Halacha Brura and Berur Halacha
Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה


מפתח נושאים לבירור הלכה
אות פ

הוראות שימוש: הערכים מסודרים בסדר אלף-בית, ומחולקים לערכי משנה.

הערכים הראשיים צבועים בצבע אדום, וערכי המשנה צבועים בצבע כחול.
אחרי כל ערך בא מראה המקום: המסכת, הדף, הציון (בצבע סגול), וכותרת העבודה בבירור הלכה (בצבע שחור) .

הערכים מכמה מסכתות מסודרים עם תת-ערכים ותת-תת-ערכים.
לפני תת-ערך בא הסימון ->, ולפני תת-תת-ערך בא הסימון ->->, ולפני תת-תת-תת-ערך בא הסימון ->->->.

לחיפוש נושא יש לגלול למטה ולמעלה במסמך בעזרת מקשי Page up, Page down, או בעזרת תיבת הגלילה, עד הערך הראשי המבוקש.
בין הערכים הראשיים, יש לחפש את ערך המשנה המבוקש.



פאה (ראה גם: לקט, שכחה ופאה; מתנות עניים)
->במוכר חלקים בשדה לכמה אנשים חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->במוכר 'קלחי אילן' שבשדה - פאה אחת על הכל או פאה לכל קלח חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->->אם שייר בעל השדה לעצמו חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->->->אם התחיל לקצור קודם המכירה או לא חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->במוכר שדה ושייר לעצמו אילן שבשדה - האם יכול להפריש פאה מהזרעים על האילנות חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->בשדה של שותפים חולין קלה: אחרי ציון ד פאה בתבואה שישראל וגוי שותפים בה
->->אם אחד השותפים הוא גוי חולין קלה: אחרי ציון ד פאה בתבואה שישראל וגוי שותפים בה
->גדר 'שלולית' שהיא הפסק בשדה לענין פאה ב"ק סא. ציון א אש שיצאה מרשותו והזיקה; ב"ק סא. ציון ד שלולית כהפסק לפאה
->האם לפת חייב בה פסחים נו: בלי ציון חיוב פיאה בלפת
->האם מותר לבעל שדה לזכות בפאה שלו
->->אם הוא עני ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->->אם הוא עשיר והפקיר את שדהו אחרי הלקיטה ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->המלקט פאה בעבור עני - האם זכה העני
->->אם המלקט הוא בעל השדה או אדם סתם ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->->אם המלקט עני ב"מ ח. ציון ב המגביה מציאה לחברו; ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->->אם המלקט עשיר ב"מ ט: ציון י בעל שדה שליקט פאה לעני
->המניח פאה מצד אחד
->->האם מותר לעניים ליטול מצד אחר ב"ק כח. ציון ל הניח פאה בצד אחד ונטלו מצד אחר
->->ולקחו עניים מצד אחר - האם הראשונה פאה, לענין פטור ממעשר ולדברים אחרים ב"ק כח. ציון ל הניח פאה בצד אחד
->הנוטל מקצת פאה וזרקה על השאר או הנופל על פאה - האם קונסים אותו שלא יוכל ליטול עוד ב"מ י. ציון ח דינו של העני הנופל על הפאה
->הפרשה ממין אחד על מין אחר חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->->אם זרע מתחילה שני מינים חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->הפרשתה מעיסה או מפת ב"ק צד. ציון ד מפרישים פאה מן העיסה
->'זה לפאה והָדֵין'
->->אם בהפרשה הראשונית היה שיעור פאה או לא נדרים ו: ציון ג ידות בפאה, צדקה והפקר
->->אם יש ערוגות נוספות לעצמו או אין לו נדרים ו: ציון ג ידות בפאה, צדקה והפקר
->זמן איסור בל תאחר בה ר"ה ד. ציון א זמן החיוב בבל תאחר
->מי שלא הניח פאה - האם לוקה מכות טו. ציון א לאו שקדמו עשה, ולאו שניתק לעשה
->ספק פאה - האם מחמירים כספק איסור או מקילים כספק ממון נדרים ו: ציון ג ידות בפאה, צדקה והפקר
->עני הבא לזכות בפאה ובא עני אחר וקדמו קידושין נט. ציון ג עני המהפך בחררה
->עני המנקף פירות פאה מאילן ואדם אחר נטלם - האם זה גזל גמור או גזל משום דרכי שלום (ראה גם: שכחה) גיטין נט: ציון ד גזל מעני המנקף בראש הזית
->עשיית שדה שלמה פאה, אם כבר קצר לעצמו כל שהוא או לא נדרים ו: ציון ה הרוצה לעשות את כל שדהו פאה
->שדה שיש בה אילנות - האם חיוב הפאה באילנות מתחיל משעת קצירת הזרעים חולין קלח. ציון א חיוב פאה של המוכר קלחי אילן בתוך שדהו
->שיעורה, בחוץ לארץ ובארץ ישראל חולין קלז: ציון ו שיעור פאה בארץ ישראל ובחוץ לארץ
פאה נכרית
->בשבת (ראה: יציאת האשה; מוקצה)
->שבעיר הנידחת - האם אסורה בהנאה סנהדרין קיב. ציון מ פאה נכרית בעיר הנידחת
->->בפאה מחוברת לגוף או בתלושה סנהדרין קיב. ציון מ פאה נכרית בעיר הנידחת
פאפיה
->האם מברכים עליה "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" ברכות מ. ציון נ הגדרת אילן וירק לענין ברכה
פאת הזקן
->גילוחה במלקט ורהיטני - מהתורה או מדרבנן מכות כ. ציון י איסור השחתה בתער
->גילוחה במספריים
->->כעין תער מכות כ. ציון י איסור השחתה בתער
->->שלא כעין תער - אסור מדרבנן או מהתורה או מותר מכות כ. ציון י איסור השחתה בתער
->מקום סוף פאות הראש ותחילת פאות הזקן מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
פאת הראש
->האם אסור לסרקן שמא ייתלשו השערות מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->המקיף פיאות הראש לעצמו - האם חייב גם משום ניקף מכות כ: ציון ט מקיף וניקף
->הקפתן במלקט או ברהיטני מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->הקפתן במספריים
->->מהתורה או מדרבנן מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->->הגדרת מספריים כעין תער - עקירת השער לגמרי או גזיזה בסמוך לבשר מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->->מספריים כעין תער או לא מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->מקומה מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->ניקף שאינו מסייע - האם חייב מלקות מכות כ: ציון ט מקיף וניקף
->שיעור השערות שחייב על תלישתן מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->שיעור השערות שצריך להשאיר בה מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
->->מדרבנן ומהתורה מכות כ. ציון ה הקפת פיאות הראש
פגים (תאנים)
->איזו ברכה מברכים עליהם ברכות לו: ציון ו מאימתי מברכים על הפרי בורא פרי העץ
->->על פגים שאינם ראויים לאכילה ומניחין אותם בעפר להבשיל ברכות מ: ציון ח מהן נובלות הפרי שברכתן שהכל
->ניקובם
->->בשביעית או בתוספת שביעית שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->כדי שייכנסו בהם מי הגשם שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->מילוי הנקבים שמן שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->של שביעית, בשמינית שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->סיכתם בשמן שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->במקום שרגילים לסוך ובמקום שאין רגילים שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->בשביעית או בתוספת שביעית שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->כדי לזרז את הבשלתם או כדי שיהיו שמנים שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->->של שביעית, בשמינית שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
פדיון (ראה גם: חילול)
פדיון הבן (ראה גם: בכור אדם; ברכת פדיון הבן; מתנות כהונה)
->אמירת 'שהשמחה במעונו' בסעודת פדיון הבן כתובות ח. ציון ב ברכת 'אשר ברא' ו'שהשמחה במעונו'
->בבכור שנולד עם שני ראשים ב"ק יא: ציון א בכור שנטרף בתוך שלושים יום
->בבכור שנעשה טריפה תוך שלושים יום ב"ק יא: ציון א בכור שנטרף בתוך שלושים יום
->בחפץ ששווה פחות מחמישה סלעים קידושין ח. ציון ב הערכת חפץ ביותר משוויו
->בכור שנפדה ונהרג תוך ל' יום - חיוב הכהן להחזיר את הכסף ב"ק יא: ציון א בכור שנטרף
->בשבת ביצה לו: ציון [ח] פסקה ב דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->בתנאי, ולא התקיים התנאי כתובות עד. ציון ב תנאי מתקיים רק בדבר שאפשר לעשותו ע"י שליח
->המתחייב חמישה סלעים לכהן בשטר חוב
->->בהודאה בחיוב קודם או בהתחייבות חדשה כתובות קב. ציון א המתחייב בחמישה סלעים לכהן ויש לו בן לפדות
->->האם בנו פדוי, מהתורה או מדרבנן כתובות קב. ציון א המתחייב בחמישה סלעים לכהן ויש לו בן לפדות
->->האם הוא חייב לתת לו כתובות קב. ציון א המתחייב בחמישה סלעים לכהן ויש לו בן לפדות
->חיוב אב שיש לו רק חמשה סלעים ב"ק ט. ציון ז שעור ההוצאה לקיום מצוה
->נתינת חומש מנכסיו עבורו - כמצוה כתובות נ. ציון ב המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
->נתינת יותר מחומש עבורו - מותר, חובה או מידת חסידות כתובות נ. ציון ב המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
->נתינתו לישראל הנשוי לכהנת חולין קלא: ציון ג נתינת מתנות כהונה לכהנת
->נתינתו לכהנת חולין קלא: ציון ג נתינת מתנות כהונה לכהנת
->->אם נישאה לישראל חולין קלא: ציון ג נתינת מתנות כהונה לכהנת
->ע"י כהני חזקה (ראה: כהן)
->ע"י עבד, קרקע או שטר חולין סו: ציון ג שרץ המים שבבורות, שיחין ומערות ושבחריצים ונעיצים
->ע"י שליח פסחים ז. ציון א נוסח ברכת ביעור חמץ
->ע"י שליח כתובות עד. ציון ב תנאי מתקיים רק בדבר שאפשר לעשותו ע"י שליח
פדיון הקדש
->באומר "ככר זו עלי הקדש" (קונם פרטי) נדרים לה. ציון ג מעילה בקונמות
->->קדושת הגוף או קדושת דמים נדרים לה. ציון ג מעילה בקונמות
->באומר "קונם ככר זו הקדש" (קונם כללי) נדרים כח. ציון כ המקדיש נטיעות אם אינן נקצצות או עד שתיקצצנה; נדרים לה. ציון ג מעילה בקונמות
->האם השומא נקבעת לפי הרוב או שצריך הסכמת כולם מגילה כג: ציון ל שומת קרקעות ואדם בעשרה
->האם קדשי בדק הבית צריכים העמדה והערכה לפני פדיונם שבועות יא: ציון ב פרק א פדיון בפרה אדומה
->הצורך בהעמדה והערכה
->->אם הבהמה נשחטה ועדיין מפרכסת חולין ל. ציון ג העמדה והערכה לאחר שחיטה
->->->אם אינה יכולה לעמוד חולין ל. ציון ג העמדה והערכה לאחר שחיטה
->->->בשחיטה המתירה באכילה חולין ל. ציון ג העמדה והערכה לאחר שחיטה
->->->בשחיטה שאינה מתירה באכילה חולין ל. ציון ג העמדה והערכה לאחר שחיטה
->->בקדשי בדק הבית חולין קלה. ציון ב ראשית הגז במוקדשים
->->לפדיית צמר של בהמת בדק הבית חולין קלה. ציון ב ראשית הגז במוקדשים
->->->אם היתה העמדה והערכה בעוד הצמר מחובר ואח"כ גזז חולין קלה. ציון ב ראשית הגז במוקדשים
->הצורך בעשרה אנשים לפדיון - בקרקע, בעבד או במטלטלין של הקדש מגילה כג: ציון ל שומת קרקעות ואדם בעשרה
->של פרה אדומה (ראה: פרה אדומה)
פדיון שבויים
->איש ואשה - מי קודם הוריות יג. ציון מ איש ואישה שבויים - מי קודם לפדיון
->->אם יש חשש שייטמעו בין הגוים לשמד הוריות יג. ציון מ איש ואישה שבויים - מי קודם לפדיון
->->אם יש סכנת נפשות או אין הוריות יג. ציון מ איש ואישה שבויים - מי קודם לפדיון
->->אם עומדים לקלקלה - שתובעים אותו למשכב זכור או מקום שרגילים במשכב זכור הוריות יג. ציון מ איש ואישה שבויים - מי קודם לפדיון
->->אשה והאדם עצמו הוריות יג. ציון פ בפדיון שבויים אמו קודמת לכולם
->->אשה ועבד כנעני הוריות יג. ציון מ איש ואישה שבויים - מי קודם לפדיון
->אמו - קדימתה לאחרים הוריות יג. ציון פ בפדיון שבויים אמו קודמת לכולם
->->אם יכול לפדות או את אמו או אביו רבו ועצמו ביחד הוריות יג. ציון פ בפדיון שבויים אמו קודמת לכולם
->->אם יש סכנת נפשות הוריות יג. ציון פ בפדיון שבויים אמו קודמת לכולם
->ביותר מכדי דמיהם כתובות נב. ציון ו עד כמה חייב אדם לפדות את אשתו
->ביותר מכדי דמיהם גיטין מה. ציון ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->אם אשתו נשבתה - חיוב או היתר גיטין מה. ציון ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->->באשת כהן גיטין מה. ציון ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->אם השבוי רוצה לפדות את עצמו גיטין מה. ציון ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->אם יש חשש שמא ייטמע השבוי בין הגויים גיטין מה. ציון ה פרק ד פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->אם נשקפת לו סכנת נפשות גיטין מה. ציון ה פרק ד פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->בשבי שעיקרו לשם ממון גיטין מה. ציון ה פרק ד פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->חישוב לפי שוויו להימכר בשוק כעבד או לפי ממונו ועניינו וכבודו, או כדמי שבוי רגיל בכל מקום גיטין מה. ציון ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->תלמיד חכם שבוי - חיוב או היתר גיטין מה. ציון ה פרק ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->->מי שעתיד להיות תלמיד חכם גיטין מה. ציון ה פרק ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->->->תלמיד חכם שמופלג בחכמה גיטין מה. ציון ה פרק ה פדיון שבויים ביותר מכדי דמיהם
->האם מצווה לפדות עבד שבוי גיטין לז: ציון [ז] מצות פדיון שבויים בעבדים
->->עבד שטבל לשם עבדות וקיבל עליו מצות גיטין לז: ציון [ז] מצות פדיון שבויים בעבדים
->היטמאות כהן בטומאה דרבנן לשם כך ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->הפודה אשה מהשבי - האם בעלה חייב לשלם לו כתובות קז: ציון ח פרק ד המפרנס אשה שבעלה הלך למדינת הים
->זכות בר מצרא אם הקרקע נמכרה לשם פדיון שבויים ב"מ קח: ציון ט דין מצרנות במוכר לצורך גדול
->חיוב בעל לפדות את אשתו - אם היא אסורה עליו בלאו יבמות פה. ציון ח פרות לאישה האסורה באיסור לאו
->->אם אכל פירות נכסי מלוג - האם צריך לפדותה בסכום הפירות שאכל יבמות פה. ציון ח פרות לאישה האסורה באיסור לאו
->->אם הוא כהן, שבלאו הכי היא אסורה כשבויה יבמות פה. ציון ח פרות לאישה האסורה באיסור לאו
->חיוב בעל לפדות את אשתו - עד זמן נתינת הגט או עד זמן כתיבת הגט גיטין יז. ציון ד פרק א כותבים זמן בגיטין
->חיוב בעל לפדות את אשתו כתובות נא: ציון ט אשת ישראל שנשבתה ויש חשש שנבעלה ברצון
->->אם הדיר אותה לפני שנשבתה נדר שחייב בגללו לגרשה כתובות נב. ציון א גדרי החיוב בפדיון אשת כהן; כתובות נב. ציון ב חיוב הבעל בפדיון אשתו שהדירה ונשבית
->->->אם היא נדרה (לאחר שנשבתה או לפני כן) והבעל לא היפר כתובות נב. ציון ב חיוב הבעל בפדיון אשתו שהדירה ונשבית
->->->אם נשבתה מיד אחרי הנדר כתובות נב. ציון ב חיוב הבעל בפדיון אשתו שהדירה ונשבית
->->->באשת ישראל או באשת כהן כתובות נב. ציון ב חיוב הבעל בפדיון אשתו שהדירה ונשבית
->->באשת כהן כתובות נא: ציון ט אשת ישראל שנשבתה ויש חשש שנבעלה ברצון
->->->אם ידוע שזינתה מרצון בשבי כתובות נב. ציון א גדרי החיוב בפדיון אשת כהן
->->->אם נשא גרושה כתובות נב. ציון א גדרי החיוב בפדיון אשת כהן
->->->באלמנה הנשואה לכהן גדול כתובות נב. ציון א גדרי החיוב בפדיון אשת כהן
->->בממאנת, בשנייה לעריות ובאיילונית כתובות ק: ציון ט ממאנת, שניה ואילונית אין להם פירות
->->בפעם השנייה שנשבתה כתובות נב. ציון ו עד כמה חייב אדם לפדות את אשתו
->->האם הוא יכול להיפטר ע"י גירושין ומתן כתובתה כתובות נב: ציון ד גדרי חיוב הבעל והיתומים ברפואת אשה
->->כמה חייב לשלם עליה - כדי כתובתה, כדי דמיה או יותר מכדי דמיה כתובות נב. ציון ו עד כמה חייב אדם לפדות את אשתו
->->->האם מותר לתת יותר מכדי דמיה כתובות נב. ציון ו עד כמה חייב אדם לפדות את אשתו
->חיוב הפדוי להחזיר את דמי הפדיון לפודה סנהדרין עג. ציון ו הוצאת ממון להצלת חברו
->כהן גדול ומלך - מי קודם הוריות יג. אחרי ציון פ מלך וכהן גדול - מי קודם
->למשומד אוכל נבילות לתאבון ע"ז כו: ציון א פרק ג הרשעים שמורידים ואין מעלים אותם
->מכירת ס"ת לשם כך ע"ז יג. ציון ה היתר לכהן להיטמא טומאה דרבנן לצורך מצוה
->סדרי קדימה בין כהן, לוי, ישראל, חלל, שתוקי, אסופי, ממזר, נתין, גר, או עבד משוחרר הוריות יג. ציון ר סדרי הקדימה בין יוחסין שונים
->שבוי שאינו רוצה שיפדו אותו מנכסיו - פדייתו מנכסיו בעל כורחו כתובות סז: ציון ה פרק א עשיר שאינו רוצה להתפרנס מנכסיו
->שומר כספי פדיון שבויים שמסרם שודדים כדי להציל את עצמו
->->אם היה בסכנת נפשות כשנתן או לא היה ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
->->אם היה לו כסף אחר בביתו או לא היה ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
->->אם השומר עני או עשיר ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
->->חיוב מעיקר הדין או ממידת חסידות ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פדיון שבויים
->->כסף שנועד לשבויים סתם או לשבויים מסוימים ב"ק קיז: ציון ב המציל עצמו בדמי פ"ש
פואה
->ביעור בו ובדמיו שביעית פ"ז מ"ב ציון ב מינים שיש בהם קדושת שביעית ואינם חייבים בביעור
->קדושת שביעית בו שביעית פ"ז מ"ב ציון ב מינים שיש בהם קדושת שביעית ואינם חייבים בביעור
פוחח
->בנשיאת כפיים מגילה כד. ציון ו פוחח אינו עובר לפני התיבה
->בקריאת התורה מגילה כד. ציון ו פוחח אינו עובר לפני התיבה
->כשליח ציבור מגילה כד. ציון ו פוחח אינו עובר לפני התיבה
פוטיתא
->הלאווין שהאוכלה לוקה עליהם מכות טז: ציון ה מנין הלאווין באיסור שרץ
פול המצרי
->השלב הקובע בו לענין מעשר ולעונת המעשרות ר"ה יב: ציון ו השלבים הקובעים בגדולי קרקע להלכותיהם
->השלב קובע בו לענין שביעית ולענין מעשר - השרשה או לקיטה או גמר פרי או הבאת שליש
->->אם זרעו לזרע שביעית פ"ב מ"ח ציון א הזמן הקובע למעשרות ולשביעית בפול המצרי ואפונים
->->->כדי לזרוע את הזרע או כדי לאכול את הזרע שביעית פ"ב מ"ח ציון א הזמן הקובע למעשרות ולשביעית
->->אם זרעו לירק שביעית פ"ב מ"ח ציון א הזמן הקובע למעשרות ולשביעית בפול המצרי ואפונים
->->אם מנע ממנו מים שלושים יום לפני ר"ה שביעית פ"ב מ"ט ציון ב פרק ג ירקות שמנע מהם מים
->שנזרע בשישית ונלקט בשביעית - האם נחשב של שביעית, אם מנע ממנו מים שלושים יום לפני שביעית או לא שביעית פ"ב מ"ט ציון ב פרק ג ירקות שמנע מהם מים לפני שמיטה
->->אם זרעו לירק או לזרע שביעית פ"ב מ"ט ציון ב פרק ג ירקות שמנע מהם מים לפני שמיטה
פולפסין
->לעניין ראייה ברגל חגיגה ד. ציון ד דין ראייה במקמץ, במצרף, ובבורסקי
פולש
->סילוק בכח של הנכנס לבית חבירו בלי רשות בלי לגרום הפסד ב"ק כז: ציון ה עביד איניש דינא לנפשיה
פונדק (ראה: מציאה, בבית מושכר)
פוסק על פירות (ראה: ריבית, במכר)
פועל (ראה גם: חנווני על פנקסו; שכיר)
->אונאה בפועל שנשכר לזרוע את שדה חברו וזרע פחות זרעים מהראוי
->->בזרעים של בעל הקרקע ב"מ נו: ציון ד דין אונאה בחיטים שזרעם בקרקע
->->בזרעים של הפועל ב"מ נו: ציון ד דין אונאה בחיטים שזרעם בקרקע
->בדבר האבד
->->האם הוא רשאי לחזור בו ב"מ עז. אחרי ציון נ פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום
->->זכות המעביד להטעותו ב"מ עו: ציון י החוזר בו בדבר האבד ויש פועלים אחרים; ב"מ עח. ציון ג פועלים שחזרו בהם בדבר האבד
->->זכות המעביד לעכב חפצים שיש לפועל אצלו ב"מ עח. ציון ג פועלים שחזרו בהם בדבר האבד
->->זכות המעביד לשכור פועל אחר ביותר משכרו על חשבונו של הפועל ב"מ עו: ציון י החוזר בו בדבר האבד ויש פועלים אחרים
->->->עד כמה יכול לשכור ב"מ עח. ציון ג פועלים שחזרו בהם בדבר האבד
->גובה שכרו אם לא סיכמו על גובה השכר ב"מ עו. ציון ה שליח ששכר פועלים ואמר ששכרם על בעל הבית
->->אם יש באותו מקום מנהגים שונים על גובה השכר ב"מ פז. ציון ג קביעת שכר כשלא קבעוהו מראש
->->אם שליח שכר את הפועל עבור המעביד ב"מ עו. ציון ה שליח ששכר פועלים ואמר ששכרם על בעל הבית
->האומר לחנווני שיתן לפועליו דברים אסורים כשכרם ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני
->->אם בעל הבית ייחד מעות לשעבודו ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני
->->לפועליו או לעבדו ולשפחתו ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני כשעלולים לקנות איסור
->האומר לפועל "צא ושתה ואני פורע" והפועל מקבל מהחנווני יי"נ ע"ז עא. ציון ג האומר לגוי לתת מנת המלך במקומו
->->אם אמר לחנווני "היכנס במקומי" ע"ז עא. ציון ג האומר לגוי לתת מנת המלך במקומו
->->אם הקדים מעות ע"ז עא. ציון ג האומר לגוי לתת מנת המלך במקומו
->->אם נשא ונתן ביד ע"ז עא. ציון ג האומר לגוי לתת מנת המלך במקומו
->האם המעביד רשאי לשלם לו במטלטלין במקום כסף
->->אם אין למעביד כסף ב"מ מה: ציון ב התחייבות הלוקח לשלם וצורת התשלום; ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->->אם יש למעביד כסף ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->->בדבר המאכל שהפועל עבד בו ב"מ מה: ציון ב התחייבות הלוקח לשלם וצורת התשלום
->->בדבר מאכל או בדבר אחר ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->->במקום שיש דין "בל תלין" ובמקום שאין ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->->מדאורייתא או מדרבנן ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->האם מותר לאדם להשכיר עצמו כפועל לשלוש שנים או יותר
->->במי שהוא עני ביותר ב"מ י. ציון ד פועל, לכמה זמן משכיר עצמו
->->בסתם אדם ב"מ י. ציון ד פועל, לכמה זמן משכיר עצמו
->האם מותר לבעה"ב לתת דברים אסורים לפועליו ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני
->האם מותר לו לברך ברכת המוציא ברכות טז. ציון ז תפילת שמונה עשרה של פועלים; ברכות טז. ציון ח ברכת המזון של הפועלים
->האם מותר לו לברך ברכת המזון בשלמות ברכות טז. ציון ז תפילת שמונה עשרה של פועלים; ברכות טז. ציון ז ברכת הנהנין וברכת המוציא בפועלים; ברכות טז. ציון ח ברכת המזון של הפועלים
->->נוסח ברהמ"ז המקוצר ברכות טז. ציון ז ברכת הנהנין וברכת המוציא בפועלים
->האם מותר לו להתפלל או לקרוא ק"ש בראש האילן ברכות טז. ציון ב קריאת שמע בראש האילן
->האם מותר לו להתפלל בבית כנסת במנין ברכות טז. ציון ז תפילת שמונה עשרה של פועלים
->האם מותר לו להתפלל שמונה עשרה בשלמות ברכות טז. ציון ז תפילת שמונה עשרה של פועלים; ברכות טז. ציון ז ברכת הנהנין וברכת המוציא בפועלים; ברכות טז. ציון ח ברכת המזון של הפועלים
->הלנת שכר (ראה: בל תלין)
->העושה עבודה עבור אחר שלא התחייב מראש לשלם לו ולא הביא לו הנאה מוחשית - האם חייב לשלם ב"מ לב: ציון א פסקה ב חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->הפורע לפועלים ע"י הוראה לחנווני לתת להם מזונות ויש חשש שיקנו איסור
->->אם הקדים דינר לחנווני ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני כשעלולים לקנות איסור
->->->ואסר עליו להשתמש בו עד שיאכיל את פועליו ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני
->->->ונתן לו רשות להוציאו ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני כשעלולים לקנות איסור
->->בחשש שיקנו יין נסך, סתם יינם, חמץ בפסח, פירות שביעית או מעשר ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני כשעלולים לקנות איסור
->->בתשלום בהקפה ע"ז סג. ציון ל נתינת מזונות לפועלים על ידי חנווני כשעלולים לקנות איסור
->השוכר אדם ככתף והוסיף על המשא שהסכימו
->->האם הוא חייב לתת תוספת שכר על כל תוספת משא ב"מ פ: ציון א השוכר אדם לכתף ומוסיף על משאו
->->והוזק הפועל - האם חייב בתשלומי נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת ב"מ פ: ציון א השוכר אדם לכתף ומוסיף על משאו
->השוכר פועל והראהו בשל חברו או של הפקר ב"מ עו. ציון ג שליח שהטעה את הפועלים על גובה שכרם
->->האם הוא רשאי לשלם במטלטלין שעבד בהם במקום כסף (אם יש לו כסף או אין לו) ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->->האם חייב לשלם לו שכר ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->->->אם אמר לו ששכרו על חברו ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->->->אם שכרו בפירוש לעשות בשל חברו או של הפקר ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->->->אם שכרו לעשות בשלו ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->->->אם שכרו סתם ב"מ קיח. אחרי ציון ה פעמים שאומרים 'טול מה שעשית בשכרך'
->זוכה בכל האוכל שנותנים לו נדרים מא: ציון ב אכילה יחד עם מודר הנאה
->זכותו לאכול (ראה גם: חסימת בהמה)
->זכותו לאכול מהפירות שעובד בהם
->->אכילה על ידי הבהוב באש או טיבול במלח, לכתחילה או בדיעבד ב"מ פט: ציון א אכילת פועל על ידי הבהוב באש וטיבול במלח
->->אם נשכר לסתום חביות של יין ב"מ צב: ציון ד זכות האכילה בפועל שנשכר לסתום חביו
->->->אם חשב שעדיין לא התחייבו במעשר ב"מ צב: ציון ד זכות האכילה בפועל שנשכר לסתום חביו
->->אם עושה מלאכה בכתפו בלבד ב"מ צא: ציון ב זכות אכילה לפועל שאינו עושה בידיו וברגליו
->->אם קבע עם המעביד כמה יאכל - האם ומתי צריך לעשר ב"מ פט: ציון ז פועל שקבע עם בעל הבית כמה יאכל
->->->האם מותר לו לאכול שנים שנים בלי מעשר או לטבול במלח ב"מ פט: ציון ז פועל שקבע עם בעל הבית כמה יאכל
->->בחיטים המיועדות ללחם ב"מ צ. ציון א פרות המרכסות בתבואה
->->בכרם של גוי או של הקדש ב"מ פז: ציון ג אכילת פועל בכרם של גוי ושל הקדש
->->->האם מותר לו לשים פירות בכליו ב"מ פז: ציון ג אכילת פועל בכרם של גוי ושל הקדש
->->בשומר פירות במחובר או בתלוש ב"מ צג. ציון ו זכות אכילה של השומרים בפירות תלושים ומחוברים
->->בשומר פירות בשעת גמר מלאכה או לפני גמר מלאכה ב"מ צג. ציון ו זכות אכילה של השומרים בפירות תלושים ומחוברים
->->האם הוא יכול לתת את זכות האכילה לאשתו ולבניו ב"מ צב. ציון ח פועל משלו אוכל או משל שמים
->->->לאחר שכבר נטל את הפירות ב"מ צב. ציון ח פועל משלו אוכל או משל שמים
->->העובד באילן אחד - האם מותר לו לאכול מאילן אחר
->->->לכתחילה ובדיעבד ב"מ צא: ציון ח פועל העושה באילן אחד אינו אוכל מאחר
->->->מאותו מין או ממין אחר ב"מ צא: ציון ח פועל העושה באילן אחד אינו אוכל מאחר
->->העובד בגפן אחת אינו רשאי לאכול מגפן אחר
->->->האם הוא רשאי להמתין לאכול עד שיגיע לגפן שפירותיה יפים יותר ב"מ צא: ציון ה המונע את עצמו עד שמגיע למקום יפות
->->->האם מותר לו למנוע את עצמו עד שמגיע לתאנים או למינים אחרים ב"מ צא: ציון ה המונע את עצמו עד שמגיע למקום יפות
->->השומר כמה מקשאות - האם הוא יכול למלא את כריסו ממקשה אחת ב"מ צג. ציון י דרך האכילה של השומרים כמה מקשאות
->->כמה מותר לו לאכול ב"מ צב. ציון ג אכילת פועל יותר משכרו
->->->אכילה יותר משכרו ב"מ צב. ציון ג אכילת פועל יותר משכרו
->->->אם יש רק כמות מצומצמת של פירות ב"מ צב. ציון ג אכילת פועל יותר משכרו
->->מהתורה ומדרבנן ב"מ צא: ציון ו זמן אכילת פועל מן התורה ומדרבנן
->->מעביד שמנע מהפועל לאכול
->->->האם הוא חייב במלקות או בתשלומים ב"מ פח: ציון ג בעל הבית שמנע את הפועל מאכילת פירות
->->->האם עבר על איסור, אם חסמו בהסכמתו או בעל כרחו ב"מ פח: ציון ג בעל הבית שמנע את הפועל מאכילת פירות
->->מציצת הענבים בלי לאוכלם ב"מ פז: ציון ד ההיתר לפועל לאכול ולא למצוץ
->->עד מתי הוא רשאי לאכול ב"מ פט. ציון ה הפועל אוכל בפירות עד שיתחייבו במעשר ובחלה
->זכותו לחזור בו אפילו בחצי היום
->->אם כבר קיבל את שכרו ב"מ עז. אחרי ציון נ פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום
->->אם עשה קנין ב"מ עז. אחרי ציון נ פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום
->->האם הוא מקבל את השכר שסוכם בתחילה ב"מ עו: ציון ו קבלן החוזר בו בדבר שאינו אבד
->->האם מתעסק נחשב כפועל לענין זה כלפי נותן העיסקא ב"מ קה. ציון ב ביטול וחזרה בעיסקא ובשותפות
->->האם שותפים נחשבים פועלים זה כלפי זה לענין זה ב"מ קה. ציון ב ביטול וחזרה בעיסקא ובשותפות
->זמן עבודתו
->->מהתורה ב"מ פג: ציון א זמני עבודת הפועלים
->->מתי נוהגים על פי דין תורה, ומתי אפשר לנהוג אחרת ב"מ פג: ציון א זמני עבודת הפועלים
->חיוב המעביד במזונותיו
->->במקום שנהגו שפועל אוכל לפני שיוצאים לעבודה - האם מעביד יכול לבקש ממנו ללכת לעבוד מוקדם ויביא לו אחר כך מזונות ב"מ פג. אחרי ציון ז חיובו של בעל הבית לזון את הפועלים
->->כמה חייב לזונו כשאין מנהג ב"מ פג. אחרי ציון ז חיובו של בעל הבית לזון את הפועלים
->->מעביד שפסק מזונות לפועל בפירוש
->->->האם הפסיקה מחייבת כבר בזמן קבלת העבודה ב"מ פג. אחרי ציון ז חיובו של בעל הבית לזון את הפועלים
->->->האם חייב להרבות לו יותר מהמנהג ב"מ פג. אחרי ציון ז חיובו של בעל הבית לזון את הפועלים
->לקיט (שכיר שדר בבית המעביד ומקבל מאכל ומלבוש) - ניכוי שווי הבגדים משכרו כשעוזב
->->אם עזב מרצונו או בעל כרחו כתובות נד. ציון ח חישוב ערך הבגדים בתשלום הכתובה
->->אם שכרו קצוב או לא קצוב כתובות נד. ציון ח חישוב ערך הבגדים בתשלום הכתובה
->מי שאמר לשלוחו לשכור פועלים בארבעה והשליח אמר להם שלושה ואמרו שמסכימים למה שאמר המעביד - האם יקבלו שלושה או ארבעה גיטין סב: ציון ז שליח המהפך באמירתו את סוג שליחותו
->מנהג המדינה בשכירות פועלים - תקפו
->->כשיש ויכוח בין מעביד לבין הפועל ב"מ פג. ציון ז תוקפו של מנהג המדינה בשכירות פועלים
->->מה נחשב מנהג ב"מ פג. ציון ז תוקפו של מנהג המדינה בשכירות פועלים
->->נגד הלכה או תנאי שבממון ב"מ פג. ציון ז תוקפו של מנהג המדינה בשכירות פועלים
->מעביד שהוסיף שכר וטוען שעשה זאת כדי שהפועל ישכים ויעריב למלאכתו בניגוד למנהג והפועל טוען שהתוספת באה כדי שיעשה עבודה טובה יותר ב"מ פג. ציון ט בעל הבית שטוען שהוסיף שכר כדי שישנו מהמנהג
->מעביד שהורה לחנווני לתת לפועליו עבור שכרם - האם יכול הפועל לתבוע את המעביד גיטין יג: ציון א פרק ז קנין במעמד שלושתן
->->אם יש ביד החנווני דבר של המעביד גיטין יג: ציון א פרק ז קנין במעמד שלושתן
->מעביד ששכר פועל וחזר בו - האם הוא חייב ב"מ עו: ציון ד חיובי בעל הבית ששכר פועלים וחזר בו
->->אם הפועל הלך כבר למקום עבודתו ב"מ עו: ציון ד חיובי בעל הבית ששכר פועלים וחזר בו
->עבודה שהוזלה במדינה במשך המלאכה והמעביד טוען שהסכים להמשך העבודה בתנאי שיפחית מהשכר והפועל טוען שפייסוהו על דעת שיעשה מלאכה טובה יותר ב"מ פג. ציון ט בעל הבית שטוען שהוסיף שכר כדי שישנו מהמנהג
->פועל יהודי שקיבל בשכרו מגוי חבית יין נסך - האם מותר לו לבקש את דמיה
->->אם החבית הגיעה לידו ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->->בהסכמתו או בלי הסכמתו ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->אם החבית לא הגיעה לידו ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->->אם אמר לגוי למכור אותה ולתת את דמיה ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->->אם אמר לגוי שאינו רוצה את החבית אלא את שוויה ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->->אם הגוי התחייב מראש לתת לו יין ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->->->ויכול לגבות מהגוי באופן אחר ע"ז ע. ציון ב אומנים ששלח להם גוי יין נסך בשכרם
->שהטעה את מעביד על גובה שכרו - כמה הוא מקבל ב"מ עה: ציון כ בעל הבית ופועלים שהטעו זה את זה
->שהטעהו המעביד
->->אם אמר לשליח לשכור פועל בארבעה ושכר השליח בשלשה
->->->אם אמר לו הפועל "כמה שאמר בעל הבית" - מה שכרו ב"מ עו. ציון כ פועלים שהוטעו ע"י שליח ואמרו שסומכים על בעל הבית
->->->האם יש לו תרעומת על השליח ב"מ עו. ציון ט 'אל תמנע טוב םבעליו' כעילה לתרעומת
->->->מה שכרו של הפועל ב"מ עו. ציון ט 'אל תמנע טוב םבעליו' כעילה לתרעומת
->->אם אמר לשליח לשכור פועל בשלושה והשליח שכר בארבעה ב"מ פז. ציון ג קביעת שכר כשלא קבעוהו מראש
->->האם ומתי יכול הפועל לתבוע ממנו יותר ב"מ עה: ציון כ בעל הבית ופועלים שהטעו זה את זה
->שהטעהו שליח של המעביד - כמה הוא מקבל מהמעביד ומהשליח ב"מ עו. ציון ג שליח שהטעה את הפועלים על גובה שכרם
->שהמעביד המחה אותו אצל אחר שישלם לו
->->האם האדם האחר יכול לחזור בו מהסכמתו לשלם לפועל ב"מ קיב. ציון ב המחהו אצל חנוני או אצל שולחני
->->->בחנווני או שולחני או סתם אדם ב"מ קיב. ציון ב המחהו אצל חנוני או אצל שולחני
->->האם הפועל יכול לחזור בו מהסכמתו ולתבוע את המעביד
->->->אם עשה קנין על מחילתו או לא ב"מ קיב. ציון ב המחהו אצל חנוני או אצל שולחני
->שהתנה עמו המעביד לתת לו חפץ
->->אם הסכים הפועל לקבל את המטלטלין שעבד בהם - האם המעביד יכול לחזור בו ולתת כסף, אם הפועל עשה קנין או לא ב"מ קיח. ציון ג פועל שהסכים לקבל בשכרו מה שעשה
->->האם התנאי מחייב ב"מ מה: ציון ב פסקה ב התחייבות הלוקח לשלם וצורת התשלום
->->האם יכול לתת לו כסף במקומו ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->->->אם עשה קנין או לא ב"מ קו: ציון ד פסקה א תשלומי החוכר מתוך השדה
->שטוען שלא קיבל את שכרו - האם הוא נאמן
->->אם עבר יום שלם או חצי יממה מאז שהפסיק לתבוע ב"מ קיג. ציון א נאמנות השכיר לאחר זמנו ויש עדים שתבעו בזמנו
->->אם תבעו בזמנו או לא ב"מ קיג. ציון א נאמנות השכיר לאחר זמנו ויש עדים שתבעו בזמנו
->->בזמנו או לאחר זמנו ב"מ קיג. ציון א נאמנות השכיר לאחר זמנו ויש עדים שתבעו בזמנו
->שכירתו בשבת שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->->אם אומר בפירוש שמבקש לשוכרו או רק רומז שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->->אמירת "הנראה שתעמוד עמי לערב" שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->->לדבר בקשר לכך שישכרנו למוצאי שבת שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->->ע"י גוי שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->->קביעת גובה השכר שבת קנ. ציון א השכרת פועלים בשבת
->שכר עבודה באיסורי הנאה (ראה: שכר)
->שמצא מציאה (ראה: מציאה)
->שנאנס ולא השלים את עבודתו - כמה יקבל ב"מ עז. ציון ס פועל שחלה ולא השלים את עבודתו
->->כגון שנלקח לעבודת המלך באמצע עבודתו ב"מ עח: ציון ג בהמה מושכרת שחלתה או שנלקחה לעבודת המלך
->שנאנס ולא עבד - האם מקבל שכר על הזמן שלא עבד קידושין יז. ציון ב עבד עברי שחלה
->שני פועלים שהגיעו זמנם לתשלום ויש למעביד כסף רק לאחד מהם - מי קודם
->->עני או אביון ב"מ קיא: לפני ציון א הקדמת תשלום שכר לעני
->->עני או עשיר ב"מ קיא: לפני ציון א הקדמת תשלום שכר לעני
->שנכנס לבית המעביד בלי רשות כדי לתבוע את שכרו ונגחו שורו של בעל הבית
->->אם ביקש רשות להיכנס ובעה"ב ענה "הן" ב"ק לג. ציון ג פועלים שנכנסו לתבוע את שכרם
->->אם בעל הבית שכיח בביתו או אינו שכיח ב"ק לג. ציון ג פועלים שנכנסו לתבוע את שכרם והוזקו
->שנמצא שאין צורך בעבודתו - האם ומתי צריך לשלם לו ב"מ עו: ציון כ השוכר פועלים ונמצא שאין צורך בעבודתם; ב"מ עט. ציון ח השוכר את הספינה להוביל יין וטבעה
->->בפועל שנשכר להביא פירות לחולה ונמצא שהחולה מת או הבריא ב"מ קיח. ציון ב אופן התשלום לפועל
->שנשא משא שכבד לאחד וקל לשניים ונשבר - כמה חייב
->->בפועל אחד או שנים ב"מ פג. ציון ו משא שכבד לאחד וקל לשניים, ונשבר
->->בשכיר יום או בקבלן ב"מ פג. ציון ו משא שכבד לאחד וקל לשניים, ונשבר
->שקיבל עליו לעבוד ולא עבד ונגרם מכך נזק - האם חייב לשלם ב"מ קד. ציון ז פסקה ד אריס שהוביר את הקרקע
->תשלום בדמי שביעית לפועל בתורת מתנה שביעית פ"ח מ"ה ציון ב מתנת חינם מדמי שביעית
->->לפני שהוא מבקש ממנו את העבודה או אח"כ שביעית פ"ח מ"ה ציון ב מתנת חינם מדמי שביעית
->->סמוך לעשיית המלאכה או זמן רב אח"כ שביעית פ"ח מ"ה ציון ב מתנת חינם מדמי שביעית
->תשלום שכרו בדמי שביעית, בפועל שכורה בור מים שביעית פ"ח מ"ה ציון ב תשלום לְבַּיָּר מדמי שביעית
->->אחרי שכרה את הבור שביעית פ"ח מ"ה ציון ב תשלום לְבַּיָּר מדמי שביעית
->->לשתיית אדם, או לכיבוס ולתשמישים אחרים שביעית פ"ח מ"ה ציון ב תשלום לְבַּיָּר מדמי שביעית
פועל בטל (שכר כפועל בטל) - שיעור השכר
->למי שהפסיק ממלאכתו כדי להשיב אבידה ב"מ סח. ציון ז נטילת שכר בעסק כדרך למניעת איסור ריבית
->->אם במלאכתו הראשונה השכר גבוה והטירחה מועטת ובהשבת האבידה הטירחה רבה והשכר נמוך ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->אם שכר ההשבה גבוה מהפסדו או נמוך מהפסדו ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->התחשבות בתכונות האדם עצמו או בסוג מלאכתו ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->כמה שאדם מוכן ליטול להפסיק ממלאכתו הקשה ולעסוק במלאכה קלה זו ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->כמה שאדם מוכן ליטול להתבטל לגמרי ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->כמה שנוטל על מלאכתו הראשונה בשעה שאין המלאכה מצויה ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->->כמה שנוטל פועל המחזר אחרי אבידה ב"מ ל: ציון י נטילת שכר על השבת אבידה
->למי שמתעסק בעיסקא, כדי שלא יהיה אסור מטעם ריבית
->->כמה שאדם מוכן ליטול להפסיק ממלאכתו הקשה ולעסוק במלאכה קלה זו ב"מ סח. ציון ז נטילת שכר בעסק כדרך למניעת איסור ריבית
->->כמה שנוטל פועל שהוא בטל לגמרי ב"מ סח. ציון ז נטילת שכר בעסק כדרך למניעת איסור ריבית
->->כמה שנוטל פועל שעושה מלאכה קלה ב"מ סח. ציון ז נטילת שכר בעסק כדרך למניעת איסור ריבית
פורים (ראה גם: מגילה; סעודת פורים; על הניסים; תענית, במועדים)
->איסור תענית בו תענית י. ציון ז איסור תענית בראש חודש
->->אם התחילו האם מפסיקים
->->->בתענית ציבור ובתענית יחיד תענית י. ציון ז הפסקת תענית בימים טובים; תענית יח: ציון ב אין גוזרים תענית בראש חודש חנוכה ופורים
->->->האם התחלה של יחידים מחייבת את הציבור תענית יח: ציון ב אין גוזרים תענית בראש חודש חנוכה ופורים
->->->מה נחשב התחלה תענית יח: ציון ב אין גוזרים תענית בראש חודש חנוכה ופורים
->->תענית ציבור או תענית יחיד תענית י. ציון ז הפסקת תענית בימים טובים
->אמירת "על הניסים" בברכת המזון
->->אם שכח ולא הזכיר - האם צריך לחזור שבת כד. ציון א אמירת "על הניסים" בחנוכה
->->חובה או רשות שבת כד. ציון א אמירת "על הניסים" בחנוכה
->האם מברכים "שהחיינו" על עיצומו של יום אם לא קיים את מצוות היום שבת כג. ציון י הברכות שמברכים על נר חנוכה
->אם נשא אשה ערב פורים - האם מותר לעשות את הסעודה הראשונה בפורים מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->האם אבל חייב לנהוג בו אבלות
->->ביום הראשון לאבלות או בשאר הימים מו"ק כד: ציון ו פסקה ב חגים שמפסיקים את האבלות
->האם מותר לאדם למלא פיו שחוק בפורים בזמן הזה ברכות לא. ציון א איסור שחוק
->האם מותר להתענות בימים שלפניו ושלאחריו ר"ה יט: ציון ב ביטולה של מגילת תענית והשלכותיו
->האם שיר של פורים דוחה שיר של יום רגיל סוכה נד: ציון ג דחיה או קדימה בשיר של יום
->החיוב להשתכר מגילה ז: ציון ב מיחייב איניש לבסומי בפוריא
->->הגדרת "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" מגילה ז: ציון ב מיחייב איניש לבסומי בפוריא
->החיוב לשאול ולדרוש בו
->->אם חל בשבת מגילה ד. ציון ב שואלים ודורשים בפורים
->->אם חל בחול מגילה ד. ציון ב שואלים ודורשים בפורים
->->במה שואלים ודורשים מגילה ד. ציון ב שואלים ודורשים בפורים
->הקורא את המגילה באשורית ואינו מבין סוטה לב. ציון א דברים הנאמרים בכל לשון
->מי ששילח מנות לעני ומתכוון לקיים גם מתנות לאביונים סוטה ח. ציון ז אין עושים מצוות חבילות חבילות
->מעות פורים
->->האם מותר לגבאים או לבני העיר לשנותם לצדקה אחרת ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->->האם מותר לעני להשתמש בהם לצרכים אחרים חוץ מסעודת פורים ב"מ עח. אחרי ציון ז המעביר על דעת בעל הבית; ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->->האם מותר לצמצם בהוצאתם לצרכי סעודה כדי שילכו לצדקה אחרת ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->->האם מותר לתתם לעניים גוים, לכתחילה ובדיעבד ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->->מה בין מעות פורים לצדקה אחרת ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->->מה עושים עם מעות פורים שנותרו ב"מ עח: ציון ב שינוי במעות פורים
->נישואין בו מו"ק ח: ציון ז נישואין במועד - אין מערבים שמחה בשמחה
->סעודת פורים לבני הכפרים - ביום הכניסה או בי"ד מגילה ד: ציון ה זמן הסעודה כשחל פורים בשבת
->עשיית מלאכה בו מגילה ה: ציון ג עשיית מלאכה בפורים
->שחל בשבת- זמן הסעודה, משלוח מנות ו"על הנסים" מגילה ד: ציון ה זמן הסעודה כשחל פורים בשבת
פורים קטן (י"ד וט"ו באדר ראשון)
->איסורו בהספד ובתענית מגילה ו: ציון א ימי הפורים שבאדר ראשון
->עשיית משתה ושמחה בו מגילה ו: ציון א ימי הפורים שבאדר ראשון
פורש מהציבור
->מתי אסור לפרוש ומתי צריך לפרוש תענית יא. ציון ג השתתפות בצער הציבור
פושעי ישראל בגופן
->דינם ר"ה יז. ציון ב דין פושעי ישראל בגופם
->הגדרתם ר"ה יז. ציון ב דין פושעי ישראל בגופם
->->מי שאינו מניח תפילין ר"ה יז. ציון ב דין פושעי ישראל בגופם
->->מי שלא קיים מצוה אחת מעולם או שקיים אותה רק לפרקים ר"ה יז. ציון ב דין פושעי ישראל בגופם
פחד
->האם יש איסור לפחד במלחמה סוטה מד. ציון ו מיהו הירא ורך הלבב החוזר מהמלחמה
->->לפני המלחמה או אחרי שנכנס לקשרי המלחמה סוטה מד. ציון ו מיהו הירא ורך הלבב החוזר מהמלחמה
->האם פחדן חוזר מהמלחמה
->->במלחמת מצוה סוטה מד. ציון ו מיהו הירא ורך הלבב החוזר מהמלחמה
->->המפחד פחד רגיל או פחד גדול מאד סוטה מד. ציון ו מיהו הירא ורך הלבב החוזר מהמלחמה
פחת נבילה
->בשואל ב"ק יא. ציון ד שמין לשואל
->גנב וגזלן מפסידים אותו עד שעת העמדה בדין ב"ק יא. ציון ב אין שמין לגנב ולגזלן
->מי מפסיד בגלל פחת נבילה - המזיק או הניזק
->->אם הסריחה או הוזלה בשוק ב"ק י: ציון ה פחת נבילה של ניזק
->->אם נפחתה בעודה בבור ב"ק יא. ציון א טורח הנבילה על המזיק
->->אם נפחתה לפני שנודע לניזק על הנזק ב"ק י: ציון ה פחת נבילה של ניזק
פטל
->האם מברכים עליו "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" ברכות מ. ציון נ הגדרת אילן וירק לענין ברכה
פטר חמור
->הפודה פטר חמור של חברו בשה של עצמו שלא מדעתו נדרים לו: ציון א הפרשת תרומה עבור מודר הנאה
->נתינת פדיונו לכהנת חולין קלא: ציון ג נתינת מתנות כהונה לכהנת
->פדיונו בשה שהוא בן פקועה חולין עד: ציון ז פדיון פטר חמור בבן פקועה
->->אם אמו נתנבלה או נמצאה טריפה חולין עד: ציון ז פדיון פטר חמור בבן פקועה
->שהתערב בחייו בחמורים אחרים ע"ז עד. ציון א דברים האוסרים את תערובתם בהנאה בכלשהו
פי הטבעת
->נגיעה בה לפני נטילת ידים של שחרית ולאחריה שבת קח: ציון ט איסור נגיעה ביד
פי תקרה יורד וסותם
->בסוכה בתוך בית שתקרתו פתוחה ויש שם קורה לצורך חלל הבית סוכה יח. ציון ד סיכך על גבי אכסדרה
->בסוכה הבנויה צמוד לאכסדרה או בתוכה וחסר לסוכה חלק מהדפנות או כולן סוכה יח. ציון ד סיכך על גבי אכסדרה
->בשתי מחיצות של יתדות שמונח עליהם דף שבת צט: ציון ד רה"י שנעשית ע"י דף שעל יתידות
פיגול
->בחתיית הגחלים לקטורת יומא מח: ציון א מחשבת פיגול בחתיית גחלים לקטורת
->בקטורת של יום הכיפורים יומא מח. ציון ח מחשבת פיגול בחפינת הקטורת
->המפגל בשוגג - האם הקרבן נפסל
->->אם הקריב חטאת וחשב שזה שלמים וחשב לאוכלו שני ימים כשלמים גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->אם חשב שמותר לחשב לאוכלו אחר זמנו גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->כהן שפיגל קרבן - האם הוא חייב לשלם גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->אם הקריב את הקרבן שלא לשמו גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->אם חשב לאוכלו חוץ למקומו או חוץ לזמנו גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->אם פיגל במזיד גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->אם פיגל בשחיטה גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->בדיבור או במחשבה גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
->->בקרבן נדבה גיטין נד: ציון ג חיובם של כהנים שפגלו בקדשים
פיו ולבו שוים
->בהפרשת תרו"מ, בנדר, ובקרבנות פסחים סג. ציון א עד שיהיו פיו ולבו שוין
פיוטים (ראה גם: קרובץ)
->האם מותר להרבות בהם בתארים ובשבחים לה' ברכות לג: ציון ו ריבוי תארים ושבחים לקדוש ברוך הוא
->האם מותר לומר פיוטים בתוך ברכות ברכות יא. בלי ציון הוספת דברים ופיוטים בנוסח הברכה
->->לכבוד חתן או ברית מילה או בליל פסח ברכות יא. בלי ציון הוספת דברים ופיוטים בנוסח הברכה
->האם מותר ללמוד או להרהר בדברי תורה בשעת אמירתם ברכות יא. בלי ציון הוספת דברים ופיוטים בנוסח הברכה
->לימוד הלכה מפיוטים יומא מא: ציון ב קשירת לשון של זהורית לשעיר הנשחט
פיוס (ראה: מחילה)
פייס (במקדש)
->ביום הכיפורים - האם היה פייס לעבודות שכשרות בכל כהן יומא כב. ציון ב הפייסות במקדש בכל יום וביום הכיפורים; יומא לב. ציון ג העבודות ביום הכיפורים שכשרות רק בכהן גדול
->->על העלאת אברים שלא נתעכלו בלילה למערכה הרביעית יומא מה. ציון ז אברים ופדרים שלא נתעכלו
->בסוכות ובשמיני עצרת על המוספים סוכה נה: ציון ב האם היו מפייסים על קרבנות החג
->בקרבן יחיד - האם יש פייס
->->אם בעל הקרבן בחר כהן יומא כו: ציון ו סדר הקרבת קרבן יחיד
->->בקרבן של כהן או של ישראל יומא כו: ציון ו סדר הקרבת קרבן יחיד
->->האם בעל הקרבן בוחר איזה כהן או שכל הקודם זוכה יומא כו: ציון ו סדר הקרבת קרבן יחיד
->->לגבי עצם ההקרבה או לגבי כל התפקידים שבו יומא כו: ציון ו סדר הקרבת קרבן יחיד
->האם הפייסות מדאורייתא או מדרבנן יומא כב. ציון ב הפייסות במקדש בכל יום וביום הכיפורים
->האם סגן הכהן הגדול היה הממונה על הפייסות סנהדרין יט. ציון ו היינו סגן - היינו ממונה
->הוצאת האצבעות
->->אם הוציא שלוש - כמה מונים יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->->אם אחד מהם גודל יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->אם הוציא שתים - כמה מונים
->->->אם הוציא אגודל ואצבע אחרת יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->->אם הוציא את השנייה ואת השלישית יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->במנין לספירת הכהנים או במנין לקביעת מי יזכה יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->האם מותר להוציא שתים יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->->->בכהן בריא או חולה יומא כג. ציון ד אופן הוצאת האצבעות בפיס
->העלאת אברים מהכבש למזבח - האם עשו עליו פייס רביעי יומא כו. ציון ג מי מעלה את האברים מהכבש למזבח
->לבחירת מקטירי הבזיכין יומא כו. ציון ה מי זוכה בעבודות המיוחדות לשבת
->לבחירת עושי עבודות המוסף יומא כו. ציון ה מי זוכה בעבודות המיוחדות לשבת
->לבישת בגדי כהונה בשעת הפייסות יומא כב. ציון ב הפייסות במקדש בכל יום וביום הכיפורים
->->בפייס הראשון ובשאר פייסות יומא כד: ציון ב פיס בבגדי קודש
->->לבישת אבנט שהוא מכלאים יומא כד: ציון ב פיס בבגדי קודש
->לעבודות תמיד של בין הערבים
->->בעבודות שיש גם בשל שחר יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->->בשבת שמתחלפות המשמרות יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->->האם יש פייס לסידור שני גזרי עצים בה"ע יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->->האם יש פייס לקטורת בה"ע יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->->->אם כל הכהנים כבר עשו קטורת בעבר יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->->->מתי עשו את הפיס - בשחר או בין הערבים יומא כו. ציון ד פיס על העבודות של בן הערבים
->מי שזכה בפייס - האם יכול להשתתף בפייס הרביעי אותו יום יומא כו. ציון ג מי מעלה את האברים
->על שאר קרבנות המוספים בסוכות ובשמיני עצרת סוכה נה: ציון ב האם היו מפייסים על קרבנות החג
->עשייתו בהר הבית ברכות סא: ציון ב האיסור להקל ראש במקדש וכנגד שער המזרח
->פייס ראשון - בבית המוקד או בלשכת הגזית יומא כד: ציון ב פיס בבגדי קודש
->פייס שני - אחרי שנבחר הראשון, מי עושה את שאר 12 העבודות יומא כה. ציון ה הפיס השני
->קידוש ידיים ורגליים לפני הפייס או אחריו יומא כד: ציון ב פיס בבגדי קודש
->->בפייס הראשון ובשאר הפייסות יומא כד: ציון ב פיס בבגדי קודש
פילגש
->האם היא מותרת להדיוט סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש; סנהדרין עו. ציון ב איסור מסירת הבת לזנות
->במייחד אישה בלי קידושין סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->הגדרתה סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->האם היא מותרת למלך סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->האם פילגשו של מלך מותרת למלך אחר סנהדרין כב. ציון א מלך משתמש בשרביטו של מלך
פילוסופיה
->האם מותר ללמוד אותה חגיגה טו: ציון א לימוד תורה מרב שאינו הגון
->היחס בין מחקרים פילוסופים עמוקים ל"מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" חגיגה יא: ציון א דרישה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה
->לימודה סוטה מט: לפני ציון ד האיסור ללמוד חכמה יוונית
פיסוג
->בשביעית שביעית פ"ד מ"ו ציון ל קשירת אילן שנפשח
->בתוספת שביעית שביעית פ"ב מ"ב ציון י פרק י מלאכות שהותרו בערב שביעית עד ראש השנה
פיסול
->בתוספת שביעית שביעית פ"ב מ"ב ציון י פרק י מלאכות שהותרו בערב שביעית עד ראש השנה
פיקדון
פיקדון
->אחריות השומר עליו (ראה: שומר)
->אם המפקיד התנה שלא בשעת ההפקדה שיחזיר את הפיקדון בעדים - האם התנאי חל שבועות מא: ציון ב המתנה עם הלווה שיפרע לו בעדים
->אם המפקיד תובע אותו במקום שאינו מקום ההפקדה
->->אם הפקדון ביד השומר במקום התביעה ב"ק קיח. ציון ד היכן אפשר לתבוע מילוה, אבידה, פקדון
->->אם השומר טוען שאינו בידו ומסרב להישבע ב"ק קיח. ציון ד היכן אפשר לתבוע מילוה
->אם הנפקד מת ויתומיו טוענים שהנכס שייך לאביהם - מי נאמן
->->אם הדיינים מעריכים שהמפקיד דובר אמת כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם היתומים טוענים ברי או שטוענים שמא כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם המפקיד נותן סימנים כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->->סימנים מובהקים או סימנים רגילים שמועילים באבידה כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם המפקיד רגיל להיכנס לבית הנפקד או לא כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם הנפקד אמוד שיהיה לו חפץ כזה משלו או לא כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם יש עדים על ההפקדה כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם יש עדים שראו עכשיו את החפץ בידי היתומים כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->->אם אלו עדי ההפקדה עצמם כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->בזמן הזה כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->האם מותר ליתומים להשתמש בפיקדון ולמוכרו כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->האם אומרים בו 'עבד לווה לאיש מלוה' שבועות מא: ציון ב המתנה עם הלווה שיפרע לו בעדים
->האם בעליו יכול להקדישו ב"ק סח: ציון ו קנין והקדש בדבר שאינו ברשותו
->->אם הנפקד כופר בו ב"ק סח: ציון ו קנין והקדש בדבר שאינו ברשותו; ב"ק ע. ציון א על מה כותבים הרשאה
->האם בעליו יכול לכתוב עליו הרשאה ב"ק ע. ציון א על מה כותבים הרשאה
->->אם הנפקד כופר או מודה ב"ק ע. ציון א על מה כותבים הרשאה
->האם מותר לשומר לתפוס את הפיקדון בשביל חוב שבעל הפקדון חייב לו ב"מ ו. אחרי ציון א פסקה ג התופס טלית של חבירו בשביל חובו
->החזרתו במדבר נגד רצון המפקיד
->->אם הופקד ביישוב או במדבר ב"ק קיח. ציון א החזרת מלוה, פקדון וגזל במדבר
->->אם הופקד ביישוב ואמר מראש למפקיד "אוכל להחזיר לך במדבר אם ארצה" או "אם תרצה" ב"ק קיח. ציון ו המלוה או המפקיד ע"מ לצאת למדבר
->->אם הופקד ביישוב ואמר מראש למפקיד "אני יוצא למדבר" ב"ק קיח. ציון ו המלוה או המפקיד ע"מ לצאת למדבר
->->->אחרי שאמר לו המפקיד שהוא יוצא למדבר או לפני כן ב"ק קיח. ציון ו המלוה או המפקיד ע"מ לצאת
->->אם השומר מקבל ע"ע אחריות עד שיגיע הפקדון ליישוב ב"ק קיח. ציון א החזרת מלוה
->->מדאורייתא או מדרבנן ב"ק קיח. ציון א החזרת מלוה, פקדון וגזל במדבר
->המפקיד פירות שאינם מדודים והנפקד עירבם עם פירותיו ואינו יודע כמה היו - כמה עליו לשלם שבועות מג. ציון מ מלווה שאיבד את המשכון ואינו יודע את ערכו
->->אם המפקיד טוען שהנפקד יודע כמה היו שבועות מג. ציון מ מלווה שאיבד את המשכון ואינו יודע את ערכו
->המקבלו מקטן לא יחזיר לו עד שיגדל אלא נותן לו ס"ת או קרקע לאכילת פירות ב"ק פז: ציון ו קטנים יעשה להם סגולה
->השבתו ע"י שליח (ראה: שליח, בהשבת חיוב)
->חמץ מופקד (ראה: ביעור חמץ)
->יכולת המפקיד לחזור בו אחרי שש"ח או ש"ש משך ב"ק עט. ציון ח תקנת משיכה בשומרים
->מפקיד שמת והיו לו שני בנים - האם אחד מהם יכול לתבוע את חלקו לבדו כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->מפקיד שתובע את פקדונו והנפקד טוען שהנכס שלו - מי נאמן
->->אם המפקיד נותן סימנים כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם הנפקד אמוד שיהיה לו חפץ כזה משלו או לא כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->->אם יש עדים על ההפקדה או אין כתובות פה: ציון א באלו תנאים מוציאים פיקדון שנמצא ביד יתומים
->נאמנות הנפקד לומר למי הוא שייך קידושין עג: ציון ז נאמנות בעל המקח
->נפקד שאמר לשליח "הולך את הפקדון למפקיד"
->->אם אמר לשליח 'שא', 'טול', 'החזר', או 'יהא מנה זה לפלוני בידך' גיטין יד. ציון ד פרק ה הולך מנה לפלוני
->->אם השליח הוא אדם שהמפקיד רגיל להפקיד אצלו גיטין יד. ציון ד פרק א הולך מנה לפלוני
->->האם הוא יכול לחזור בו מנתינתו לשליח גיטין יד. ציון ד פרק א הולך מנה לפלוני
->->->אם הוחזק הנפקד כפרן גיטין יד. ציון ד פרק א הולך מנה לפלוני
->->חיוב הנפקד באחריות עד שמגיע הפיקדון למפקיד גיטין יד. ציון ד פרק א הולך מנה לפלוני
->נפקד שאמר לשליח "תן את הפקדון למפקיד" - האם הוא יכול לחזור בו מנתינתו לשליח גיטין יד. ציון ד הולך מנה לפלוני
->->אם מסר לשליח בידו או לא מסר גיטין יד. ציון ד הולך מנה לפלוני
->שהפקיד גר שהתגיירו בניו איתו, ומת - החזרתו לבניו קידושין יז: ציון מ הלווה מן הגר והחזיר
->שניים שהפקידו אצל אחד ואחד מהם תבע אותו
->->האם הוא יכול לכוף את הנפקד לדין גם על הפקדון של האחר
->->->אם השני היה בעיר או לא כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->->אם השני ידע על הדיון או לא ידע כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->->האם הנפקד חייב או רשאי לתת לו גם את הפקדון של האחר כתובות צד. ציון ב האם ומתי מחייבות טענות השותף את כל השותפים
->שניים שהפקידו יחד וביקש אחד ליטול את חלקו - האם הנפקד רשאי לתת לו שבועות לז. ציון ב שבועת הפיקדון כשנשבע לשותפים
->->אם השותף האחר נמצא באותה מדינה שבועות לז. ציון ב שבועת הפיקדון כשנשבע לשותפים
פיקוח נפש (ראה גם: הצלת נפש; חולה; ייהרג ואל יעבור; מזיקים; רפואה)
->איש ואשה שבסכנה - את מי מצילים קודם כתובות סז. ציון ו דין קדימה בפרנסת יתום ויתומה
->אמירת "גוי אני" או התלבשות כגוי כדי להינצל ממוות נדרים סב: ציון ג התחזות לגוי לצורך מניעת הפסד
->הליכה בו אחר הרוב ברכות לג. ציון א הפסקה בתפילה מפני הנחש
->הצלה ע"י תרופה אסורה שספק האם היא מועילה ב"ק פ. לפני ציון ד גידול בהמה דקה לצורך חולה
->הצלת עצמו בממון חברו (ראה: הצלה)
->חיוב להציל מי שמביא על עצמו סכנת חיים כתובות סז: ציון ה פרק ב עשיר שאינו רוצה להתפרנס מנכסיו
->כניסה לספק סכנה או לצער כדי להציל אחר מוודאי סכנה נדרים פ: בלי ציון סדר חלוקת המים כשאינם מספיקים לכולם
->לחישה ורקיקה על מכה כשיש סכנת נפשות סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
->עשיית איסור דרבנן כדי להציל נפש ב"ק פ. לפני ציון ד גידול בהמה דקה לצורך חולה
->רפואה בדברי תורה כשיש סכנת נפשות סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
פיקוח נפש באכילה ביום הכיפורים
->אם רופא אחד מומחה חולק על שנים שאינם מומחים לגבי האכלת חולה ביוה"כ ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->האכלת אשה מעוברת 'שהריחה' יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->אם יש ידיעה ברורה שהיא בסכנה יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->->ע"י מומחה או ע"י אמירתה יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->אם רואים שפניה משתנות יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->צריך להודיע לה שיוה"כ היום שמא תוותר יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->קודם כוש ברוטב, אח"כ רוטב, אח"כ שומן יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->קודם פחות פחות מכשיעור בהפסקות יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->האכלת חולה
->->אם אשה אומרת שהוא צריך יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->צירופה לאחרים להכרעה כשיש חילוקי דעות יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם בקי או רופא (מומחה או לא) אומר שהוא צריך יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->->אם אומר "אם לא יאכל ודאי ימות, אם יאכל אולי יחיה" יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->->אם אומר "אם לא יאכל ימות" יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->אם אומר "הוא לא יכול לסבול את הצום" יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->אם סתם יהודי אומר כך יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->הסתמכות על רופא יהודי שאינו שומר תורה ומצוות יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->->והחולה אומר שלא צריך (והחולה עצמו הוא רופא או לא) יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->אם גוי אומר שהוא צריך יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->ברופא גוי יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם החולה אומר שאינו צריך והרופא אינו יודע יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->אם החולה אומר שהוא צריך ורופא אומר שאינו צריך יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->->אם החולה אומר "איני יכול לסבול את הצום" יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->->אם החולה אומר "אם לא אוכַל אני אמות" יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->אם החולה אומר זאת מיוזמתו או בתשובה לשאלה יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->->אם ידוע שהוא חולה שיש בו סכנה או לא ידוע יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->->אם כמה רופאים אומרים שלא צריך יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם הרופא אומר שאינו צריך והחולה אינו יודע יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->אם יש חילוקי דעות בין רופא מומחה לרופא שאינו מומחה יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->->בין רופא מומחה לשני רופאים שאינם מומחים יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->->->להקל או להחמיר יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם רואים עליו סימני חולשה יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם רופא אחד אומר שצריך ורופא אחר אומר שא"צ יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->->->אם חולה ורופא אומרים שאינו צריך יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->אם יש חילוקי דעות בין שני רופאים שקולים יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->אם שני רופאים אומרים שצריך, ויותר משניים אומרים שא"צ יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->->אם דיברו באותו זמן או שהדעה השנייה נשמעה רק אח"כ יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים
->האכלת יולדת וכל אדם שהריח מאכל ופניו משתנים
->->האם מודיעים לו קודם שיוה"כ היום שמא יוותר יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->האם צריך לתת הקל הקל תחילה או לפי אומד מומחים יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->->האם צריך לתת פחות פחות מכשיעור יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה - מאכילים אותה
->האכלת מי שאחזו בולמוס יומא פג. ציון ה האכלה של מי שאחזו בולמוס
->->חולי מחמת רעב, שיש סכנת נפשות יומא פג. ציון ה האכלה של מי שאחזו בולמוס
->->חולי עם כאב חזק המבטל את הרגשת החושים יומא פג. ציון ה האכלה של מי שאחזו בולמוס
->->עד שיאורו עיניו או עד שיבחין בין טעם טוב לטעם רע יומא פג. ציון ה האכלה של מי שאחזו בולמוס
->->->בלילה או ביום יומא פג. ציון ה האכלה של מי שאחזו בולמוס
->חולה שיש בו סכנה - האם צריך לתת לו פחות פחות מכשיעור יומא פב. ציון ג עוברה שהריחה
->חיוב יולדת בתענית ביוה"כ בתוך שלושים יומא עח: ציון ח המותרים ברחיצה ובנעילת הסנדל ביום הכיפורים
פיקוח נפש באכילת מאכלות אסורים (ראה: מאכלות אסורים)
פיקוח נפש במלאכה בשבת
->אם התכוון גם לצוד דגים או רק לדגים והציל תינוק - האם חייב יומא פד: ציון ג מלאכה נוספת שנלווית למעשה ההצלה בשבת
->אם נפלה מפולת על קבוצה שרובה או חציה ישראלים או רובה גוים
->->אם הלכו יחד לחצר אחרת או שהתפזרו יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי
->->אם פירשו חלק גם מהחצר השניה יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי
->->אם פירשו כולם או מקצתם יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי
->->אם פירשו כולם ורק חלקם הלכו לחצר אחרת יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב
->במצב שגם אם האדם יינצל, לא ישמור שבתות יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->אבל ישמור מצוות אחרות יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->בספק ספיקא יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי; יומא פה. לפני ציון המפקחים את הגל בשבת גם על ספק
->האם גוי או אשה מוסמכים לקבוע שיש פיקו"נ יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים שיחללו שבת
->האם מותר לעשות מלאכה אסורה תוך כדי ההצלה יומא פד: ציון ג מלאכה נוספת שנלווית למעשה ההצלה
->->אם מתכוון למלאכה הנוספת או לא יומא פד: ציון ג מלאכה נוספת שנלווית למעשה ההצלה
->הותרה או דחויה ביצה יז. ציון ז אפיה ובשול מיום טוב למחר; ביצה כא: ציון י בישול למי שלא עירב
->הותרה או דחויה יומא ו: ציון א טומאה בציבור; יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->המתכוון לצוד דגים בשבת ועלו בידו דגים ותינוק - האם חייב ביצה יז. ציון כ מי שעבר ואפה או הערים
->המתכוון לצוד דגים ועלו בידו דגים ותינוק - האם חייב ביצה יז. ציון כ מי שעבר ואפה או הערים
->חילול שבת על תרופה שחולה אומר שהוא צריך ורופא אומר שלא צריך או שאומר שתזיק לו יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->יולדת שצריכה שמן בשבת - מביאים לה בשינוי יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים
->להציל גוסס יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->אם רופא אומר שיש לעשות תרופה שתרפא אותו יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת
->->בפיקוח מפולת או בריפוי יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->להציל טריפה יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->להציל לחיי שעה יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->באיסור דרבנן או דאורייתא יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->בחרש, שוטה וקטן שפטורים במצוות יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->להציל משמד רוחני, חד פעמי או המרת דת לגמרי יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת
->להציל ספק ישראל - תינוק שנמצא מושלך, אם רוב אנשי העיר ישראל או גוים או מחצה ומחצה כתובות טו: ציון א תינוק הנמצא מושלך ולא ידוע אם הוא ישראל
->להציל עובר (באופן שאין סכנה לאמו) יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->אם אמו מתה והוא עומד להיוולד יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->->בספק סכנה או ודאי סכנה יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->להציל תינוק שנשבה, שלא ישמור שבתות יומא פה. ציון ה גדרים בהיתר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש
->למחלות עיניים שונות ביצה כב. ציון ז מחלות עינים שמחללים עליהן את השבת
->לתינוק שנמצא בעיר שרובה גוים יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי
->->אם נמצא בתוך בית בעיר יומא פד: ציון ד האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ומתי
->מכה בשיניים ע"ז כח. ציון ד מכה בשיניים לענין חילול שבת
->->בכאב שיניים (חזק או רגיל) בלי מכה ע"ז כח. ציון ד מכה בשיניים לענין חילול שבת
->->במכה בחניכיים ע"ז כח. ציון ד מכה בשיניים לענין חילול שבת
->->בעשיית איסור תורה או איסור דרבנן ע"ז כח. ציון ד מכה בשיניים לענין חילול שבת
->->ע"י עקירת השן - ע"י גוי או ע"י ישראל ע"ז כח. ציון ד מכה בשיניים לענין חילול שבת
->מכה של חלל
->->אם הרופא או החולה אומרים שא"צ לעשות דבר ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה
->->->אם הם אומרים שא"צ לעשות עכשו דבר ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה
->->אם ידוע שלא ימות ממנה או שלא ימות מיד ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה של חלל
->->גדרו - מהשפתיים ולפנים או מהשיניים ולפנים ע"ז כח. ציון ג מהיכן מתחילה מכה של חלל
->->גדרו - מכה כנגד חלל הגוף מבחוץ או מכה בתוך החלל מבפנים ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה של חלל
->->האם צריך אומד ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה של חלל
->->מיחושים בחלל הגוף ע"ז כח. לפני ציון א חילול שבת במכה של חלל
->מכה שעל גב היד או על גב הרגל ע"ז כז: ציון ד ריפוי מגוי ממכה שאינה של חלל; ע"ז כח. ציון א חילול שבת במכה שעל גב היד והרגל
->->האם צריך אומד ע"ז כח. ציון א חילול שבת במכה שעל גב היד והרגל
->->עשיית איסור דרבנן או איסור תורה ע"ז כח. ציון א חילול שבת במכה שעל גב היד והרגל
->מכת ברזל ע"ז כח. ציון ז חילול שבת על מכה מחמת חרב
->->מחרב או מדבר אחר ע"ז כח. ציון ז חילול שבת על מכה מחמת חרב
->->מכה חזקה ופצע מחיתוך בנחת ע"ז כח. ציון ז חילול שבת על מכה מחמת חרב
->מכת חרב שאינה של חלל ע"ז כז: ציון ד ריפוי מגוי ממכה שאינה של חלל
->מלאכה בשביל חולה - האם עדיף לעשות בשינוי יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים
->עדיפות לעשייה ע"י חכמי ישראל יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים שיחללו שבת לפיקוח נפש
->עשיית מלאכה כדי שחולה לא יאכל איסור יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->->חימום יין ע"י ישראל כדי שלא ייאסר ע"י גוי יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->->מלאכה השקולה לאיסור שבמאכל או החמורה ממנו יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->->שחיטת בהמה כדי להאכילו היתר, או שעדיף להאכילו נבילה יומא ו: ציון א טומאה בציבור; יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים שיחללו שבת לפיקוח נפש
->->->אם אין זמן לשחוט יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->->->אם הנבילה אינה מוכנה יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->->->האכלתו במאכל האסור מדרבנן יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה
->עשיית מלאכה ע"י גוים, קטנים, כותים או נשים יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים
->->באקראי או לייחד אותם לעשות את המלאכה יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים
->->האם עדיף שגוי יעשה או שישראל גדול יעשה יומא פג. ציון ה סדר העדיפות בהאכלת איסורים לחולה; יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים שיחללו שבת לפיקוח נפש
->->לבד או עם אחרים יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים שיחללו שבת לפיקוח נפש
->->להציל חולה ע"י אשה וגוי יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה ביום הכיפורים
->->עשייה ע"י גוי תוך הודעה שמותר גם בישראל יומא פד: ציון ב סדר העדיפות בקביעת האנשים
->עשיית צרכי חולה שיש בו סכנה, שאינם נחוצים להצלתו יומא פג. ציון א על פי מי מאכילים את החולה
->פצע שנגרם מאבן וכדומה ע"ז כח. ציון ז חילול שבת על מכה מחמת חרב
->קדחת ע"ז כח. ציון ב חילול שבת על חולי של קדחת
->->אם החום והקור באים יחד ע"ז כח. ציון ב חילול שבת על חולי של קדחת
->->קדחת חמה ביותר או עם סימור ע"ז כח. ציון ב חילול שבת על חולי של קדחת
->ריבוי בשיעורים בחילול שבת לחולה ביצה יז. ציון ז אפיה ובשול מיום טוב למחר; ביצה כא: ציון י בישול למי שלא עירב
->->אם חימם מים יותר משהיה צריך - האם מותר לבריא ביצה יז. ציון ח בשול ואפיה יותר מהצורך
->->אם שחט בהמה גדולה כשהיה די לו בקטנה - האם השאר מותר לבריא ביצה יז. ציון ח בשול ואפיה יותר מהצורך
->ריפוי עין באיסורי תורה ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->->אם יש רק סימן אחד מסימני הסכנה ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->->בסכנת עיוורון שאינה סכנה לכל הגוף ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->->בעין אחת או שתי עיניים ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->->בעין דומעת שאינה כואבת ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
->->על סימנים מסוכנים המופיעים רק בסוף המחלה ע"ז כח: ציון ג חילול שבת על עין
פירוק
->בתוספת שביעית שביעית פ"ב מ"ב ציון י פרק ה מלאכות שהותרו בערב שביעית עד ראש השנה
פירוש (ראה: פרשנות)
פירות
->איסוף פירות שהתפזרו בשבת
->->איסור משום מעמר, מהתורה או מדרבנן, או משום עובדין דחול שבת קמג: ציון ג איסוף פירות שהתפזרו
->->אם אוסף לתוך סל או לתוך בגדו שבת קמג: ציון ג איסוף פירות שהתפזרו
->->אם במקום שנפלו הפירות יש עפר וצרורות - האם יש איסור בורר באיסוף הפירות שבת קמג: ציון ג איסוף פירות שהתפזרו
->->אם התפזרו לכל עבר או שנפלו במקום אחד שבת קמג: ציון ג איסוף פירות שהתפזרו
->->במקום גידולם (ראה: מעמר)
->->ליקוט אחד אחד בלי לאכלו מיד שבת קמג: ציון ג איסוף פירות שהתפזרו
->ברכת הריח על פרי שמתכוונים גם לאכלו וגם להריחו ברכות מג: ציון ה ברכת הריח בפירות
->האם פשתן או זרע פשתן נקראים "פירות" ב"מ כה. ציון ד פסקה א מצא פירות בצד כלי
->המברך "בורא פרי העץ" על פירות הארץברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
->הנודר מפירות
->->'גידולי הארץ' - האם אסור בכמהין ופטריות נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->'גידולי השנה'
->->->אם לא נתן קיצבה לזמן - האם נאסר לעולם נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->->דינו בבעלי חיים, בחלב, בביצים ובמה שצומח נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->->מה נחשב סוף השנה נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->'גידולי קרקע'
->->->האם אסור בבעלי חיים נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->->האם אסור בכמהין ופטריות נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->גידוליהם (ראה: גידולי איסור)
->->חילופיהם (ראה: חילופי איסור)
->->'פירות הארץ' - דינו בכמהין ופטריות נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->'פירות הקרקע' - דינו בכמהין ופטריות נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->'פירות השנה'
->->->אם לא נתן קיצבה לזמן - האם נאסר לעולם נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->->דינו בבעלי חיים, בחלב, בביצים ובמה שצומח נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->->מה נחשב סוף השנה נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->->'פירות' סתם - האם כולל בעלי חיים נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->השולח מישהו לקנות "פירות" - האם רשאי לקנות בעלי חיים נדרים נה: ציון א נוסחאות שונות לנודר מגידולי קרקע
->זימון עליהם ברכות מג. ציון א הסבה ביין ובשאר דברים
->סחיטתם בשבת (ראה: סוחט)
פירות שביעית
->איסור להפסידם (ראה: הפסד)
->אכילתם כשהם בוסר שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->איסור מיוחד שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->אם הבשילו מעט
->->->אכילת כמות קטנה שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->->אכילתם בשדה או בבית שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->->אכילתם עם פת או בלי פת שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->->בזיתים (ראה: זיתים)
->->->בתאנים (ראה: תאנים)
->->אם כבר נקטפו שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->בגדר הפסד פירות שביעית שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->->השלב שמותר לאוכלם שביעית פ"ד מ"ט ציון פ מאימתי אוכלים שאר פרות בשביעית
->->->בענבים שביעית פ"ד מ"ט ציון פ מאימתי אוכלים שאר פרות בשביעית
->->->בפירות שדומים לענבים, לזיתים או לתאנים שביעית פ"ד מ"ט ציון פ מאימתי אוכלים שאר פרות בשביעית
->->מלקות על כך - מהתורה או מדרבנן שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->בישולם עם תרומה (ראה: תרומה)
->האיסור לעשות מלאכות בהם כדרכן שביעית פ"ח מ"ו ציון ג דרכי הטיפול בפֵרות שביעית
->->בפירות מופקרים או שמורים שביעית פ"ח מ"ו ציון ג דרכי הטיפול בפֵרות שביעית
->->בתלוש שביעית פ"ח מ"ו ציון ג דרכי הטיפול בפֵרות שביעית
->->התלישה המחובר שביעית פ"ח מ"ו ציון ג דרכי הטיפול בפֵרות שביעית
->->מהתורה או מדרבנן שביעית פ"ח מ"ו ציון ג דרכי הטיפול בפֵרות שביעית
->האם מותר לאוכלם תוך החזקת טובה לבעליהם שביעית פ"ד מ"ב ציון ב אכילת פרות שביעית בטובה
->->בקשת רשות מבעל השדה שביעית פ"ד מ"ב ציון ב אכילת פרות שביעית בטובה
->האם מצווה לאכלם שביעית פ"ח מ"ב ציון ד האם מצווה לאכול פרות שביעית
->->מצווה חיובית או קיומית שביעית פ"ח מ"ב ציון ד האם מצווה לאכול פרות שביעית
->->מצווה לנהוג בהם בדרך אכילה שביעית פ"ח מ"ב ציון ד האם מצווה לאכול פרות שביעית
->המחוברים - עבודה בהם בשמינית שביעית פ"ב מ"ה ציון ב סיכה וניקוב של פגים
->הנאה משריפתם שביעית פ"ט מ"ז ציון ד תבן וקש של שביעית לאחר הרביעה השנייה
->חובת האוכלם, להכיר טובה לבעל השדה שביעית פ"ד מ"ב ציון ב אכילת פרות שביעית בטובה
->->בקשת רשות מבעל השדה שביעית פ"ד מ"ב ציון ב אכילת פרות שביעית בטובה
->חובה להשתמש בהם לפני השמינית שביעית פ"ז מ"ב ציון ב פרק ב מינים שיש בהם קדושת שביעית
->מכירתם (ראה: מכירת פירות שביעית)
->שנשמרו (ראה: שמור)
->נתינתם למי שהאדם חייב לו טובה שביעית פ"ד מ"ב ציון ב אכילת פרות שביעית בטובה
->נתינתם לפועל שעובד בהם שביעית פ"ח מ"ה ציון ב מתנת חינם מדמי שביעית למי שעשה לו מלאכה
->סחורה בהם (ראה: סחורה)
->קדושתם (ראה: קדושת שביעית)
->שימוש בהם (לא לאכילה) אם אינם ראויים לאכילה שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->שניתנו במתנה או עברו בירושה - אכילתם שביעית פ"ט מ"ט ציון ז המקבל פֵרות שביעית במתנה או בירושה
->תלישתם מהאילן כשהם בוסר שביעית פ"ד מ"ז ציון מ איסור אכילת פרות שביעית כשהם בוסר
->תלישתם מהאילן שלא במטרה לאוכלם שביעית פ"ד מ"י ציון צ האיסור לקצוץ אילן פרי בשביעית
פיתוי קטנה (ראה: אשת איש)
פלגינן דיבורא
->באדון שכתב לעבדו "כל נכסי קנויים לך" מכות ז. ציון א עדים הקרובים לערב
->בעדי הלוואה הקרובים לערב מכות ז. ציון א עדים הקרובים לערב
->בשטר על מתנה שניתנה לשניים, והעדים פסולים לאחד מהם מכות ז. ציון א עדים הקרובים לערב
->עדות שחלקה פסול מטעם קירבה - האם בטלה כולה או חלקה סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->->"פלוני בא על אשתי"סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->->"פלוני בא על אחותי הנשואה לכהן"סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->->"פלוני רבע את שורי"סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
פלגס (סוג כבש)
->גילו - החודש הראשון בשנה השנייה, או חצייה הראשון של השנה השנייה חולין כג. ציון ד הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס
->המקריב פלגס - כמה נסכים הוא מביא, ואופן הבאתם חולין כג. ציון ד הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס
->->אם נדר להביא כבש או איל חולין כג. ציון ד הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס
->->אם נדר להביא פלגס חולין כג. ציון ד הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס
->הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס - האם יצא חולין כג. ציון ד הנודר להביא כבש או איל והביא פלגס
פלפל
->האם יש בו דין ערלה ברכות לו: ציון ט חיוב פלפלין וזנגביל בערלה
->->בפלפל חריף ברכות לו: ציון ט חיוב פלפלין וזנגביל בערלה
->מה מברכים עליו
->->יבש או רטוב ברכות לו: ציון ט הברכה על פלפלין וזנגביל
פנויה, בעילתה
->האם בעילתה אסורה יבמות כד: ציון ב הנטען על השפחה ועל הגויה
->האם בעילתה אסורה סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->האם בעילתה נקראת ביאת זנות סנהדרין עו. ציון ב איסור מסירת הבת לזנות
->האם הבועל לוקה סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->האם 'ייהרג ואל יעבור' על בעילתה סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->האם מותר לאדם לייחד לו אישה בלא קידושין סנהדרין כא. ציון ג דין פילגש
->הנטען על הפנויה - האם אסור או מצוה לכנוס יבמות כד: ציון ב הנטען על השפחה ועל הגויה
->->אם יש חשש שיֵצא לתרבות רעה יבמות כד: ציון ב הנטען על השפחה ועל הגויה
->->אם יש קול בעלמא או ידוע בוודאות שבא עליה יבמות כד: ציון ב הנטען על השפחה ועל הגויה
->פנוי הבא על הפנויה - האם אסורה לכהן כזונה יבמות סא. ציון י הזונה האסורה לכהן
פנים חדשות (ראה: ברכת חתנים)
פסול לעדות (ראה: עדות)
פסולי המוקדשין (בהמת קרבן שנפסלה) (ראה גם: קרבן)
->המנהיג אותה בלי משא - האם לוקה משום כלאים מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
->העושה בה מלאכה, לאחר פדייה או לפני פדייה מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
->זכר - האם המרביעו לוקה משום עבודה בקדשים מכות כב. ציון ט כלאים בפסולי המוקדשים
פסולי קהל (ראה גם: אסופי; חייבי לאוין; יוחסין; ממזר; שתוקי)
->חזקת כשרות באדם שמשפחתו אינה ידועה או שיצא עליו ערעור שהוא עבד כתובות כח. ציון ל אכילת תרומה על פי עד שראה בקטנותו
->מי שקוראים לו בשם פסול (ממזר, חלל, נתין, ועבד) ושותק - האם חוששים לו ולמשפחתו כתובות יד. ציון ג סוגית אלמנת עיסה
->->אם צווח על שם פסול אחד ושותק בשם פסול אחר כתובות יד. ציון ג סוגית אלמנת עיסה
->מכת מרדות למי שבא על אשה האסורה באיסור עשה כתובות פו. ציון ז הכפייה שכופים בכל המצוות
->משפחה שנתערב בה פסול - דין נשות המשפחה
->->אם נתערב בה ספק פסול כתובות יד. ציון ג סוגית אלמנת עיסה
->->האם מותרות לישראל, לכתחילה ובדיעבד כתובות יד. ציון ג סוגית אלמנת עיסה
->->האם מותרות לכהן כתובות יד. ציון ג סוגית אלמנת עיסה
->פנויה מעוברת - האם היא נאמנת לומר שמאדם כשר נתעברה כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->לגבי הבן או הבת כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->האם יכולים לרשת את נכסי הבעל כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->האם כשרים לקהל ולכהונה כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->האם מותרים לאכול תרומה כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->פנויה שנבעלה - האם היא נאמנת לומר שהיה כשר
->->אם אינה טוענת כלום כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->אם טוענת טענת ברי כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->אם עד אחד מעיד שנבעלה לכשר והיא שותקת - האם הוא נאמן כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->אם רוב פסולים או רוב כשרים כתובות יד. ציון א נאמנות האשה להכשיר גם ברוב פסולים; כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->->ברוב אחד או שניים כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->לכתחילה ובדיעבד כתובות יד. ציון א נאמנות האשה להכשיר גם ברוב פסולים
->->לענין כשרות עצמה כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->לענין שתהיה כשרה לכהונה כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->אם נישאת לכהן - האם תצא כתובות יד. ציון א נאמנות האשה להכשיר גם ברוב פסולים; כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->נאמנותה לגבי הבן או הבת כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->האם הוולד כשר או ספק ממזר או ממזר ודאי כתובות יד. ציון א נאמנות האשה להכשיר גם ברוב פסולים
->->->האם יכולים לרשת את נכסי הבעל כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->->->האם כשרים לקהל או לכהונה כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה; כתובות טו. ציון א כשרותה של אשה לכהונה כשנודע שנבעלה
->->->האם מותרים לאכול תרומה כתובות יג. ציון ב נאמנות האשה להכשיר את עצמה ואת בתה
->קטן המעיד שאביו אמר לו על כשרותה או פסלותה של משפחה כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->->אם הוא מעיד בגדלותו על מה שראה בקטנותו, לבד או עם אחר כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->->האם הוא נאמן לפסול לגמרי או רק לברר חשש שקיים או שדבריו גורמים רק חשש פסול כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->->נאמנותו לפסול גם את המוחזק בכשרות ולהכשיר את המוחזק בפסלות כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->->עם קטן אחר כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->קטן המעיד שבית דין פסק להכשיר משפחה מסוימת או לפסול אותה כתובות כח: ציון ה נאמנות קטן על כשרותן של משפחות
->תינוק שנמצא מושלך - האם הוא כשר לקהל, אם רוב אנשי העיר ישראל או גוים או מחצה ומחצה כתובות טו: ציון א תינוק הנמצא מושלך ולא ידוע אם הוא ישראל
פסוק
->האיסור לקרוא פסוק בבית המשתה סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
->האם אפשר לפרש פסוק בתנ"ך בדרך משל סנהדרין עב. ציון ח בא במחתרת ביום
->האם פסוק מתפרש ככתבו או לא מכות י: ציון ו עיר שאין בה זקנים
->->פסוק בתורה או בנביאים מכות י: ציון ו עיר שאין בה זקנים
->כתיבת פסוק מהתורה (ראה: ספר תורה)
->קריאת פסוק מהתנ"ך כמין זמר סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
->->פסוק של שיר השירים סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
->->בשבת או בברית מילה סנהדרין קא. לפני ציון א קריאת שיר השירים כמין זמר וקריאת פסוק בבית משתאות
פסוקי דזמרה
->אם דילגם - האם ישלימם אח"כ, עם או בלי ברכה ברכות לב. ציון א הקדמת שבח לבקשה
->אמירתם אם עי"ז יפסיד תפילה בציבור ברכות לב. ציון א הקדמת שבח לבקשה
->->אם יש לו זמן רק לחלקם - מה יאמר ברכות ד: ציון ה אמירת המזמור "תהלה לדוד" בכל יום
פסח
->אכילת בשר צלי בליל פסח מחוץ לבהמ"ק ביצה כב: ציון א אכילת צלי בליל פסח
->->אכילת שה צלוי כולו כאחד (גדי מקולס) ביצה כב: ציון א אכילת צלי בליל פסח
->->בשר צלוי של צאן, עגל או עוף ביצה כב: ציון א אכילת צלי בליל פסח
->האיסור לומר "בשר זה לפסח" - באיזה בשר פסחים נג. ציון ט האומר 'בשר זה לפסח הוא'
->הוספת פיוטים בתוך ברכות בליל פסח ראשון ושני ברכות יא. בלי ציון הוספת דברים ופיוטים בנוסח הברכה
->הספד ותענית למחרתו חגיגה יח. אחרי ציון ב הספד ותענית לאחר שבועות
->השעה הרצויה להשכמה לתפילה ולסיומה בו מגילה כג. ציון א השכמה לתפילה וסיומה בשבת ויום טוב
->ליל הסדר (ראה: ליל הסדר)
->קרבן פסח (ראה: קרבן פסח)
->קריאת התורה בשמיני של פסח בחוץ לארץ מגילה לא. ציון ל קריאת התורה בשמיני עצרת
פסח שני
->אם הגברים מחצה טמאים ומחצה טהורים בפסח ראשון, ונשים מכריעות לרוב טהורים פסחים צא: ציון א נשים בפסח שני
->אם הזיד ולא הקריב בראשון והקריב בשני ביצה יט. ציון א פסקה א הקרבת קרבנות ביום טוב
->אם מיעוט מהציבור היו טמאי מתים בפסח ראשון ורוב הציבור היו זבים פסחים פ. ציון ג "רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים" בקרבן פסח
->אם שליש מהציבור היו טהורים בפסח ראשון, שליש זבים, ושליש טמאי מתים פסחים פ: ציון א שלישיתן זבין שלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים
->באשה
->->האם נשים מביאות פסח שני בפני עצמן, או שמצטרפות לחבורת אנשים פסחים צא: ציון א נשים בפסח שני
->->האם פסח שני רשות או חובה לנשים פסחים צא: ציון א נשים בפסח שני
->בגר שנתגייר בין פסח ראשון לפסח שני פסחים צג. ציון ד גר שנתגייר וקטן שהגדיל בין הפסחים
->במי שמסופק האם יצא ידי חובה בפסח ראשון פסחים פח: ציון ח חמישה שנתערבו עורות פסחיהן
->בקטן שהגדיל בין פסח ראשון לפסח שני פסחים צג. ציון ד גר שנתגייר וקטן שהגדיל בין הפסחים
->האם הוא טעון לינה (להישאר בעיר במוצאי החג) פסחים צה: לפני ציון ב חיוב לינה בפסח שני
->האם הוא טעון מקח מבעשור פסחים צו. לפני ציון ד ביקור ד' ימים בפסח דורות
->האם הוא נחשב רגל בפני עצמו או תשלומין לפסח ראשון פסחים צג. ציון ד גר שנתגייר וקטן שהגדיל בין הפסחים
->האם הוא קרב לאחר התמיד פסחים נט. לפני ציון ב התמיד קודם לקרבן פסח
->האם הוא תשלומין לראשון או רגל בפני עצמו ביצה יט. ציון א פסקה א הקרבת קרבנות ביום טוב
->האם יחידים עושים פסח שני אם רוב הציבור לא עשה פסח ראשון פסחים פ. ציון ג "רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים" בקרבן פסח
->האם נחשב תשלומין לפסח ראשון או רגל בפני עצמו חגיגה ט. ציון ד תשלומין למי שלא היה ראוי לקרבן ביום הראשון
->האם צריך להיות מבוקר ממום ארבעה ימים לפני השחיטה פסחים צו. לפני ציון ד ביקור ד' ימים בפסח דורות
->הוצאתו מחוץ לבית אכילתו או מחוץ לחבורתו פסחים צה. ציון ג איסור הוצאה לחוץ בפסח שני
->חיוב כרת במי שלא הקריבו פסחים צב: ציון ב חיוב כרת בפסח ראשון ובפסח שני
->לבני חבורה שנשחט עבורם קרבן פסח וספק האם נשחט לשמו פסחים פח: ציון ח חמישה שנתערבו עורות פסחיהן
->למי שמסופק אם יצא ידי חובה בפסח ראשון פסחים פח: ציון ח חמישה שנתערבו עורות פסחיהן
->למי שפינה גל אבנים מעל אדם וספק שמא כבר מת, ונטמא וא"כ לא יצא בפסח ראשון פסחים פח: ציון ח חמישה שנתערבו עורות פסחיהן
->מי שהתגייר בין ראשון לשני ביצה יט. ציון א פסקה א הקרבת קרבנות ביום טוב
->עשייתו על ידי מיעוט הציבור כשרובו לא עשה פסח ראשון פסחים פ: ציון א שלישיתן זבין שלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים
->עשייתו על ידי רוב הציבור פסחים פ: ציון א שלישיתן זבין שלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים
פסי ביראות
->כדפנות לסוכה סוכה ז: ציון א סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי פסי ביראות
פסיעה גסה
->בחול
->->בתלמיד חכם שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->->הליכה מהירה, ריצה או קפיצה שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->בסומא שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->בשבת - לרוץ או לקפוץ שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->->במי שמתענג בקפיצה ובריצה שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->->כדי לראות דבר הגורם עונג לרואה שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->->לדבר מצווה שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->->על אמת מים שאי אפשר לעבור בפסיעה רגילה שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
->האיסור לפסוע פסיעה גסה ברכות מג: ציון פ תלמיד חכם לא יפסע פסיעה גסה
->->בתלמיד חכם ובאדם אחר ברכות מג: ציון פ תלמיד חכם לא יפסע פסיעה גסה
->פגיעתה בראייה, ותיקון הפגיעה שבת קיג: ציון ד שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול
פסיעה על ראשי העם (ראה: חכם)
פסיק רישיה
->איסורו שבת כט: ציון ה דבר שאינו מתכוון בלבישת כלאים; שבת כט: ציון ו גרירת כלים בשבת
->איסורו יומא לד: ציון א חימום מי המקוה ביום הכיפורים
->אם הוא מרוצה מהתוצאה שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->אם ניכר שיש לו כוונה אחרת שבת כט: ציון ה דבר שאינו מתכוון בלבישת כלאים
->באיסור דרבנן שבת כט: ציון ו גרירת כלים בשבת; שבת קי: ציון ב איסור סירוס ושתית משקה הגורם עיקור; שבת קכח: ציון מ הבאת שמן ליולדת; שבת קלח. ציון ב העמדת כלים שיוצרים אהל; שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->אם לא ניחא ליה שבת קכח: ציון מ הבאת שמן ליולדת
->באיסורים חוץ משבת
->->אם הוא מרוצה מהתוצאה שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->אם לא אכפת לו מהתוצאה שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->אם ממש אינו רוצה את התוצאה שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->באיסור דרבנן שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->האם אסור מדאורייתא שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->בגרירת מיטה, כסא וספסל גדולים ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->בגרמא שבת קכ: ציון א ניעור טבלה שיש עליה נר
->בהרחבת נקב בכותל שבת קמו. ציון ח עשיית נקב בחבית והרחבתו
->בחיתוך ראש עוף כדי שקטן ישחק בו ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->בחפיפת הראש עם אדמה ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->->בנזיר החופף את שערו באדמה או מסרק את שערו ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
->->->האם לוקה ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה
->במזרד זרדים בקרקע של חברו ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->במיעוט ענבים מהדס בסוכות אם יש לו אחר ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->במלאכה דרבנן ביצה ב. ציון א פסקה ה איסור ביצה שנולדה ביום טוב
->בנעילת תיבה שיש בה זבובים ביצה לו. ציון ז פורסים מחצלת על כוורת בשבת
->בפעולה שבלאו הכי אינה איסור גמור שבת קמ. ציון ח ניעור התבן בכברה
->בפציעת חלזון ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->בפריסת מחצלת על כוורת ביצה לו. ציון ז פורסים מחצלת על כוורת בשבת
->בקיצוץ בהרת ע"י מילה ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
->בקירוד או קרצוף בהמה ביצה כג. ציון ד מקרדין את הבהמה ביום טוב
->דבר שהוא קרוב לפסיק רישיה שבת כט: ציון ו גרירת כלים בשבת
->דלא ניחא ליה שבת קכ: ציון א ניעור טבלה שיש עליה נר
->->אם לא אכפת לו מהתוצאה שבת קכ: ציון א ניעור טבלה שיש עליה נר; שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה; שבת קונטרס מלאכת מחשבת מלאכה שאינה צריכה לגופה, פרק ד
->->אם ממש אינו רוצה את התוצאה שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->->האם מותר, מהתורה או מדרבנן שבת קיא. ציון ו הידוק פקק בפי החבית; שבת קמג. ציון ג שימוש בספוג בשבת
->האם חייב מדאורייתא שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון פרקים ב-ה
->הבדל בינו למלאכה שאינה צריכה לגופה שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון, פרק ב
->העושה מעשה שהוא פסיק רישיה ומתכוון למעשה של היתר עמו שבת קז. ציון א צידה ע"י נעילת הדלת
->->אם הוא יכול לעשות את המעשה בדרך שאינה פסיק רישיה שבת קז. ציון א צידה ע"י נעילת הדלת
->שלא ניחא לו ביצה לה: ציון ז נזיר לא יחפוף באדמה; ביצה לו. ציון ז פורסים מחצלת על כוורת בשבת
->שלא ניחא לו במלאכה שיש בה סרך מצוה סוכה לג: ציון ד איסור מיעוט ענבים ביו"ט
->שניחא לו או שלא איכפת לו ביצה כג: ציון ד דבר שאינו מתכוין
פסיקת הלכה (ראה גם: כללי פסיקה)
->ב"ד שהתיר ואח"כ אסר
->->אם אח"כ התיר שוב - האם מותר לשומע לנהוג היתר
->->->אם מה שאסרו באמצע היה מטעם לא כ"כ ברור הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->אם מה שאסרו באמצע היה מסברה ברורה הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->אם נותנים טעם שונה משֶנתנו קודם הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->לגבי אותה חתיכה או לגבי חתיכה אחרת הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->האם מותר לב"ד להתיר שוב
->->->אם מה שאסרו באמצע היה מטעם לא כ"כ ברור הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->אם מה שאסרו באמצע היה מסברה ברורה הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->אם נותנים טעם שונה משֶנתנו קודם הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->->->לגבי אותה חתיכה או לגבי חתיכה אחרת הוריות ג. ציון ז בית דין שחוזר בו ומתיר את מה שאסר
->בית דין שאסר משהו - האם יכול לחזור בו ולהתירו יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו
->->אם הוא נותן טעם ברור להתיר יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו להורות להיתר
->->אם לפני שאסר - התיר יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו להורות להיתר
->->->להתיר מטעם חדש או מאותו טעם שהתיר בתחילה יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו
->->להתיר את החתיכה שאסר, או חתיכה אחרת יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו
->במחלוקת בב"ד, אם דיין אחד גדול מהשנים החולקים עליו ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות
->במחלוקת בין שניים שאחד מהם גדול מחברו במנין
->->אם חברו גדול ממנו בחכמה ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->בדין דרבנן ובדין דאורייתא ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->האם רב ותלמידו נחשבים כשנים ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->מנין התלמידים המסכימים לדעתו, מנין הכללי של תלמידיו, או מנין שנותיו ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->בפני רבו, בזמן הזה שפוסקים על פי הספרים ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->האיסור לחכם להתיר מה שחכם קודם אסר - באותה חתיכה או בחתיכה אחרת הוריות ג. ציון ז ב"ד שחוזר בו
->האיסור לחכם להתיר מה שחכם קודם אסר יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו להורות להיתר
->->אותה חתיכה או חתיכה אחרת יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו להורות להיתר
->האיסור לחכם להתיר מה שחכם קודם אסר ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם הוכיח לראשון שטעה ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם הראשון אסר רק משום גזירה והרחקה ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם הראשון חזר בו ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם הראשון טעה בדבר משנה, בדברי גאונים או פוסקים, או בשיקול הדעת ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם השני גדול מהחכם הראשון ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם יש לשני מסורת מאבותיו להתיר ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->באותה חתיכה שאסר הראשון או חתיכה אחרת ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה
->->בזמן הזה ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->האיסור על החכם השני או על השואל ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->האיסור לשאול חכם לאחר פסיקה של חכם אחר ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם הודיע לשני מה הורה הראשון ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם התברר שהראשון טעה ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->->אם עבר ושאל והחכם התיר לו ע"ז ז. בלי ציון שאלת חכם לאחר פסיקה של חכם אחר
->חכם שאסר - האם יכול לחזור ולהתיר יבמות צב. אחרי ציון ב ב"ד שהורו לאיסור וחזרו להורות להיתר
->מי שיודע שב"ד טועים - האם צריך לשמוע בקולם
->->אם אמר להם את טענותיו ולא שמעו לו הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->->אם אמר להם גם את טעמיו או לא הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->->אם הכריעו באופן מוחלט או לא הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->->אם ענו לו או לא ענו לו הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->אם אמרו שזה הדין דאורייתא או שגזרו זאת כגזירה הוריות ב: ציון ב היודע שב"ד טעו בהוראתם
->->אם הוא בטוח שהם טועים או שאינו בטוח הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->אם הוא תלמיד הראוי להוראה או סתם אדם הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->אם לא אמר להם את טענותיו הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->בב"ד הגדול או בב"ד רגיל הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->->במה שהם מקילים או במה שהם מחמירים הוריות ב: ציון ב היודע שבית דין טעו בהוראתם
->ע"י מי שהגיע לגיל ארבעים ויש גדול כמותו בעיר - כחובה ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים
->ע"י מי שלא הגיע לגיל ארבעים
->->אחרי התקנה שתלמיד לא יורה בלי רשות ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים
->->איסור או מידת חסידות שלא לפסוק ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->אם אין גדול ממנו אבל יש מי ששווה לו ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים
->->->אם האחר קבוע לפסיקה באותו מקום ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->->אם שניהם קבועים באותה מידה ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->אם הוא גדול מכל האחרים ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->אם יש גדול כמותו בעיר ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->בזה"ז שפוסקים ע"פ ספרים ולא כל כך ע"י סברות ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים
->->בן ארבעים שעוד לא למד ארבעים שנה ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים
->->הפרשת אדם מאיסור ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->->ישיבה כדיין ע"ז יט: ציון ב השלבים בהוראה לרבים - איסור, רשות וחיוב
->על פי רוב החכמים ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->בחכמים שאינם נמצאים במקום אחד ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->במחלוקת שבין הפוסקים בספריהם שלא נשאו ונתנו זה עם זה ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->האם מותר לנהוג כמיעוט ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->->ההיתר לנהוג כבית שמאי המועטים ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
->->->לחכם עצמו שהוא במיעוט המיקל ע"ז ז. ציון ה דרכי ההכרעה במחלוקות שבין החכמים
פסל (ראה: צלם)
פסק דין, כתיבתו (ראה: בית דין)
פסק דין, סתירתו
->בעל דין שהכריז שאין לו ראיה או עדים ונפסק הדין - האם יכול לסתור את הדין ע"י הבאת עדים וראיות חדשים סנהדרין לא. ציון ח סתירת הדין בראיה אחרונה
->->אם יש לו אמתלא שלא ידע עליהם סנהדרין לא: ציון ה פעמים שסותר את הדין בראיה אחרונה
->->אם הטענות באו עליו מחמת מורישו סנהדרין לא. ציון כ ראיה אחרונה בקטן
->מי שנתחייב בדין - האם יכול להביא ראיות ולסתור את הדין
->->לאחר הזמן שנקבע להבאת הראיות סנהדרין לא. ציון ז סתירת הדין
->->לאחר הפירעון סנהדרין לא. ציון ז סתירת הדין
פעוט, פעוטות (קטן מגיל מסוים ומעלה)
->אונאתו
->->אם הונה אחר ביותר משתות - האם המכר בטל גיטין נט. ציון ט פרק ב טעות במקח של פעוטות
->->אם הונה אחר בשתות - האם חייב להחזיר גיטין נט. ציון ט פרק ב טעות במקח של פעוטות
->->אם התאנה בפחות משתות - האם האונאה מחולה גיטין נט. ציון ט פרק א טעות במקח של פעוטות
->הגיל שתיקנו בו שיש תוקף למעשיו גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->->אם נבדק בעניני קנין ונמצא חסר דעה בזה גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->->בן עשר שאינו חריף כלל גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->->בת או בן גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->->לפני שש שנים, משש עד שבע, משש ועד עשר גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות; גיטין סה. ציון ד הגיל של קטנה למיאון ולגירושין
->->->אם הוא חריף או לא גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->->מעל בן עשר - האם צריך לבדוק אם הוא חריף גיטין נט. ציון ו מאיזה גיל נוהגת תקנת הפעוטות
->תוקף קנינו במטלטלין גיטין נט. ציון ד תקנת הפעוטות במקח וממכר
->->ביותר ממה שדרוש לו לכדי חייו גיטין נט. ציון ד תקנת הפעוטות במקח וממכר
פצוע דכא וכרות שפכה (איסורו לקהל)
->אם הביצה נכרתה בהיתר, כגון להציל חיים יבמות עה: ציון א פצוע דכא בידי שמיים
->אם יש נקב בגיד יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->בעטרה עצמה יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->האם יש לו רפואה יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->ונסתם הנקב יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->->בדיקת סתימה בנקב שמעל העטרה יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->->בדיקת סתימה שנעשתה לרפואה יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->למטה מהעטרה או למעלה מהעטרה יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->->נקב קטן שאין הזרע יוצא דרכו יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->אם נחתך ראש הגיד באופן שהצדדים קיימים ובאמצע חקוק יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס וכמרזב
->->אם החתך מעל העטרה יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס וכמרזב
->אם נחתך ראש הגיד באלכסון יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס וכמרזב
->->אם החתך באלכסון מלמעלה למטה או מלמטה למעלה יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס
->->אם החתך נעשה גם מעל העטרה יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס וכמרזב
->->אם הראש החד כלפי הגוף יבמות עה: ציון ה נכרת הגיד כקולמוס וכמרזב
->אם נסתם שביל שכבת הזרע יבמות עו. ציון א נסתם שביל שכבת הזרע
->->אם נסתם ממילא יבמות עו. ציון א נסתם שביל שכבת הזרע
->->אם נסתם על ידי חולי או על ידי מכה יבמות עו. ציון א נסתם שביל שכבת הזרע
->אם ראש הגיד נכרת ונשארה רוב העטרה יבמות עה: ציון ד השיעור שיישאר מהעטרה ולא יחשב כרות שפכה
->->אם בחלק שנשאר חסר החלק העליון של העטרה יבמות עה: ציון ד השיעור שיישאר מהעטרה
->בכריתת ביצה לצורך רפואה יבמות עה: ציון א פצוע דכא בידי שמיים
->->אם הביצה היתה כבר ממוסמסת יבמות עה: ציון א פצוע דכא בידי שמיים
->->אם הביצה היתה כבר פגועה בידי שמים יבמות עה: ציון א פצוע דכא בידי שמיים
->בנקב למטה מהעטרה שאינו מפולש
->->אבל בעומק הנקב הוא כנגד העטרה יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה, שכנגדו למעלה מעטרה
->->ובצד שכנגדו הוא מעל העטרה יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה, שכנגדו למעלה מעטרה
->בנקב למעלה מהעטרה עד לחלל ואינו מפולש יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה, שכנגדו למעלה מעטרה
->->אם ניקב בצד התחתון של הגיד או בצדו העליון יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה
->בנקב קטן, שאין הזרע יוצא דרכו או שהזרע יוצא דרכו יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה
->בנקב שמתחיל למטה מהעטרה בצד התחתון ויוצא מעל העטרה יבמות עה: ציון ג ניקב למטה מעטרה
->בפציעה מחמת מחלה יבמות עה: ציון א פצוע דכא בידי שמיים
->האם הוא מותר בבת גר זכר שאמה מישראל או גיורת יבמות נז. ציון ג אכילת תרומה בבת גרים
->האם הוא מותר בגיורת יבמות נז. ציון ג אכילת תרומה בבת גרים שנישאה לפצוע דכא כהן
->האם הוא מותר בפסולי חיתון יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->אם הוא כהן (ראה גם: כהן) יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->אשה שאסורה מדרבנן יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->אשה שאסורה מן התורה יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->->שאיסורה מפורש בתורה או אינו מפורש יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->בממזרת יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->->->אם כבר נשא יבמות עו. ציון ו נישואין של פצוע דכא עם פסולי חיתון
->האם קידושיו תופסים יבמות מט: אחרי ציון א מי שקידושיו אינם תופסים - האם קידושיו באשתו פוקעים
->->אם נעשה פצוע דכא - האם קידושיו עם אשתו פוקעים יבמות מט: אחרי ציון א מי שקידושיו אינם תופסים - האם קידושיו באשתו פוקעים
->הבדל בין פצוע דכא לבין כרות שפכה יבמות עו. ציון ב נקב בעטרה והכשרו על ידי סתימה
->מי שנולד עם ביצה אחת בלבד יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->מי שניטלה ממנו לגמרי ביצה אחת יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->->אם הביצה השנייה פצועה יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->->אם ניטלה ביצה של צד ימין יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->מי שנפצעה ביצה אחת שלו יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->->אם נפצעה ואחר כך ניטלה יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->שהוא כהן (ראה: כהן)
->שיכול להוליד יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון של ביצה אחת
->->בפציעה שבזמן חז"ל מנעה הולדה, ועתה נשתנו הטבעים יבמות עה. ציון ד פציעה או חסרון
פצע
->טיפול בו בשבת (ראה: מכה; רפואה)
פקדון (ראה: פיקדון)
פקטים
->המוכר שמן מזוקק - האם הוא רשאי לתת שמן עם פקטים ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
->->אם הקונה שילם בתשרי או בניסן (וקיבל בניסן) ב"מ מ. ציון ל ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
פר (קרבן)
->העלאת אבריו למזבח (ראה: אברים)
->של יום הכיפורים (ראה: עבודת יום הכיפורים)
פר העלם דבר (על הוראת טעות של בית דין) (ראה גם: פרים הנשרפים)
->אם אחד הדיינים שהתירו פסול לדון ואינו ממנין הסנהדרין
->->גר הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->->אם אמו מישראל הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->זקן מופלג או שאינו מופלג הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->זקן שאין לו בנים הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->זקן שאינו ראוי להוליד אבל יש לו בנים מצעירותו הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין
->->->אם אינו ראוי מסיבה רפואית ולא בגלל גיל הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->חלל או ממזר הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->נתין הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->->בן נתין וישראלית או בן נתין ונתינה הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->סריס שהיו לו בנים לפני שנסתרס הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->פסול מדרבנן או מדאורייתא הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->צעיר שאין לו בנים הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->->אם עברו רוב שנותיו הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->אם אחד הדיינים שנכח במעמד ההוראה שתק הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->אם אחד מהסנהדרין נעדר ממעמד ההוראה הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->אם ב"ד חזרו בהם מההיתר ורוב הקהל לא ידע על כך כי יצאו מהעיר, ועשו את האיסור הוריות ג: ציון ז עשה על פי הוראת בית דין לאחר שחזרו בהם
->אם ב"ד לא עשו את איסור - האם נחשב שרוב הקהל לא עשו הוריות ג. ציון ב צירוף בית הדין לקהל
->אם הכהן המשיח הורה יחד עם ב"ד (ראה: פר כהן משיח)
->אם הקהל אכלו חלב ולא זוכרים אם זה חלב שב"ד התיר או חלב אחר הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו בית הדין
->אם הקהל עברו שני איסורים וב"ד ידעו שטעו אבל לא זוכרים איזה איסור התירו הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו בית הדין
->->אם הקהל מודיעים לב"ד במה טעו ב"ד הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו
->->אם יודעים שהתירו חלב ושכחו איזה סוג חלב הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו
->->אם נודע להם ואח"כ שכחו הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו בית הדין
->->חלב ודם הוריות ה. ציון ד נעלם מהם איזה איסור התירו בית הדין
->אם הקהל עשו במזיד הוריות ד: ציון ט קהל שעשו במזיד
->->אם טעו וחשבו שמצוה לשמוע דברי חכמים הוריות ד: ציון ט קהל שעשו במזיד
->אם חצי קהל עשו וגם ב"ד עשו הוריות ג. ציון ב צירוף בית הדין לקהל
->אם טעו ב"מקצת דבר" סנהדרין פז. ציון ג פסקה ז באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
->אם טעו בדבר המפורש בתורה סנהדרין פז. ציון ג פסקה א באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
->אם יש שעשו ע"פ הוראה אחת ויש שעשו ע"פ הוראה אחרת ויחד הם רוב קהל הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->אם ב"ד התירו איסור ואסרוהו ושוב התירוהו (בטעות) הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות
->->אם ב"ד התירו איסור והוראתם לא פשטה והורו שוב הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות
->->אם היתה ידיעה בינתיים או לא הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->אם התירו חלב ועבודה זרה הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->->אם אכלו חלב קודם או עבדו עבודה זרה קודם הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->->האם מביאים פר או פר ושעיר או פר חטאת ופר עולה ושעיר חטאת הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות
->->אם התירו שני חלבים שונים, או חלב ודם הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->אם מי שעשו ע"פ ההוראה הראשונה הביאו קרבנות יחיד לפני ההוראה השניה הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->אם ישבו בסנהדרין דיינים פסולים סנהדרין לו: ציון ג זקן, סריס ומי שאין לו בנים פסולים לסנהדרין
->אם לא הורו היתר ורק הפחיתו את חומרת האיסור הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין; הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->->אם אמרו "פטור" ולא "מותר" הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->אם אמרו על איסור דאורייתא שהוא מדרבנן הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->אם הורו שעל חרישה בשבת בשביעית אין כרת ויש רק לאו של שביעית הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה"
->אם לא הורו כל הסנהדרין את הוראת הטעות
->->אם 35 התירו ו-35 אסרו ואחד הרכין ראשו להתיר הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה
->->אם המיעוט אמר "טועים אתם"
->->->בגמר דין או רק במהלך הדיון הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->->ונימקו מטעם לא נכון הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם הרוב הסכימו שיש מקום לדעת המיעוט או לא הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם הרוב עיינו בדבר אחרי שמיעת המיעוט או לא הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה
->->אם ישבו מאה והורו 71 להיתר והשאר התנגדו הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם ישבו מאתיים והורו 71 להיתר והשאר שתקו הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם מיעוט התנגדו הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם מיעוט שתקו בלי הרכנת ראש הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם מיעוט שתקו והרכינו ראשם הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->->אם הרכינו ראש כי חשבו שצריך לבטל את דעתם נגד רוב הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה
->->->אם הרכינו ראש כי לא רצו להתווכח הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם שלושים אמרו שמותר וארבעים שתקו הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->->אם תלמיד שאינו סמוך אמר "טועים אתם" הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים
->אם מופלא של ב"ד לא השתתף בהוראה הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->אם הוא גר או ממזר או נתין הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->אם הזקין ומינו אחר אבל בגלל גדולתו עדיין צריכים להתייעץ אתו הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->אם היה אחר במקומו להשלים את המנין הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->אם היה שם ושתק הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->->אם יצא לדרך הוריות ד: ציון ה הרכב בית הדין שהוראתם מחייבת קרבן קהל
->אם מיעוט עשו לפני שנודעה הטעות ועוד מיעוט אח"כ הוריות ג: ציון ז עשה ע"פ הוראת ב"ד
->אם מיעוט עשו ע"פ הוראה אחת ורוב עשו ע"פ הוראה אחרת - האם הראשונים נפטרים הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->->אם בהוראה הראשונה עשו רוב ובשנייה עשו מיעוט הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות
->->אם היתה ידיעה בינתיים או לא הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות של בית דין
->אם מיעוט עשו ע"פ הוראה של ב"ד אחד ומתו הב"ד וב"ד השני הורו ועשו עוד מיעוט על פיו - האם מצטרפים לרוב הוריות ג: ציון א צירוף הוראות של שני בתי דין
->->אם ההוראה השנייה היתה באותו דבר או בדבר אחר הוריות ג: ציון א צירוף הוראות
->->אם נודע לב"ד הראשון שטעו לפני שמתו או לא נודע להם הוריות ג: ציון א צירוף הוראות
->אם עשו חצי קהל וב"ד חזרו בהם ואח"כ עשה יחיד שלא ידע שחזרו בהם - האם מצטרף לרוב הוריות ג: ציון ז עשה על פי הוראת בית דין לאחר שחזרו בהם
->אם רוב הקהל אכלו חלב שהתיר ב"ד בטעות וחשבו שהוא שומן הוריות ב. ציון ה אכל חלב שהתירו ב"ד
->->אם חצי הקהל ידע שאינו שומן ועוד אחד חשב שהוא שומן הוריות ב. ציון ה אכל חלב שהתירו ב"ד
->אם רוב הקהל עשו וחלק מב"ד לא עשו ועמהם יש רוב שלא עשו הוריות ג. ציון ב צירוף ב"ד לקהל
->אם רוב הקהל עשו ע"פ הוראה אחת ורוב עשו ע"פ הוראה אחרת - האם מביאים פר אחד או שניים הוריות ג. ציון ז צירוף הוראות שונות
->בהוראה בדבר שאין בו כרת אבל בעיקרו יש כרת כגון חלב הדקין הוריות ג. אחרי ציון ז גדר "דבר שזדונו כרת" בהוראת בית דין
->בהוראה בדבר שהצדוקים בו הוריות ג: ציון ט הוראה בעקירת כל הגוף ובדבר שהצדוקים מודים בו
->->בדבר שספק האם הצדוקים מודים הוריות ג: ציון ט הוראה בעקירת כל הגוף ובדבר שהצדוקים מודים בו
->בהוראה בדבר שלם כגון "אין נדה בתורה" הוריות ג: ציון ט הוראה בעקירת כל הגוף
->->דבר שלם שאינו מפורש בפסוק הוריות ג: ציון ט הוראה בעקירת כל הגוף
->->דבר שלם שהצדוקים לא מודים בו הוריות ג: ציון ט הוראה בעקירת כל הגוף ובדבר שהצדוקים מודים בו
->בהוראה להתיר איסור שחייבים עליו קרבן עולה ויורד הוריות ח: ציון א הוראה על חטא שחייבים עליו קרבן עולה ויורד
->בהוראה שא"צ לפרוש בהנאה מועטת מאשה שראתה תוך כדי ביאה הוריות ח: אחרי ציון ב הוראה על עשה ול"ת שבנדה
->בהוראה שא"צ לפרוש סמוך לווסת והקהל בעלו אז ונכשלו בנדה הוריות ח: אחרי ציון ב הוראה על עשה ול"ת שבנדה
->בהוראה שאב מלאכה בשבת מותר הוריות ד: ציון א הוראה שעוקרת אבות מלאכה בכלל וחרישה בפרט
->->אב שאינו מפורש בתורה הוריות ד: ציון א הוראה שעוקרת אבות מלאכה בכלל וחרישה בפרט
->->חרישה הוריות ד: ציון א הוראה שעוקרת אבות מלאכה בכלל וחרישה בפרט
->->קצירה, הבערה והוצאה המפורשים בתורה הוריות ד: ציון א הוראה שעוקרת אבות מלאכה
->בהוראה שאין איסור חרישה בשבת הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->בהוראה שאין איסור חרישה וקצירה בשבת שבשביעית הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->בהוראה שאין איסור שבת בכלל בשביעית הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->בהוראה שעדיין לא נכנסה שבת (ואינו מתוך טעות בגלל יום המעונן) הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->בהוראה ששומרת יום כנגד יום מותרת בלילה הוריות ד: אחרי ציון א הוראה שאין שבת בשביעית
->בכמה סומכים עליו סנהדרין יג: ציון ב סמיכה על פר העלם של ציבור
->בספק חיוב פר העלם דבר - האם יחידים מביאים חטאת הוריות ג: ציון א צירוף הוראות של שני בתי דין
->דוקא אם הורו לעשות סנהדרין פז. ציון ג פסקה ד באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
->האם החיוב הוא מהזמן שהורו לעשות, או על עצם ההוראה להיתר סנהדרין פו: ציון כ זקן ממרא
->האם יושבי ארץ ישראל נחשבים ככל ישראל לענין קרבן על שגגת הקהל ברכות נד. ציון ט ברכה שמברכים על הנס
->האם כהן לא משוח (הדיוט או כה"ג לא משוח) יכול להקריבו הוריות יא: ציון ג חיוב כהן שאינו משוח
->הבאתו על תנאי במצב שיש ספק הוריות ד: ציון א הוראה שעוקרת אבות מלאכה בכלל וחרישה בפרט; הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח לשגגת הקהל באיסורים שונים
->הקרבת פר כהן משיח קודמת לו (ראה: פר כהן משיח)
->כמה פרים מביאים - אחד או לפי מספר השבטים שחטאו הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל
->->אם היה בחלק השני מחצית או מיעוט הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->לשון ההוראה
->->אם אמרו להורות לאחרים הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->אם ההיתר היה עקיף (כגון טעות בעיבור שנה שגורמת היתר חמץ בפסח) הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה"
->->אם לא אמרו כלום אבל נהגו היתר בעצמם הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->אמירה של לימוד הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->הוראה למעשה או לא למעשה הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->כתשובה לשאלה או בסתם הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->'מותרים אתם', וברור מההקשר שזה הוראה למעשה הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->->'מותרים אתם לעשות' הוריות ב. ציון ג מה נחשב "הוראה" של בית הדין
->מי חייב להביאו
->->אם חטא מיעוט שבט שהוא רוב קהל הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל
->->אם חטא מיעוט שבטים ומיעוט קהל הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->->אם חטא מיעוט של שבעה שבטים בכל שבט הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל
->->אם חטאו רוב שבטים ולא רוב קהל או להיפך הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל
->->אם שבט אחד או מיעוטו חטא (והוא רוב קהל או מיעוט קהל) הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->->ב"ד, או הציבור, או שהציבור מביא בשביל ב"ד הוריות ג: ציון א צירוף הוראות של שני בתי דין; הוריות ג: ציון ב הוראה שלא הסכימו לה כל הדיינים; הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->->השבטים וב"ד הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->->השבטים שחטאו (יביאו כמספרם או 12 פרים) הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל
->->כל השבטים הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->מי סומך על הקרבן - נציגי השבטים או ב"ד הוריות ד: ציון י הרוב המחייב בחטאת הקהל, מי חייב ומי מביא
->מי סומך עליו סנהדרין יג: ציון ב סמיכה על פר העלם של ציבור
פר כהן משיח (על הוראת טעות של כהן גדול) (ראה גם: פרים הנשרפים)
->אם אכל כחצי זית כשהיה הדיוט ונתמנה לכה"ג ואח"כ הועבר ואכל עוד כחצי זית - האם מצטרפים הוריות יא. ציון ב שינוי במעמד האישי המפסיק בין אכילות איסור
->אם אכל כחצי זית כשהיה כה"ג וכחצי זית אחרי שעבר הוריות יא. ציון א אכל חצי זית כשהוא הדיוט
->אם אכל כחצי זית כשהיה כה"ג ועבר ואח"כ נתמנה שוב ואכל עוד כחצי זית - האם מצטרפים הוריות יא. ציון ב שינוי במעמד האישי המפסיק בין אכילות איסור
->אם הורה במזיד להתיר איסור ועשה בשוגג הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם הורה בלי עיון מעמיק (לא במזיד ממש) הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם הורה במזיד והכה"ג הבא סמך עליו ועשה הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם סמך על הוראתו הראשונה ושכח שהיתה במזיד הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם עשה לא בגלל הוראתו אלא כי התחלף לו חלב בשומן הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד
->אם הורה בעיון מעמיק שמותר ואח"כ פקפק בהיתר ומ"מ עשה הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד
->אם הורה בשוגג ועשה לא בגלל הוראתו אלא כי התחלף לו חלב בשומן הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד
->אם הורה בשוגג להתיר איסור ועשה אותו במזיד הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם נזכר שהורה שמותר וידע שזו טעות הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->->אם שכח את הוראתו הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->אם הורה יחד עם ב"ד
->->אם אחד מהם אינו "מופלא" הוריות ז. אחרי ציון ד הגדר של "מופלא" בכהן המשיח
->->אם אינם שווים הוריות ז. אחרי ציון ד הגדר של "מופלא" בכהן המשיח
->->אם הוא אומר שאינו סומך על ב"ד אלא רק על דעתו הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם הוא וב"ד התירו איסורים שונים הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם הוא וב"ד התירו איסורים שונים והוא והקהל עשו הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח
->->->שהתירו חלב ודם או סוגים שונים של חלב הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח לשגגת הקהל
->->אם הוא ישב במקום אחר כשהורה מהמקום שהם ישבו כשהורו הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור; הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח לשגגת הקהל באיסורים שונים
->->אם הורו יחד על ע"ז הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם לא ידע שב"ד התירו הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם לא ישב איתם בדין כשהתירו הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם רק מיעוט הקהל עשו כך שהציבור לא מביאים הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->->אם שניהם התירו אותו איסור הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור; הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח לשגגת הקהל באיסורים שונים
->->האם חייב פר או שנפטר בפר הציבור הוריות ז. ציון ד כהן משיח שהורה עם הציבור
->אם הורה רק לעצמו ולא לאחרים - האם נחשב הוראה הוריות ו: ציון ה שוגג ומזיד בחיוב הכהן המשיח
->אם ודאי עבר אבל יש ספק אם מצטרף לקהל - האם חייב קרבן בעצמו הוריות ז: ציון א צירוף שגגת הכהן המשיח לשגגת הקהל באיסורים שונים
->בהוראה בטומאת מקדש וקדשיו הוריות ח: ציון ה כהן משיח ונשיא בעברות שקרבנן עולה ויורד
->בהוראה בשבועת ביטוי ושבועת העדות הוריות ח: ציון ה כהן משיח ונשיא בעברות שקרבנן עולה ויורד
->האם הקרבתו קודמת לשעיר ע"ז של הקהל הוריות יב: ציון פ פר הכהן המשיח קודם לחטאת הקהל
->האם כהן הדיוט יכול להקריב אותו הוריות יא: ציון ג חיוב כהן שאינו משוח בהקרבת חטאת הקהל
->הקרבתו קודמת להקרבת פר העלם דבר הוריות יב: ציון פ פר הכהן המשיח קודם לחטאת הקהל
->->אם הקהל הביאו את קרבנם לעזרה לפני פר כהן משיח הוריות יב: ציון פ פר הכהן המשיח קודם לחטאת הקהל
->->אם כה"ג אחר מקריב את קרבן הקהל הוריות יב: ציון פ פר הכהן המשיח קודם לחטאת הקהל
->->האם מקדימים גם את שריפתו חוץ למחנה הוריות יב: ציון פ פר הכהן המשיח קודם לחטאת הקהל
פרד (ראה: כלאים)
'פרדס'
->למי ראוי לדרוש בזה חגיגה יא: ציון א דרישה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה
->פירוש "טיול בפרדס" חגיגה יא: ציון א דרישה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה
->פירושו חגיגה יא: ציון א דרישה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה
פרה אדומה (ראה גם: מי חטאת)
פרה אדומה
->איסור עשיית מצוות חבילות בהזאת מי חטאת על כמה אנשים וכלים כאחד סוטה ח. ציון ז אין עושים מצוות חבילות חבילות
->אם יחד עם שחיטתה נשחטה בהמה אחרת או נחתך דלעת חולין לא: ציון ח פרה אדומה שנשחטה עמה בהמה אחרת
->->בכוונה לשחוט או לחתוך חולין לא: ציון ח פרה אדומה שנשחטה עמה בהמה אחרת
->->בלי כוונה חולין לא: ציון ח פרה אדומה שנשחטה עמה בהמה אחרת
->אפר פרה (ראה: אפר פרה; מי חטאת)
->גזיזת שערות שחורות ממנה כדי להכשירה שבת קונטרס מלאכת מחשבת דבר שאינו מתכוון, פרק ג
->האם היא מכפרת ביצה לו: ציון [ח] פסקה ה דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->האם נפסלת אם עלה עליו זכר ב"מ ל. ציון ב פרה אדומה שעלה עליו זכר
->->אם בעליה נכח ולא גירש אותו או לא נכח ב"מ ל. ציון ב פרה אדומה שעלה עליו זכר
->הוצאת חמור עמה יומא מב: ציון ו האיסור להוציא בהמה אחרת עם הפרה האדומה
->הוצאת פרה שחורה או אדומה עמה
->->איסור מהתורה או מדרבנן יומא מב: ציון ו האיסור להוציא בהמה אחרת עם הפרה האדומה
->->לכתחילה ובדיעבד יומא מב: ציון ו האיסור להוציא בהמה אחרת עם הפרה האדומה
->->לשם שחיטה או רק לשכנעה לצאת יומא מב: ציון ו האיסור להוציא בהמה אחרת עם הפרה האדומה
->המקדש אשה במי חטאת ובאפר פרה קידושין נח: ציון ז המקדש במי חטאת ובאפר הפרה
->העוסק בה - נטמאים הוא ובגדיו
->->אם נפסלה בשחיטה חולין כט: ציון ט פרה אדומה שנפסלה - לעניין טומאת העוסקים בה
->->->מפני שנתנבלה חולין כט: ציון ט פרה אדומה שנפסלה - לעניין טומאת העוסקים בה
->->->מפני שעסק במלאכה אחרת חולין כט: ציון ט פרה אדומה שנפסלה - לעניין טומאת העוסקים בה
->->בשוחט שהחליף בגד באמצע השחיטה חולין כט: ציון ב שחיטה שהתחילה באדם פסול ונגמרה בכשר
->->בשניים ששחטו זה אחר זה חולין כט: ציון ב שחיטה שהתחילה באדם פסול ונגמרה בכשר
->הפרשת הכהן העוסק בה שבעה ימים מראש
->->האם היא דאורייתא או מעלה בעלמא יומא ב. ציון ב הפרשת הכהן העוסק בפרה אדומה
->->הזאה עליו במי חטאת
->->->אם חל יום שביעי בשבת - האם לא מזים ביום שלישי, או שמקדימים את הפרישה יום אחד יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->->אם חל יום שלישי בשבת יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->->אם חל יום שמזים בו בשבת יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->->ביום הרביעי לפרישה יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->->בכל יום מזים מאפר פרה אחרת, או בכל יום מכולן (עירוב אפר או כל אפר במים נפרדים) יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->->האם מזים כל יום, או ביום השלישי וביום השביעי יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים
->->->מכל החטאות שהיו שם, או רק משל משה ושל הפרה הנוכחית יומא ח. ציון א הזאה על הכהן
->->הפרשת השוחט והמזה ושאר הכהנים העוסקים בה יומא ב. ציון ב הפרשת הכהן העוסק בפרה
->->הפרשת השורף את הפרה יומא ב. ציון ב הפרשת הכהן העוסק בפרה אדומה
->->יש לסדר שהיום הרביעי יחול בשבת יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים
->->מחשש טומאה או מגזיה"כ יומא ח. ציון א הזאה על הכהן קודם יום הכיפורים וקודם שריפת הפרה
->->מקום דירתו אז (ראה: לשכת בית האבן)
->הצורך להשתמש בכלי אבנים, גללים ואדמה שאינם מקבלים טומאה
->->באסיפת אפרה יומא ב. אחרי ציון ב שימוש בכלים שאינם מקבלים טומאה במעשה הפרה
->->בהזאה על הכהן ובשאר הפעולות בימי הפרישה יומא ב. אחרי ציון ב שימוש בכלים שאינם מקבלים טומאה
->->במילוי המים ובקידוש המים יומא ב. אחרי ציון ב שימוש בכלים שאינם מקבלים טומאה במעשה הפרה
->->בקיבול דמה יומא ב. אחרי ציון ב שימוש בכלים שאינם מקבלים טומאה במעשה הפרה
->חיוב העושה מלאכה בפרה אדומה של חברו קידושין נט: ציון א נתינת משקה להכשיר אוכלין לטומאה
->לשון של זהורית שלה יומא סז. ציון ד לשון של זהורית בשעיר המשתלח
->מדוע יש בה מעילה ביצה לו: ציון [ח] פסקה ה דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->מטמאים את הכהן השורף את הפרה
->->בדבר שמטמא מהתורה או ע"י נגיעה בכהן אחר יומא ב. ציון ג הכהן השורף את הפרה
->->טומאת שרץ או נדה יומא ב. ציון ג הכהן השורף את הפרה - ההקפדה שיהיה טבול יום
->עשיית כל מעשי הפרה ע"י כהן אחד יומא ב. ציון ב הפרשת הכהן העוסק בפרה אדומה
->עשייתה ע"י כה"ג דווקא או ע"י כהן הדיוט דוקא יומא מב: ציון ה מעשי פרה אדומה
->פדייתה אחרי שמתה או נשחטה
->->אם נשחטה במקומה או מחוץ למקומה שבועות יא: ציון ב פרקים א-ב פדיון בפרה אדומה
->->אם נשחטה בפסול שבועות יא: ציון ב פרקים א-ב פדיון בפרה אדומה
->->אם נשחטה לשם חולין שבועות יא: ציון ב פרקים א-ג פדיון בפרה אדומה
->פסילתה במלאכה אם הכניס אותה לקבוצת פרות שדשות או לקבוצת פרות המתפטמות והיא דשה עמהן ב"מ ל. ציון ב פרה אדומה שהכניסה לרבקה
->->אם היא צעירה שלא נוח לו להטריחה ב"מ ל. ציון ב פרה אדומה שהכניסה לרבקה
->פסילתה במלאכה ע"י מי שאינו בעליה, במעשה בידיים או ממילא קידושין נט: ציון א נתינת משקה להכשיר אוכלין לטומאה
->שחיטתה
->->האם היא בגדר עבודה יומא מב. ציון ד שחיטת פרה אדומה בזר
->->האם כשרה בזר, לכתחלה או בדיעבד יומא מב. ציון ד שחיטת פרה אדומה בזר
->->האם כשרה בכהן הדיוט יומא מב. ציון ד שחיטת פרה אדומה בזר
->שיש עליה מוסרה לשמירתה - האם נפסלה שבת נב. ציון ד שמירה יתירה בפרה
->->אם היא מורדת שבת נב. ציון ד שמירה יתירה בפרה
->שמשכה בעול או עשתה עבודה אחרת סוטה מו. ציון ל עגלה אשר לא עובד בה ולא משכה בעול
->שנשחטה לשם חולין
->->האם היא מכפרת שבועות יא: ציון ב פרק ג פדיון בפרה אדומה
->->האם היא עולה לבעלים שבועות יא: ציון ב פרק ג פדיון בפרה אדומה
->שנשחטה לשם חולין - האם צריך לפדותה ביצה לו: ציון [ח] פסקה ה דברים האסורים בשבת וביו"ט משום רשות ומשום מצוה
->שריפתה - האם כשרה בזר יומא מב: ציון א שריפת פרה אדומה בלילה
->שריפתה וכינוס האפר - האם כשרים בלילה יומא מב: ציון א שריפת פרה אדומה בלילה
->שתלו עליה סכין שחיטה פסחים סו: ציון א תליית סכין בקדשים
פרהדרין (ראה: לשכת פרהדרין)
פרהסיא
->גדרו לעניין בני נח סנהדרין עד: ציון ד מצות קידוש השם בבן נח
->הגדרת עבירה בפרהסיא קידושין כא: ציון ט אשת יפת תואר
->החיוב ליהרג ואל יעבור אפילו במצוה קלה
->->גדרו לעניין זה סנהדרין עד. ציון ה בפרהסיא יהרג ואל יעבור
->->במצב של קרקע עולם סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
פרו ורבו (ראה: פריה ורביה)
פרוזבול
->איזה בית דין יכול לעשותו גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות; גיטין לו: ציון ג בית הדין שעושה פרוזבול
->->בית דין חשוב או בית דין של שלושה הדיוטות גיטין לז. ציון מ מוסר שטרותיו לבית דין
->->בית דין חשוב מומחה וקבוע שהכל מתנהגים על פיו גיטין לו: ציון ג בית הדין שעושה פרוזבול
->->בית הדין החשוב שבאותו הדור גיטין לו: ציון ג בית הדין שעושה פרוזבול
->->גדול הדור גיטין לו: ציון ג בית הדין שעושה פרוזבול
->איזה בית דין יכול לעשותו יבמות פט: ציון ז הפקר בית דין הפקר
->אם אין ללווה קרקע
->->אבל לאשתו יש קרקע שביעית פ"י מ"ו ציון ה כתיבת פרוזבול לאיש על סמך קרקע של אשתו
->->->אם הבעל אינו זכאי לאכול פירות מהקרקע שביעית פ"י מ"ו ציון ה כתיבת פרוזבול לאיש
->->->של נכסי מלוג או נכסי צאן ברזל שביעית פ"י מ"ו ציון ה כתיבת פרוזבול לאיש על סמך קרקע של אשתו
->->אם יש לו רק קרקע הממושכנת אצל אחר שביעית פ"י מ"ו ציון ד כתיבת פרוזבול על שדה ממושכן
->->אם יש לו רק קרקע שאדם אחר מישכן לו שביעית פ"י מ"ו ציון ד כתיבת פרוזבול על שדה ממושכן
->אם המלוה טוען שהיה לו פרוזבול ואבד - האם הוא נאמן גיטין לז: ציון ד פרק א,ב הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->אם הלווה מכחיש אותו גיטין לז: ציון ד הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->אם טען כך אחרי ששתק בתחילה ובית דין פסק שהחוב נשמט ויצא מבית דין גיטין לז: ציון ד פרק ג הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->בזמן ששביעית מהתורה ובזמן ששביעית מדרבנן גיטין לז: ציון ד פרק א,ב הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->במקום שיש בית דין חשוב ובמקום שאין גיטין לו: ציון ג פרק א בית הדין שעושה פרוזבול
->->האם המלוה צריך להישבע על כך גיטין לז: ציון ד פרק א,ב הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->->אם הלווה תובע שיישבע גיטין לז: ציון ד פרק א,ב הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->האם טוענים בעבורו טענה זו גיטין לז: ציון ד הטוען שאיבד את הפרוזבול
->->האם מטילים עליו חרם סתם אם אינו אמת גיטין לז: ציון ד פרק א,ב הטוען שאיבד את הפרוזבול
->אם השמות הנזכרים בתחילה כדיינים נזכרים בסוף כעדים גיטין לג. ציון א החתימה בפרוזבול
->אמירתו בעל פה גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->->בפני בית הדין הגדול בדורו, בפני דיינים חשובים, או בפני ב"ד אחר גיטין לז. ציון ו פרוזבול בעל פה
->->בפני דיין מומחה שדן לבדו גיטין לז. ציון ו פרוזבול בעל פה
->->בתלמידי חכמים שהלוו זה לזה גיטין לז. ציון ו פרוזבול בעל פה
->אמירתו בעל פה שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->בלשון דיינים, וחותמים דיינים או עדים גיטין לג. ציון א החתימה בפרוזבול
->בלשון עדים, וחותמים דיינים או עדים גיטין לג. ציון א החתימה בפרוזבול
->בפני כמה דיינים כותבים פרוזבול - שניים או שלושה גיטין יח. ציון ג מאימתי השביעית משמטת את הכתובה; גיטין לב: ציון י מספר הדיינים בפרוזבול
->->אם נעשה במושב בית דין של שלושה אך רק שניים חתמו גיטין לב: ציון י מספר הדיינים בפרוזבול
->גביית יתומי המלווה אחרי שביעית - האם טוענים להם שאביהם עשה פרוזבול כתובות פח. ציון א פרק ב גביית יתומים מן היתומים
->->אם הם תובעים את הלווה או את יורשיו כתובות פח. ציון א פרק ב גביית יתומים מן היתומים
->האם אפשר לבטל את התקנה גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->->ע"י בית דין חשוב גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->האם בכל דור צריך לחדש את התקנה גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->->האם צריך לשם כך בית דין גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->האם הוא מועיל בחוב שנוצר לפני כתיבתו, או אחרי כתיבתו שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->האם הוא מסירת שטרות לבית דין ממש או רק כתיבה שהוא מוסר חובו לבית דין גיטין לז. ציון מ מוסר שטרותיו לבית דין
->האם התקנה היתה לדורות או רק לדורו של הלל גיטין לו: לפני ציון ג תקנת הפרוזבול לדורות
->חשש זיוף בו כתובות כא. ציון ז פרק א הצטרפות עד ודיין לעדות
->כתיבתו על סמך עציץ נקוב המונח על גבי יתידות שבת פא: ציון ג צרור שעלו בו עשבים ועציץ נקוב - הגדרתם כקרקע
->מדוע הוצרך - הרי אפשר להתנות שהשביעית לא תשמט מכות ג: ציון ו המתנה שלא תשמט שביעית
->שנכתב בו תאריך המאוחר לזמן כתיבתו שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->->בפרוזבול שהלווה כותב שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->->האם הוא מועיל בחוב שנוצר לפני כתיבתו שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->שנכתב בו תאריך המוקדם לזמן כתיבתו שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->->בפרוזבול שהלווה כותב שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->שנכתב בשמינית שביעית פ"י מ"ה ציון ז פרוזבול מוקדם - כשר, ומאוחר - פסול
->תוקפו בזמן בית שני גיטין לו. ציון ט פרק ו שביעית בזמן הזה
->תוקפו בזמן ששמיטת כספים נוהגת מהתורה גיטין לו. ציון ז פרק א,ב תקנת פרוזבול
->תוקפו במלווה על פה גיטין לז. ציון מ פרק ג מוסר שטרותיו לבית דין
->תנאי לכתיבתו - שיש ללווה קרקע
->->אם היתה ללווה קרקע בשעת כתיבת הפרוזבול ומכרה קודם שביעית גיטין לז. ציון ב אין כותבים פרוזבול אלא על הקרקע
->->אם זיכה המלווה קרקע ללווה שלא בידיעתו
->->->וצווח בשעת הזיכוי גיטין לז. ציון ג המלווה מזכה קרקע לווה בשביל פרוזבול
->->->וצווח לאחר זמן כששמע על כך גיטין לז. ציון ב אין כותבים פרוזבול אלא על הקרקע; גיטין לז. ציון ג המלווה מזכה קרקע לווה בשביל פרוזבול
->->->ושתק כששמע על כך גיטין לז. ציון ג המלווה מזכה קרקע לווה בשביל פרוזבול
->->עציץ המונח על גבי יתדות גיטין לז. ציון ה עציץ שעל גבי יתדות לענין פרוזבול
->->->אם מקום היתדות של הלווה או שאינו שלו גיטין לז. ציון ה עציץ שעל גבי יתדות לענין פרוזבול
->->->נקוב או שאינו נקוב גיטין ז: ציון ד פרק ד, ה גידולין בספינה ובעציץ; גיטין לז. ציון ה עציץ שעל גבי יתדות לענין פרוזבול
->->קרקע מושאלת ללווה גיטין לז. ציון ד כותבים פרוזבול על קרקע שאולה
->->->אם לא עשה עליה קנין גיטין לז. ציון ד כותבים פרוזבול על קרקע שאולה
->->קרקע שמושכרת ללווה גיטין לז. ציון ד כותבים פרוזבול על קרקע שאולה
->->שיעור הקרקע - כל שהוא או בגודל של קלח כרוב גיטין לז. ציון ג כותבים פרוזבול על קרקע כל שהוא
->->->בקרקע בבעלות הלווה ובקרקע שרק מושאלת לו גיטין לז. ציון ג כותבים פרוזבול על קרקע כל שהוא
פרוטה
->אונאה שהיא פרוטה או פחות (ראה: אונאה, שיעורה)
->איסור ריבית בפחות משווה פרוטה
->->אם ההלוואה פחות משווה פרוטה ב"מ סא. לפני ציון ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
->->אם תוספת הריבית היא פחות משווה פרוטה ב"מ סא. לפני ציון ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
->->האם מוציאים אותו בדיינים ב"מ סא. לפני ציון ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
->->מהתורה או מדרבנן ב"מ סא. לפני ציון ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
->הגוזל שני דברים ששווים יחד פרוטה והחזיר אחד (ראה: השבת גזילה)
->היזקקות ב"ד לדון בפחות משווה פרוטה ב"ק קה. ציון ד גזל שתי אגודות בפרוטה והחזיר אחת
->->אם התחילו לדון בשו"פ והשווי ירד לפחות משו"פ ב"ק קה. ציון ד גזל שתי אגודות בפרוטה
->היזקקות ב"ד לפחות משוה פרוטה (ראה: בית דין)
->המועל פחות משוה פרוטה (ראה: מעילה)
->המקדש אשה בדבר ששוה פרוטה רק מכוח כשרותו למצוה ולא מכוח עצמו סנהדרין פז. ציון ג באיזו מחלוקת נעשה זקן ממרא
->פרוטה אחת לשני קניינים קידושין ז. ציון ב שני קנינים התלויים בפרוטה אחת
->קידושין בפחות משווה פרוטה (ראה: קידושין ע"י כסף)
->שכר פחות משווה פרוטה על מלאכה בע"ז ע"ז סה. ציון ב שכר העברת חביות שביניהן חבית יין נסך
פרוכת
->במקדש ראשון - האם היתה פרוכת יומא נא: ציון ד המחיצה המבדילה בין ההיכל לקודש הקדשים
->->באיזה עובי יומא נא: ציון ד המחיצה המבדילה בין ההיכל לקודש הקדשים
->->האם היו שתי פרוכות יומא נא: ציון ד המחיצה המבדילה בין ההיכל לקודש הקדשים
->במקדש שלישי - האם יהיו שתי פרוכות או אחת יומא נא: ציון ד המחיצה המבדילה בין ההיכל לקודש הקדשים
->הפתח שלה - בצד צפון או דרום יומא נא: אחרי ציון ד דרך הילוכו של הכהן הגדול בהיכל; יומא נח: ציון א סדר ההזאות על המזבח הפנימי
->->בבית שלישי יומא נא: אחרי ציון ד דרך הילוכו של הכהן הגדול בהיכל
->מתרומת הלשכה או מהקדש בדק הבית
->->הפרוכות המבדילות בין ההיכל לקה"ק כתובות קו. ציון ו הפרוכות מתרומת הלשכה או מקדשי בדק הבית
->->הפרוכות שכנגד הפתחים כתובות קו. ציון ו הפרוכות מתרומת הלשכה או מקדשי בדק הבית
->->פרוכות חדשות שהיו עושים כל שנה כתובות קו. ציון ו הפרוכות מתרומת הלשכה או מקדשי בדק הבית
פרוע ראש
->האם חייב מיתה סנהדרין פג. ציון נ שתויי יין ופרועי ראש ששימשו
->כניסה לעבודה סנהדרין פג. ציון נ שתויי יין ופרועי ראש ששימשו
->כניסה מן המזבח ולפנים או מן האולם ולפנים סנהדרין פג. ציון נ שתויי יין ופרועי ראש ששימשו
פרוץ כעומד
->בדפנות סוכה סוכה כב: ציון ג "כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת"
->במחיצות שבת סוכה טו. ציון ב סיכוך בשיפודין; סוכה כב: ציון ג "כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת"
->בסכך סוכה טו. ציון ב סיכוך בשיפודין; סוכה כב: ציון ג "כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת"
פרי (ראה: פירות)
פרייה ורבייה
->איחור הנישואין כדי ללמוד תורה יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->אם אינו יכול למצוא אשה בלי לטרוח במזונותיה יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה
->->אם יצרו מתגבר עליו יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->כל זמן שיוכל לקיים פרייה ורבייה בזמן כלשהו (שאינו מסיח דעתו מהמצווה) יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->עד גיל עשרים או עשרים וארבע יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->אם בנו ובתו מתו
->->והבן הניח בן והבת הניחה בת יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->->והבן הניח בת והבת הניחה בן יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->->ושניהם הניחו בנות יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->->ושניהם הניחו בנים יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->אם בנו מת והניח בן או בת, ובתו חיה יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->אם בתו מתה והניח בן או בת, ובנו חי יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->אם הוליד שני בנים יבמות סא: ציון ה מצוות פרייה ורבייה בבן ובת או בשני בנים
->אם יש לו רק בן ובנו הוליד בת יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->אם יש לו רק בת ובתו הולידה בן יבמות סב. ציון ד מצוות פרייה ורבייה במי שהיו לו ילדים ומתו
->אם כבר קיים את המצוה - חיוב מדרבנן "לערב אל תנח ידך" כתובות סא: ציון ו דרך ההתנהגות כשהאשה מוחלת על עונתה
->->אם האשה מחלה על עונתה כתובות סא: ציון ו דרך ההתנהגות כשהאשה מוחלת על עונתה
->אשה שהוחזקה כמפילה
->->האם מותרת להינשא למי שעוד לא קיים פרייה ורבייה יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->אם נישאה לו ולא ידע על כך - יוצאת בלי כתובה יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->חיוב לגרשה יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->אם הוחזקה שבניה מתים תוך ל' יום יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->אם נישאה לאחר והפילה אצלו שלוש פעמים יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->האם חייב לתת כתובה יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->לגרש מיד או עשר שנים אחרי ההפלות יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->->->פעמיים או שלוש פעמים יבמות סה: ציון א האשה שהוחזקה כמפילה
->אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לבעלה -
->->אם האיש או האשה היו חולים או במאסר - ניכוי זמן המחלה והמאסר יבמות סד. ציון א פרק ד שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->אם שימשו מיטתם בתקופה זו או לא שימשו יבמות סד. ציון א פרק ד שהה עם אשתו עשר שנים
->->אם הזדקנה ולא עברו עשר שנים - האם כופים לגרש יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->אם ילדה אבל הבעל לא קיים פו"ר כגון שהילדים מתו - האם כופים לגרש או די שישא אחרת יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->אם מתו הבנים אחרי שהאשה הזדקנה - האם יגרשנה יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו
->->->ממתי מונים עשר שנים - מהלידה האחרונה או מהמיתה יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו
->->אם ילדה ילד אחד ועברו עשר שנים ולא ילדה - האם כופים לגרש יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->אם כבר הזדקנה או לא יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->אם מת הילד - ממתי מונים יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->אם ילדה רק בנים או רק בנות - האם כופים לגרש או לשאת אחרת יבמות סד. ציון א פרק ב שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->בחו"ל - האם כופים לגרש יבמות סד. ציון א פרק ג שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->אם נדר לעלות ולא עלה יבמות סד. ציון א פרק ג שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->במי שהיה בא"י ויצא לחו"ל או שהיה בחו"ל ועלה לא"י יבמות סד. ציון א פרק ג שהה עם אשתו
->->->במי שכל חייו היה בחו"ל יבמות סד. ציון א פרק ג שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->כפייתו לגרשה יבמות סד. ציון א פרק א שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->בזה"ז יבמות סד. ציון א פרק ז שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->->בשוטים או בדברים יבמות סד. ציון א פרק א שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לבעלה ואינו רוצה לגרשה וטוען שהפילה והיא טוענת שלא הפילה - האם נאמנת יבמות סה: ציון א נאמנות האשה לומר שהיא עקרה
->->אם היא טוענת שרוצה חוטרא לידה או לא יבמות סה: ציון א נאמנות האשה לומר שהיא עקרה
->->אם היא רוצה להתגרש או לא יבמות סה: ציון א נאמנות האשה לומר שהיא עקרה
->->האם חייבת שבועת היסת יבמות סה: ציון א נאמנות האשה לומר שהיא עקרה
->אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לשלושה בעלים יבמות סד: ציון א בכמה פעמים נקבעת החזקה
->אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לשני בעלים יבמות סד: ציון א בכמה פעמים נקבעת החזקה
->->אם נישאה לשלישי ושהתה עשר שנים ולא ילדה
->->->האם חייבת להחזיר את הכתובה לראשון ולשני יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים
->->->האם יכולה להוציא מהם כתובה יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים
->->->ונישאה לרביעי וילדה - האם השלישי חייב לה כתובה יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה
->->אם שלישי נשא אותה ומגרשה תוך עשר שנים - האם חייב לה כתובה ותוספת כתובה יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->->->אם ידע מראש או לא ידע יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->->->אם כבר קיים פו"ר או לא קיים יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->->האם הבעל השני חייב לה כתובה יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->->->אם נישאה לשלישי ושהתה עשר שנים ולא ילדה יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים
->->האם מותרת לבעל שלישי יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->->->אם כבר קיים פו"ר או לא קיים יבמות סה. ציון ב אשה שלא ילדה במשך עשר שנים לכמה בעלים
->בגר שנולדו לו בנים בהיותו גוי יבמות סב. ציון א מצוות פרייה ורבייה בגר שנולדו לו בנים בהיותו גוי
->->אם בניו התגיירו עמו או לא יבמות סב. ציון א מצוות פרייה ורבייה בגר שנולדו לו בנים בהיותו גוי
->בעבד חגיגה ד. ציון ה מצוות שהעבד חייב בהן
->דחיית חרם דרבנו גרשום כדי לקיים פו"ר יבמות סד. ציון א פרק ו שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->אם האשה מוכנה שישא אחרת והוא רוצה לגרשה יבמות סד. ציון א פרק ו שהה עם אשתו
->->האם עדיף לגרשה בע"כ או לשאת אחרת יבמות סד. ציון א פרק ו שהה עם אשתו עשר שנים
->הביאה היא רק הכשר מצוה יבמות כב: ציון ה לאלו דברים נחשב בן ממזר כבנו
->הימנעות לגמרי מנישואין כדי ללמוד תורה יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->אם אין יצרו מתגבר עליו יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה מפני מצוות תלמוד תורה
->->אם יכול למצוא אשה בלי לטרוח במזונותיה יבמות סג. ציון ד דחיית מצוות פרייה ורבייה
->הנושא אשה על תנאי שלא יוכל לשאת אחרת עליה - האם נחשב מתנה על מה שכתוב בתורה שמא תימצא איילונית ויצטרך לשאת אחרת לקיים "פרו ורבו" ב"מ נא. ציון ד פסקה ד האומר לחבירו 'על מנת שאין לך עלי אונאה'
->חיוב אנדרוגינוס בה יבמות פא. ציון ב הגדר של אנדרוגינוס בכלל, ובכמה דינים פרטיים
->חיוב אשה בה קידושין מא. ציון ו מצות קידושין באשה
->חיוב אשה בה שבת קי: ציון ב איסור סירוס ושתית משקה הגורם עיקור
->כפייה על רווק לשאת אשה כדי לקיים פו"ר יבמות סד. ציון א פרק ה שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->->בזה"ז יבמות סד. ציון א פרק ז שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה
->מי שכבר קיים פו"ר
->->האם חייב להוליד עוד בזקנותו ("לערב אל תנח ידך") יבמות סא: ציון ז מכירת ספר תורה
->->האם חייב לשאת אשה, מהתורה או מדרבנן יבמות סא: ציון ז מכירת ספר תורה לצורך נשיאת אשה
->מי שלא מסוגל להוליד - אין מצוה לשאת אשה הראויה להוליד יבמות סא: ציון ז מכירת ספר תורה
->מי שלא קיים מצות פרייה ורבייה - חיובו לפקוד את אשתו מעבר לזמני מצוות עונה כתובות סא: ציון ו דרך ההתנהגות כשהאשה מוחלת על עונתה
->קיומה ע"י בן ממזר (ראה: ממזר)
->קיומה עם פילגש בלי חופה וקידושין כתובות סא: ציון ו דרך ההתנהגות כשהאשה מוחלת על עונתה
פרים הנשרפים
->ממתי ובאיזה אופן נושאיהם מטמאים בגדים פסחים פה: ציון ד נושאי פרים הנשרפים מטמאים בגדים
פריסה על שמע
->אם חלק מהעשרה או כולם שמעו ברכו וקדושה מגילה כג: ציון ג פריסה על שמע בעשרה
->במה וכיצד פורסים מגילה כג: ציון ג פריסה על שמע בעשרה
->->בשחרית או בערבית מגילה כג: ציון ג פריסה על שמע בעשרה
->האם היא כוללת את תפילת העמידה מגילה כג: ציון ג פריסה על שמע בעשרה
->מי רשאי לפרוס מגילה כג: ציון ג פריסה על שמע בעשרה
->ע"י סומא מגילה כד. ציון ח חיוב סומא במצוות
פריעה ופרימה (ראה: כהן; כהן גדול)
פריעת חוב (ראה: חוב)
פריקה
->אם בעל הבהמה לא מוכן להתחייב לשלם ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->אם בעל הבהמה שם ואינו רוצה לעזור ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים; ב"מ לב: ציון א צער בעלי חיים
->בבהמה הטעונה יותר ממשאה הראוי ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים; ב"מ לב: ציון א צער בעלי חיים
->בבהמה שהיא רבצנית או עומדת ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->בבהמת גוי ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים; ב"מ לב: ציון א צער בעלי חיים
->במשא של גוי ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->האם הפורק יכול לתבוע שכר, בב"ד סמוך או בב"ד הדיוטות ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->האם מותר או אסור לקבל שכר עליה ב"מ לב: ציון א חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->->אם התבטל ממלאכתו כדי לפרוק ב"מ לב. ציון כ פריקה בחינם וטעינה בשכר
->החיוב ללוות את הבהמה אחרי שפרק
->->אם פרק את כל המשא או רק חלק ב"מ לג. ציון ב מדדה עמו עד פרסה
->->האם רשאי לקבל שכר על הליווי ב"מ לג. ציון ב מדדה עמו עד פרסה
->->מדאורייתא או מדרבנן ב"מ לג. ציון ב מדדה עמו עד פרסה
->->פרסה או מיל ב"מ לג. ציון ב מדדה עמו עד פרסה
פריקה וטעינה
->אם בעל הבהמה אינו עמה ב"מ לא. ציון פ חיוב פריקה וטעינה כאשר אין בעליו עמו
->->חיוב מטעם השבת אבידה, שיהיה מותר לו ליטול שכר ב"מ לא. ציון פ חיוב פריקה וטעינה כאשר אין בעליו עמו
->אם בעל הבהמה אינו עמה אבל יודע היכן היא ב"מ לא. ציון פ חיוב פריקה וטעינה כאשר אין בעליו עמו
->אם בעל הבהמה אינו רוצה לעזור ב"מ לא. ציון פ חיוב פריקה וטעינה כאשר אין בעליו עמו
->אם בעל הבהמה זקן או חולה ואינו יכול לעזור ב"מ לא. ציון פ חיוב פריקה וטעינה כאשר אין בעליו עמו
->אם הבהמה רחוקה ממנו והיא בתוך שביעית מיל או קל"ג אמות ב"מ לג. ציון א המרחק ממנו חייבים בפריקה וטעינה ובאבידה
->->האם במרחק יותר גדול ראוי לפרוק לפנים משורת הדין או חייב מטעם צער בעלי חיים ב"מ לג. ציון א המרחק ממנו חייבים בפריקה וטעינה ובאבידה
->אם יש לפניו בהמה של אוהבו לפרוק ובהמה של שונאו לטעון - מי קודם ב"מ לב: ציון א פסקה ד חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->->בשונאו במילי דעלמא או בשונאו כי חטא ב"מ לב: ציון א פסקה ד חיוב הפריקה במקום צער בעלי חיים
->באדם הנושא משא, מדאורייתא או מדרבנן ב"מ ל: אחרי ציון ד מצות פריקה וטעינה באדם
->בזקן ואינה לפי כבודו
->->אם בעל הבהמה יכול להשיג פועלים או אינו יכול ב"מ ל: ציון ד הפטור מפריקה לזקן ואינה לפי כבודו
->->בתלמיד חכם או באדם שהוא מכובד מסיבה אחרת ב"מ ל: ציון ד הפטור מפריקה לזקן ואינה לפי כבודו
->->לפנים משורת הדין ב"מ ל: ציון ו עזרה לפנים משורת הדין
פרנס
->איסורו לעשות מלאכה בפני רבים קידושין ע. ציון ו הפרנס אסור במלאכה בפני רבים
->שנאנס ומינו לו מחליף וחזר הראשון - יש לנהוג כבוד בשני יומא יג. ציון א מעמד הכהן המחליף
->תלמיד חכם שממנים כפרנס על הציבור - המידות הנדרשות תענית י: ציון א תענית יחידים
פרנסה
->בניית בית ופרנסה - מה קודם סוטה מד. ציון ד הסדר הראוי לאדם בניית בית, פרנסה ונישואין
->קודמת לנישואין סוטה מד. ציון ד הסדר הראוי לאדם בניית בית, פרנסה ונישואין
פרסאות (פרי שבישולו ארוך)
->קדושת שביעית בהם - באיזו שנה שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
->->באלו שחנטו בשביעית שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
->->באלו שחנטו בשישית שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
->->באלו שחנטו בשמינית ועדיין יש באילן פירות שחנטו בשביעית שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
->קטיפת הפירות שחנטו בשביעית, לפני הבשלתם שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
->שנמצאים בשוק בשמינית - האם חוששים שחנטו בשביעית שביעית פ"ה מ"א אחרי ציון ג שביעית בפֵרות "פרסאות"
פרסום (ראה: חטא; חנופה)
פרעון (ראה: גביית חוב)
פרעוש
->הריגתו בשבת שבת קכא: ציון ד הריגת מזיקים בשבת
->->חייב, פטור או מותר שבת קז: ציון ב הריגת פרעוש וכינה
->מלילתו בידו בשבת שבת יב. ציון ז כינים בבגדים ובגוף והריגתם בשבת
->זיהויו שבת יב. ציון ז כינים בבגדים ובגוף והריגתם בשבת
->צידתו בשבת שבת קז: ציון ג צידת פרעוש
->->אם הוא נמצא על בגדיו מבחוץ או מבפנים שבת קז: ציון ג צידת פרעוש
->->אם הוא נמצא על בשרו שבת קז: ציון ג צידת פרעוש
->->אם הוא עוקץ אותו - האם מותר לקחתו ולהשליכו מעליו שבת קז: ציון ג צידת פרעוש
פרעות
->האם טומאת אוהל בהן היא מהתורה או מדרבנן מו"ק ה. ציון ו ציון הקברים
->האם הן חוצצות מפני הטומאה מו"ק ה. ציון ו ציון הקברים
פרפרת
->האם ברכת הפרפרת שלפני הסעודה פוטרת את הפרפרת שלאחר הסעודה ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
->האם ברכת הפת פוטרת אותה ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
->האם ברכתה פוטרת את הפת או את מעשה קדרה (דייסה וכו') ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
->הגדרתה ברכות מב. ציון י הברכה שמברכים על פרפרת שנלוית לסעודה
פרצוף (ראה: צורה; צלם)
פרקדן
->הגדרתו ברכות יג: ציון ח קריאת שמע בשכיבה
פרשנות
->לשון מיותרת בשטר - כהוכחה שהכותב התכוון לקבל על עצמו יותר מהמפורש בשטר ב"מ קד. ציון ז פסקה א אריס שהוביר את הקרקע
->לשון מסופקת - מפרשים אותה לטובת הצד שאמר אותה ב"מ קד. ציון ה פסקה א יבש המעין ונקצץ האילן - מנכה לו מחכורו
פרשנות של נדר (ראה גם: לשונות)
->אם הנודר פירש את דבריו בשעת הנדר נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->אם הנודר פירש את דבריו רק אחר זמן
->->אם הפירוש נכנס ללשון הנדר או לא נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->אם כל אנשי המקום (או רובם) מתכוונים לפירוש המחמיר (או הקל) והוא אומר שהתכוון לפירוש האחר נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->בת"ח או ע"ה נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->אם עבר על נדרו לפני שפירש - חיובו לנהוג איסור כמספר הימים שעבר נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->מנדים ב"ד שנזקק להתיר לו בלי שנהג איסור נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->אם פירש מיוזמתו או בתשובה לשאלה מה התכוון נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר
->->האם אפשר להתיר לו בחרטה נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->צריך התרה מדרבנן בעם הארץ נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->אם הפירוש שהוא אומר הוא פירוש רחוק נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->אם הפירוש שהוא אומר שקול לפירוש החמור נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->האם מותר לו לנהוג היתר (בלי התרה) אם הוא יודע שבאמת התכוון לקולא נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->->מנדים ב"ד שאמר לעם הארץ שא"צ התרה נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->אם לא פירש הנודר למה התכוון ("סתם נדרים")
->->אומדנא ודאית בדעת הנודר שדעתו לחומרא נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->במקום שמכירים רק את הפירוש הקל נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->בנדר שיש ספק בפרשנותו - האם אדם מכניס עצמו לספק נדרים סב: ציון ו הנודר 'עד הגשמים'
->האם נדר כולל דבר ששליח נמלך עליו נדרים נד: ציון א הנודר מן הבשר
->->דבר שנמלך עליו בתחילת השליחות נדרים נד: ציון א הנודר מן הבשר
->->דבר שנמלך עליו רק אחרי שלא מוצא את הדבר העיקרי נדרים נד: ציון א הנודר מן הבשר
->->מדאורייתא או מדרבנן נדרים נד. ציון א הנודר מן הירק - אלו ירקות כלולים באיסור
->האם שואלים אותו למה התכוון או שבסתם מחמירים נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל
->->אם יותר נוטה למשמעות לחומרא או שזה שקול נדרים יח: ציון א סתם נדרים להחמיר
->אם יש שלוש אפשרויות - מפרשים לפי האפשרות האמצעית נדרים סב: ציון ז הנודר 'עד שיפסקו הגשמים'
->לפי רוב האנשים
->->אם יכולים להיות שני פירושים נדרים נג. ציון ד האם מפרשים את הנדר על פי הרוב
->->אם יש רק פירוש אחד אפשרי נדרים נג. ציון ד האם מפרשים את הנדר על פי הרוב
->->בדבר שלא ייאסר אלא ניתן רק לסימן (כגון 'עד הקציר') נדרים סב: ציון ה הנודר 'עד הקציר'
->מכלל לאו אתה שומע הן נדרים י: ציון ג התפסה על ידי לשונות של חולין ושל קרבן
->נאמנותו של הנודר לפרש למה התכוון נדרים ל: ציון ב הנודר מרואי חמה
->->אם טעה בלשונו או לא טעה בלשונו נדרים ל: ציון ב הנודר מרואי חמה
פרשת החודש
->בראש חודש ניסן שחל בשבת
->->ההפטרה מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
->->חלוקת העליות מגילה כט: ציון ח חלוקת העליות בשבת כשמוציאים שלושה ספרים
פרשת זכור
->מתי קוראים אותה כשחל פורים בערב שבת מגילה ד: ציון ה זמן הסעודה כשחל פורים בשבת
פרשת שקלים
->בראש חודש אדר שחל בשבת
->->ההפטרה מגילה לא. ציון ק הפטרת ראש חודש שחל בשבת
->->חלוקת העליות מגילה כט: ציון ח חלוקת העליות בשבת כשמוציאים שלושה ספרים
->חלוקת העליות, אם היא חלה בפרשת "תצוה" או ב"כי תשא" מגילה כג. ציון ה מפטיר עולה למנין שבעה
פרת
->טבילה בנהר פרת בימי החורף שיש ריבוי מי גשמים שבת סה: ציון א טבילה בנהרות בימי החורף
פשיטת רגל (ראה: נדוניה)
פשיעה (ראה: בעליו עמו; שומר)
פשרה
->אחרי גמר דין אסור לדיינים לפשר - לשון הגמ"ד לעניין זה ב"ק סח: ציון ח גמר דין
->האם מותר להציע פשרה לאחר גמר דין סנהדרין ו: ציון א מעשה הפשרה
->האם מצוה להציע לבעלי הדין לעשות הפשרה סנהדרין ו: ציון א מעשה הפשרה
->האם צריכה קנין סנהדרין ו. ציון ד מספר הדיינים בפשרה; סנהדרין ו. ציון ה קנין בפשרה
->ממתי אסור להציע פשרה סנהדרין ו: ציון א מעשה הפשרה
->מספר הדיינים הדרושים לעשותה סנהדרין ו. ציון ד מספר הדיינים בפשרה
->שטר פשרה של ערכאות (ראה: ערכאות)
פשתן
->בשבוע שחל בו תשעה באב
->->כיבוס וגיהוץ בגדי פשתן תענית כט: ציון ג כיבוס בשבוע שחל בו תשעה באב
->->לבישת בגדי פשתן שכובסו לפני כן תענית כט: ציון ג כיבוס בשבוע שחל בו תשעה באב
->כשרותו לסכך
->->אחרי הניפוץ סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->->באניצי פשתן (פשתן סרוק) סוכה טו: ציון ג סיכוך בבלאי כלים או בשבריהם
->->->האם הם פסולים מדאורייתא או מדרבנן סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->->בחבלים של פשתן סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->->לאחר שריית הפשתן במים או לפניה סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->->לפני הכיתוש או לאחריו סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
->ממתי הוא מטמא בנגעים - משיתלבנו או משיהא טווי סוכה יב: ציון ב סיכוך בפשתן ובחבלים
פת (ראה גם: בציעת הפת; המוציא; לחם; קידוש)
->בירך עליה "שהכל" או "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" - האם יצא ברכות מ: ציון א הברכות שפוטרות בדיעבד את הפת והיין
->בירך עליה ברכה מעין שלש - האם יצא ברכות מד. אחרי ציון א ברכה מעין שלש
->הברכה על -
->->עיסה שנילושה עם מעט דבש או שמילאוה במעט דבש או מיני מתיקה או ביצים והרוב מים ברכות מב. ציון א פת הבאה בכיסנין
->->פרורי לחם, לפניהם ולאחריהם
->->->אם נילושו ונדבקו על ידי דבש או מרק ברכות לז. ציון ה פת מבושלת ופירורים שנילושו ונדבקו
->->->אם לא נתבשלו ולא נדבקו ברכות לז. ציון ה פת מבושלת ופירורים שנילושו ונדבקו
->->בלילה רכה שנאפית בגומה שבכירה או בתנור או באילפסברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->->אם קבע סעודה עליהברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->מים וקמח שמערבים אותם ושופכים על כירה והם מתפשטים ונאפיםברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->->אם קבע סעודה עליהברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->לחם שאינו מיועד מתחילה לאכילה ונמלך עליו לאוכלוברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->->אם קבע סעודה עליהברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->לחם עשוי לכותחברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->->אם עשאו כעכיןברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->->אם קבע סעודה עליהברכות לח. ציון א הברכה על מיני מאפה שאינם פת גמורה
->->עיסה שנילושה עם מעט דבש או שמילאוה במעט דבש או מיני מתיקה או ביצים והרוב מים ברכות מב. ציון א פת הבאה בכיסנין
->->פת מבושלת
->->->לפניה ברכות לז. ציון ה פת מבושלת ופירורים שנילושו ונדבקו; ברכות לט: ציון א ברכת המוציא על פת צנומה ופת שלמה
->->->אחריה ברכות לז. ציון ה פת מבושלת ופירורים שנילושו ונדבקו
->->פת פחות מכזית - לפניה ולאחריה ברכות לז. ציון ה ברכה על פת פחות מכזית; ברכות לח: ציון ז ברכות הנהנין בפחות מכשיעור
->->פת ששרה ביין ברכות לז. ציון ה פת מבושלת ופירורים שנילושו ונדבקו
->החיוב להשאיר לחם על השולחן בזמן ברכת המזון סנהדרין צב. ציון ב שיור פת על השולחן
->->ככר שלם או פתיתים סנהדרין צב. ציון ב שיור פת על השולחן
->הצורך בחותם או בשני חותמות כששולחים אותו עם גוי או כשמפקידים אצלו ע"ז לט. ציון כ דברי היתר שיש חשש שיוחלפו בדברי איסור
->פרורי לחם שיש בהם כזית או פחות מכזית
->->האם מותר לאבדם ברכות נג: אחרי ציון ב הדין של פרורים אין בהם כזית
->->האם מותר לזורקם במקום דריסת רגלי אדם ברכות נג: אחרי ציון ב הדין של פרורים אין בהם כזית
->פת צנומה (פת יבשה ששם אותה בקערה לשרות)
->->מה מברכים עליה ברכות לט: ציון א ברכת המוציא על פת צנומה ופת שלמה
->->כשיש פת אחרת שלמה - האם מברכים עליה או על השלמה ברכות לט: ציון א ברכת המוציא על פת צנומה ופת שלמה
->שימוש בו
->->אכילת דייסה בו ברכות נ: ציון ה שימוש בפת לצרכים שאינם אכילה
->->->אם הוא אוכל בכל פעם מעט מן הפת עם הדייסהברכות נ: ציון ה שימוש בפת לצרכים שאינם אכילה
->->סמיכת קערה ע"י פת ברכות נ: ציון ה שימוש בפת לצרכים שאינם אכילה
->של כותים (ראה: כותי)
->שנאפתה בעצי אשרה (ראה: אשרה)
->שנאפתה עם בשר - אכילתה עם חלב נדרים נב. ציון א הנודר מדבר והתערב בהיתר
->שנחמצה ע"י שמרים של גוים שלא עברו עליהם יב"ח ע"ז לד. ציון ג חרצנים זגים ושמרים של גוים
פת גוים
->אכילתה ע"ז סה: ציון ז יין נסך שנפל על גבי חיטים
->אם גוי לש וערך את הבצק וישראל אפאו ע"ז לה: ציון ד פרק א פת גוים
->->בקמח של גוי או של ישראל ע"ז לה: ציון ד פרק א פת גוים
->אם הגוי אופה בבית ישראל שביעית פ"ח מ"י בלי ציון פת כותים
->אם היא יפה יותר מפת ישראל ע"ז לה: ציון ד פרק ו פת גוים
->אם העיסה של ישראל שביעית פ"ח מ"י בלי ציון פת כותים
->אם ישראל חתה באש בזמן האפייה שביעית פ"ח מ"י בלי ציון פת כותים
->אפייה בשותפות ישראל וגוי
->->בפת של ישראל או של גוי ע"ז לה: ציון ד פרק ו פת גוים
->->ישראל שהסיק את התנור או חתה בגחלים ע"ז לה: ציון ד פרק ו פת גוים
->->ישראל ששם קיסם בתנור ע"ז לה: ציון ד פרק ב פת גוים
->בזמן שפת ישראל מצויה או שאינה מצויה ע"ז לה: ציון ד פרק ב-ג פת גוים
->במקום שאין להם בנים ובנות כך שאין חשש חתנות ע"ז לה: ציון ד פרק ב פת גוים
->במקום שאין פלטר ישראל מצוי שביעית פ"ח מ"י בלי ציון פת כותים
->במקום שבדרך כלל מערבים בו יין ע"ז לח: ציון ח פרק ב האיסור של מאכלי גוים הכבושים עם יין
->->אם יש גוי בעיר שאינו מערב יין ע"ז לח: ציון ח פרק ב האיסור של מאכלי גוים הכבושים
->במקום שלא פשט האיסור ע"ז לה: ציון ד פרק ב פת גוים
->בעשרת ימי תשובה ע"ז לה: ציון ד פרק ה פת גוים
->ברכה עליה (ראה: ברכת המוציא)
->בשדה או בעיר ע"ז לה: ציון ד פרק ב-ג פת גוים
->הנזהר ממנה, ואוכל עם אחרים שאינם נזהרים ע"ז לה: ציון ד פת גוים
->למי שהולך בדרך ע"ז לה: ציון ד פרק ד פת גוים
->ספֵקה ע"ז לה: ציון ד פרק ו פת גוים
->של בעל בית או של נחתום ע"ז לה: ציון ד פרקים ב-ד, ז פת גוים
->->בבעל הבית האופה כדי למכור ע"ז לה: ציון ד פרקים ב, ד, ז פת גוים
->->בנחתום האופה כדי לתת לישראל ולא למכור ע"ז לה: ציון ד פרקים ב, ד, ז פת גוים
->->בשל נחתום שקנאה בעל בית ולהיפך ע"ז לה: ציון ד פרק א פת גוים
->של כותי (ראה: כותי)
->של קטנית ע"ז לה: ציון ד פרק א פת גוים
פת הבאה בכיסנין
->איזו ברכה ראשונה ואחרונה מברכים עליהברכות מב. ציון א פת הבאה בכיסנין
->->אם קובע עליה סעודה או אינו קובעברכות מב. ציון א פת הבאה בכיסנין
->הגדרתהברכות מב. ציון א פת הבאה בכיסנין
פתח (התרת נדר ע"י פתח)
->'אילו ידעת שהנדר יגרום צער לרבך האם היית נודר' נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->'אילו ידעת שהנדר יגרום שיזלזלו באביך ובאמך האם היית נודר' נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו
->->אם הוא אומר פתח זה מעצמו נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו בתור פתח לנדר
->->בנדר בדברים שבינו לבין אביו ואמו נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו בתור פתח לנדר
->->->האם צריך התרה נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו בתור פתח לנדר
->->->שהדיר את הוריו בהנאה או נדר הנאה מהם נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו בתור פתח לנדר
->->->שעצם הנדר מצער אותם מצד שבנם פרוץ בנדרים נדרים סד. ציון א כבוד אביו ואמו בתור פתח לנדר
->'אילו ידעת שהנדר יגרום שיזלזלו בכבוד רבך האם היית נודר' נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח
->->אם הוא אומר פתח זה מעצמו נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->->בנדר בדברים שבינו לבין רבו נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->'אילו ידעת שהנודר פוגע בכבוד ה' (או 'שזה עבירה')...' נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->אם הוא אומר פתח זה מעצמו נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->->בנדר בדברים שבינו לבין המקום נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->->->נדר שיש בו סרך מניעת מצוה כגון שמחת יו"ט נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->->->נדר שיש בו סרך עבירה נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->->לכתחילה או בדיעבד נדרים סד. ציון ב כבוד המקום בתור פתח לנדר
->'אילו ידעת שחכמים יצטערו במאמץ למצוא לך פתח...' נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->'אילו ידעת שיבואו עשרה אנשים שיפייסוך האם היית נודר' נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->אם היה יודע את מה שהוא יודע עכשו לא היה נודר (טעות) נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה
->במי שעבר על נדרו - 'אילו ידעת שתעבור האם היית נודר' נדרים כג. ציון ב פתח מגוף הנדר; נדרים כג. ציון ג פרק ג "כל נדרי" בליל יום הכיפורים - ההלכה והמנהג
->בנולד (דבר שקרה אחרי הנדר) נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->->'אילו ידעת שתתחרט, האם היית נודר' נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->->אם אסר על עצמו לשאת אשה כי אביה רע ואח"כ מת או עשה תשובה נדרים סה. ציון ב פתחי נדרים שנראים כתלויים בנולד
->->->אם מת או עשה תשובה אחרי הנדר או לפני הנדר נדרים סה. ציון ב פתחי נדרים שנראים כתלויים בנולד
->->אם הפתח הנולד מביא אותו לחרטה מעיקר הנדר נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח; נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->->בהתרת הנדר של כלבא שבוע נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח; נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->->מצוי או שאינו מצוי נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח; נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->->->התמנות אדם לסופר העיר נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->->->עניות, הכאת חכם, ומיתה - האם נחשבים מצוי נדרים סד. ציון ד התרת הנדר ע"י פתיחה בנולד
->דקדוק בפתח ('האם באמת לא היית נודר אילו ידעת') אם יש גם חרטה נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->האם ב"ד יכול לפתוח פתח מעצמו נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->->אם זה נחוץ להשכנת שלום נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->המדיר אחר הנאה ממנו, ועבר - 'אילו ידעת שיעבור האם היית נודר' נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->המדיר אחר על תנאי והלה עבר על התנאי - "אילו ידעת שיעבור על התנאי האם היית נודר" נדרים כג. ציון ב פתח מגוף הנדר
->הנודר 'איני נושא את פלונית כעורה' ונעשית נאה אחר הנדר - 'אילו ידע שתשתנה לא היית' נודר נדרים סו. ציון ו התולה נדרו בדבר והשתנה לאחר הנדר
->הנודר על תנאי ('אם אעשה כך וכך ייאסר עלי כך וכך') - 'אילו ידעת שתעבור על התנאי האם היית נודר' נדרים כג. ציון ב פתח מגוף הנדר
->התרה בלי חכם בפתח מדאורייתא נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->->אם היה פתח מעיקרא ורק לא ידע עליו או נתחדש רק עכשו נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->חומרת הגאונים שיועיל רק פתח כעין ארבעת הנדרים (כגון "אילו ידעתי שאתחרט לא הייתי נודר") נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->נדר שבטל מקצתו ע"י פתח - האם בטל כולו נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->נועד להביא לידי חרטה נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
->שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שאתה עובר על לא תקום וכו'' נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שאתה עושה עבירה בנדרך' (בלי לציין איזו עבירה) נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שהמקיים נדר כמקריב בבמה' נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שהנודר ומקיימו נקרא רשע' נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שהנודר כאילו בנה במה' נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שכל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב' נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->'אילו ידעת שפותחים פנקסך וממשמשים בעובדיך' נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->הזכרת איסור המפורש בתורה נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->הזכרת איסור שיש בעצם העובדה שנודרים נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->הזכרת איסור שנחשב חמור במיוחד נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->הזכרת איסור שרגילים לעבור עליה (כמו בין אדם לחברו) או שאין רגילים נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->->הזכרת איסור שנגרם ע"י הנדר רק בעקיפין נדרים כב. ציון א פתח שיש בו הזכרת חומרת נדרים
->ת"ח שנדר ומצא פתח לעצמו - האם יכול להתיר בעצמו נדרים כא: ציון ג התרת נדרים בחרטה ובפתח
'פתח פתוח' (ראה: טענת בתולים)
פתי
->האם הוא נחשב שוטה חגיגה ג: ציון ד גדרי שוטה
פתיחא (ראה: נידוי)
פתילה
->טיפול בה ביו"ט
->->גדילתה ביצה לב. ציון ג אין עושין פחמין ואין חותכין פתילה ביום טוב
->->הסרת הפחם שבראשה ביצה לב: ציון א חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
->->->בכלי או ביד ביצה כב. ציון ד חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
->->->בשעה שהנר דולק או לאחר שכבה ביצה כב. ציון ד חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
->->חיתוכה לשניים בכלי או ביד ביצה לב. ציון ג אין עושין פחמין ואין חותכין פתילה ביום טוב; ביצה לב: ציון א חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
->->חיתוך ראשה ביד או בכלי ביצה לב: ציון א חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
->->מיעוכה ביד להקשותה או כדי שתהיה דקה ביצה לב. ציון ג אין עושין פחמין ואין חותכין פתילה ביום טוב

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 34300

פרטים נוספים
בטל' 026521259
פקס 026537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמה | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | צרו קשר

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | השיטה | EXAMPLE |
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US