמן לפסול לעדות את מי שהילווה לו בריבית סנהדרין כה. ציון ב נאמנות הלוה לפסול את המלוה בריבית
->האם נגזל נאמן לפסול לעדות את הגזלן סנהדרין כה. ציון ב נאמנות הלוה לפסול את המלוה בריבית
נביא האם פוסקים הלכה על פי נביא, אם אמר דבר נגד ההלכה או הכריע בדבר הנתון בספק ב"מ נט: ציון א האם שומעים לבת קול
נביא
->שמסית או מדיח לעבודה זרה סנהדרין סז. ציון א מסית מדיח ונביא
->שכובש את נבואתו סנהדרין פט. ציון ח כובש את נבואתו
->גדרי המצוה לשמוע בקולו סנהדרין פט. ציון ט גדרי המצוה לשמוע בקול הנביא
->עונש העובר על דבריו סנהדרין פט. ציון ט גדרי המצוה לשמוע בקול הנביא
נביאים, קריאה בהם (ראה: הפטרה)
נבילה (ראה גם: ביצה של נבילה)
נבילה האוכל עצמות או גידים שלה, האם לוקה, והאם אסורים באכילה מהתורה או מדרבנן ביצה ז. ציון ב האוכל מנבלת עוף טהור
נבילה המחה חלב של נבילה בחמה או באש, האם מטמא ביצה ז. ציון ב האוכל מנבלת עוף טהור
נבילה, בשבת התנבלה בשבת, האם אסורה משום מוקצה, אם היתה בריאה בערב שבת או חולה או מסוכנת, אם יש לו כלבים שיאכלו אותה או אין לו ביצה ב. ציון ה חיתוך דלועים ונבלה בשבת
נבילה, בשבת התנבלה בשבת, האם אסורה משום מוקצה, אם היתה בריאה בערב שבת ביצה ב: ציון א אין מבקעין קורות ביום טוב
נבילה
->האוכל בריה חיה - האם חייב גם משום נבילה מכות טז: ציון ט ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי
->האם איסור חל על איסור באיסור נבילה מכות טז: ציון ט ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי
->מדוע אינה נחשבת בריה מכות יז. ציון ג הגדרת בריה
נבילה
->טומאתה
->->בשור הנסקל ובהמת עיר הנידחת שנשחטו סנהדרין קיב. ציון כ בהמת עיר הנידחת שנשחטה
->->בבהמה טמאה שנשחטה ועדיין מפרכסת סנהדרין סג. ציון ד איסור אכילת בשר המפרכסת
->פסול האוכלה לעדות
->->במומר אוכל נבלות לתיאבון סנהדרין כו: ציון ז כשרותו לעדות של החשוד על העריות; סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס
->->במומר אוכל נבלות להכעיס סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס
נברכת הכובסים (חפירה לכיבוס)
->עשייתה בחול המועד מו"ק ח: ציון ד נברכת חפירה שעושים במועד
נגינה במקדש
->האם פסולי קהל או עבדים כשרים לנגן סוכה נא. ציון א מי כשר לנגן במקדש בכלי נגינה
נגינה וליוויה בשבת ניגון והכאה בצלצל, מחיאת כפיים, סיפוק על הירך, ריקוד, הכאת אצבע על הקרקע או על הלוח או על אצבע אחרת, קשקוש אגוז לתינוק, כשזה לשיר או כדי שאדם לא יירדם, השמעת קול, שירה בכלי במקדש בשבת, ריקוד בשמחת תורה, סיפוק כלאחר יד ביצה לו: ציון ח אין שטין ואין מספקין בשבת ויום טוב
נגיעה בדבר האסור בטלטול בשבת וביו"ט, בלי לנענעו, לצורך המוקצה או לצורך אחר, בדבר עגול או שאינו עגול ביצה ב. ציון א פסקה ה איסור ביצה שנולדה ביום טוב
נגישה איזה מלוה עובר בלאו "לא תהיה לו כנושה" - בריבית או בלי ריבית, בשעת ההלוואה בריבית או בשעת התביעה ב"מ עה: ציון ג פסקה ב האיסורים שנאמרו בריבית
נגישה האם מותר למלוה לומר שלום ללווה או שאסור כי זה מתפרש כרצון להזכיר לו את החוב, אם היה רגיל בכך או לא ב"מ עה: ציון ה פסקה א הקדמת שלום כריבית דברים
נגישה האם מותר למלוה לתבוע את הלווה או להכניסו למאסר או לעבור בפניו כשהוא יודע שאין לו במה לשלם, מדאורייתא או מדרבנן, והדין אם המלוה אינו יודע האם יש ללווה לשלם, והאם מותר להשביעו שאין לו במה לשלם ב"מ עה: ציון ז אסור למלוה לעבור לפני הלווה
נגישה, בגר האיסור ללחוץ גר - האם פירושו להיות לו כנושה ב"מ נט: ציון ב אונאת גר
נגע (ראה: מצורע)
נגעים (ראה: צרעת)
נגעים (ראה: צרעת)
נדבה (ראה: קרבן נדבה; תפילת נדבה)
נדה חיוב מלקות לאיש ולאשה כשהוחזקה נידה בשכנותיה - מתי? קדושין פ. ציון ב מלקין והורגין על פי החזקה
נדה
->הבא על אשתו או יבמתו כשהיא נידה בלי ששאל אותה האם היא נידה - האם חייב חטאת פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->מתי מברכת על טבילתה פסחים ז: ציון ג מצוות שברכתן אחר קיומן
->נאמנות אישה באיסור נידה ובספירת ימי נידה פסחים ד: ציון ג נאמנות של אשה וקטנים באיסורים
נדה
->הבא על מספר נידות בהעלם אחד - האם הוא חייב על כל אחת סנהדרין נד: ציון ד גופים מחולקים במשכבי זכר ובהמה
->מישוש הדופק שלה לשם רפואה סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
נדוניה, שינוייה מי שאסף כסף לנדוניית בתו - האם יכול לשלם בו לנושיו ב"מ עח. אחרי ציון ז המעביר על דעת בעל הבית
נדר אם כבר נהנה מהחפץ שהיה עליו קונם - האם הותר הקונם כמו במעילה, אם נדר מחפץ אחד או נדר מכל נכסי פלוני ביצה לט. ציון ד דין מודר הנאה בגחלת ובשלהבת
נדר האומר "הריני עליך חרם" או "הרי אתה אסור בהנאתי" או "מודרני ממך" - האם אסור ליהנות ממנו מטעם נדר, האם זה בגדר נדר או התפסה, האם יכול לאסור נכסיו על אחרים בלי התפסה ביצה לט. ציון י דין האומר "הריני עליך חרם"
נדר האוסר נכסיו על חברו בנדר וחברו עבר ונהנה - האם המדיר לוקה או המודר, האם יש איסור דאורייתא או דרבנן על המודר ביצה לט. ציון י דין האומר "הריני עליך חרם"
נדר האם מודר הנאה מותר ליהנות מגחלת ושלהבת של המדיר - להדליק מנר שלו, לברך עליו ברכת מאורי האש, במודר ע"י נדר או ע"י שבועה, אם הדירו מנכסיו או הדירו בפירוש משלהבת שלו, אם המודר שרף עצים של המדיר ונעשו גחלת או אפר - האם מותר לו ליהנות מהם ביצה לט. ציון ד דין מודר הנאה בגחלת ובשלהבת
נדר המודר הנאה מנכסי חברו - האם מותר לו ליהנות מהר הבית, הלשכות, העזרות, באר שבאמצע הדרך, רחבה שבעיר, מרחץ, בית כנסת, תיבה שבבית הכנסת, ספרים שבבית הכנסת, חצר של שניהם שאין בה דין חלוקה או שיש בה דין חלוקה ביצה לט: ציון א דין האומר "הריני עליך חרם ואתה עלי"
נדר המודר הנאה מנכסי חברו - האם מותר לו ליהנות מחצר של שניהם שאין בה דין חלוקה או שיש בה דין חלוקה, והדין במטלטלין של שותפים ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
נדר חצר של שותפים שאחד מהם הדיר אדם מן השוק הנאה מנכסיו - האם מותר לו להיכנס לחצר, אם יש בה כדי חלוקה או אין בה, לצורך אחד השותפים או שהוא צריך אחד מהם או שלא לצורך כזה ביצה לט: ציון ב שותפים שנדרו הנאה זה מזה
נדר מבשר הנודר מבשר - האם הוא אסור בדגים, השוואה לדין אכילת דגים בסעודה המפסקת ערב תשעה באב תענית ל. ציון ג האכילה בסעודה המפסקת
נדר
->הנודר מן האור - האם אסור גם באור הכוכבים פסחים ב. אחרי ציון א "אור כוכבים" בדין נודר מן האור
->מתי לשון המקרא קובעת נגד לשון בני אדם פסחים ב. אחרי ציון א "אור כוכבים" בדין נודר מן האור
->צריך שיהיו פיו ולבו שוים פסחים סג. ציון א עד שיהיו פיו ולבו שוין
נדר, "עד הגשמים" הנודר "עד הגשמים" - מה משמעותו, השוואה לזמן תחילת התעניות על הגשמים תענית י. ציון ד מאימתי מתחילים היחידים להתענות על הגשמים
נדר, "עד הגשמים" הנודר "עד הגשמים" - עד מתי הוא אסור ב"ק פא: ציון ג מהלכים בשבילים שבשדות
נדר, בל תאחר הנודר נדר ביטוי כמו לתת לפלוני מנה - האם עובר על "בל תאחר" אם לא קיימו מיד, והדין במי שנדר לקיים מצוה (כגון לעלות לארץ ישראל) ונמנע מלקיים אותה ב"ק פ. ציון ה נדר לקנות בית ולשאת אשה
נדר, במוכס האם מותר לנדור בשקר למוכס שפירות אלו הם של תרומה, במוכס שחל עליו דינא דמלכותא דינא או במוכס שהוא גזלן ב"ק קיג. ציון ע דינא דמלכותא דינא במוכס
נדר, בשבת הפרת נדר של אשה בשבת, לצורך שבת או לצורך אחר ביצה כו. ציון א אין רואים מומים ביום טוב
נדר, בשנה מעוברת האוסר על עצמו דבר לשנה והתעברה - האם גם חודש העיבור אסור ב"מ קב. ציון כ המשכיר בית לשנה ונתעברה השנה
נדר, הערכתו הנודר כדי לתקן את מעשיו ובדרך קדושה - האם זה דבר חיובי, השוואה ליושב בתענית תענית יא: ציון א היושב בתענית - קדוש או חוטא
נדר, הפרה האם שליח של הבעל יכול להפר את נדרי האשה ב"מ צו. ציון כ המשאיל פרתו ונשאל שלוחו
נדר, השהיית קיומו הנודר ליקח בית בארץ ישראל או לישא אשה אין מחייבין אותו ליקח או לישא מיד עד שימצא הראויה לו - האם בגלל תקנת חכמים או משום שלכך התכוון כשנדר ב"ק פ. ציון ה נדר לקנות בית ולשאת אשה
נדר, כוונת הנודר האם בנדרים ושבועות מתיחסים לנוסח הנדר בלבד או גם לכוונת הנודר ב"ק פ. ציון ה נדר לקנות בית ולשאת אשה
נדר, לבטל מצוה האם נדר יכול לעקור את המצוה, והדין אם כולל עמו דבר רשות כגון המקבל תעניות בימים שכוללים ימי חול וגם ימים טובים תענית י. ציון ז הפסקת תענית בימים טובים
נדר, על מעשה המקבל על עצמו לעשות דבר של רשות - האם מועיל לשון נדר או רק לשון שבועה ב"ק פ. ציון ה נדר לקנות בית ולשאת אשה
נדר
->המודר הנאה מלולבו או מלולבו של חברו - האם הוא יוצא בו ביום ראשון סוכה לד: ציון ז אתרוג של ערלה
->משאיל שאסר בנדר על השואל ליהנות מהחפץ סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
->שותפים שנדרו הנאה זה מזה - האם מותר לאחד להיכנס לחצר המשותפת נגד רצון חברו סוכה כז: ציון ב סוכה שאולה, סוכת השותפים וסוכת הפקר
נדר
->הנודר להביא עולה כמו שהקריבו ישראל במדבר - האם צריך להביא כבש או פר או שניהם חגיגה ו: בלי ציון העולות שהקריבו נערי בני ישראל - כבשים או פרים
נדר
->הנודר מן ה"מזון" - מה אסור לו ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
נדר
->הנודר מן הערלים - האם אסור בבני ישמעאל ובבני קטורה סנהדרין נט: ציון א מצות מילה בבני ישמעאל ובבני קטורה
->שהודר על דעת רבים - האם אפשר להתירו כשאין המתירים מסכימים להתירו מטעם אחד סנהדרין לד. ציון ה דיינים שאמרו טעם אחד או טעמים שונים
נדרים ביאור לשון "עד פני" בלשון בני אדם, כגון הנודר "עד פני הפסח" קדושין סד: ציון ז הנודר "עד פני הפסח"
נדרים בעל שקיים והפר בבת אחת קדושין נ: ציון ו כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו
נדרים האם טובת הנאה במתנות כהונה נחשבת לממון בענין האומר "קונם כהנים אלו נהנים לי" קדושין נח. ציון ח טובת הנאה במתנות כהונה
נדרים מתי מצרפים נדר מורכב מהרבה פרטים לנדר אחד קדושין מו. ציון ד צרוף מעות קידושין כשאין בכל אחת מהן שווה פרוטה
נדרים, "דמי עלי" האם צריך עשרה אנשים לשומא של האומר "דמי עלי להקדש", האם השומא נקבעת לפי הכרעת הרוב או שצריך הסכמת כולם מגילה כג: ציון ל שומת קרקעות ואדם בעשרה
נהר איסור לזרוע תוך ארבע אמות שליד הנהר כדי שיהיה מקום למובילי הספינות, היתר לקצוץ אילנות (של אחרים) הנטועים (או ענפים הנוטים) בתוך ארבע אמות או בשיעור מלוא כתף של מובילי ספינות, והדין אם יש עצים של גוים בהמשך שפת הנהר ב"מ קז: ציון ב צידי אמת המים והנהר
נהר
->חבית מלאה מים או יין שנפלה לנהר וטבל שם מכות ד. ציון ג חבית מלאה מים שנפלה לים הגדול
נהר
->על איזה נהר מברכים ברכת הראייה ברכות נד. ציון ב ברכת הנהרות
נובלות
->שברכתן "שהכל" ולא "בורא פרי העץ" - הגדרתם ברכות מ: ציון ח מהן נובלות הפרי שברכתן שהכל
נוגח (ראה: שור הנסקל; שור שהמית)
נוטע, הסתלקותו האם נוטע (מי שתפקידו לנטוע אילנות בשדה של אחר ומקבל חלק בשבח) רשאי להסתלק מעבודתו תוך הזמן שנקבע, אם יש לו סיבה מיוחדת (כגון שרוצה לעלות לא"י) או אין לו, האם הוא מקבל חלק (רבע או שישית) בשבח כשהוא מסתלק ב"מ קט: ציון א נוטע שמסתלק קודם זמנו
נוי סוכה
->איסור ההנאה ממנו
->->אם נפל במשך החג סוכה מו: ציון א מוקצה באתרוג ובסוכה
->->אם עשה תנאי ערב החג להתיר סוכה לז: ציון ב האיסור להריח בהדס של מצוה
->שרחוק מהסכך ארבעה טפחים ויותר - האם הסוכה פסולה סוכה י: אחרי ציון א פריסת בגד על הסוכה; י: ציון ב נויין המופלגין מגג הסוכה
נולד באפר שהוסק ביום טוב, והאם מועילה מחשבה מבעוד יום להתיר נולד ביצה ח. ציון ג אפר שהוסק ביום טוב
נולד בחלב של בהמה שנשחטה ביו"ט ביצה יא. ציון מ איסור מליחת חלבים
נולד בעור של בהמה שהתייבש ביו"ט ביצה יא. ציון ז עור בהמה ביום טוב
נולד בעצים שנשרו מן הדקל ביו"ט ביצה מ. ציון ו דין מוקצה באוכלין
נולד בפירות שנשרו ביצה ב: ציון ז פירות שנשרו בשבת
נולד בשבת וביו"ט, באוד שנשבר, בשמן של בדדים, בשפוד שלא היה מיוחד לצלייה מערב יו"ט ביצה כח: ציון כ טלטול שפוד שצלו בו ביום טוב
נולד האם אסור, בשבת וביו"ט, מה שהיה בעולם לפני שבת או יו"ט ומה שלא היה בעולם ביצה ב: ציון ב פסקאות ב, ד-ה איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
נולד טעם איסור הסקה ביו"ט בשברי כלים שנשברו ביו"ט ביצה לב. ציון א הסקה בכלים ובשברי כלים ביום טוב
נולד נולד של גוי, כגון גוי שחלב את בהמתו, האם מותר ביו"ט ביצה כד: ציון ב גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב
נולד קורה שנשברה ביו"ט ביצה ב: ציון א אין מבקעין קורות ביום טוב
נולד, ביו"ט בדבר ממאכל ובבעל חיים שנולד ביצה ו: ציון א אפרוח שנולד ביום טוב
נוף ועיקר האם הולכים אחרי הנוף או אחרי העיקר ב"מ קיח: ציון מ פסקה א ירק שבין גינה עליונה לבין גינה תחתונה
נוף ועיקר האם הולכים אחרי הנוף או אחרי העיקר ב"מ קיח: ציון נ אילן היוצא מהגזע ומהשרשים
נוצות של עוף שנשחט ביו"ט, האם מותר לטלטלם ביצה יא. ציון ז עור בהמה ביום טוב
נוצרים
->האם הם עובדי עבודה זרה סוכה מה: ציון ג איסור שיתוף
נותן טעם לפגם
->בפסח פסחים ל. ציון ג קדרות חמץ בפסח
נותר
->האם אשה מוזהרת על אכילת נותר של קרבן פסח פסחים פד. ציון ד נותר בפסח
->המשמש לבשר נותר, כגון עצמות - האם טעון שריפה פסחים פג. ציון א שריפת העצמות בקרבן פסח ובשאר קדשים
->התכוון לאכול קרבן פסח ואכל נותר - האם חייב חטאת פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
->מלקות על אכילת נותר מקרבן פסח
->->סיבות הפטור פסחים פד. ציון ד נותר בפסח
->->האם יש מקרים שחייב מלקות פסחים פד. ציון ד נותר בפסח
->שריפת עצמות קדשים מדין נותר פסחים פג. ציון א שריפת העצמות בקרבן פסח ובשאר קדשים
נותר
->אכל נותר בליל פסח וחשב שזה קרבן פסח - האם חייב חטאת סוכה מב. אחרי ציון ד טועה בדבר מצוה
נזיפה
->אופן הטלתה מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->אופן התרתה מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->איך הנזוף צריך להתנהג מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->בגין איזו עבירה היא מוטלת מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->משך זמנה
->->בנזיפת נשיא או נזיפה רגילה של בני ארץ ישראל או של בני בבל מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->->בזמן התנאים או בזמן האמוראים מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->->האם מקצת היום ככולו מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
נזיקין, בהדדיות שנים שהזיקו זה את זה - מי שהזיק יותר ישלם ב"ק יד: ציון א החידוש בדין שום כסף
נזיקין
->ע"י צמצום (כגון הכובש בהמה במים או שהניחה בשמש ולא נתן לה ללכת) סנהדרין עו: ציון ל מצמצם בנזיקין
נזיר האם נזיר נקרא חוטא, השוואה ליושב בתענית תענית יא: ציון א היושב בתענית - קדוש או חוטא
נזיר חפיפת ראשו עם אדמה ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
נזיר
->אם נודע שנטמא טומאת התהום פסחים פא: ציון ג ספק וודאי בטומאת התהום
->->מתי הציץ מרצה עליה פסחים פא: ציון ב מתי נודעה טומאת התהום לבעלים ולכהן
->האם אסור גם ביין של מצוה פסחים קו. ציון ב מצות קידוש בשבת
נזיר
->גילוחו בהשלמת נזירותו
->->לפני הבאת קורבנותיו או אחריהם מו"ק יז: ציון ב גילוח במועד לנזיר, למצורע ולטמא שנטהר
->->האם הגילוח מעכב את הקרבנות מו"ק יז: ציון ב גילוח במועד לנזיר, למצורע ולטמא שנטהר
->שהגיע זמן תגלחתו (בטמא או בטהור) בחוה"מ - האם מותר לו להתגלח אז מו"ק יז: ציון ב גילוח במועד לנזיר, למצורע ולטמא שנטהר
->שעבר על נזירותו - האם צריך להשלים את נזירותו
->->אם עבר במזיד או בשוגג מו"ק כ. ציון ג אימתי הרגל מבטל את השבעה
נזיר, חטאו האם נזיר נקרא חוטא, מן התורה או מדרבנן ב"ק צא: ציון א החובל בעצמו
נזיר, ספק ספק נזירות להקל ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
נזיר, תספורת חפיפת שערו באדמה רגילה או באדמה שמשירה שערות, סירוק שערו, העברת סם שמשיר שער, האם לוקה, האם עובר בעשה, העברה על ראשו בלי כוונת השחתה ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
נזיר
->האם מותר לו להתגלח בהר הבית או בעזרהברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->שנטמא בקבר סתום ברכות יט: ציון ו הטומאה מעל קבר וארון שיש בהם חלל טפח
נזיר
->טמא, שנטמא שוב בליל שמיני - האם הוא חייב קרבנות נוספים על טומאתו השנייה חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
נזיר
->ריבוי מלקויות על שתיית יין
->->שתה בהפסקות של יותר מכדי דיבור והתרו בו מראש מכות כא. ציון ג נזיר שהיה שותה יין
->->שתה בהפסקות של לא יותר מכדי דיבור והתרו בו מראש מכות כא. ציון ג נזיר שהיה שותה יין
->שתה כל היום בלי הפסקה והתרו בו כמה פעמים מכות כא. ציון ג נזיר שהיה שותה יין
נזירות הבאת קרבנות נזירות ממעות מעשר שני, אם קיבל נזירות בלשון "הריני נזיר ע"מ שאגלח ממעות מעשר שני" או "שאגלח וכו'" או "ואגלח וכו'" או "ע"מ שאגלח ממעות מעשר שני הריני נזיר" ביצה כ. ציון א הנודר תודה על מנת לצאת ידי חגיגה
נזירות על תנאי "ע"מ שאשתה יין" (האם זה מתנה על מה שכתוב בתורה) או "ע"מ שאגלח בבית חוניו" ביצה כ. ציון א הנודר תודה על מנת לצאת ידי חגיגה
נזירות, בהתפסה האומר "הריני נזיר" ושמעו אחרים ואמרו "ואני" "ואני" - האם שנים בלבד יכולים להתפיס עצמם בנזירות או אפילו שלשה ב"ק עג: ציון א השיעור של תוך כדי דיבור
נזק (ראה גם: אדם המזיק; אש; בור; שור המזיק)
נזק (ראה גם: גרמי)
נזק (ראה: מזיק)
נזק
->שור מועד שהמית מי שחציו עבד וחציו בן חורין - האם חייב קנס וכופר לרבו או ליורשיו פסחים פז. ציון ג מי שחציו עבד וחציו בן חורין - ודינו באכילת הפסח
->שור שנגח מי שחציו עבד וחציו בן חורין - האם בעל השור חייב בנזק ולמי משלם פסחים פז. ציון ג מי שחציו עבד וחציו בן חורין - ודינו באכילת הפסח
נזק, אופן התשלום (ראה: תשלומי נזק)
נזק, בגוי גוי שממונו הזיק לישראל - האם הוא חייב מעיקר הדין או שמעיקר הדין גוים פטורים אלא שחכמים קנסו אותם, והדין בגוי שידוע שהוא שומר מצוות בני נח ב"ק לז: ציון כ נזקי ממון בגוי
נזק, בגוי ישראל שממונו הזיק לגוי - האם הוא פטור מעיקר הדין, או שחייב מעיקר הדין אלא שחכמים התירו ממונם, בקרן או בשן ורגל, והדין בשאר אבות נזיקין ב"ק לז: ציון כ נזקי ממון בגוי
נזק, בזמן הזה האם דנים בדיני נזק בזמן הזה, והדין באש ובור וקרן ושן ורגל, והאם בזמן הזה ב"ד מנדה מזיק עד שישלם לניזק, מדין התלמוד או מתקנת הגאונים, בחובל או באש או בבור ב"ק פד: ציון א שליחותייהו קעבדינן - סמכות בית דין בזמן הזה
נזק, במזיקים משותפים בני אדם אחדים שהשתתפו במעשה נזק והאחרון הקדים במעשיו את הנזק - האם כולם חייבים או שהראשונים יכולים לטעון שהתכוונו להקדים ולהפסיק את הנזק ב"ק י: ציון א ספסל שנשבר מחמת ישיבה
נזק, במזיקים משותפים בני אדם אחדים שהשתתפו במעשה נזק והנזק היה נעשה גם בלי מעשהו של האחרון - האם הוא פטור, כגון החופר בור עשרה ובא אחר והוסיף עליו, או המדליק אש ובא אחר והשליך עץ לתוכה והזיקה ב"ק י. ציון ו המוסיף לפעולת נזק של אחרים
נזק, במזיקים משותפים בני אדם אחדים שישבו על ספסל ובא אחר וישב עליו ומנעם בכח מלעמוד והספסל היה נשבר בלעדיו - האם האחרון חייב ב"ק י: ציון א ספסל שנשבר מחמת ישיבה
נזק, במזיקים משותפים שני שותפים בנזק ואחד מהם פטור מן הדין לשלם (כגון מטעם גרמא) - האם השני משלם את חלקו ב"ק נג. ציון א פסקה א הנופל מקול הכרייה
נזק, במזיקים משותפים שני שותפים בנזק ולאחד מהם אין ממה לשלם או שאחד מהם פטור מן הדין לשלם - האם השני משלם את חלקו ב"ק נג. ציון ה מזיק שחייב לשלם יותר מחלקו בנזק
נזק, במלאכת אבנים עושי מלאכה באבנים והאבן הזיקה לאחר שהונחה בשורת הבנין - האם כולם חייבים או רק האחרון, אם עבדו בשכירות או בקבלנות, אם אחד הניח אותה בשורת הבנין או כולם יחד הניחוה, והדין אם אירע נזק בשלב מוקדם באופן ישיר ע"י עושה המלאכה או באופן עקיף ב"מ קיח: ציון י חיוב עושי המלאכה בנזק שאירע בשעת מלאכתם
נזק, במשסה כלב חבירו המשסה כלב חבירו והזיק, האם חייב נזק שלם או חצי נזק או פטור ב"ק לט. ציון ד שור האיצטדין שלימדוהו לנגוח
נזק, בספק שוחט שגרם בשחיטתו שהבהמה תהיה ספק טריפה - האם חייב לשלם על הנזק, ואם נמצאה סכינו פגומה ואין ידוע האם נפגמה לפני השחיטה או אחריה שהבהמה אסורה מספק - האם חייב לשלם על הנזק, והדין אם נאסרה הבהמה מחמת חומרא שהכל נוהגים בה ב"ק צט: ציון ח כיצד דנים את השוחט שהטריף מספק
נזק, בקדשים קלים האם יש בקדשים קלים דין נזיקין, אם הם הזיקו או הוזקו ב"ק יב: ציון ב דין נזיקין בקדשים קלים
נזק, ברשות בעל חצר הנותן לחברו רשות להיכנס עם ממונו לחצרו - האם זה פוטר את בעל הממון מנזק שיזיק ממונו לבעל החצר או שבעל הממון מקבל בסתמא אחריות על שמירת החצר מפני נזקי ממונו, בנזק שהזיק שורו או שהזיקו קדירותיו או ששורו נפל לבור מים והבאיש את המים ב"ק מז. ציון ח נזקי ממון בחצר חבירו כשנכנס ברשות ושלא ברשות
נזק, ברשות המזיק לחבירו לאחר שביקש ממנו רשות להזיק וחבירו נתן לו תשובה שאינה ברורה - האם חייב, בנזקי גוף או בנזקי ממון ב"ק צב. ציון ד המזיק ברשות
נזק, ברשות נתן חפץ לחבירו בלי מינוי להיות שומר ואמר לו שישברנו ושברו האם חייב ב"ק צג. ציון ז שומר שהזיק ברשות
נזק, האיסור משקה האסור מטעם גילוי - האיסור לתתו לבהמת חברו מפני שמזיק לה ב"ק קטו: ציון ח נתינת מים מגולים לבהמה
נזק, הרחקתו האם המזיק צריך להרחיק את עצמו או הניזק צריך, והדין אם יש גירי דיליה ב"מ קיז. ציון ז על מי מוטל תיקון המעזיבה
נזק, זורק חץ הזורק חץ על כלי וקודם שפגע בא אחר ושברו - האם השובר חייב ב"ק יז: ציון ט בתר מעיקרא או בתר תבר מנא
נזק, זורק כלי מהגג הזורק כלי מהגג ובא אחר ושברו במקל - האם השובר או הזורק חייב ב"ק יז: ציון ט בתר מעיקרא או בתר תבר מנא
נזק, זמן ב"ד כמה זמן ב"ד נותן לאדם להרחיק את נזקיו, אם יש נזק מיידי או אין ב"מ קיח. ציון ה זמן בית דין - שלושים יום
נזק, זמן התשלום האם בית דין גובה את תשלומי הנזק מהמזיק מיד או שנותנים לו שלושים יום לשלם, והדין בצער ובבושת ב"ק צא. ציון ל נתינת זמן לחבלות
נזק, זמני המזיק בהמה בנזק שסופו להתרפא ונתבטלה ממלאכה ימים רבים - האם חייב, והדין בשומר ובשואל ב"ק פו. ציון ד תשלומי נזק על חבלה העתידה להתרפא
נזק, חובת אזהרה שני אנשים ההולכים זה אחר זה והראשון נפל ולא היה יכול לעמוד ונתקל בו השני ונפל - האם הראשון חייב כי היה צריך להזהיר את השני ב"ק לא. ציון ב גדרי החיוב להזהיר מפני נזק
נזק, חובת מניעתו האם חובת מניעת הנזק מוטלת על הניזק או על המזיק, אם הנזק נעשה בעיר או מחוץ לעיר ב"ק כג: לפני ציון ו על מי מוטלת החובה למנוע נזק
נזק, לנכס משועבד המזיק נכס שלו שמשועבד לחברו - האם חייב לשלם לבעל השעבוד ב"ק לג. ציון מ גדרי הבעלות הממונית בשור תם שנגח
נזק, מזיקים משותפים שור של הדיוט ושור פסולי המוקדשין שנגחו כאחד - מדוע ההדיוט משלם את הכל ב"ק יג. ציון ו אינו גובה מבשר כנגד אימורים
נזק, מזיקים משותפים שניים שהזיקו ואחד אינו יכול לשלם או שאחד פטור מתשלום מן הדין - האם גובים הכל מהשני ב"ק כג. ציון ו אכילת חררה בחצר הניזק
נזק, מזיקים משותפים שנים שהזיקו ואחד מהם פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים - האם השני פטור ב"ק כד: ציון ד המשסה כלבו של חבירו
נזק, מזיקים משותפים שנים שפשעו בזה אחר זה וגרמו נזק - האם כל אחד חייב חצי או שרק הראשון חייב, או שרק מי שגמר את הנזק חייב ב"ק כג. ציון ד כלב שנטל חררה - חלוקת התשלומים
נזק, מזיקים משותפים תרנגול ששבר כלי באמצעות דליל שנקשר ברגליו - איך מתחלק החיוב בין בעל התרנגול ובעל הדליל והקושרו (אם כולם פשעו) ב"ק יט: ציון ג פסקה ד תרנגול המזיק באמצעות דליל
נזק, מחרשה שהנשברה השוכר פרה וחרש בה עם פועלים ונשברה המחרישה - מי חייב לשלם, אם השוכר שינה או לא שינה מתנאי השכירות ב"מ פ. ציון א אחריות השוכר והפועל על כלי שנישבר
נזק, נזק הדדי שנים שהזיקו זה לזה, אם היו ברשות או שלא ברשות, בהשוואה לשנים שרצו ברה"ר והזיקו זה את זה ב"ק מח. ציון ח נזקי אדם המזיק ברשותו
נזק, נזק הדדי שנים שרצים והזיקו זה לזה - האם הם חייבים ב"ק לב. ציון ט נזקי שנים שהיו רצים
נזק, ספק כמה ניזק (ראה: נאמנות ניזק)
נזק, ע"י בהמה שביד שומר (ראה: שומר שור המזיק)
נזק, שהניזק יכל למנוע הניח גחלת על לב עבד שלא היה כפות ומת או ניזוק - האם פטור משום שהעבד היה צריך לסלק את הגחלת בעצמו, והדין אם הניח גחלת על לב עבד קטן או שור שאינו כפות ומת, או שורף גדיש שיש בתוכו עבד או שור שיכלו לברוח ולא ברחו ב"ק כז. ציון מ המניח גחלת על עבד או שור
נזק, שחיטת בהמה מזיקה בהמה שהזיקה והתרו בבעליה שלש פעמים - האם מותר לשחוט אותה אם אינה עומדת לשחיטה, והדין בבהמה שעדיין לא הזיקה ורגילה להיכנס לשדות ב"ק כג: ציון ו שחיטת עזים המזיקות
נזק, שינה וניזוק "כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור", לענין בהמה שבעטה בבהמה רבוצה ברה"ר או שאכלה כסות או כלים שהונחו ברה"ר ב"ק כ. ציון ו כל המשנה ובא אחר ושינה בו
נזק
->המזיק מחמת שמחה - האם הוא פטור סוכה מה. בלי ציון פטור בנזק הבא מחמת שמחה
->שניים שהתאבקו במשחק, וחבל אחד בחברו סוכה מה. בלי ציון פטור בנזק הבא מחמת שמחה
נחושת, כמטבע האם נחושת נחשב מטבע שאינו קונה בחליפין, ביחס לכסף או לזהב ב"מ מד. ציון ה פסקה ג הגדרת הזהב כמטבע או כפרי למקח וממכר
נחושת, כמטבע האם נחושת נחשב מטבע, לענין חילול מעשר שני או לענין שאינו קונה בחליפין, ביחס לפירות או ביחס לכסף או לזהב ב"מ מד. ציון ו הגדרת הנחושת כמטבע או כפרי למקח וממכר
נחושת, ריבית האם מותר להלוות מטבע נחושת על מנת להחזיר מטבע נחושת ב"מ מה. ציון א פסקה ג הלווה דינר זהב בדינר זהב וכיוצא בו לענין ריבית
נחש
->האם הוא מועד אף אם לא המית סנהדרין טו: ציון א הריגת בעלי חיים מסוכנים
->הריגתו
->->בנחש מבויית, בחול או בשבת סנהדרין טו: ציון א הריגת בעלי חיים מסוכנים
->->לפני שהמית, אם יש לו בעלים
->->אחרי שהמית - האם מותר להורגו בלי ב"ד סנהדרין טו: ציון א הריגת בעלי חיים מסוכנים; סנהדרין עח. ציון ל מיתת הנחש שהמית
נחש
->הפסקת תפילה מפני נחש הכרוך על רגלו או שבא כנגדוברכות לג. ציון א הפסקה בתפילה מפני הנחש
נחתום
->האם מותר לנחתום אבל לעבוד לצורך רבים מו"ק יא: ציון ה אבל שהוא אומן לרבים והגיע הרגל
נטילת ידים (ראה גם: ברכת נטילת ידים)
נטילת ידים
->איזה מרחק חייב אדם לטרוח ללכת כדי לקיים מצות נטילת ידיים, לאכילה, לתפילה, או אחרי צרכיו פסחים מו. ציון ה ארבעה מיל לנטילת ידיים
->דבר שטיבולו במשקה פסחים קטו. ציון ג נטילה לדבר שטיבולו במשקה; פסחים קטו: ציון ג נטילת ידיים לטיבול שני
->האם ניגוב הידים נחשב חלק מהמצוה פסחים ז: ציון ג מצוות שברכתן אחר קיומן
נטילת ידים
->ביין או במי פירות או בשמן או בדבש או בשיכר
->->לכתחילה ובדיעבד ברכות נ: ציון ג נטילת ידים ביין ובשאר משקים
->במים שהשתנה מראיהםברכות נ: ציון ג נטילת ידים ביין ובשאר משקים
->האם צריך ליטול ידים לפני ק"ש ותפילה או לכל דבר שבקדושהברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->->האם מברכים עליהברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->->האם צריך כליברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->->מה עושים כשאין מיםברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->החיוב ליטול ידיים בהשכמה ברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->->האם מותר לברך לפניהברכות ס: ציון ו ברכות השחר
->->האם חובה ליטול סמוך למיטתו ממש ברכות ס: ציון ו ברכות השחר
->->טעמיהברכות ס: ציון כ נטילת ידים בשחרית
->->האם צריכה כליברכות ס: ציון כ נטילת ידים בשחרית
->->נוסח הברכהברכות ס: ציון כ נטילת ידים בשחרית
->->האם יש להקפיד בה במה שמקפידים בנט"י לסעודה ברכות ס: ציון כ נטילת ידים בשחרית
->החיוב ליטול ידיים לסעודה ברכות טו. ציון ב נטילת ידים לתפילה ולקריאת שמע
->הפסק או היסח הדעת בין נט"י לברכת המוציא ברכות מו: ציון ד הסדר בנטילת ידים
->הפסק בין נטילת ידים ל"המוציא"
->->לכתחילה ובדיעבדברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->->הפסקה של זמן או של דיבורברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->->הפסקה של מעשה או הליכהברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->->הפסקה ע"י קידוש בשבת ברכות נב: ציון א הפסקה בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא
->מי ששמע "המוציא" מאדם אחר ואח"כ נטל ידיו או בירך על נט"י - האם זה הפסק בין "המוציא" לאכילהברכות מו: ציון ד הסדר בנטילת ידים
->סדרה - כשרבים מסובים בסעודה ברכות מו: ציון ד הסדר בנטילת ידים
נטילת ידים
->לאכילת חולין
->->האם טבילת ידים עדיפה על נט"י חגיגה יח: ציון ד טבילת ידים לקודש
->->האם טעונה כוונה, לכתחילה ובדיעבד חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->->אם נטל באונס חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->->אם יש נותן ונוטל - האם צריך כוונה של שניהם חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->->בנטילת ידים לגעת בחולין חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->הנוטל לדבר שטיבולו במשקה - האם חייב ליטול שוב ללחם חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->->עם ברכה או בלי ברכה חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->האם נט"י של שחרית מועילה לאכילת לחם כל היום חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->לאכילת מעשר שני חגיגה יח: לפני ציון א השני נטילת ידים לפירות מעשר שני
->->פירות או לחם חגיגה יח: לפני ציון א השני נטילת ידים לפירות מעשר שני
->->לנגיעה בפירות מעשר שני חגיגה יח: לפני ציון א השני נטילת ידים לפירות מעשר שני
->לאכילת תרומה
->->האם די בנט"י או שצריך טבילת ידים חגיגה יח: ציון ב נוטלים ידים לתרומה
->->האם צריך נטילה אפילו כשידיו טהורות חגיגה יח: ציון ב נוטלים ידים לתרומה
->->האם הידים פוסלות את התרומה אם לא נטלן חגיגה יח: ציון ב נוטלים ידים לתרומה
->->הנוגע ואינו אוכל - האם צריך נט"י חגיגה יח: ציון ב נוטלים ידים לתרומה
->נטל לשם חולין - האם מועיל למעשר ולתרומה חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->מהתורה או מדרבנן חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
->->לאכילה או לנגיעה בהם חגיגה יח: ציון ה כוונה בנטילת ידים ובטבילה
נטילת לולב (ראה: ארבעת המינים; לולב)
נטילת לולב (ראה: ארבעת המינים; לולב)
נטע רבעי האם יש להעלות פירות כרם רבעי לירושלים בזמן הזה מגילה י. ציון ב קדושת המקדש בזמן הזה
נטע רבעי המקור שצריך פדיון, והאם הוא ממון בעלים או ממון גבוה ביצה ה. ציון ד פדיון נטע רבעי
נטע רבעי התקנה לא לפדותו אלא להעלותו לירושלים - האם בכל הפירות או דוקא בענבים ביצה ה. ציון ד פדיון נטע רבעי
נטע רבעי
->אכילתו בירושלים בזמן הזה מכות יט. ציון ג מעשר שני בזמן הזה
נטע רבעי
->האם נוהג בגרעיני פירותברכות לו: לפני ציון ה כיצד מברכים על גרעיני הפירות
->האם נוהג בחוץ לארץ ברכות לה. ציון ה נטעי רבעי או כרם רבעי
->האם נוהג בכל האילנות או רק בכרם ברכות לה. ציון ה נטעי רבעי או כרם רבעי
->->מהתורה ומדרבנןברכות לה. ציון ה נטעי רבעי או כרם רבעי
נטע רבעי
->חילול נטע רבעי שאינו ברשותו סוכה לט. אחרי ציון ה איך מחללים את המעות שאינם ברשותו
נטע רבעי
->מי עושה את השומא בפדיונו סנהדרין יד: ציון ג פדיון נטע רבעי - בכמה?; סנהדרין יד: ציון ד פדיון מעשר שני ע"י שלושה לקוחות
->->כמה שמאים דרושים סנהדרין יד: ציון ג פדיון נטע רבעי - בכמה?
ניאוף
->מה העדים צריכים לראות במנאפים, כדי לחייבם מיתה מכות ז. ציון ח "כדרך המנאפים"
נידה
->טבילתה להתירה לבעלה - הקלות לעומת טבילה לטהרה חגיגה יט. ציון ה דין שנים שטבלו בזה אחר זה במקוה מצומצם
נידוי האם יש להימנע מלנדות כאשר יש לחוש שהמנודה יצא לתרבות רעה קדושין עב. בלי ציון נדוי במקום שיש חשש שהמנודה יצא לתרבות רעה
נידוי המעיד לטובת גוי נגד ישראל בערכאות של גוים - האם מנדים אותו, בעד אחד או שנים ב"ק קיג: ציון ס עדות לטובת גוי בערכאות
נידוי הקורא לחברו עבד, האם מנדים אותו קדושין כח. ציון א המבייש חברו בדברים
נידוי מי שהיה עליו נידוי במשך שלושים יום ולא ביקש להתירו קדושין יב: ציון ז מי שהיתה עליו שמתא במשך שלושים יום
נידוי מנדים בעל דין שמתרעם על דיין ותובע ממנו לנמק את פסק דינו ב"מ סט. אחרי ציון י חובת הדיינים לנמק את פסק דינם
נידוי
->אם הותר תוך שלשים יום - האם הוא מותר מיד מו"ק יג: ציון ל גילוח במועד למנודה ולנודר
->דיני המנודה (ראה: מנודה)
->האם הוא חמור ממלקות מו"ק טז. ציון ד המבזה שליח בית דין
->האם הוא מהתורה או מדרבנן
->->לענין הרחקה ארבע אמות מו"ק יד: לפני ציון ה הלכות נידוי מהתורה או מדרבנן
->->לענין שאר פרטי דיניו מו"ק יד: לפני ציון ה הלכות נידוי מהתורה או מדרבנן
->האם מנדים (בצינעא או בפרהסיא) חכם או ת"ח שחטא
->->בחטא רגיל או כירבעם או ש"סנו שומעניה" מו"ק יז. ציון ב נידוי לתלמיד חכם שסרח
->->אם חטא פעם אחת או פעמיים מו"ק יז. ציון ב נידוי לתלמיד חכם שסרח
->->אם נידוהו - האם הנידוי חל מו"ק יז. ציון ב נידוי לתלמיד חכם שסרח
->האם "שמתא" זהה לנידוי מו"ק טז. אחרי ציון ד מהי שמתא
->האם ת"ח (או סתם אדם) יכול לנדות לווה שאינו פורע לו מו"ק יז. ציון א תלמיד חכם עושה דין לעצמו
->המנדה מי שאינו חייב נידוי
->->האם ב"ד מנדים אותו
->->->אם עשה זאת פעם אחת או שרגיל בכך מו"ק יז. ציון ד נידוי למנדה את מי שאינו חייב נידוי
->->->אם עשה זאת בטעות או במזיד מו"ק יז. ציון ד נידוי למנדה את מי שאינו חייב נידוי
->->->אם אותו אדם נידה אותו חזרה מו"ק יז. ציון ד נידוי למנדה את מי שאינו חייב נידוי
->->אם אותו אדם הוא עם הארץ או תלמיד חכם גדול מהמנדה או קטן ממנו או תלמידו מו"ק יז. ציון ד נידוי למנדה את מי שאינו חייב נידוי
->->האם נידויו חל מו"ק יז. ציון ד נידוי למנדה את מי שאינו חייב נידוי
->התרתו
->->בחול המועד מו"ק יג: ציון ל גילוח במועד למנודה ולנודר
->->תוך שלושים יום או תוך שבעה ימים
->->->בנידוי מחמת בזיון ת"ח ובנידוי מחמת אי תשלום ממון או מחמת הזכרת שם ה' לבטלה מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->->אם פייס את בעל דינו (או את הת"ח) או לא פייסו מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->->אם ביקש מב"ד להתיר לו או לא ביקש מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->לאחר שלושים יום
->->->אם לא פייס את בעל דינו (או את הת"ח) מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->->אם לא ביקש מב"ד להתיר לו מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->->אם לא חזר בו מחטאו מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->האם צריך בה שופר מו"ק טז. ציון נ התרת נידוי בתוך שלושים יום
->->ע"י מנודה אחר מו"ק יז. אחרי ציון ד נידוי והתרה על ידי מנודה
->->אם המתירים יתירו במקומות שונים מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->אם אנשי העיר נידו - מי יכול להתיר במקומם מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->מי מתיר - כל שלושת המנדים או די בשנים מהם (אם השלישי נתן להם רשות או לא נתן) או אחד מהם (אם האחרים נתנו להם רשות) או בשלושה אחרים (גדולים מהמנדים או שווים להם או קטנים מהם, אם המנדים נמצאים או שמתו) מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->->אם נתנדה על עבירה או על ביזוי ת"ח מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->->אם יחיד נידה מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->->אם המנודה חזר בתשובה או לא חזר בו אלא שעברו שלשים יום מו"ק טז. ציון ק התרת נידוי שלא על ידי המתירים
->->ת"ח שנידה את עצמו - האם יכול להתיר את נידויו בעצמו
->->->אם נידה את עצמו על דבר שחייבים עליו נידוי או רק בדרך חסידות מו"ק יז. ציון ז תלמיד חכם מנדה לעצמו ומיפר לעצמו
->->->אם נידה את עצמו בדרך שבועה מו"ק יז. ציון ז תלמיד חכם מנדה לעצמו ומיפר לעצמו
->למי שעובר ב"לפני עיוור"
->->בהכאת בנו הגדול מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->בשאר הכשלה בחטא מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->במכשיל עיוור כפשוטו מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->->אם האחר אכן חטא בגלל ההכשלה או לא מו"ק יז. ציון ג פרק ב נידוי למכה את בנו הגדול
->משך הזמן של סתם נידוי
->->בנידוי על סתם עבירה או בנידוי על ביזוי תלמיד חכם מו"ק טז. אחרי ציון ד מהי שמתא
->->לבני בבל בזמן האמוראים - שבעה ימים או שלושים
->->->לענין שיהיה אפשר להתירו אחרי זמן זה מו"ק טז. ציון ת ניזוי שלנו כנזיפה שלהם
->->->לענין שאחרי זמן זה עוברים לשלב חמור יותר - חרם מו"ק טז. ציון ת ניזוי שלנו כנזיפה שלהם
->נזיפה (ראה: נזיפה)
->נידוי פעמיים כלשאחריו חרם - נקרא "הרדפה" מו"ק טז. ציון י מהי הרדפה שעושים למנודה
->סדר הנידוי בנידוי מחמת בזיון תלמיד חכם ובנידוי מחמת אי תשלום ממון מו"ק טז. ציון כ נידוי וחרם מחמת ממון
->->משך הזמן לשלביו השונים כשעומד בחטאו מו"ק טז. ציון כ נידוי וחרם מחמת ממון
->->האם צריך התראה לפני כן
->->->אם סירב לקיים את פסק הדין מו"ק טז. ציון כ נידוי וחרם מחמת ממון
->->->אם הסכים לשלם ובפועל לא משלם מו"ק טז. ציון כ נידוי וחרם מחמת ממון
->על ביזוי ת"ח - מי חייב לנהוג בו נידוי
->->תלמידיו מו"ק טז. ציון ס מנודה לרב
->->חכמים אחרים בדרגתו של אותו חכם או מעליה או מתחתיה מו"ק טז. ציון ס מנודה לרב
->->שאר ישראל מו"ק טז. ציון ס מנודה לרב
->רב שנידה מישהו לכבוד עצמו - האם נידויו חל
->->אם נידה מי שביזה אותו או שעבר עבירה אחרת או שגנב ממנו כסף מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
->->אם נידה בנוכחות רבו או שלא בנוכחות רבו מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
->->אם נידהו לשם רווח כספי או כדי להתגדל או מתוך שנאה מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
->תלמיד חכם שנידה מי שביזה אותו - האם כל ישראל חייבים לנהוג בו נידוי
->->אם קרא לו "עבד" או בביזוי אחר מו"ק יז. ציון א תלמיד חכם עושה דין לעצמו
->תלמיד שנידה מישהו - האם רבו או שאר החכמים או כל ישראל צריכים לנהוג בו נידוי
->->אם נידה לכבוד עצמו או על עבירה אחרת מו"ק טז. ציון צ תלמיד שנידה לכבודו
->תלמיד שנידה מישהו בפני רבו - האם נידויו חל או שהוא עצמו חייב נידוי
->->אם נידה מי שביזה אותו או שעבר עבירה אחרת או שגנב ממנו כסף מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
->->בתלמיד שרבו חולק לו כבוד או בתלמיד רגיל מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
->->אם נידהו לשם רווח כספי או כדי להתגדל או מתוך שנאה מו"ק טז. ציון צ פרק א תלמיד שנידה לכבודו
נידוי
->האם רשאי בית דין לנדות תלמיד חכם פסחים נב. ציון ב נידוי ומלקות
->הלמי שתומך בתלמידי חכמים פסחים נג: לפני ציון ב
->העובר על דברי סופרים - האם מנדים אותו או מלקים אותו פסחים נב. ציון ב נידוי ומלקות
->לאדם תקיף או חשוב במקומו פסחים נג: לפני ציון ב
נידוי, באי פרעון חוב נתבע שחויב לשלם ואומר "אין לי במה לפרוע" או שאומר אינו מוכן לפרוע או שהוא בעיר ואינו בא (בלי לומר כלום) - האם מנדים אותו, האם כותבים עליו פתיחא והוא חייב לשלם את שכר הסופר, והדין במי שמשתמט ומנסה לדחות את מועד התשלום ב"ק קיב: ציון ח פסקה ג עיכובים בתשלום לאחר קיום השטר
נידוי, במזיק האם משמתים מי שאינו שומר על בהמותיו ב"ק כג: לפני ציון ו על מי מוטלת החובה למנוע נזק
נידוי, במזיק מדוע אין מנדים בעל שור שהזיק ב"ק טו: ציון ל דברים מזיקים שמנדים עליהם
נידוי, בקנס האם מנדים אדם החייב קנס בזמן הזה כדי שישלם ב"ק טו: ציון ז זכות התפיסה בדיני קנסות
נידוי, למזיק האם בזמן הזה ב"ד מנדה מזיק עד שישלם לניזק, מדין התלמוד או מתקנת הגאונים, בחובל או באש או בבור ב"ק פד: ציון א שליחותייהו קעבדינן - סמכות בית דין בזמן הזה
נידוי, על יוהרא האם מנדים אדם על התנהגות של יוהרא ב"ק פא: אחרי ציון ד המחמיר על עצמו בפני אחרים
נידוי, על כבוד חכם האם מותר לחכם לנדות חכם קטן ממנו שפגע בכבודו אם לא היו עדים והתראה ב"ק פא: אחרי ציון ד המחמיר על עצמו בפני אחרים
נידוי
->מי שנידוהו על תנאי וקיים את התנאי - האם צריך הפרה
->->אם נידוהו על דעת הקהל מכות יא: ציון א הפרת נידוי על תנאי
->->אם נידה את עצמו מכות יא: ציון א הפרת נידוי על תנאי
->->אם נידהו חכם מכות יא: ציון א הפרת נידוי על תנאי
->->בתנאי שאינו כפול מכות יא: ציון א הפרת נידוי על תנאי
ניחא לאיניש דליעבד מצוה בממוניה לענין שימוש באתרוג או סוכה של חברו בלי ידיעתו, או הפרשת תרומה מפירות חברו כדי לפטור פירות של חברו או של עצמו) ב"מ כב. ציון ב פסקה ב הפרשת תרומה ללא מינוי שליחות
ניחום אבלים
->האיסור למנחמים לדבר אם האבל עדיין שותק מו"ק כח: ציון ב האבל פותח בדברים לפני המנחמים
->->אם ניכר שהאבל מצטער מו"ק כח: ציון ב האבל פותח בדברים לפני המנחמים
->->בזמן שאין האבלים נוהגים לשתוק מו"ק כח: ציון ב האבלפותח בדברים לפני המנחמים
->->אם האבלים אינם יודעים לפתוח בדברים מו"ק כח: ציון ב האבל פותח בדברים לפני המנחמים
->->אם האבל דיבר כבר עם מנחמים אחרים מו"ק כח: ציון ב האבל פותח בדברים לפני המנחמים
->האם צריכים המנחמים לשבת על הארץ מו"ק כא. ציון ב פרק ג אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->->אם מחל להם האבל מו"ק כא. ציון ב פרק ג אופן ישיבת האבל ושכיבתו
->בחול המועד מו"ק כז. ציון ס ברכת אבלים וניחום אבלים במועד
->->האם רבים מתעסקים בניחום אביו של תינוק שמת מו"ק כד. ציון ט קבורת תינוק ואבלות עליו
->->->בבן פחות משלושים יום (שכלו לו חדשיו או שלא כלו) או יותר משלושים יום או יותר מי"ב חודש מו"ק כד. ציון ט קבורת תינוק ואבלות עליו
->->->אם הוא כבר מוכר לרבים מו"ק כד. ציון ט קבורת תינוק ואבלות עליו
->->->המנהג בזה"ז מו"ק כד. ציון ט קבורת תינוק ואבלות עליו
ניחום אבלים
->האם הוא מדאורייתא או מדרבנן ברכות יט. ציון י קריאת שמע לאחר התפילה כשצריכים לנחם אבלים
->העומדים בשורה לנחם אחרי הקבורה - האם הם פטורים מק"שברכות יט: ציון א קריאת שמע ע"י העומדים בשורה לניחום אבלים
->כשצריכים לנחם אבלים אחרי הקבורה - האם פטורים מק"שברכות יט. ציון י קריאת שמע לאחר התפילה כשצריכים לנחם אבלים
->->אם ע"י זה יפסידו לגמרי ק"שברכות יט. ציון י קריאת שמע לאחר התפילה כשצריכים לנחם אבלים
->->אם התחילו לקרוא לפני שמנחמים ברכות יט. ציון י קריאת שמע לאחר התפילה כשצריכים לנחם אבלים
ניחוש
->בבן נח סנהדרין נו: לפני ציון א כישוף בבני נח
->הגדרת האיסור סנהדרין סה: ציון ח איסור ניחוש
->אם סימני הניחוש הם הגיוניים סנהדרין סה: ציון ח איסור ניחוש
->אם המנחש אינו מוציא דבריו מפיו סנהדרין סה: ציון ח איסור ניחוש
ניסוך המים האם יש חיוב מעילה על מה שיותר משלשה לוגים ביצה ל: ציון ה עצי סוכה אסורים כל שבעה
ניסוך המים משקה האסור משום גילוי שהעבירו במסננת - האם מותר לניסוך המים ב"ק קטו: ציון ט מים מגולים שסוננו במסננת
ניסוך המים
->אם עירה את המים בספל היין או עירב את היין ואת המים בכלי אחד - האם יצא סוכה מח: בלי ציון ניסוך של יין ומים מעורבים
->האם יש למים שיעור מזערי או מירבי סוכה נ. ציון ב שיעור למים המנוסכים
->התקיעות למילוי מים ולניסוך המים
->->האם תוקעים בשבת או ביו"ט של סוכות סוכה נג: ציון ג התקיעות בחג; נד. ציון א תקיעות למילוי המים בשבת וביו"ט
נישואין (ראה גם: חופה)
נישואין
->נישואין או סעודת נישואין (הראשונה או שאר הסעודות) בערב הרגל מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->עשיית חופות של עניות עם חופות של עשירות מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->של אבל
->->תוך שלושים או תוך י"ב חודש מו"ק כג. ציון ג נישואין ואירוסין לאבל
->->באבל על אביו ואמו או על שאר קרובים מו"ק כג. ציון ג נישואין ואירוסין לאבל
->->באבל שמתה אשתו - מתי מותר לו לשאת אשה ומתי מותר לו לבוא עליה
->->->אחרי שני רגלים או שלושה (האם ראש השנה ויוה"כ ושמיני עצרת נחשבים רגל) מו"ק כג. ציון ד נישואין למי שמתה אשתו
->->->אם יש לו בנים קטנים מו"ק כג. ציון ד נישואין למי שמתה אשתו
->->->אם אין לו בנים מו"ק כג. ציון ד נישואין למי שמתה אשתו
->בחול המועד
->->האם אסור מהתורה מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->נישואין בלי סעודה מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->להחזיר את גרושתו מן הנישואין מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->האם מותר לאב למסור את בתו לשלוחי הבעל מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->של שתי נשים לאיש אחד ביום אחד מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->האם אפשר לברך ברכת חתנים לשתיהן כאחת מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->->האם צריך לעשות לכל אחת שמחה (סעודה) נפרדת מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->של שתי אחיות יחד מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->של שתי נשים זרות (זו לזו) יחד
נישואין, בביאה על ידי קידושי ביאה קדושין י. ציון ג ביאה עושה ארוסין ולא נישואין
נישואין, ביעוד האם יעוד ארוסין עושה או נישואין עושה קדושין יח: ציון ב יעוד כארוסין
נישואין, בקטנה האם אסור לאב להשיא את בתו הקטנה קדושין מא. ציון ז אסור לקדש את הבת כשהיא קטנה
נישואין, הגיל מה הגיל הראוי לנישואין, ועד מתי רשאי אדם לעכב את נישואיו קדושין כט: ציון כ הגיל הראוי לנישואין
נישואין, ות"ת נישואין ולימוד תורה - מה קודם? קדושין כט: ציון י נישואין ולימוד תורה - מה קודם?
נישואין, כפייתם האם בית דין יכול לכפות על רווק לשאת אשה קדושין כט: ציון כ הגיל הראוי לנישואין
נישואין, עשרה לברכה האם אפשר לברך ברכת חתנים בפחות מעשרה אנשים, והדין בברכת "אשר ברא" ובברכת "שהשמחה במעונו", האם אפשר לצרף נשים עבדים וקטנים לעשרה מגילה כג: ציון י ברכת חתנים בעשרה
נישואין
->האם מותר להשיא בת לזקן סנהדרין עו. ציון ג המשיא בתו לזקן
->->גדר זקן לענין זה סנהדרין עו. ציון ג המשיא בתו לזקן
->->אם הסכימה סנהדרין עו. ציון ג המשיא בתו לזקן
נישואין
->האם מותר למלא פה שחוק בנישואין בזמן הזה ברכות לא. ציון א איסור שחוק
נכסי מלוג אם נגנב נכס מנכסי מלוג - האם הכפל שייך לבעל או לאשה, והדין אם נגנב ולד של בהמת מלוג - האם הכפל נחשב "פירא דפירא" ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל כששאל מהאשה ושילם לבעלה
נכסי מלוג אשה שהשאילה נכסי מלוג ונגנב הפקדון והשואל שילם לבעל (אף שהיה יכול להישבע ולהיפטר) ונמצא הגנב - האם השואל זוכה בכפל, אם הבעל לא הסכים להשאיל לו או שנתן לה רשות להשאיל כל זמן שתרצה, ב"מ לד. ציון א הקנין בכפל כששאל מהאשה ושילם לבעלה
נכסי מלוג זכות בעל בנכסי מלוג של אשתו, לענין אשה נושה שטרפה נכס מן החייב ונישאה (ומתה או לא מתה) - האם החייב זכאי לפדות את הנכס מבעלה, ולענין אשה חייבת שנטרף ממנה נכס ונישאה - האם בעלה זכאי לפדות את הנכס מהנושה (אם מתה או לא מתה), האם בעל בנכסי אשתו נחשב כיורש או כלוקח בחייה או אחרי מותה ב"מ לה. ציון ח פסקה ה החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
נכסי מלוג מדוע הבעל אינו מקבל חזרה את ההוצאות שהשקיע בטיפול בנכסי אשתו ב"מ לח: ציון ב פסקה ג נכסי שבויים
נכסי מלוג עד מתי יש לבעל פירות - עד שעת כתיבת הגט או עד שעת נתינתו או עד שנתן בה עיניו לגרשה, אם מכרם הבעל והאשה טורפת מהלקוחות גם פירות - האם צריכה להביא ראיה מתי קיבלה את הגט ב"מ יח: ציון א המוצא גט אשה בשוק
נכסי מלוג, בעבד האם עבד שהוא נכסי מלוג משתחרר בשן ועין שהוציא האיש או האשה ב"ק פט: ציון ה הבעלות בנכסי מלוג ובכל שותפות דומה
נכסי מלוג, זכות האשה האם אשה יכולה למכור את נכסי מלוג שלה אע"פ שהפירות של בעלה, ואם אמרה "יקדשו נכסי מלוג שלי לאחר שאתגרש" - האם הם מוקדשים לאחר שתתגרש ב"ק פז. ציון ד החיובים הממוניים של אשה נשואה
נכסי מלוג, מכירתם בעל ואישה שמכרו נכסי מלוג - האם המכר קיים ב"ק פט: ציון ה הבעלות בנכסי מלוג ובכל שותפות דומה
נכסי נטושים (ראה: שבוי, נכסיו)
נכסי רטושים מי שיצא ממקומו מרצון (או שברח מחמת חובו לשלם מסים) - האם מורידים קרוב או אריס לנכסיו, אם היה בדעתו לחזור או לא, אם יצא למקום מסוכן או למקום שאינו מסוכן, אם שמעו שמת או לא שמעו, כמה מהפירות מקבל הקרוב אם ירד לנכסים וחזר הבעלים וכמה צריך לשלם לבעלים, אם ירד לנכסים במטרה למוכרם או במטרה לעבד אותם, ב"מ לח: ציון ה נכסי היוצא לדעת ולא שב
נכרי (ראה: גוי)
נמלה
->חמישה הלאוין שהאוכלה לוקה עליהם מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
נס
->ברכה עליו
->->מי שנעשה לו נס ובירך ברכה על הנס - האם צריך לברך גם ברכת הגומל ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->על איזה נס מברכיםברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->מי חייב לברך על נס של יחיד ושל רביםברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->->מי נחשב רבים - כל ישראל או יושבי א"י או שבט או עירברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->זמן הברכהברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->נוסח הברכהברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->->האם מברכים כשרואים את בעל הנס או את מקום הנס ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
נסכא דר' אבא (ראה: מתוך שאינו יכול להישבע)
נסכים (יין)
->איפה במזבח שופכים אותם סוכה מט. ציון ב השיתין ומקום שפיכת דם ונסכים
->אם עירה את היין בספל המים סוכה מח: בלי ציון ניסוך של יין ומים מעורבים
->האם יין מזוג כשר סוכה מח: בלי ציון ניסוך של יין ומים מעורבים
->האם סותמים את השיתין בזמן ניסוך היין סוכה מט: בלי ציון סתימת השיתין בשעת הניסוך
->מטבל או מחדש סוכה ל. ציון א לולב הגזול (מצוה הבאה בעבירה)
נעבד
->בהמה שנעבדה כע"ז באונס סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
נעדר, טיפול בנכסיו (ראה: נכסי רטושים; שבוי, נכסיו)
נעילה
->תפילת נעילה בתשעה באב פסחים נד: אחרי ציון ד תפילת נעילה בתשעה באב
נעילה, בתענית באלו תעניות מתפללים תפילת נעילה - בתשעה באב או בתעניות הציבור הקבועות או בתענית שגזרו משום עצירת גשמים תענית כו. אחרי ציון א תפילת נעילה בתעניות
נעילה
->האם היא פוטרת מלהתפלל ערבית ברכות כז: ציון כ תפלת ערבית רשות או חובה
->כפילת "שמע ישראל" בסופהברכות לג: ציון ד האומר "שמע שמע" ו"מודים מודים"
נעל
->עם איזה נעל אסור להיכנס להר הבית ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
נערה מאורסה
->הריגת הרודף אחריה לאונסה - חובה או רשות סנהדרין עג. ציון ב הצלת נערה מאורסה
->מספר אנשים שבאו עליה שלא כדרכה - האם השני ואילך חייבים סקילה או חנק סנהדרין סו: בלי ציון חיובם של עשרה שבאו על נערה מאורסה
נערה, חבלה בה החובל בנערה - האם אביה מקבל את תשלומי הנזק על הפחת שנפחתה האם האב זכאי בפחת שנפחת בבתו אחרי הנערות, כתוצאה מחבלה בה ב"ק פז: ציון א זכויות האב בתשלומי החבלות בבניו ובבנותיו
נפילת אפים באדם חשוב האם מותר לאדם חשוב ליפול על פניו, ביחיד ובציבור, כשמתפלל לשם כל הציבור או שאינו מתפלל לשם כל הציבור מגילה כב: ציון ו נפילת אפים באדם חשוב
נפילת אפים בזמן הזה כיצד נוהגים ליפול נפילת אפים בזמן הזה, אם יש צורך בהטיה על הצד מגילה כב: ציון ג איסור השתחוויה על אבן משכית
נפילת אפים
->אחרי שבועות
->->בששת ימי התשלומין חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->->בי"ג בסיון חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->לפני שבועות חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
נפל, אבלות עליו
->בתינוק שמת ביום השלושים מו"ק כ. ציון ד שמועה קרובה ורחוקה
נפל, קבורתו האם יש מצוה לקבור נפל, האם מותר להשהות קבורת נפל בירושלים ב"ק פב: ציון נ איסור הלנת המת בירושלים
נפתלי, השבט איך מותר לשבט נפתלי לדוג בכינרת (ימה של טבריה) - ברשתות ובמכמורות בלבד או בפריסת קלע, לפי תקנת השבטים ולפי תקנת יהושע בן נון ב"ק פא: לפני ציון א דיג בימה של טבריה
נקבים (ראה גם: צרכים)
נקליטים
->האם מותר לישון בסוכה תחת נקליטים סוכה י: ציון ג כילה, קינופות ונקליטין בסוכה
נר (ראה גם: יו"ט, כיבוי; מכבה)
נר חנוכה (ראה: חנוכה)
נר שבת
->האם הוא עדיף על יין של הקידוש או להיפך פסחים קו. ציון ב מצות קידוש בשבת
נר, ביו"ט חיתוך פתילה לשניים בסכין או באש, מחיטת הפחם שבראש הפתילה בכלי או ביד, בשעה שהנר דולק או לאחר שכבה ביצה כב. ציון ד חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
נר, טלטולו בשבת נגיעה בנר תלוי כשהוא דולק, ולקיחת דבר היתר המונח על נר דולק ביצה ב. ציון א פסקה ה איסור ביצה שנולדה ביום טוב
נרבע
->בהמה שנרבעה ע"י קטן - האם פסולה למזבח סנהדרין נח. ציון ט קטן במשכב זכור בבן נח
נרצע (ראה: עבד עברי)
נשיא חיוב קימה לפני נשיא קדושין לג: ציון ח גדרי קימה מפני נשיא, אב בית דין וחכם
נשיא
->האם אבל פטור מלעמוד בפניו מו"ק כז: ציון ו עמידת האבל בפני הנשיא; כז: ציון ז אמירה לאבל ולחולה שישבו
->משך זמנה של נזיפתו
->->לבני א"י או לבני בבל מו"ק טז. ציון ש דין נזיפה
->שמת
->->ביטול בית המדרש עליו מו"ק כב: ציון ק ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->->יום אחד או כל השבעה מו"ק כב: ציון ק ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->->אלו בתי מדרש שמחוץ לעיר בטלים מו"ק כב: ציון ק ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->ביטול בתי הכנסת עליו
->->->האם בכל זאת קוראים בהם בתורה בשבת או בשני וחמישי מו"ק כב: ציון ק פרק ג ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->->האם מתפללים את שאר התפלה ביחידות או בציבור בבית האבל מו"ק כב: ציון ק פרק ג ביטול בית המדרש בפטירת אדם גדול
->->קריעה עליו
->->->האם מותר לאחות או לשלול את הקרע מו"ק כב: ציון פ קריעה על נשיא
->->->האם צריך חליצת כתף מו"ק כב: ציון פ קריעה על נשיא
->->->האם צריך לקרוע בידו מבחוץ עד שמגלה את ליבו מו"ק כב: ציון פ קריעה על נשיא
->->האם מותר לומר דברי תורה בבית האבל עליו (בחול או בשבת) מו"ק כג. ציון א אמירת שמועה ואגדה בבית האבל
נשיא
->קבלת רשות ממנו לדון או לפסוק (ראה: דיין; הוראה)
->האם סמיכת דיינים מועילה בלי רשות הנשיא או נוכחותו סנהדרין יג: ציון ג סמיכת דיינים - מי סומך ובכמה
->בעיבור השנה
->->אם רוב הדיינים החליטו לעבר והנשיא מתנגד סנהדרין יא. ציון א עיבור השנה בהסכמת הנשיא
->->עיברו על מנת שירצה הנשיא והנשיא הגיע רק אחרי שנכנס חודש העיבור סנהדרין יא. ציון א עיבור השנה בהסכמת הנשיא
נשיאת כפיים
->האיסור להסתכל בכהנים בשעת נשיאת כפיהם חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->->בזמן הזה חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->->הסתכלות ממושכת או ראיה מועטת חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->->האם מותר לכהנים עצמם להסתכל בידיהם חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->האם כהן יכסה אז את ידו בטלית חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
->ע"י כהן בעל מום בזמן הזה חגיגה טז. ציון ב איסור ההסתכלות בכהנים בשעת נשיאת כפיים
נשיאת כפים האם מצוות נשיאת כפים מוטלת רק על הכהן או גם על הציבור מגילה כד. ציון ה מי שלא נתמלא זקנו בנשיאת כפים
נשיאת כפים הזכרת שם בן ארבע אותיות, שתים עשרה אותיות וארבעים ושתיים אותיות בברכת כהנים קדושין עא. אחרי ציון א הזכרת שם בן שתים עשרה אותיות
נשיאת כפים כהן שלא נתמלא זקנו, האם יכול לשאת כפיים, בקביעות או באקראי, כשיש גם כהן שנתמלא זקנו וכשאין אחר, עם אחרים או לבדו מגילה כד. ציון ה מי שלא נתמלא זקנו בנשיאת כפים
נשיאת כפים מה הגדר של כהן ש"אינו לבוש כראוי", שלא ישא את כפיו מגילה כד. ציון ו פוחח אינו עובר לפני התיבה
נשיאת כפים
->האם העומדים מאחורי מחיצה הם בכלל הברכה פסחים פה: ציון ו העומדים בחוץ וצירופם לתפילה
נשיאת כפים, בידיים צבועות האם כהן שידיו צבועות יכול לשאת כפים, והדין כשידיו מכוסות בטלית מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
נשיאת כפים, בישיבה כהן שנשא את כפיו בישיבה - האם צריך לחזור ולברך בעמידה תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
נשיאת כפים, בכהן בעל מום האם כהן בעל מום יכול לשאת כפים, פירוט המומים, והדין כאשר הכהנים מכסים את פניהם ואת ידיהם בטלית מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
נשיאת כפים, במנחה האם הכהנים נושאים כפים במנחה של יום הכיפורים ובשאר תעניות לכתחילה, במנחה גדולה או קטנה, והדין בדיעבד אם עלו כבר הכהנים לדוכן, האם השליח ציבור אומר "אלקינו ואלקי אבותינו" כשאין ברכת כהנים תענית כו: ציון ד נשיאת כפים במנחה בתעניות
נשיאת כפים, בסומא האם כהן סומא יכול לשאת כפים, בסומא באחת מעיניו או בשתי עיניו מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
נשיאת כפים, בעילג האם עילג (שמחליף בין האותיות) יכול לשאת כפים מגילה כד: ציון ה עילג בנשיאת כפים
נשיאת כפים, בעל מום האם כהן בעל מום שנושא כפים עובר על איסור תורה, השוואה לכהן שנושא כפים כשהוא שתוי יין תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
נשיאת כפים, בקטן האם כהן קטן נושא כפיים עם הגדולים להתחנך במצוות מגילה כד. ציון ה מי שלא נתמלא זקנו בנשיאת כפים
נשיאת כפים, הסתכלות בכהנים האם בזמן הזה אסור להסתכל בכהנים בשעה שנושאים את כפיהם מגילה כד: ציון א בעל מום בנשיאת כפים
נשיאת כפים, שיכור האם האיסור לכהן לשאת כפים כשהוא שתויי יין הוא מהתורה או מדרבנן, שיעור היין שהשותהו אסור לברך, לכתחילה ובדיעבד, והדין אם אכל חרצן או שתה שאר משקים המשכרים תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
נשיאת כפים
->במקדש
->->האם הכהנים או הקהל היו אומרים "ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם" ברכות סג. ציון ג נוסח הברכות במקדש
->האם ש"צ עונה אמן על "אשר קדשנו בקדושתו" וכו' ועל ברכת כהניםברכות לד. ציון ד האם שליח ציבור עונה "אמן" לברכת כהנים
->האם שליח ציבור כהן רשאי לשאת כפיםברכות כט. ציון ג תפילת מעין שמונה עשרה - "הביננו"; ברכות לד. ציון ד האם שליח ציבור עונה "אמן" לברכת כהנים
->->אם הוא הכהן היחיד או שיש כהנים נוספיםברכות לד. ציון ה נשיאת כפים לשליח ציבור כהן
->->מי יסיים את התפילה - הש"צ או המקריא את ברכת כהנים ברכות לד. ציון ה נשיאת כפים לשליח ציבור כהן
->ע"י כהן שהרג
->->הרג ישראל או גוי ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->במזיד או בשוגג או באונס ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->במלחמה כגון חיילי צה"ל בזמננו ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->מל תינוק ומת התינוק ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->אם עשה תשובה ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->ע"י כהן שהשתמד ועשה תשובה ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
נשיאת כפים
->ע"י קטן שיודע לפרוס את כפיו סוכה מב. ציון מ היודע לפרוס כפיו - חולקין לו תרומה בבית הגרנות
'נשמת כל חי'
->האם מותר לכרוע ב"ולך לבדך אנחנו מודים" או ב"וכל קומה לפניך תשתחוה" ברכות לד: לפני ציון ד כריעה בהודאות
נתקל האם נתקל נחשב פושע ב"ק לא. ציון ז שלשה שנתקלו זה בזה והוזקו

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275

פרטים נוספים
בטל' 026521259
פקס 026537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמא | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | כתוב אלינו

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | THE TECHNIQUE | EXAMPLE | RARE BOOK SERVICE
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US