ראיות	(ראה: סתירת הדין)
ראיות האם ב"ד מקבל ראיה או עדות גמורה אם ייתכן שבעתיד יתברר הדבר יותר	ב"מ קי. ציון ב שטר שכירות לכמה שנים בלי פירוט מספרן
ראייה ברגל (ראיית פנים ועולת ראייה)
->בבורסי	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->->מהתורה ומדרבנן	חגיגה ד. ציון ד דין ראייה במקמץ, במצרף, ובבורסי
->בטומטום
->->האם הוא חייב מדרבנן	חגיגה ד. לפני ציון ג הפטור של טומטום ממצות ראייה
->->שביציו מבחוץ	חגיגה ד. לפני ציון ג הפטור של טומטום ממצות ראייה
->->האם יכול (או חייב) להביא על תנאי שאם הוא זכר יחשב לו כעולת ראייה ואם הוא נקבה תחשב עולת נדבה	חגיגה ד. לפני ציון ג הפטור של טומטום ממצות ראייה
->במוכה שחין	חגיגה ד. ציון ד דין ראייה במקמץ, במצרף, ובבורסקי
->במי שאינו יכול לעלות ברגליו	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->->שאינו יכול לעלות מירושלים לעזרה	חגיגה ד. ציון ז הפטור של מי שאינו יכול לעלות ברגליו
->->שאינו יכול לעלות מעירו לירושלים	חגיגה ד. ציון ז הפטור של מי שאינו יכול לעלות ברגליו
->->מי שעולה ברכיבה ואינו יכול לעלות ברגליו	חגיגה ד. ציון ז הפטור של מי שאינו יכול לעלות ברגליו
->->מי שהולך עם מקל שנסמך עליו בהליכה	חגיגה ד. ציון ז הפטור של מי שאינו יכול לעלות ברגליו
->->מי שחתכו את רגליו והולך עם קב בסוף שוקו	חגיגה ד. ציון ז הפטור של מי שאינו יכול לעלות ברגליו
->->מפונק שאינו יכול ללכת בלי מנעל ברגליו	חגיגה ד. ציון ז הפטור של מי שאינו יכול לעלות ברגליו
->->אדם מעונג ביותר שלא הורגל בדריסת רגל	חגיגה ד. ציון ז הפטור של מי שאינו יכול לעלות ברגליו
->במי שחציו עבד וחציו בן חורין	חגיגה ד. ציון ה מצוות שהעבד חייב בהן
->במצרף נחושת	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->->מהתורה ומדרבנן	חגיגה ד. ציון ד דין ראייה במקמץ, במצרף, ובבורסי
->במקמץ צואת כלבים	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->->מהתורה ומדרבנן	חגיגה ד. ציון ד דין ראייה במקמץ, במצרף, ובבורסי
->בסומא בעין אחת	חגיגה ב. ציון ו סומא בעין אחת - בדין ראייה
->בערל	חגיגה ד. לפני ציון ג הפטור של טומטום ממצות ראייה; ד: ציון ב דין ערל במצות ראייה
->בפולפסין	חגיגה ד. ציון ד דין ראייה במקמץ, במצרף, ובבורסקי
->בקטן
->->האם הוא חייב מהתורה או מדרבנן	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->->הוא חייב בהבאת קרבן ראייה	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->->->האם הוא סומך עליו	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->->מאיזה גיל הוא חייב	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->->שיכול לעלות מירושלים להר הבית	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->->->מהחומה או מהבתים או ממקום אחר	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->->שאינו בעל קרקע	חגיגה ד. ציון ג חיוב קטן בראייה
->מי שיש לו כמה בנים - האם הוא צריך להיראות עם כולם יחד, לכתחילה ובדיעבד	חגיגה ז. אחרי ציון ט מצוה להקדים בהקרבת קרבן ראייה
->תשלומין בשאר ימי הרגל
->->במי שהיה פטור ביום ראשון	חגיגה ד. לפני ציון ג הפטור של טומטום ממצות ראייה
ראיית פנים בעזרה ברגל
->בחש"ו, טומטום, אנדרוגינוס, אשה, עבד, חיגר, סומא, חולה וזקן	חגיגה ב. לפני ציון ב הפטורים מראייה - מקרבן או מראיית פנים
->בלי קרבן - האם יש בזה מצות עשה	חגיגה ב. לפני ציון ב הפטורים מראייה - מקרבן או מראיית דנים
->בקטן	חגיגה ב. לפני ציון ב הפטורים מראייה - מקרבן או מראיית פנים
->האם לאחר היום הראשון יש חיוב להיראות בעזרה	חגיגה ז. ציון י דין הקרבן למי שבא להיראות פעמים רבות
->מי שלא נכנס לעזרה ביום הראשון - האם בהבאת תשלומין בשאר הימים מקיים מצות עשה	חגיגה ט. ציון א דין תשלומין בקרבנות הרגל
ראש הגולה
->שנתן רשות לדיין לדון וטעה בדין - אם פטור מלשלם	סנהדרין ה. ציון ד קבלת רשות חכמים ורשות ריש גלותא
->->בדיין שדן בארץ ישראל	סנהדרין ה. ציון ה רשות מראש הגולה ורשות מנשיא
ראש השנה ביצה שנולדה ביום ראשון של ר"ה, אכילתה ביום שני, האם הם קדושה אחת או שתי קדושות	ביצה ג. ציון ג ביצה שנולדה ביום טוב ראשון תאכל בשני
ראש השנה טעם שגם בא"י עושים שני ימים טובים בר"ה, ושהם קדושה אחת, והדין כשמקדשים ע"פ החשבון, והדין בירושלים ובמקום הוועד	ביצה ה. ציון ב שני ימים טובים של ראש השנה בארץ ישראל
ראש השנה
->האם נחשב רגל לענין הדין שמי שמתה אשתו רשאי לשאת אשה רק אחרי שלשה רגלים	מו"ק כג. ציון ד פסקה ג נישואין למי שמתה אשתו
->יום שני של ראש השנה
->->אבלות על מת שנקבר בו	מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->האם הוא עולה למנין שבעה	מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->->אם המת נקבר ביום א' של ר"ה ע"י גוים או ביום ב'	מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
ראש השנה, מוסף מה סדר אמירת הפסוקים של כתובים ונביאים במוסף של ראש השנה	מגילה כז. ציון א הנחת כתבי הקודש זה על זה
ראש השנה, שופר האם תוקעים ומריעים בשופרות יחד עם חצוצרות בראש השנה, במקדש ובגבולין, האם יש הקפדה שהכהנים יתקעו ולא לויים או ישראלים, השוואה לתקיעות בתעניות	תענית טז: ציון ד סדר הברכות עם התקיעות בתעניות
ראש השנה, שליח ציבור התכונות הנדרשות לאדם כדי שיוכל להיות שליח ציבור בתפילת ראש השנה, לכתחילה ובדיעבד	תענית טז. ציון ה מי ראוי להיות שליח ציבור בתפילה
ראש השנה
->האם מותר או ראוי לכרוע בתפילת ר"ה בנוסף לכריעות הרגילות	ברכות לד. ציון י הוספת כריעות בתפילה
->האם מותר להתפלל בו בקול	ברכות כד: ציון ח השמעת קול בתפילה
->האם מלכויות וזכרונות ושופרות מעכבות זו את זו	ברכות יב. ציון א החובה לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה
->הזכרת פסוקי מלכויות גם שאינם בהם המילים "מלך העולם"	ברכות מ: ציון ו הזכרת שם ומלכות בברכה
ראש חדש, תענית האיסור להתענות בראש חודש - אם התחילו האם מפסיקים, בתענית ציבור ובתענית יחיד, מה נחשב התחלה, האם התחלה של יחידים מחייבת את הציבור, השוואה לדין תענית בחנוכה ובפורים	תענית יח: ציון ב אין גוזרים תענית בראש חודש חנוכה ופורים
ראש חודש	(ראה גם: יעלה ויבוא)
->טעה ולא התפלל מנחה בערב ראש חודש - האם יזכיר "יעלה ויבא" בשתיים של ערבית	ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->->אם שינה מהסדר	ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
->שכח "יעלה ויבא" במנחה - האם מתפלל ערבית שתיים
->->אם ראש חדש הוא יום אחד או יומים	ברכות כו: ציון א תשלומין על ידי תפילה שונה מתפילתו
ראש חודש	(ראה גם: יעלה ויבוא; תענית, במועדים)
ראש חודש	(ראה: קידוש החודש)
ראש חודש האם מזכירים ראש חודש בברכת הפטרה בראש חודש שחל בשבת	ביצה יז. ציון ב אין מזכירים שבת בתפילת יעלה ויבוא
ראש חודש, הלל האם יחיד או רבים קוראים הלל בראש חודש, האם מברכים, אם בירכו בתחילה האם גומרים וחותמים בברכה	תענית כח: ציון א קריאת ההלל וברכתו
ראש חודש, קריאת התורה כיצד מחלקים את קריאת התורה בראש חודש - על איזה פסוק חוזרים פעמיים	מגילה כא: ציון ד קריאת התורה בראש חודש
ראש חודש, תענית בה האם מותר להתענות בראש חדש, מהתורה או מדרבנן	תענית י. ציון ז איסור תענית בראש חודש
ראש חודש
->איסור מלאכה בו	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->בגברים או בנשים	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->מלאכות קלות	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->מלאכות של הבית	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->מלאכת דבר האבד	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->מלאכה שעושים כדי להשתכר	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->מלאכה שיש בה הפסד	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->טויה	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->מנהג או איסור ממש	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->האם זה תלוי במנהג המקום	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->האם בעל יכול לכוף את אשתו לעשות מלאכה	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->האם בעל בית יכול לכוף את משרתיו לעשות מלאכות כבדות	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
->->כשיש שני ימי ראש חודש	חגיגה יח. אחרי ציון א איסור מלאכה בראש חודש
ראשית הגז, שינוי ליבן או צבע את הצמר של ראשית הגז - האם חייב לתתו לכהן אע"פ שעשה בו שינוי	ב"ק צג: ציון ז שינוי מעשה שעל ידי ליבון הצמר וצביעתו
רב	(ראה גם: תלמיד חכם)
רב	(ראה: תלמיד)
רב
->מי שמת רבו
->->אבלות עליו	מו"ק כה: ציון א אבלות על רבו
->->מתי מותר לו לשלול או לאחות את הקרע עליו
->->->ברבו המובהק או שאינו מובהק	מו"ק כה. ציון ס שלילה ואיחוי של קרע על חכם שמת
->הנפטר מרבו ולן באותה עיר - האם הוא צריך לחזור וליטול רשות ממנו לפני שיוצא מהעיר	מו"ק ט. ציון א הנפטר מרבו ולן באותו עיר
->->אם התלמיד אמר מראש לרבו שרוצה ללון בעיר	מו"ק ט. ציון א הנפטר מרבו ולן באותו עיר
רב, הקבלת פניו
->האם היא חיוב או מצוה ברגל, בשבת, בר"ח ובכל יום	סוכה כז: ציון ג מצוה להקביל פני רבו
->האם מותר לעבור במים בשבת או בתשעה באב לשם כך	סוכה כז: ציון ג מצוה להקביל פני רבו
רב, כבודו האם חייב לקרוע על מיתת רבו שלימדו הלכה אחת	ב"מ לג. ציון ה פסקה א כבוד אביו וכבוד רבו
רב, כבודו האם כבוד הרב קודם לכיבוד אב בהשבת אבידתם או בפדיונם מהשבי או בפריקת בהמתם, ברב שלימדו את רוב המקרא או רוב המשנה והגמרא או רק לימדו הלכה אחת או רק לימדו תלמוד, אם גם אביו תלמיד חכם והוא שקול לרבו או פחות ממנו ולימד את בנו מעט או לא לימד אותו, אם יכול להשיב או להציל את שניהם (והשאלה היא רק מי קודם) או רק אחד מהם, והדין אם האב שילם לרב ללמד את הבן	ב"מ לג. ציון ה כבוד אביו וכבוד רבו
רב, כבודו האם כבוד הרב קודם לכיבוד אב בהשבת אבידתם, ברב שלימדו את רוב חכמתו או רק לימדו הלכה אחת	ב"מ לג. ציון מ פסקה ב גדרים בחיוב קריעה וקימה לרבו ולתלמיד חכם
רב, כבודו מי נחשב רב לענין החיוב לקרוע על מותו או לקום בפניו - אם לימדו הלכה אחת או אם לימדו את רוב חכמתו, קרע המתאחה או שאינו מתאחה	ב"מ לג. ציון מ גדרים בחיוב קריעה וקימה לרבו ולתלמיד חכם
רב, שאילת שלום באיזה לשון מותר לתלמיד לומר שלום לרבו	ב"ק עג: ציון א השיעור של תוך כדי דיבור
רב
->האם רב ותלמידו יכולים לשבת יחד בבית דין	סנהדרין לו. ציון ד האב ובנו הרב ותלמידו בבית הדין
->->האם שניהם עולים למנין הדיינים	סנהדרין לו. ציון ד האב ובנו הרב ותלמידו בבית הדין
->איסור הוראה בפני רבו	סנהדרין ה: ציון ה הוראה בפני רבו
->->תוך שלש פרסאות או מחוצה להם	סנהדרין ה: ציון ה הוראה בפני רבו
->->באקראי או בקביעות	סנהדרין ה: ציון ה הוראה בפני רבו
->->תלמיד גמור או תלמיד חבר	סנהדרין ה: ציון ה הוראה בפני רבו
->האיסור על תלמיד לקרוא לרבו בשמו	סנהדרין ק. ציון א קריאת הרב בשמו
->->שלא בפניו	סנהדרין ק. ציון א קריאת הרב בשמו
->->בתוספת תואר	סנהדרין ק. ציון א קריאת הרב בשמו
->->בשם פלאי	סנהדרין ק. ציון א קריאת הרב בשמו
->->אחרי מותו	סנהדרין ק. ציון א קריאת הרב בשמו
->->קריאה לאחרים בשם רבו	סנהדרין ק. ציון א קריאת הרב בשמו
רב
->רב שגולה - מגלין ישיבתו עמו
->->אם הרג בשעה שעסק בתורה	מכות י. ציון ו רב הגולה לעיר מקלט
->->הגולה מחמת תלמידו, ויש לו תלמידים אחרים
->->->האם הוא גולה	מכות י. ציון ד תלמיד הגולה לעיר מקלט
->->->האם תלמידיו האחרים גולים עמו	מכות י. ציון ד תלמיד הגולה לעיר מקלט
רביעה שניה, זמנה מתי זמן רביעה שניה - בז' בחשון, בי"ז בו או בכ"ג בו	ב"ק פא: ציון ג מהלכים בשבילים שבשדות
רביעת בהמה
->האם הבהמה נהרגת	סנהדרין נה. ציון ד התנאים לחיוב מיתה בבהמה הנרבעת (תקלה וקלון)
->->אם נרבעה ע"י ישראל בשוגג	סנהדרין נה. ציון ד התנאים לחיוב מיתה בבהמה הנרבעת (תקלה וקלון)
->->אם נרבעה ע"י גוי	סנהדרין נה. ציון ד התנאים לחיוב מיתה בבהמה הנרבעת (תקלה וקלון)
->הבא על בהמה ומביא עליו מספר בהמות בהעלם אחד - האם חייב על כל אחת	סנהדרין נד: ציון ד גופים מחולקים במשכבי זכר ובהמה
->מי שאנסוהו לבוא על בהמה - האם 'ייהרג ואל יעבור'	סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
רביצה, פכים קטנים האם בהמה מועדת מתחילתה לרבוץ על פכים קטנים וחייבת משום רגל	ב"ק טז. ציון ג בהמה שמזיקה ברביצה על כלים קטנים
רבית, בקידושין המלוה בריבית וקידש אשה בדמי הריבית - האם היא מקודשת	ב"ק צד: ציון ג גזלנים ומלוי בריבית שהחזירו
רבית, מלוה המחזיר מלוה בריבית הבא להחזיר את הריבית - האם מקבלים ממנו או שמוחלים לו כדי שיהיה לו קל יותר לעשות תשובה, בדור שתיקנו שאין מקבלים ממנו או לכל הדורות, במי שרוב עסקו בהלוואה ברבית או באחרים, אם קיבל דבר מסוים הוא בעין או שקיבל כסף והוא בעין, האם מקבלים ממנו אם בא להחזיר כדי לצאת ידי שמים	ב"ק צד: ציון ג גזלנים ומלוי בריבית שהחזירו
רבית, קנייתו האם מלוה בריבית קונה את הריבית שקיבל מהלווה	ב"ק צד: ציון ג גזלנים ומלוי בריבית שהחזירו
רבעי	(ראה: נטע רבעי)
רגל
->הספד בו למי שמת לפני הרגל עם מת שמת בתוך הרגל	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->הספד בתוך שלושים יום לפני הרגל
->->אם מת בתוך שלושים יום לפני הרגל או לפני כן	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->->צירוף הספד על מי שמת בתוך שלושים יום לפני הרגל עם מי שמת לפני כן	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->->בהספד בחינם או בשכר	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->->בזמן הזה או בזמן המקדש	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->->הספד על ידי האבל או על ידי ספדן אחר	מו"ק ח. ציון ד הספד לפני הרגל
->לאשה שמתה - תוך הנחת מיטתה ברחוב
רגל, ברביצה ובעיטה רביצה ובעיטה שהיזקן מצוי - האם חייב משום רגל או שהן נחשבות תמיד תולדת קרן	ב"ק ב: ציון ו חיוב בתולדות קרן מדין שן ורגל
רגל, ברה"ר מדוע רגל פטור ברה"ר, והדין בבהמה ההולכת כדרכה ברה"ר והתיזה והזיקה ברה"י, או שדרסה ברה"ר על עץ ארוך שמקצתו מונח ברה"ר ומקצתו ברה"י ושברה כלים ברה"י	ב"ק ה: ציון ג טעמי הפטור של שן ורגל ברה"ר
רגל, הכנת קרבן האם מותר להשהות בהמה דקה בארץ ישראל קודם הרגל בביתו או מחוץ לביתו, כשהיא קשורה בכרעי המטה או כשאינה קשורה למיטה, ואם השהה לצורך הרגל ועבר הרגל - האם חייב לסלקה מיד או שמותר לו להשהותה עד שיעברו ל' יום מיום קנייתה	ב"ק עט: ציון מ השהיית בהמה דקה לצורך
רגל
->הטבלת כלי המקדש אחרי הרגל משום נגיעת עמי הארץ
->->אם חל יו"ט אחרון ביום חמישי - מתי טובלים	חגיגה כו. ציון כ טהרת כלי המקדש לאחר הרגל
->->אם חל יו"ט אחרון ביום רביעי - מתי טובלים	חגיגה כו. ציון כ טהרת כלי המקדש לאחר הרגל
->->האם צריך הערב שמש	חגיגה כו. ציון כ טהרת כלי המקדש לאחר הרגל
->->האם מטבילים את המנורה ואת המזבחות	חגיגה כו. ציון כ טהרת כלי המקדש לאחר הרגל
->ראייה	(ראה: ראייה)
רדיית הפת הדביק פת בתנור בשבת, האם מותר לו לרדותו כדי שלא יגיע לאיסור סקילה	ביצה יז. ציון כ מי שעבר ואפה או הערים
רוב ביצה הנמצאת בחצר שיש בה תרנגולות טרפות וכשרות	קדושין עג. ציון ה תינוק שנמצא מושלך מתי נדון כאסופי
רוב האם הולכים אחר הרוב בדבר המתכבד (שתמיד מסלקים את המוקדמים) כגון מעות הנמצאים בהר הבית או קניית ביצה ביו"ט מגוי	ביצה ז: ציון ב לא בדק מערב יום טוב ולמחר מצא ביצה
רוב ומיעוט חשש למיעוט בקידושין	קדושין נ: ציון ב חשש סבלונות
רוב ומיעוט חשש למיעוט בקידושין	קדושין נ: ציון ד שטר כתובה שהוחזק בשוק
רוב וקרוב האם הולכים אחר הרוב	ביצה י: ציון ב רוב וקרוב
רוב וקרוב לעניין ספק ערלה	קדושין לח: ציון ח כרם של ערלה וענבים נמכרות חוצה לו
רוב וקרוב לענין זימון יונים בערב יו"ט, אם מצאם ביו"ט בשינוי	ביצה יא. ציון א זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן
רוב וקרוב לענין מי שזימן בערב יו"ט יונים שחורים ולבנים, וביו"ט מצא שהחליפו את מקומם, והדין בקורבא דמוכח	ביצה י: ציון א זימן יונים שחורים ולבנים
רוב
->אם יש מיעוט המצוי נגדו	פסחים ד. ציון י הסתמכות על 'בית בחזקת בדוק' במקום שאפשר לברר
->באיסור שקל להתירו, כגון בחמץ שאפשר לבטל	פסחים ט: ציון ג תשע ציבורין של מצה ואחד של חמץ
רוב
->בדיני נפשות, מול חיוב "והצילו העדה"	מכות ה. ציון ה אין חוששים ל"נהורא בריא" ול"גמלא פרחא"
רוב
->הליכה בפיקוח נפש אחר הרוב	ברכות לג. ציון א הפסקה בתפילה מפני הנחש
רוב
->חיוב על פי רוב של אחד בדיני נפשות	סנהדרין י: ציון ב מצות קידוש החודש ועיבור השנה
->ביחס לכוונת האדם	סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה
רודף האם מוסר חייב מיתה מדין רודף, האם רודף צריך לקבל על עצמו התראה	ב"ק קיז. ציון ח חיוב מיתה במוסר
רודף
->האם מותר להרוג רודף אחרי ערוה בשבת	פסחים מט: לפני ציון ב דברים שנאמרו בעם הארץ
רודף, בהמה בהמה המסכנת אחרים - האם מותר למי שאינו בעליה להורגה, והדין אם התנהגותה המסוכנת היתה לא צפויה, האם הבהמה נחשבת רודף או שבעליה נחשב רודף	ב"ק קיז: ציון ג הזורק חמור מהספינה כדי שלא תטבע
רודף, דומם ספינה העומדת לטבוע מכובד משאה ומישהו השליך לים משא של אדם אחר - האם חייב לשלם או שהמשא נחשב רודף, אם המשא הוכנס אחרי שהיה בספינה המשקל המירבי או לפני כן, אם המשא הזה כבד יותר מיכולתה של הספינה או שרק בגלל סערה היה צורך להשליך, אם כל הנוסעים שכרו את הספן באותו זמן או שבעל המשא הזה שכר אותו אחרון, אם רק לאדם זה יש משא או שלכמה אנשים יש משא	ב"ק קיז: ציון ג הזורק חמור מהספינה כדי שלא תטבע
רודף
->קטן הרודף קטן אחר או גדול	סנהדרין עב: ציון ח קטן הרודף
->אחרי ערוה	סנהדרין עג. ציון ב הצלת נערה מאורסה
->->באילו עריות הרודף נהרג	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->אם ניתן לעוצרו בלי להורגו	סנהדרין עד. ציון א רודף שניתן להצילו באחד מאבריו
->->->דין הנרדפת עצמה	סנהדרין עד. ציון א רודף שניתן להצילו באחד מאבריו
->->באב שרודף אחר בתו לאונסה	סנהדרין עג. ציון ב הצלת נערה מאורסה
->שניתן לעוצרו באחד מאבריו	סנהדרין עב: ציון ד הריגת בא במחתרת, רשות או חובה; סנהדרין עד. ציון א רודף שניתן להצילו באחד מאבריו
->->דין הנרדף עצמו	סנהדרין עד. ציון א רודף שניתן להצילו באחד מאבריו
->->אם הרג את הרודף	סנהדרין עד. ציון א רודף שניתן להצילו באחד מאבריו
->האם חובה להרגו	סנהדרין עב: ציון ד הריגת בא במחתרת, רשות או חובה
->התראה בו	סנהדרין עב: ציון ו דין התראה בבא במחתרת; סנהדרין עב: אחרי ציון ח התראה ברודף
->->לשון ההתראה	סנהדרין עב: אחרי ציון ח התראה ברודף
->ספק רודף	סנהדרין עב: ציון ח קטן הרודף
->ששבר כלים - האם הוא חייב בתשלומין	סנהדרין ט: ציון א ממון לזה ונפשות לזה; סנהדרין עד. ציון א רודף שניתן להצילו באחד מאבריו; סנהדרין עד. ציון ב ממון לזה ונפשות לזה ברודף
->->אם שבר כלי של הנרדף	סנהדרין עד. ציון א רודף שניתן להצילו באחד מאבריו
רווק רווק בהוראת תינוקות, ובשאר אומנויות	קדושין פב. ציון א דין רווק ואשה בהוראת תינוקות
רווקות עד מתי רשאי אדם לעכב את נישואיו	קדושין כט: ציון כ הגיל הראוי לנישואין
רוח שאינה מצויה האם אדם המזיק חייב אם נפל מהגג ברוח שאינה מצויה כלל	ב"ק כו. ציון ב אדם המזיק באונס
רוח, הזכרתו האם צריך להזכיר רוח ("משיב הרוח") בימות החמה או בימות הגשמים, הדין אם לא הזכיר בימות הגשמים	תענית ג. ציון ה טעות בהזכרת רוח גשם וטל
רוסמארין
->הברכה על ריחו	ברכות מג: ציון א הגדרת עצים ועשבים לברכת הריח
רועה, קנייה ממנו האם מותר לקנות מרועה גיזי צמר או שחזקתם גנובים מבעל הבהמות, והדין אם הגיזים תפורים זה בזה, או בצמר טווי או ארוג, או בבגדים תפורים	ב"ק קיח: ציון ל קנית גיזי צמר מרועה
רועה
->האם מצילים רועה ממיתה	סנהדרין כה: ציון ל רועים פסולים לעדות
->האם הוא פסול לעדות
->->בבהמה דקה ובבהמה גסה	סנהדרין כה: ציון ל רועים פסולים לעדות
->->האם צריך הכרזה על כך בבית דין	סנהדרין כו: ציון ב הכרזה על פסולי עדות
רופא	(ראה: רפואה)
רופא, שהזיק ריפא ברשות ב"ד וטעה והזיק - האם חייב בדיני אדם או בדיני שמים	ב"ק פה. ציון ג מצות ריפוי
רופא, שכרו חולה שהבטיח לרופא שכר גבוה עבור רפואה - האם יכול לטעון "משטה הייתי" מצד שמצוה לרפא	ב"ק קטז. ציון ב טענת משטה במציל חבירו או ממונו
רוצה אדם בקב שלו טעם ששומר לא ימכור פירות המתקלקלים	ב"מ לח. ציון א פסקה ג מוכרים פקדון שהולך ונפסד
רוצח	(ראה גם: גלות; רציחה)
רוצח	(ראה גם: רוצח)
->הכנסתו לכיפה	סנהדרין פא: ציון ו הרוצח שנכנס לכיפה
->->על סמך איזו עדות	סנהדרין פא: ציון ו הרוצח שנכנס לכיפה
->->האם צריך בהתראה	סנהדרין פא: ציון ו הרוצח שנכנס לכיפה
->שהתערב בין כשרים	סנהדרין עט: ציון ג רוצח שנתערב באחרים
->רוצחים שלא נגמר דינם שהתערבו ברוצחים שנגמר דינם	סנהדרין עט: ציון ז שור שלא נגמר דינו ונתערב
->->אם הרוב לא נגמר דינם או להיפך	סנהדרין עט: ציון ג רוצח שנתערב באחרים
רוצח	(ראה: רציחה)
רוצח, הריגתו	(ראה גם: גואל הדם)
רוצח, זורק תינוק הזורק תינוק מהגג ובא אחר וקבלו בסייף - מדוע הזורק פטור, בהשוואה לזורק כלי ובא אחר ושברו במקל	ב"ק יז: ציון ט בתר מעיקרא או בתר תבר מנא
רוצח, כשאחר יכל למנוע הניח גחלת על לב עבד ומת ואדונו עמד על ידו ויכול היה להצילו - האם ההורג חייב מיתה	ב"ק כז. ציון מ המניח גחלת על עבד או שור
רוצח, עבד כנעני ההורג עבד כנעני שלו - מדוע אינו חייב מיתה	ב"ק פז. ציון ב תשלום ריפוי בחבלה של עבד
רוצח, רוצחים משותפים כמה בני אדם שהיכו אדם יחד במקל אחד והרגוהו - האם כולם חייבים מיתה	ב"ק נג: ציון ד אדם ושור שדחפו לבור
רוצח
->האם כהן שהרג רשאי לשאת כפים
->->ישראל או גוי	ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->במזיד או בשוגג או באונס	ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->במלחמה כגון חיילי צה"ל בזמננו	ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->מל תינוק ומת התינוק	ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
->->אם עשה תשובה	ברכות לב: ציון א נשיאת כפים לכהן שהרג
רחובה של עיר האם יש קדושה ברחובה של עיר משום שהעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות	מגילה כו. ציון א קדושת רחובה של עיר
רחובה של עיר, קדושה האם יש קדושה לרחובה של עיר שמתפללים בה בתעניות ובמעמדות	תענית כז: בלי ציון היכן התפללו במעמדות
רטיה, בשבת הנחתה ע"ג מכה והחזרתה אם נפלה או אם הסיר אותה בכוונה, במקדש (לצורך עבודה או לצורך דבר במקדש שאינו עבודה או לצורך הכהן עצמו) וחוץ למקדש, אם נפלה על כלי או על הקרקע, אם נפלה בשבת או בערב שבת, והאם אסור להסירה בכוונה להחזיר	ביצה יא: ציון ה החזרת רטיה בשבת
ריבוי בשיעורים בבישול ביו"ט, ובחילול שבת לחולה	ביצה יז. ציון ז אפיה ובשול מיום טוב למחר
ריבוי בשיעורים בבישול ביו"ט, ובחילול שבת לחולה	ביצה יז. ציון ח בשול ואפיה יותר מהצורך
ריבוי בשיעורים בבישול ביו"ט, ובחילול שבת לחולה	ביצה כא: ציון י בישול למי שלא עירב
ריבית	(ראה גם: עיסקא)
ריבית במוצא בהמה שאינה עובדת ומטפל בה יותר מהזמן הדרוש ונעשה כשותף על הבעלים כדין השם בהמה מחברו	ב"מ כח: ציון ט פסקה ג דרכי הטיפול באבידה שלא באו לקחתה
ריבית גזלן שמכר שדה והקונה ידע שהיא גזולה והנגזל טורף ממנו את השדה - הגזלן לא ישלם לקונה על השבח משום שזה שכר המתנת מעותיו ששילם עבור השדה, אם קיבל עליו אחריות בפירוש או לא, אם יש לגזלן קרקע אחרת או שעשו קנין	ב"מ טו: ציון ה פסקה ב-ג הלוקח קרקע ויודע שהיא גזולה
ריבית דברים האם מותר ללווה להודיע למלווה דבר שיש טובת הנאה מידיעתו או לומר לו דברי כבוד שלא היה רגיל לומר, האם מותר למלווה לבקש מהלווה להודיע לו דבר שחשוב לו לדעת או לבדוק אם פלוני צריך סיוע ולתת לו, האם מותר ללווה לבקש מאדם אחר להודיע לו כשבא המלווה כדי שיוכל לדרוש בשלומו, האם ריבית דברים כזאת היא מהתורה או מדרבנן	ב"מ עה: ציון ב ריבית דברים
ריבית דברים האם מותר ללווה להקדים שלום למלווה, אם הלווה אדם מכובד והמלווה אדם פשוט או במקרה אחר, האם מותר ללווה לשבח את המלוה או להשכים לפתחו או לומר לו שהוא מחזיק לו טובה או ללמדו תורה או ללמד את בנו (של המלוה) תורה, אם היה רגיל בכך או לא, בצנעא או בפרהסיא, והדין אחרי שפרע	ב"מ עה: ציון ה הקדמת שלום כריבית דברים
ריבית דברים מלוה העובר בפני הלווה ומביישו בכך והמלוה מתכבד בכך - האם עובר בזה משום ריבית דברים	ב"מ עה: ציון ז פסקה א אסור למלוה לעבור לפני הלווה
ריבית מלוה שאמר ללווה "אם אינך משלם תוך שלוש שנים - שדך תהיה קנויה לי" - האם אסור מטעם ריבית, אם השדה שווה יותר מההלוואה או לא, אם אמר שהשדה תהיה קנויה "מעכשו" או לא, והדין אם התנו שהלווה לא יוכל למכור לאחר, או אם התנו "אם אינך משלם תוך שלוש שנים - תמכור לי את השדה"	ב"מ סה: ציון ז פסקה ג מכירה למלוה של בית או שדה הממושכנים לו
ריבית מלוה שאמר ללווה "אם אינך משלם תוך שלוש שנים - שדך תהיה קנויה לי" והמלוה אכל פירות תוך שלוש שנים - האם חייב להחזירם, מן הדין או לצאת ידי שמים, האם אכילת הפירות היא ריבית דאורייתא או דרבנן, והאם חייב להחזיר פירות שאכל אחרי השלוש שנים, והדין אם קבעו מראש שהמלוה ינכה מהחוב את שווי הפירות שאכל	ב"מ סו: ציון ה מחילה בטעות
ריבית מלווה שמצא שהלווה פרע לו יותר מסכום ההלוואה - האם צריך להחזיר את ההפרש מחשש שנתן לו כריבית או שמניחים שהתכוון לתת לו את ההפרש במתנה, אם ההפרש הוא בכדי שהדעת טועה או לא	ב"מ סג: ציון י הלווה מעות מחבירו ומצא יותר מהמסוכם
ריבית נושה שטרף נכס מחייב בעבור חובו והתייקר הנכס והחייב פודה את הנכס חזרה - האם נראה כריבית אם הוא ישלם את הפרש ההתייקרות	ב"מ לה. ציון ח פסקה ב החזרת רכוש שנלקח לפרעון תמורת כסף
ריבית, אבק אם תפס הלווה מהמלווה את אבק הריבית - האם מוציאים מידו, באבק ריבית של משכנתא או של מכר באסמכתא או בריבית מוקדמת או מאוחרת, אם תופס כהחזר הריבית או תופס כסף שקיבל מהמלווה בהלוואה חדשה	ב"מ סא: ציון י פסקה ב אבק ריבית אינו יוצא בדיינים
ריבית, אבק האם מלווה חייב להחזיר אבק ריבית לצאת ידי שמים, אם נשאר בידו דבר מסוים או לא נשאר, אם פסקו במפורש לשלם אבק ריבית או בריבית של אכילת פירות משכנתא או במלוה המעביד עבדים של הלווה או בדבר שרק נראה כריבית או בריבית מוקדמת או מאוחרת	ב"מ סא: ציון י אבק ריבית אינו יוצא בדיינים
ריבית, אבק ריבית האם הלווה באבק ריבית עובר באיסור או רק המלווה	ב"מ עה: ציון ג פסקה יב האיסורים שנאמרו בריבית
ריבית, בבני ביתו האם מותר לאב להלוות לבניו או ללוות מהם בריבית כדי להטעימם את טעמה, אם סמוכים על שולחנו או לא	ב"מ עה. ציון י איסור ריבית עם בניו ובני ביתו
ריבית, בגוי האם מותר או מצוה להלוות לגוי או לגר תושב בריבית, מהתורה או מדרבנן, בכדי חייו או יותר, בת"ח או באדם אחר, והדין בזמן שישראל מצויים בין הגוים או בזמן שהמלך מטיל הרבה מסים על ישראל	ב"מ ע: ציון ב הלואה בריבית לגוי
ריבית, בגוי האם מותר או מצוה להלוות לגוי בריבית	ב"מ עה: ציון ג פסקה יא האיסורים שנאמרו בריבית
ריבית, בגוי האם מותר לישראל להלוות לישראל בריבית כסף של גוי, אם הכסף באחריותו של הגוי (שהריבית תגיע אליו) או של הישראל, אם מפורסם שהריבית תגיע לגוי או שאינו מפורסם, האם מותר לישראל להפקיד כסף ביד גוי והגוי ילווה אותם לישראל בריבית	ב"מ סא: ציון ו התולה מעותיו בנכרי ומלוה אותם בריבית
ריבית, בגוי האם מותר לראובן להלוות לשמעון כסף של גוי בריבית, והדין אם כתב בשטר ששמעון חייב לגוי או ששמעון נתן משכון לגוי או שראובן לווה מהגוי בלי ריבית ושמעון מתחייב לתת את הריבית לגוי, והדין אם ראובן לווה בריבית מהגוי ועמד לפרוע ושמעון ביקש ממנו את הכסף על דעת שיפרע לגוי וראובן העמידו אצל הגוי והגוי אמר לו "הנח את הכסף על הקרקע ותיפטר" (או לא אמר "ותיפטר") או "תן לשמעון ותיפטר" או "תיפטר ותן לשמעון" או שהגוי נוטל ונותן את הכסף בעצמו	ב"מ עא: ציון ג ישראל המלוה מעות גוי בריבית
ריבית, בגוי האם מותר לראובן ללוות מגוי כסף של שמעון בריבית, אם ראובן נותן לגוי משכון או לא, והדין אם ראובן אומר לגוי שהוא זוכה בכסף בשליחותו של שמעון, והדין אם הגוי לווה בריבית משמעון ועמד לפרוע וראובן ביקש ממנו את הכסף על דעת שיפרע לשמעון והגוי העמידו אצל שמעון או לא העמידו ואם שמעון מסר לראובן את הכסף ביד או לא, האם אסור מדאורייתא או מדרבנן, אם עבר וגבה את הריבית - האם מוציאים מידו	ב"מ עא: ציון ד גוי המלוה מעות ישראל בריבית
ריבית, בגוי האם מצוה להלוות לישראל גם אם המלווה יכול להרוויח מהכסף ע"י הלוואה בריבית לגוי, בלווה ישראל עשיר או עני, אם יכול לקבל ריבית גבוהה או נמוכה, והדין אם הריבית נחוצה למלווה לכדי חייו	ב"מ עא. ציון ב סדר הקדימויות בהלואה
ריבית, בגוי המלוה מנה ע"מ שהלווה ילווהו לגוי בריבית והרווח עד שני מנים יהיה למלוה והרווח מעל זה יהיה ללווה והאחריות על המלווה עד שירוויח שני מנים - האם יש בזה איסור ריבית, אם הלווה מקבל שכר טירחה מלא או תשלום כלשהו או אינו מקבל, והדין אם רק אחרי זמן ההלוואה ביקש המלווה מהלווה לטרוח בעבורו	ב"מ סה. ציון ט פסקה ד טרשא דרב חמא
ריבית, בגוי שהתגייר גוי שהילווה לישראל בריבית והתגייר - האם מותר לו לגבות את הריבית, אם זקף (בשטר או בעל פה) את הריבית עליו בחוב לפני שהתגייר או אחרי שהתגייר או לא זקף, ודין הריבית שהצטברה אחרי הזקיפה	ב"מ עב. ציון ב הלואה בריבית של גוי שהתגייר
ריבית, בגוי שהתגייר גוי שלווה מישראל בריבית והתגייר - האם מותר לו לגבות את הריבית, אם זקף (בשטר או בעל פה) את הריבית עליו בחוב לפני שהתגייר או אחרי שהתגייר או לא זקף, ודין הריבית שהצטברה אחרי הזקיפה	ב"מ עב. ציון ב הלואה בריבית של גוי שהתגייר
ריבית, בהערמה לווה חיטים בשווי מאה ע"מ להחזיר מאה ומכרם למלוה בתשעים - האם אסור מטעם הערמת ריבית או אבק ריבית, אם מחזיר כסף או חיטים, אם בתחילה ביקש הלווה חיטים או שביקש כסף והמלוה אמר "אין לי כסף אלא קח חיטים במנה" או "קח חטים ע"מ שתשלם לי חטים", והדין אם המכירה היה בזמן אחר מההלוואה או שהחיטים הוזלו לפני שמכרם למלוה, האם ב"ד נזקקים להוציא מהלווה את הפרעון, האם המלוה צריך להחזיר כדי לצאת ידי שמים	ב"מ סב: ציון א הלוהו חיטים במנה וחזר ולקח ממנו בתשעים
ריבית, בזהב האם מותר להלוות דינר זהב על מנת להחזיר דינר זהב	ב"מ מד. ציון ה הגדרת הזהב כמטבע או כפרי למקח וממכר
ריבית, בזהב האם מותר להלוות דינר זהב על מנת להחזיר דינר זהב, במקום שנושאים בנותנים רק בזהב או גם בכסף	ב"מ מה. ציון א הלווה דינר זהב בדינר זהב וכיוצא בו לענין ריבית
ריבית, בחוכר חוכר שדה בעשרה כורים לשנה וביקש מבעל השדה "תן לי הלוואה של מאתיים זוז ואתן לך שנים עשר כורים לשנה מלבד פרעון החוב" - האם אסור מטעם ריבית, והדין אם מאתיים הזוז ניתנים לא כהלוואה אלא כדי שישביח את השדה, והשתמש בהם להשבחת השדה או למטרה אחרת	ב"מ סט: ציון ח פסקה א העלאת דמי השכירות תמורת הלואה להשבחת השכירות
ריבית, ביתומים האם מותר להלוות כסף של יתומים בריבית דאורייתא או בריבית דרבנן	ב"מ סט: ציון כ פסקה ג הוספת דמי הפחת על דמי השכירות
ריבית, ביתומים האם מותר להלוות כסף של יתומים בריבית דאורייתא או בריבית דרבנן, והדין באופן שקרוב לשכר ורחוק מהפסד (שהיתומים אינם משתתפים בהפסד כלל או משתתפים רק באחוז קטן) או בדרך מקח, האם האפוטרופוס או הלווה עוברים בלאו, האם הם נפסלים לעדות, האם מותר להלוות שלא בב"ד או בב"ד שאינו חשוב	ב"מ ע. ציון ג הלואה בריבית של מעות היתומים
ריבית, בלי המתנה האם מותר לשלם ריבית אם ההלוואה לא ניתנה בהמתנת זמן אלא כגון "עד שיבוא בני" או "עד שאמצא מפתח" או "עד שאלך לביתי", בהלוואת כסף או בהלוואת סאה בסאה, והדין בדרך מקח וממכר כגון שאמר "תן לי" (ולא "הלווני") או שפורע בסוג מטבע אחר או במטבע בלי צורה, כשהמלוה הוא שולחני או אדם אחר, אם יש ללווה בביתו כל הסכום או חלקו	ב"מ מו. ציון [ג] האומר 'תן דינר ואתן לך יפה דינר וטריסית'
ריבית, במכר	(ראה גם: טרשא)
ריבית, במכר האם מותר למכור בהקפה באופן שאם ישלם בעתיד יצטרך לשלם יותר	ב"מ ס. ציון ל מכירה בפחות משער השוק
ריבית, במכר האם מותר למכור סחורה ע"מ שהקונה ימכור אותה במקום אחר ביוקר וישלם למוכר אח"כ לפי המחיר היקר, מדאורייתא או מדרבנן, אם אחריות הסחורה בינתיים על הקונה או על המוכר, אם הקונה ישתמש בכסף שיקבל עד הפרעון או יפרע מיד כשימכור, אם המוכר משלם לקונה שכר עמלו ומזונו או לא	ב"מ עג. ציון א הלוקח במקום הזול ומקבל לשלם כמקום היוקר
ריבית, במכר האם מותר לסוחר למכור תבואה בזול אם הוא צריך את הכסף לפני זמן פתיחת השקים ומכירתה לכל אדם	ב"מ עג. ציון ג פסקה ה נתינת מעות לשליח שיקנה במקום הזול
ריבית, במכר האם מותר לקנות זבל ע"י שישלם עכשו ויקבל את הזבל לאחר זמן, אם יש למוכר כבר זבל או אין לו, בימות החמה או בימות הגשמים	ב"מ עב: ציון ד פסיקה על הזבל
ריבית, במכר האם מותר לקנות קדירות שטרם נוצרו ע"י שישלם עכשו ויקבל את הקדירות כשיהיו מוכנות, אם נשאר לעשות הולכה לכבשן ושריפה והוצאה או נשאר לעשות יותר מזה, אם יש למוכר כבר עפר לעשיית הקדירות או אין לו, אם המוכר משתמש בעפר לבן (שאינו מצוי) או בעפר שחור, אם כבר יש שער לעפר או אין, והדין אם התנו שיקבל כמות קדירות לפי המחיר בשעת אספקת הקדירות	ב"מ עד. ציון ח פסיקה על קדרות
ריבית, במכר האם מותר לקנות תבואה במקום היוקר ע"י שישלם עכשו ויקבל את התבואה לאחר זמן לפי המחיר במקום הזול (שהמוכר הולך להביא משם את התבואה), אם אחריות הכסף או התבואה על המוכר או על הקונה, והדין אם המוכר מקבל מהקונה שכר טרחה בתור שליח לקנות, והדין אם לא קבעו זמן להבאת התבואה, והדין אם המוכר או הקונה הוא סוחר חדש, והדין בסחורה אחרת שאינה מצויה, והדין באדם חשוב	ב"מ עג. ציון ג נתינת מעות לשליח שיקנה במקום הזול
ריבית, במכר האם מותר לקנות תבואה חדשה או ישנה ע"י שישלם עכשו ויקבל את התבואה לאחר זמן, אם יש למחיר התבואה שערים לחדשה ולישנה והם שווים או שונים, אם משלם לפי המחיר הנמוך או הגבוה, אם התנו שהקניין יחול עכשו או שיחול בשעת מסירת התבואה	ב"מ עב: ציון ז פסיקה על פירות כשיש כמה שערים
ריבית, במכר האם מותר לקנות תבואה ע"י שישלם עכשו ויקבל את התבואה לאחר זמן, אם כבר יש שער קבוע למחיר התבואה או אין, בשער של עיירות או של כרכים	ב"מ עב: ציון ב פוסקים על השער הקבוע
ריבית, במכר האם מותר לקנות תבואה ע"י שישלם עכשו ויקבל את התבואה לאחר זמן אם כבר יש למוכר תבואה, האם מותר להם לקבוע מחיר הנמוך משער הלקוטות (השער הזול ביותר המקובל), אם כבר נגמרה מלאכתה של התבואה או לא, האם מותר לקנות כמות גדולה יותר מזו שיש למוכר כבר	ב"מ עב: ציון ג פוסקים על פירות שיש לו ולא יצא השער
ריבית, במכר האם מותר לקנות תבואה ע"י שישלם עכשו ויקבל את התבואה לאחר זמן, אם יש למחיר התבואה שערים שונים לתבואת בעל בית ולתבואת לקוטות (מה שמלקטים מהשדות ומעורבים בו סוגי תבואה שונים), אם קונה מבעל בית (פירות טובים או גרועים כלקוטות) או ממלקט, אם משלם לפי המחיר הנמוך או הגבוה	ב"מ עב: ציון ח הפסיקה כשהשערים משתנים מאדם לאדם
ריבית, במכר האם מותר לקנות תבואה ע"י שישלם עכשו ויקבל את התבואה לאחר זמן כשתהיה יותר יקרה, אם יש למוכר תבואה עכשו אבל לא נגמרה מלאכתה, אם חסרה עדיין שתי מלאכות או שלוש, אם חסרה מלאכה בידי אדם או מלאכה בידי שמים	ב"מ עד. ציון ו פסיקה על פירות שיש לו, אך מחוסרי מלאכה
ריבית, במכר הילווה על שדה ואמר "אם לא תפרע לי תוך שלוש שנים השדה שלי מעכשו" - האם מותר למלוה לאכול פירות בינתיים	ב"מ סו. ציון ד פסקה ב אסמכתא בקנין 'מעכשיו'
ריבית, במכר המוכר שדה והתנה עם הקונה שיוכל לקנות ממנו את השדה בחזרה - האם מותר לקונה לאכול את פירות השדה	ב"מ סג. ציון ג פסקה ד צד אחד בריבית
ריבית, במכר המשלם עבור חבית יין ע"מ שהאחריות להחמצה תהיה על המוכר והקונה ישא ביוקר וזול - האם אסור מטעם ריבית, אם ידוע שהיה חומץ בשעת התשלום או לא ידוע, אם משך את החבית בשעת התשלום או לא משך, והדין אם התנו שהאחריות לזול תהיה על המוכר, או שאחריות לקלקול מסוג אחר תהיה על הקונה (ולא האחריות לזול), או שהאחריות להחמצה תהיה על המוכר גם אחרי שיגיע היין לידי הקונה, או שאחריות לקלקול מסוג אחר תהיה על המוכר (ולא האחריות להחמצה), או אם הקונה שילם פחות מערך היין	ב"מ סד. ציון ה קבלת אחריות של המוכר ליין שיתקלקל
ריבית, במכר הנותן כסף עבור סחורה ע"מ לקבלה בעתיד בשער העתידי - האם אסור מטעם ריבית	ב"מ סה. ציון ו פסקה א מכירה ביוקר עבור המתנת מעות
ריבית, במכר הקונה זמורות בזול ע"מ שיקבל אותן בשעת הזמירה שאז שוויים יעלה - האם אסור משום ריבית, אם הקונה עושה מעט עבודה בקרקע או בכרם או לא, אם הזמורות התחילו כבר לצמוח או לא	ב"מ עג. ציון ט ביאור דברי שמואל להנהו דשבשי שבשא
ריבית, במכר הקונה יין ומשלם עליו בתשרי ע"מ לקבלו בטבת או בניסן - האם אסור משום ריבית, אם קיבל המוכר על עצמו בפירוש אחריות להחמצת היין או לא, אם קנה חבית יין מסוימת או יין סתם	ב"מ עג: ציון ב המקדים מעות ע"מ שיקבל אח"כ יין טוב
ריבית, במכר הקונה ענבים שטרם הבשילו ע"מ שישלם עכשו בזול ויקבל את הענבים כשיבשילו - האם אסור משום ריבית, אם יעבור זמן ארוך בין התשלום לאספקה או זמן קצר, אם נקבע מראש כמה ענבים יקבל או נקבע שיקבל את כל הענבים שיצמחו, אם הענבים כבר צמחו קצת או לא צמחו בכלל, אם נשארה עוד עבודה לעשות בכרם או לא, והדין במקום שנוהגים לחרוש כרם בשוורים, והדין אם קונה את הכרם לפירותיו, והדין בקניית חלב לפני חליבתו לכשייחלב או צמר לפני גזיזתו לכשייגזז או דלועים שלא גדלו כל צרכם לכשיגדלו או תבואה שלא גדלה בכלל לכשתגדל או יין לפני שהענבים הבשילו לכשיבשילו וייסחטו או עגל לכשיגדל או וולדות בהמה לכשייוולדו	ב"מ עג. ציון ז תשלום מראש כשהוא מופחת
ריבית, במכר הקונה פירות בשער של עכשו ע"מ לקבלם בעתיד כשיתייקרו - האם אז מותר למוכר לתת לו כסף או פירות מסוג אחר כערך הפירות אז	ב"מ סג. ציון ב הפוסק על הפירות והתייקרו
ריבית, במכר הקונה פירות בשער של עכשו ע"מ לקבלם בעתיד כשיתייקרו - האם מותר אם יש למוכר פירות כאלו עכשו כנגד כל הסכום או רק מעט פירות כאלו, האם נאמן המוכר לומר שיש לו פירות כאלו עכשו	ב"מ סג. ציון ב הפוסק על הפירות והתייקרו
ריבית, במכר הקונה פירות בשער של עכשו ע"מ לקבלם בעתיד כשיתייקרו - חיוב הקונה לשלם דמי תיווך, במקום שנהגו שקונה משלם דמי תיווך או שאינו משלם או שאין מנהג קבוע	ב"מ סג: ציון ג דין הרווחים שיש ללוקח כשפוסק על השער
ריבית, במכר הקונה פירות בשער של עכשו ע"מ לקבלם בעתיד כשיתייקרו - האם המוכר צריך לנכות מכמות הפירות שהוא נותן לקונה את כמות החסרון שהיו נחסרים הפירות אילו היו בבית הקונה מזמן המכר	ב"מ סג: ציון ג דין הרווחים שיש ללוקח כשפוסק על השער
ריבית, במכר הקונה פירות כשהם קטנים ע"מ לקבלם כשיגדלו - האם אסור משום ריבית, אם בשעת התשלום יש למוכר פירות גדולים או רק פירות קטנים הראויים להימכר או שאינם ראויים להימכר, אם אחריות הפירות עד שיגדלו היא על הקונה או על המוכר, אם נותן לו אותם פירות שהיו לו בשעת התשלום או פירות אחרים	ב"מ סד. ציון ד תשלום על פירות שיקבל כשיגדלו
ריבית, במכר הקונה קרקע ואח"כ מצא בה מום - כשמחזיר את הקרקע למוכר האם צריך להחזיר גם את הפירות שאכל מטעם איסור ריבית	ב"מ סו: ציון ה פסקה ד מחילה בטעות
ריבית, במכר לווה שמכר את שדהו למלוה על תנאי שאם יפרע את חובו תחזור לו שדהו - האם מותר למלוה לאכול את פירות השדה, מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ סג. ציון ג צד אחד בריבית
ריבית, במכר לווה שמכר את שדהו למלוה על תנאי שאם יפרע את חובו תחזור לו שדהו - האם מותר למלוה לאכול את פירות השדה ע"מ להחזירם אם הלווה יפרע, אם התנאי היה שיפרע את כל החוב ואח"כ יחזיר את פירות או שינכה מהחוב את ערך הפירות, מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ סג. ציון ד ריבית על מנת להחזיר
ריבית, במכר מוכר או קונה שהתנו שהמכר יחזור אם יהיה למוכר כסף - האם אסור לקונה לאכול את הפירות מטעם ריבית, אם התנו לפני גמר הקנין או לאחריו, אם התנו בלשון "על מנת" או לא, אם עשו קנין על התנאי או לא	ב"מ סה: ציון ח המתנה שהמקח יוחזר כשיהיו למוכר מעות
ריבית, במכר מוכר המוזיל את המחיר משום שהקונה משלם מיד עבור סחורה שתסופק אח"כ - האם אסור משום ריבית, אם הסחורה ברשות המוכר או לא או שהמוכר שילם לאחר עבור סחורה כזאת או שהמוכר הילווה סחורה כזאת לאחר או שיש בעיר חנות שאפשר להשיג סחורה כזאת בהקפה, אם נתן לו אותה סחורה שהיתה לו או סחורה אחרת, אם הקונה מקבל על עצמו אחריות הסחורה או המוכר, אם קבע מתי יתן לו את הסחורה או לא קבע ואפשר לתובעו מיד, והדין אם אמר בפירוש שהוא מוזיל מפני הקדמת המעות, והדין אם הוזיל ביותר משתות, והדין בדבר שאין מחירו קבוע	ב"מ סג: ציון ח הוזלת המקח כתמורה להקדמת המעות
ריבית, במכר מי שזקוק לכסף וקונה סחורה ביוקר ומוכר בזול - האם אסור מטעם ריבית	ב"מ סה. ציון ו פסקה א מכירה ביוקר עבור המתנת מעות
ריבית, במכר מכר שדה ולא ברור האם יתקיים המכר - האם מותר לקונה לאכול פירות על מנת שיחזירם (או שינכה את שוויים מהסכום שהמוכר צריך להחזיר לו) אם לא יתקיים המכר	ב"מ סג. ציון ד ריבית על מנת להחזיר
ריבית, במכר מכר שדה על תנאי שיוכל המוכר לחזור ולקנותו וחזר וקנאו - האם הפירות חוזרים למוכר מטעם ריבית	ב"מ סז. ציון ד פסקה ב אכילת פירות במכירה על תנאי
ריבית, במכר מכר שדה על תנאי שיוכל המוכר לחזור ולקנותו וחזר וקנאו - האם הפירות חוזרים למוכר מטעם ריבית	ב"מ סז: ציון א פסקאות ז-ט דין אכילת פירות המשכון
ריבית, במכר מכר שיש בו איסור ריבית כגון שהוסיף בדמי המקח משום אגר נטר או הפוסק על פירות לפני שיצא השער או שמכר הלווה למלוה חפץ כתשלום הריבית - האם המקח קיים, לפי איזה שער ישלם הקונה	ב"מ סה. ציון ב פסקה ד החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
ריבית, במכר קנה שדה ושילם מקצת הכסף והתנו שכשישלם את השאר השדה תהיה קנויה לו מעכשו או משעת התשלום או שיקנה מיד שטח כשיעור הכסף ששילם או שיקנה מעכשו הכל ושאר הכסף יהיה חוב למוכר - האם מותר לקונה או למוכר לאכול את הפירות, והדין אם עשו קנין סתם בלי לבאר מתי יחול הקנין, מי שאכל באיסור - האם זו ריבית דאורייתא או דרבנן או גזל, האם מוציאים את הפירות מיד מי שאכל באיסור	ב"מ סה: ציון א אכילת פירות במכירה על תנאי
ריבית, במשכנתא	(ראה: משכנתא)
ריבית, במשכנתא אם יבשו עצים בפרדס ממושכן - האם המלוה (בעל המשכנתא) או הלווה עובר באיסור ריבית אם נוטל את העצים	ב"מ קט: ציון ה עצים שהתייבשו לפני הזמן בקרקע ממושכנת
ריבית, במשכנתא לווה שמישכן קרקע למלווה והתנו שאם ירצה למוכרה ימכור אותה למלווה - האם אסור מטעם ריבית, אם התנו שישלם כשווי הקרקע או פחות, אם התנו שיהיה מכור "מעכשו" או לא, והדין אם התנו שיצטרך למוכרה למלווה גם אם קונה אחר מוכן לשלם יותר, והדין אם בשעת המכירה הקרקע היתה שווה לסכום שקבעו	ב"מ סה: ציון ז מכירה למלוה של בית או שדה הממושכנים לו
ריבית, במשכנתא לווה שמישכן שדה ואמר המלוה "כשתרצה למכור תמכור לי בדמים האלה" - האם זו ריבית, דרבנן או דאורייתא	ב"מ סג. ציון ג פסקה ג צד אחד בריבית
ריבית, במשכנתא מלוה האוכל פירות שדה ממושכנת - האם זו אבק ריבית או ריבית קצוצה, והדין אם אמר "אם אינך משלם תוך שלוש שנים - שדך תהיה קנויה לי"	ב"מ סו: ציון ה פסקה ד מחילה בטעות
ריבית, במתנה המתחייב לתת מתנה ולהוסיף עליה אחר זמן - אין בה ריבית	ב"מ עד: ציון ב הלואת סאה בסאה לאריס
ריבית, בנחושת האם מותר להלוות מטבע נחושת על מנת להחזיר מטבע נחושת	ב"מ מה. ציון א פסקה ג הלווה דינר זהב בדינר זהב וכיוצא בו לענין ריבית
ריבית, בעבד האם יש איסור ריבית בעבדים, אם לווה עבד ע"מ שיחזיר שניים	ב"מ סא. לפני ציון ב פסקה ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
ריבית, בעיסקא הנותן חבית יין בעיסקא ע"מ שהאחריות להחמצה תהיה על המתעסק והנותן ישא ביוקר וזול - האם אסור מטעם ריבית	ב"מ סד. ציון ה פסקה א קבלת אחריות של המוכר ליין שיתקלקל
ריבית, בערב לווה מגוי בריבית ובערב פרע לוי את הריבית - האם חייב הלווה להחזיר לערב את הריבית שפרע	ב"מ סג. ציון ג פסקה ד צד אחד בריבית
ריבית, בפועל פועל העובד בזמירה ובעל הבית מעכב את שכרו ובתמורה נותן לו חלק מהזמורות - האם אסור משום ריבית, והדין אם הפועל עשה אח"כ עוד קצת עבודה בקרקע	ב"מ עג. ציון ט ביאור דברי שמואל להנהו דשבשי שבשא
ריבית, בפועל פועל העובד בשמירה ובעל הבית מעכב את שכרו ובתמורה נותן לו תוספת - האם אסור משום ריבית, והדין אם הפועל עשה אח"כ עוד קצת עבודה בגורן	ב"מ עג. ציון י ריבית על המתנת תשלום השכר
ריבית, בפירות לווה חיטים בשווי מאה ע"מ להחזיר מאה והתנה שימכרם למלוה בתשעים - האם זו ריבית קצוצה	ב"מ סב: ציון א פסקה ד הלוהו חיטים במנה וחזר ולקח ממנו בתשעים
ריבית, בפירות לווה כסף ובמקום לפרוע המיר את החוב לחוב של חיטים כשער של עכשו - האם אסור מטעם ריבית לפרוע חיטים באותה כמות בשעת היוקר, אם היו לו חיטים באותו זמן או לא היו, אם כבר יצא השער שבשוק או לא יצא, והדין אם לא היו לו חיטים אבל היה לו כסף, והדין אם הלווה מחשב את כמות החיטים לפי שער זול יותר מהשער שבשוק	ב"מ סג. ציון א המרת הלואה בפירות
ריבית, בקידושין המקדש אשה בהנאת מילווה שמרוויח לה את הזמן - האם זו ריבית או הערמת ריבית	ב"מ סד: ציון א פסקה ג מלוה שגר בחצרו של הלווה
ריבית, בקרקע האם יש איסור ריבית בקרקע, אם מלוה קרקע ומקבל קרקע או מלוה כסף ומקבל קרקע (או דירה בקרקע כמו בבית עיר חומה) או מלוה קרקע ומקבל כסף, מהתורה או מדרבנן, והדין אם אמר בלשון חליפין "הילך ארבע אמות ע"מ שתתן לי חמש אמות"	ב"מ סא. לפני ציון ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
ריבית, בקרקע האם יש איסור ריבית בקרקע, מהתורה או מדרבנן	ב"מ עה: ציון ב פסקה ב ריבית דברים
ריבית, בשותפות האם יש איסור ריבית כשאחד מן השותפים טורח בסחורה המשותפת, האם צריך לתת לו כפועל בטל או דבר מועט	ב"מ סט. ציון ד דין שותפים ואריס בעיסקא
ריבית, בשטר האם יש איסור ריבית בשטרות, אם לווה שטר ע"מ שיחזיר שניים, או לווה שטר של מאה ע"מ שיחזיר שטר של מאתיים	ב"מ סא. לפני ציון ב פסקה ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
ריבית, בשטר שטר שהריבית מפורשת בתוכו - אינו גובה בו אף את הקרן כי העדים פסולים	ב"מ סב. ציון ה פסקה א החיוב, העונש והתיקון באיסורי ריבית
ריבית, בשטר שטר שיש בו ריבית - האם המלוה יכול לגבות את הקרן או שקונסים אותו גם לגבי הקרן, מנכסים בני חורין או מנכסים משועבדים (שמכר הלווה), אם מפורש בשטר שחלק קרן וחלק ריבית או שכתוב רק הסכום הכולל או שכתוב רק הקרן ועל הריבית יש רק עדות בעל פה, בריבית דרבנן או דאורייתא, והדין אם העדים נאנסו לחתום, והדין אם הלווה מודה, והחובה לקרוע את השטר	ב"מ עב. ציון ה גביה בשטר שיש בו ריבית
ריבית, בשכירות האם מותר להשכיר תרנגולת למי שיושיב אותה על ביצים שלו תמורת שני אפרוחים	ב"מ סח: ציון ב שכירות שכוללת הסכם לחלוקת הרווח
ריבית, בשכירות האם מותר לקבוע מחיר נמוך אם משלם את דמי השכירות בתחילה ומחיר גבוה אם משלם בסוף, אם השוכר כבר החזיק בבית או עשה קנין חליפין לפי המחיר הנמוך או לפי המחיר הגבוה, אם המחיר האמיתי הוא המחיר הגבוה או הוא המחיר הנמוך או שאין מחיר ידוע, האם מותר לקבוע מחיר גבוה יותר אחרי שהגיע זמן הפרעון, והדין במקום שרגילים לשלם דמי שכירות מראש	ב"מ סה. ציון ה ריבית בשכירות
ריבית, בשכירות האם מותר לשוכר לקבל עליו אחריות שאם תמות הבהמה או תפחת הספינה או יינזק החפץ ישלם את הנזק, מדאורייתא או מדרבנן, בפחת שוודאי יהיה ובפחת שספק אם יהיה, בפחת שקורה בתחילת השימוש ובפחת שקורה אח"כ, אם המשכיר מקבל על עצמו אחריות לאונס או להוזלה או לפחת או לא, האם משלם על הנזק לפי ערך החפץ בשעת הנזק או בשעת תחילת השכירות	ב"מ סט: ציון כ הוספת דמי הפחת על דמי השכירות
ריבית, בשכירות שוכר חנות או ספינה וביקש מהמשכיר "תן לי הלוואה של מאתיים זוז ואגדיל את דמי השכירות שאני משלם לך" - האם אסור משום ריבית, מהתורה או מדרבנן	ב"מ סט: ציון ח פסקה ב העלאת דמי השכירות תמורת הלואה להשבחת השכירות
ריבית, בתלמיד חכם האם מותר לת"ח להלוות לת"ח בריבית, בדבר מועט או מרובה, כשלווה לצורך סעודה או למטרה אחרת, בריבית של חומש או יותר, אם קבעו זמן לפרעון או לא, אם הלווה אומר שיוסיף או שהמלווה אומר זאת, אם התנו מראש שיתן או לא התנו	ב"מ עה. ציון ט דרכי היתר המיוחדים לתלמידי חכמים
ריבית, דרבנן האם מותר לפסוק על דבר שיש לו אבל מחוסר מלאכה, האם מותר לתת כסף לאחר ע"מ שיתן לאדם שלישי תבואה בשער שיהיה בעתיד	ב"מ נז: ציון א ביאור דברי הברייתא על המקבל לספק סלתות
ריבית, הזמן הקובע המלווה מאה במאה ועשרים ובסוף הזמן הוזלו ושווים למאה או מלוה מאה במאה ובסוף הזמן התייקרו ושווים למאה ועשרים - האם יש בזה ריבית מהתורה או מדרבנן (האם זמן ההלוואה קובע או זמן הפרעון קובע)	ב"מ ס: אחרי ציון ו זמן ההלואה וזמן הפרעון כגורמים לאיסור ריבית
ריבית, החזרתה האם בניו של המלוה חייבים להחזיר את הריבית שלקח אביהם, אם לא נשאר בידם דבר מסוים שקיבל כריבית אבל נשאר כסף שקיבל או שרק הניח להם נכסים אחרים, האם חייבים להחזיר לצאת ידי שמים, האם חייבים להחזיר ריבית שהם גבו בעצמם עבור הלוואה שהילווה אביהם	ב"מ סב. ציון א חיוב הבנים להחזיר ריבית
ריבית, החזרתה האם בניו של המלוה חייבים להחזיר את הריבית שלקח אביהם אם נשאר בידם דבר מסוים שקיבל כריבית, האם ב"ד כופה עליהם להחזיר, האם חייבים להחזיר אבק ריבית	ב"מ סב. ציון א חיוב הבנים להחזיר ריבית
ריבית, החזרתה האם חובת המלווה להחזיר את הריבית היא מדין מצוות השבת גזילה, ואם הוא מסרב להחזיר - האם יורדים לנכסיו או שרק כופים אותו להחזיר כקיום מצוות עשה, האם חייב להחזיר אם הלווה מוחל בפירוש	ב"מ סו: ציון ה פסקה ד מחילה בטעות
ריבית, החזרתה השכיר הלווה למלוה חצר ביוקר כתשלום הריבית (כגון שהיה חייב לו שתים עשרה והשכיר לו בשתים עשרה חצר שמחיר שכירותה הוא עשר) - כמה חייב המלווה להחזיר	ב"מ סה. ציון ב פסקה ה החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
ריבית, החזרתה מלוה שקיבל אבק ריבית - האם חייב להחזירה, מן הדין או לצאת ידי שמים, והדין בדבר שאסור רק משום שנראה כריבית, ואם תפס הלווה מהמלווה האם מוציאים מידו	ב"מ סד: ציון א פסקאות א, ה מלוה שגר בחצרו של הלווה
ריבית, החזרתה מלוה שקיבל ריבית כלשהי - האם חייב להחזירה, אם קיבל "טובת הנאה - האם חייב לשלם תמורתה	ב"מ סד: ציון א פסקה ב מלוה שגר בחצרו של הלווה
ריבית, החזרתה מלווה המסרב להחזיר ריבית קצוצה - האם יורדים לנכסיו או שרק כופים אותו להחזיר כקיום מצוות עשה, אם הריבית שקיבל היא עדיין בעין או לא, האם בני המלוה חייבים להחזיר אחרי מותו מעיקר הדין או רק משום כבוד אביהם, האם המלוה יכול לקדש אשה בריבית, האם יש מצוה מיוחדת להחזיר את הריבית, האם חובה להחזיר אם הלווה אינו תובעו, האם מוציאים מהמלוה ריבית פחות משוה פרוטה	ב"מ סא: ציון ט ריבית קצוצה יוצאת בדיינים
ריבית, החזרתה נתן הלווה למלוה דבר מסוים או דבר שאינו מסוים כתשלום הריבית - האם המלוה צריך להחזיר את החפץ או כסף, אם החפץ שווה לסכום הריבית שהיה חייב לו או ששווה יותר	ב"מ סה. ציון ב החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
ריבית, החזרתה נתן הלווה למלוה שווה כסף בזול כתשלום הריבית (כגון שהיה חייב לו זוז וארבעה סאים תבואה היו שווים זוז ונתן לו חמשה סאים) - האם המלווה חייב להחזיר את כל מה שקיבל או רק כערך הריבית (ארבעה או חמישה סאים), אם רוצים (המלוה או הלווה או שניהם) לקיים את המכר ושהמלוה יחזיר כסף (זוז או זוז וחמישית) או שאינם רוצים לקיים את המכר ושהמלוה יחזיר שוה כסף	ב"מ סה. ציון ב החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
ריבית, החזרתה נתן הלווה למלוה שווה כסף ביוקר כתשלום הריבית (כגון שהיה חייב לו שתים עשרה ומכר לו בשתים עשרה חפץ שמחירו עשר) - האם חייב המלוה להחזיר את כל סכום הריבית או די שיחזיר את החפץ, בדבר מסוים או שאינו מסוים או בקרקע	ב"מ סה. ציון ב פסקה ה החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
ריבית, הלאוים בהלוואה בריבית - על אלו לאוים עוברים המלווה, הלווה, העדים, הערב, הסופר, הסרסור (מתווך), והדיינים, מתי עוברים - בשעת ההלוואה או בשעת הפרעון או בשעת פיסוק הריבית או בשעת התביעה, והאם הלווה עובר בלאו הבא מכלל עשה	ב"מ עה: ציון ג האיסורים שנאמרו בריבית
ריבית, הנאות שממילא האם מותר למלווה ליהנות מהלווה בדברים שגם לולא ההלוואה היה נהנה (כגון לשאול ממנו כלי או לדור בחצרו או שיכבד אותו במצוה או ללמדו תורה), אם יש לדבר פרסום גדול או לא, מדעת הלווה או שלא מדעתו, אם הם אוהבים זה לזה או לא	ב"מ סד: ציון א פסקה ז מלוה שגר בחצרו של הלווה
ריבית, הנאת דירה האם מותר למלוה לדור בחצרו של הלווה בלי לשלם או לשלם פחות מהשכר הרגיל, אם החצר עשויה להשכרה או לא, אם המלוה רגיל לשכור או לדור בחינם, אם אמר לו הלווה "הלוויני ודור בחצרי" או "הלוויני ודור בחצרי בשכר מעותיך" או "הלוויני ע"מ שתדור בחצרי" או לא אמר, והדין אם אמר לו הלווה אחרי זמן הההלוואה "הרווח לי זמן ודור בחצרי" או "דור בחצרי בשכר מעותיך שבטלות אצלי", והדין אם היה דר אצל הלווה לפני ההלוואה בחינם	ב"מ סד: ציון א מלוה שגר בחצרו של הלווה
ריבית, הנאת דירה האם מותר למלוה לדור בחצרו של הלווה ולשלם פחות מהשכר הרגיל, מהתורה או מדרבנן	ב"מ סט: ציון ח פסקה ב העלאת דמי השכירות תמורת הלואה להשבחת השכירות
ריבית, הנאת דירה מלווה שדר בחצרו של הלווה בלי לשלם ויצא - האם צריך לשלם על הזמן שדר, מן הדין או לצאת ידי שמים, אם החצר עשויה להשכרה או לא, אם המלוה רגיל לשכור או לדור בחינם, אם אמר לו הלווה "הלוויני ודור בחצרי" או לא אמר, אם כבר פרע הלווה את חובו או לא, אם עוד לא פרע האם יכול לנכות את שכר הדירה מסכום הפרעון	ב"מ סד: ציון א מלוה שגר בחצרו של הלווה
ריבית, הנאת עבודה האם מותר למלווה להשתמש בעבד של הלווה בלי לשלם	ב"מ סד: ציון א פסקה א מלוה שגר בחצרו של הלווה
ריבית, הקדש האם יש איסור רבית בהקדש, בריבית דאורייתא או דרבנן	ב"מ נז: ציון א ביאור דברי הברייתא על המקבל לספק סלתות
ריבית, השכרת מעות האם מותר להשכיר מעות, מדאורייתא או מדרבנן, אם השוכר יחזיר אותן מעות או מעות אחרות, אם שכר אותן להוצאה או לנוי או ללמוד, בשולחני או באדם אחר, והדין אם המשכיר מקבל על עצמו אחריות לגניבה ואבידה או אונס, אם קיבל על עצמו אחריות לכל משך השכירות או רק עד שיוציא השוכר את המעות	ב"מ סט: ציון ב השכרת מעות
ריבית, זהב ונחושת האם מותר להלוות דינר זהב על מנת להחזיר דינר זהב או נחושת ע"מ להחזיר נחושת	ב"מ מד. ציון ו הגדרת הנחושת כמטבע או כפרי למקח וממכר
ריבית, כללית המלוה כסף ע"מ שכל מלאכה שתבוא ליד הלווה יתן אותה למלווה לעשות או ע"מ שהלווה יצטרך לעשות כל מלאכה שתבוא ליד המלווה	ב"מ סה. ציון ט פסקה ד טרשא דרב חמא
ריבית, להרווחת זמן לווה הנותן כסף למלוה אחרי שעת ההלוואה כדי שירוויח לו את זמן הפרעון - האם זו ריבית קצוצה או אבק ריבית	ב"מ סד: ציון א פסקה ג מלוה שגר בחצרו של הלווה
ריבית, מאוחרת האם מותר ללווה לתת ריבית מיוזמתו אחרי פרעון החוב	ב"מ סג: ציון י פסקה ב הלווה מעות מחבירו ומצא יותר מהמסוכם
ריבית, מאוחרת האם מותר לתת ריבית שלא התנה המלווה מראש שהלווה חייב לתת אותה, אם נותן בשתיקה או כשמזכיר שזה לריבית, בדרך הלוואה או בדרך מכר, נתינה בשעת הפרעון או לאחר זמן, אם נותן כסף או שווה כסף	ב"מ עג: ציון ג ריבית מאוחרת שהיא מותרת
ריבית, מאוחרת האם ריבית מאוחרת אסורה מהתורה או מדרבנן	ב"מ עה: ציון ג פסקה ג האיסורים שנאמרו בריבית
ריבית, מאוחרת לווה הנותן למלוה דבר שלא התנו מראש שיתן - האם אסור משום ריבית, בתלמיד חכם או בעם הארץ, בהלוואה רגילה או בחוב הבא מחמת מכר, בזמן הפרעון או אח"כ, סכום מועט או מרובה	ב"מ עה. ציון ט דרכי היתר המיוחדים לתלמידי חכמים
ריבית, מאוחרת לווה הנותן למלוה דבר שלא התנו מראש שיתן - האם אסור (למלווה או ללווה) משום ריבית, מדאורייתא או מדרבנן, אם אומר שהוא נותן לו בגלל ההלוואה או נותן בסתם, אם נותן בזמן הפרעון או אח"כ, בהלוואה רגילה או בחוב הבא מחמת מכר, סכוםמועט או מרובה, אם היה רגיל לתת למלווה מתנות או לא, בסמיכות זמן להלוואה או בריחוק זמן, אם נותן בצינעא או בפרסום	ב"מ עה: ציון א ריבית מוקדמת וריבית מאוחרת
ריבית, מאוחרת לווה הנותן למלוה דבר שלא התנו מראש שיתן כדי לפצותו על נזק - האם אסור משום ריבית	ב"מ עה. ציון א פסקה ד איסור הלואת סאה בסאה
ריבית, מאוחרת לווה הנותן למלוה כסף אחרי שעת ההלוואה ואחרי שהרוויח לו את מועד הפרעון - האם זו ריבית מאוחרת	ב"מ סד: ציון א פסקה ג מלוה שגר בחצרו של הלווה
ריבית, מאוחרת לווה הנותן למלוה מתנה בלי שהתנו מראש על כך - האם אסור משום ריבית, בסכום מועט או מרובה	ב"מ עג. ציון י פסקה ב ריבית על המתנת תשלום השכר
ריבית, מאוחרת ריבית מאוחרת בלווה שנתן למלוה שווה כסף בזול כתשלום הריבית (כגון שהיה חייב לו זוז וארבעה סאים תבואה היו שווים זוז ונתן לו חמשה סאים)	ב"מ סה. ציון ב פסקה א החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
ריבית, מוקדמת האם ריבית מוקדמת אסורה מהתורה או מדרבנן	ב"מ עה: ציון ג פסקה ג האיסורים שנאמרו בריבית
ריבית, מוקדמת לווה הנותן למלוה דבר לפני מתן ההלוואה כדי שילווה לו - האם אסור (למלווה או ללווה) משום ריבית, מדאורייתא או מדרבנן, אם אומר שהוא נותן לו בגלל ההלוואה או נותן בסתם כמתנה, סכום מועט או מרובה, אם היה רגיל לתת למלווה מתנות או לא, בסמיכות זמן להלוואה או בריחוק זמן	ב"מ עה: ציון א ריבית מוקדמת וריבית מאוחרת
ריבית, מחילה האם מועילה מחילת לווה על ריבית ששילם	ב"מ סו: ציון ה פסקה א, ד מחילה בטעות
ריבית, מחילה מחל הלווה למלווה על הריבית שנתן או שעתיד לתת - האם המלווה חייב להחזירה לו, האם מותר לו לקחת אותה לכתחילה, והדין אם עשו קנין על המחילה	ב"מ סא. לפני ציון ב מחילה בריבית
ריבית, מטבע שהתייקר לווה מטבע והשלטון הוסיף על ערך המטבע - האם אסור לפרוע הלוואה במטבע זה מטעם ריבית	ב"מ מה. ציון א פסקה ב הלווה דינר זהב בדינר זהב וכיוצא בו לענין ריבית
ריבית, מלקות האם מלוה לוקה על נטילת ריבית או שאינו לוקה כי הלאו ניתק לעשה שמחייב להחזיר או כי ניתן להישבון, בלאו של "לא תקחו מאתו" או של "לא תשימון", האם לוקה על עצם ההלוואה לפני שנטל ריבית אם קרע את השטר, והאם הערב או הלווה או העדים או הסופר לוקים	ב"מ סב. ציון ה החיוב, העונש והתיקון באיסורי ריבית
ריבית, מרצון הלווה האם יש איסור ריבית בלווה שפורע למלוה יותר מסכום החוב בלי לומר שזה לריבית ובלי שהסכימו על כך מראש, אם הבליע את התוספת בתוך הפרעון או אחרי הפרעון	ב"מ סג: ציון י הלווה מעות מחבירו ומצא יותר מהמסוכם
ריבית, נפסל המטבע אם המלכות פסלה את המטבע שניתן בהלוואה והוא יוצא במדינה אחרת - האם אסור מטעם ריבית לשלם במטבע החדש כי הישן שווה פחות או שצריך לשלם במטבע החדש כי הישן שווה פחות מבשעת הלוואה	ב"ק צז: ציון ה פסקה ד-ה המלוה על המטבע ונתוספה או פחתה
ריבית, סאה בסאה האם מותר לבעל שדה להלוות תבואה לאריס ע"מ שיפריע לו בהלואה החדשה, אם ההלוואה קדמה לירידת האריס לקרקע או לא, אם הפכו את האדמה או לא	ב"מ עג. ציון ט ביאור דברי שמואל להנהו דשבשי שבשא
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות כמות קטנה של מיטלטלין כגון ככר לחם ע"מ להחזיר אותה כמות	ב"מ עה. ציון ה פעמים שלווים סתם ופורעים סתם
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות כמות של מיטלטלין ע"מ להחזיר אותה כמות, אם קבע זמן לפרעון או לא, בדבר שדרכו להתייקר או לא, אם יש ללווה מאותו מין או לא, בדרך מקח (שהצדדים קראו לזה "מכר") או בדרך הלוואה, והדין אם התנו שיחזיר לו מין אחר אבל קראו לזה "הלוואה", והדין אם קבעו שיפרע כסף בשווי המיטלטלין בשעת ההלואה, או שקבעו שהמלווה יוכל לדרוש או כסף או המיטלטלין	ב"מ עה. ציון א איסור הלואת סאה בסאה
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות כמות של מיטלטלין ע"מ להחזיר אותה כמות אם יש ללווה מאותו המין מעט, אם המלווה והלווה ידעו שיש ללווה או לא ידעו, אם קבעו זמן לפרעון או לא	ב"מ עה. ציון ד ההיתרים בהלואת סאה בסאה
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות כמות של מיטלטלין ע"מ להחזיר אותה כמות אם כבר יצא השער, אם המלווה והלווה ידעו שיצא השער או לא ידעו, אם קבעו זמן לפרעון או לא	ב"מ עה. ציון ד ההיתרים בהלואת סאה בסאה
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות כמות של מיטלטלין ע"מ להחזיר אותה כמות אם כבר יצא השער, אם קבעו זמן לפרעון או לא	ב"מ עה. ציון ה פעמים שלווים סתם ופורעים סתם
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות כמות של מיטלטלין ע"מ להחזיר אותה כמות אם אינו אומר שלווה ע"מ להחזיר כמות זו	ב"מ עה. ציון ה פעמים שלווים סתם ופורעים סתם
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות כמות של מיטלטלין ע"מ להחזיר אותה כמות אם יש ללווה מעט מאותו המין, אם לווה כמה פעמים כנגד הכמות שיש לו או שלווה בבת אחת כמות גדולה, והדין אם אין ללווה בכלל והמלווה נותן לו במתנה או בהלוואה כמות קטנה	ב"מ עה. ציון ו יש לו סאה - לווה עליה כמה כורין
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות סאה בסאה אם יצא השער, אם יש ללווה כסף אחר או לא, האם צריך שידעו (בשעת ההלוואה) שיצא השער ומהו השער	ב"מ עב: ציון י לווים על שער שבשוק
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות סאה בסאה אם לא יצא השער אבל יש לו בביתו מטלטלין בשווי ההלוואה	ב"מ מה. ציון א פסקה ב הלווה דינר זהב בדינר זהב וכיוצא בו לענין ריבית
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות סאה בסאה לאריס, בזמן שעדיין יכול לסלק את האריס או אח"כ, במקום שנהוג שהאריס נותן את הזרע או שבעל השדה נותן, האם האריס חייב להחזיר את הלוואה גם אם הקרקע לא הוציאה פירות	ב"מ עד: ציון ב הלואת סאה בסאה לאריס
ריבית, סאה בסאה האם מותר להלוות סאה בסאה ע"מ שישלם פירות במקום אחר, אם יש ללווה פירות (באותה כמות או פחות) במקום האחר (ומקנה לו אותם מיד בחליפין או לא) או אין לו, אם במקום האחר מחירם יקר יותר או לא	ב"מ עג. ציון ב המקבל פירות ע"מ שיחזיר מפירותיו ממקום אחר
ריבית, סאה בסאה מי שהילווה באיסור כמות של מיטלטלין ע"מ להחזיר אותה כמות והתייקרו - האם חייב לפרוע רק כסף בשווי המיטלטלין בשעת ההלואה, ואם הוזלו - האם מחזיר אותה כמות מיטלטלין או שרשאי להוסיף כסף לכדי שוויים בשעת ההלוואה	ב"מ עה. ציון א פסקה ד איסור הלואת סאה בסאה
ריבית, ספק בספק איסור ריבית בדאורייתא - האם מוציאים מהמלווה	ב"מ סא. לפני ציון ב פסקה ג ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
ריבית, ע"י שליח האם מותר ללוי למנות את ראובן שליח שילווה משמעון בריבית בעבורו, מדאורייתא או מדרבנן, והדין אם לוי לווה בעצמו משמעון וראובן הוא שלוחו רק לתת ריבית, והדין אם שטר החוב נכתב על שם לוי, והדין בשליח גוי	ב"מ סט: ציון ג פסקה ד ריבית שאינה באה מלווה למלוה
ריבית, ע"מ להחזיר לווה שמכר את שדהו למלוה על תנאי שאם יפרע את חובו תחזור לו שדהו - האם מותר למלוה לאכול את פירות השדה ע"מ להחזירם אם הלווה יפרע, אם התנאי היה שיפרע את כל החוב ואח"כ יחזיר את פירות או שינכה מהחוב את ערך הפירות, מדאורייתא או מדרבנן	ב"מ סג. ציון ד ריבית על מנת להחזיר
ריבית, ערב בגוי האם מותר להיות ערב בהלוואה שמלוה גוי לישראל בריבית או שלווה גוי מישראל בריבית, במקום שלפי דיניהם המלוה תובע רק את הערב או שהוא יכול לתבוע את הלווה ואת הערב תחילה (ערב קבלן) או שהוא יכול לתבוע את הערב רק אחרי תביעת הלווה	ב"מ עא: ציון א ישראל שערב להלואת גוי
ריבית, פרוטה האם יש איסור ריבית בפחות משווה פרוטה, אם ההלוואה פחות משווה פרוטה או שתוספת הריבית היא פחות משווה פרוטה, מהתורה או מדרבנן, האם מוציאים אותו בדיינים	ב"מ סא. לפני ציון ב ריבית בקרקעות, בעבדים, בשטרות ובפחות משוה פרוטה
ריבית, צד אחד האם צד אחד בריבית הוא ריבית קצוצה או אבק ריבית	ב"מ סה: ציון א פסקה ד אכילת פירות במכירה על תנאי
ריבית, צד אחד הלוואה באופן שייתכן שתהיה בו ריבית - האם אסורה, אם האפשרות שתהיה ריבית תלויה במעשי המלווה והלווה או תלויה בדבר חיצוני, מדאורייתא או מדרבנן, והדין כשזה בדרך מכר	ב"מ סג. ציון ג צד אחד בריבית
ריבית, שאחר נותן האם מותר לראובן לתת כסף לשמעון כדי שיסכים להלוות ללוי, אם ידע על כך לוי או לא, אם אח"כ (או בשעת ההלוואה) לוקח ראובן כסף מלוי או לא, מדאורייתא או מדרבנן, והדין אם לוי אמר לשמעון שראובן נותן לו כסף כדי שילווה (או אמר סתם "ראובן נותן לך כסף"), או שלוי ביקש מראובן לתת כסף לשמעון כדי שילווה לו, או שלוי אמר "כל מי שיתן כסף לשמעון כדי שילווה לי - לא הפסיד"	ב"מ סט: ציון ג ריבית שאינה באה מלווה למלוה
ריבית, שייכותה למלוה האם ריבית קצוצה קנויה למלוה לענין שיכול לקדש בה אשה ולענין שאם נתן לו הלווה חפץ במקום כסף יכול המלוה להחזיר כסף ולענין שאם המלוה אסר את נכסיו בהנאה גם הריבית בכלל	ב"מ סה. ציון ב פסקאות ג, ה החזרת שוה כסף שהתקבל כריבית
ריבית, שניתנת לאחר האם מותר ללווה ללמד תורה את בנו של המלוה, תורה שבכתב או תורה שבע"פ	ב"מ עה: ציון ה פסקה ב הקדמת שלום כריבית דברים
ריבית, שניתנת לאחר האם מותר ללוי לשלם לראובן כדי שראובן יבקש משמעון להלוות ללוי, והדין אם שמעון הסכים רק להלוות לראובן וראובן מעביר את הכסף ללוי, אם התנו שלוי ישלם לראובן רק אם שמעון יסכים להלוות או לא התנו, והדין אם שמעון לוקח מראובן את הכסף שנתן לו לוי, והדין אם ראובן הוא בנו (קטן או גדול, סמוך או שלחנו או לא) של שמעון	ב"מ סט: ציון ג פסקאות ב-ג ריבית שאינה באה מלווה למלוה
ריבית, שניתנת לאחר האם מותר למלוה לבקש מהלווה לתת כסף לאדם אחר, אם התנו על כך בשעת הלוואה או לא, והדין אם הלווה היה נותן לאחר בלאו הכי	ב"מ עה: ציון ב פסקה א ריבית דברים
ריבית, שער המטבע אם המלכות הוסיפה על משקל המטבע שניתן בהלוואה - האם אסור מטעם ריבית לשלם במטבע החדש, מהתורה או מדרבנן, והדין אם ערך המטבע עלה מפני שהפירות הוזלו	ב"מ ס: אחרי ציון ו זמן ההלואה וזמן הפרעון כגורמים לאיסור ריבית
ריבית, שער המטבע אם המלכות הוסיפה על משקל המטבע שניתן בהלוואה - האם אסור מטעם ריבית לשלם במטבע החדש, אם המטבע הישן יוצא במדינה אחרת או אינו יוצא בשום מקום, אם הוסיפו פחות מחומש או יותר או חומש בדיוק, אם תוספת המשקל שינתה את מחיר הפירות או לא שינתה, אם בשעת ההלוואה הזכירו את משקל המטבע או לא הזכירו, והדין אם עשתה המלכות מטבע חדש בלי שהוסיפו על משקלו וערך המטבע החדש גבוה יותר (ביחס לפירות) מהישן	ב"ק צז: ציון ה המלוה על המטבע ונתוספה או פחתה
ריבית, תשובה אין מקבלים ריבית חזרה ממלוה בריבית שרוצה לחזור בתשובה - מעיקר הדין או תקנה מיוחדת, בדורו של רבי ובדורות אח"כ	ב"מ סא. לפני ציון ב מחילה בריבית
ריבית, תשובה אין מקבלים ריבית חזרה ממלוה בריבית שרוצה לחזור בתשובה	ב"מ סא: ציון י פסקה א אבק ריבית אינו יוצא בדיינים
ריבית
->בתשלום עבור דחיית זמן הפרעון של דמי שכירות	מכות ג. ציון ה עדים ששינו זמן הפרעון והוזמו
->עדים שרצו לגרום ללווה לשלם באיסור ריבית, והוזמו	מכות ג. ציון ה עדים ששינו זמן הפרעון והוזמו
ריבית
->האם יש חיוב להלוות כסף לגוי בריבית דוקא	סנהדרין כה: ציון ב חזרה וכשרות בפסולי עדות מחמת ממון
->מלקות למעורבים בהלואה בריבית	סנהדרין כה. ציון א המלוה והלוה בריבית פסולים לעדות
->פסול הלווה לעדות	סנהדרין כה. ציון א המלוה והלוה בריבית פסולים לעדות
->->בלווה מעות של יתומים	סנהדרין כו: ציון י קוברי המת ביו"ט לענין עדות
->->האם דרושה הכרזה בבית דין	סנהדרין כו: ציון ב הכרזה על פסולי עדות
->->פסילתו ע"י עדים שקרובים למלווה	סנהדרין ט: ציון ב פלגינן דיבורא
->פסול המלווה לעדות	סנהדרין כה. ציון א המלוה והלוה בריבית פסולים לעדות
->->חזרתו לכשרות	סנהדרין כה. ציון ד טבח שיצאה טריפה מתחת ידו
->->->האם תלויה בהחזרת הממון שלקח שלא כדין	סנהדרין כה: ציון ב חזרה וכשרות בפסולי עדות מחמת ממון
->->האם דרושה הכרזה בבית דין	סנהדרין כו: ציון ב הכרזה על פסולי עדות
->->האם הלווה נאמן לפסלו לעדות	סנהדרין כה. ציון ב נאמנות הלוה לפסול את המלוה בריבית
->עדים החתומים על הלוואה בריבית - פסילתם לעדות	סנהדרין כה. ציון א המלוה והלוה בריבית פסולים לעדות; סנהדרין כז. ציון ב מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס
->פסול הערב לעדות	סנהדרין כה. ציון א המלוה והלוה בריבית פסולים לעדות
ריח רע
->לימוד תורה או תפילה או ברכה כשיש ריח רע שאין לו עיקר	ברכות כה. ציון ט הרחקה מריח שאין לו עיקר
->קריאת שמע כשיש ריח רע	(ראה: קריאת שמע, ריח רע)
ריח, ברכה עליו
->בדבר שעיקרו נשרף ולא נותר כלום מהעיקר	ברכות מג. ציון ה ברכת הריח על המוגמר
->בפרי שמתכוונים גם לאכלו וגם להריחו	ברכות מג: ציון ה ברכת הריח בפירות
->הגדרת עצים ועשבים לענין זה	ברכות מג: ציון א הגדרת עצים ועשבים לברכת הריח
->ההולך חוץ לעיר והריח ריח טוב
->->אם רוב העיר ישראל או אם היא מחצה גויים ומחצה ישראל	ברכות נג. אחרי ציון ס המריח ריח שאין ידוע מקורו
->מי שיש בפניו שמן והדס - על איזה יברך תחילה
->->בשמן שברכתו שווה לשל ההדס או שונה	ברכות מג: ציון ט הברכה כשמריח שמן והדס
->->בשמן שבתוך הסעודה או שלאחריה	ברכות מג: ציון ט הברכה כשמריח שמן והדס
->->בשמן אפרסמון	ברכות מג: ציון ט הברכה כשמריח שמן והדס
->->בשמן שהובא לסיכה	ברכות מג: ציון ט הברכה כשמריח שמן והדס
->מי שיש לפניו שמן לריח ויין לשתייה - על איזה יברך תחילה
->->ביין של רשות או של מצוה (כגון כוס של ברכת המזון)	ברכות מג: ציון י סדר קדימה בשמן ויין
->->בשמן של רשות או של מצוה (כגון בשמים של הבדלה)	ברכות מג: ציון י סדר קדימה בשמן ויין
->על אתרוג של מצוה בחג הסוכות	ברכות מג: ציון ה ברכת הריח בפירות
->על בשמים של מת	ברכות נג. ציון מ נר ובשמים של מת
->על הריח שבחנותו של בשם	ברכות נג. ציון ס ברכה על ריח מחנותו של בשם
->->במי שנכנס ויוצא כמה פעמים ביום	ברכות נג. ציון ס ברכה על ריח מחנותו של בשם
->על ורד, לבונה, יסמין, רוסמארין, חילפי הים, שיבולת נרד, חבצלת וסיגלי	ברכות מג: ציון א הגדרת עצים ועשבים לברכת הריח
->על ריח טוב של דבר שנשרף כגון עץ או עשב	ברכות מג. ציון ה ברכת הריח על המוגמר
->על שמן אפרסמון	ברכות מג. ציון ז ברכת הריח על שמן אפרסמון
->על שמן הנוטף מהעץ
->על שמן זית	ברכות מג. ציון ח ברכת ריח על שמן העשוי מעצים ומתערובת בשמים
->על שמן שקלט את הריח של עץ או עשב והעיקר איננו	ברכות מג. ציון ז ברכת הריח על שמן אפרסמון; מג. ציון ח ברכת ריח על שמן העשוי מעצים ומתערובת בשמים
->של בגדים וכלים מוגמרים	ברכות מג. ציון ח ברכת ריח על שמן העשוי מעצים ומתערובת בשמים
->של שמן העשוי מתערובת בשמים מעצי בשמים או מעשבי בשמים	ברכות מג. ציון ח ברכת ריח על שמן העשוי מעצים ומתערובת בשמים
ריח, הולדתו הולדת ריח בכלים או בבגדים או באוכלים ביו"ט - מדוע היא קלה יותר מהולדת אש	ביצה לג. ציון ה אין מולידים אש ביום טוב
ריח, הולדתו הולדת ריח בכלים או בבגדים או באוכלים ביו"ט, כגון ע"י מוגמר	ביצה כב: ציון א הנחת מוגמר ביום טוב
ריחא מילתא
->דברים המתבשלים או הנצלים בשתי קדירות - האם אוסרים זה את זה	פסחים עו: אחרי ציון א ריחא בשתי קדירות
->הרחת יין של עכו"ם כדי לקבוע את טיבו	פסחים עו: ציון א אי ריחא מילתא היא
->לדיני איסור והיתר	פסחים כו. ציון ד קול, מראה וריח אין בהם משום מעילה; פסחים עו: ציון א אי ריחא מילתא היא; עו: ציון ג פת על פי חבית יין; פסחים עו: ציון ה פת שאפאה עם הצלי
->מצה שנאפתה בתנור אחד עם חמץ	פסחים עו: ציון א אי ריחא מילתא היא
->פת או דג שנאפו עם בשר - האם מותר לאכלם עם חלב	פסחים עו: ציון ה פת שאפאה עם הצלי
->פת המונחת על גבי חבית של יין - האם הוכשר לקבל טומאה, והאם נטמא כשהיין טמא	פסחים עו: ציון ג פת על פי חבית יין
->פת שמונחת על גבי חבית של יין נסך או של תרומה - האם אסורה משום ריח היין	פסחים עו: ציון ג פת על פי חבית יין
->צליית בשר שחוטה עם בשר נבלה בתנור אחד, לכתחלה ובדיעבד	פסחים עו: ציון א אי ריחא מילתא היא
ריפוי, איזה רופא האם החובל יכול להביא (בלי הסכמת הנחבל) רופא ממקום רחוק שהוא זול יותר מהרופא המקומי, או רופא שאין לו הוכחות שהוא מומחה	ב"ק פה. ציון ז הבאת רופא מרחוק
ריפוי, בזה"ז האם בזמן הזה דנים בריפוי, מדין התלמוד או מתקנת הגאונים	ב"ק פד: ציון א שליחותייהו קעבדינן - סמכות בית דין בזמן הזה
ריפוי, בחובל בעבד החובל בעבד כנעני של חבירו - האם הוא משלם את דמי הריפוי לאדון או לעבד	ב"ק פז: ציון א זכויות האב בתשלומי החבלות בבניו ובבנותיו
ריפוי, בחובל בעבד החובל בעבד כנעני של חבירו ואמדוהו שצריך ריפוי ממושך ולבסוף התרפא בזמן קצר - האם נותן את העודף של הריפוי לאדון או לעבד	ב"ק פז. ציון ב תשלום ריפוי בחבלה של עבד
ריפוי, בחובל בעבד החובל בעבד כנעני שלו - מדוע פטור מריפוי	ב"ק פז. ציון ב תשלום ריפוי בחבלה של עבד
ריפוי, בעבד כנעני החובל בעבדו הכנעני - האם חייב בדמי רפואתו	ב"ק עד: ציון ז מודה בקנס ואחר כך באו עדים
ריפוי, כשעלו צמחים האם חובל חייב ריפוי אם עלו בנחבל צמחים מחמת המכה או שלא מחמת המכה, או אם הנחבל אכל מיני מתיקה ולא ידע שהם מזיקים למכה ומצבו הידרדר, או אם הנחבל עבר על דברי הרופא ומצבו הידרדר	ב"ק פה. ציון ב החיוב על צמחים שעלו בעקבות המכה
ריפוי, מועד תשלומו האם החובל חייב לשלם ריפוי כל יום לניזק עד שיתרפא או שאומדים אותו ונותן הכל מיד לאחר החבלה, והאם הניזק יכול לדרוש את כל דמי הריפוי מראש	ב"ק צא. ציון ו זמן התשלום של ריפוי ושבת
ריצה, שגרמה נזק הרץ בערב שבת והזיק שלא בכוונה - האם הוא חייב, אם רץ בזמן בין השמשות לקבל את השבת, או אם רץ לפני ביה"ש להכנת צרכי שבת, ודין הרץ כדי לקיים מצוה אחרת והזיק שלא בכוונה	ב"ק לב. ציון ט הרץ לכבוד שבת והזיק
ריצה, שגרמה נזק שנים שרצים והזיקו זה לזה - האם הם חייבים	ב"ק לב. ציון ט נזקי שנים שהיו רצים
ריקוד	(ראה: נגינה)
רכיבה בשבת טעם האיסור - שמא יתלוש זמורה או שביתת בהמתו או צער בעלי חיים, רכיבה על בהמה של אחר או של גוי המושכרת לישראל, רכיבה בקרון שגוי מנהיג	ביצה לו: ציון ז איסור רכיבה על גבי בהמה בשבת ויום טוב
רכיבה, כקנין האם הרוכב ע"ג בהמה קונה אותה	ב"מ ח: ציון א רוכב ויושב בקרון לענין כלאים
רכיבה, כקנין האם הרוכב ע"ג בהמה קונה אותה, אם גם הנהיג אותה ברגליו או לא, אם הלכה בעקירת יד ורגל מחמתו או לא, אם היה אחר מנהיג אותה, במציאה או במכר, האם קונה מטעם משיכה או מסירה או חזקה, ברשות הרבים או בסימטא, בקונה שהוא אדם רגיל או מזולזל או חשוב	ב"מ ח: ציון ד קנין בהמה ע"י רכיבה
רמב"ם דרכו לכתוב כלשון הגמרא	ב"מ כו: ציון ו פסקה ב מצא בחנות ובשולחנות
רמב"ם
->האם תמיד פוסק כלשון אחרונה כשיש שתי לשונות חולקות	חגיגה יט. ציון ה דין שנים שטבלו בזה אחרזה במקוה מצומצם
'רמז... מן התורה' האם לשון "רמז לדבר פלוני מן התורה מנין" משמעותה היא שאין זה דין מהתורה	מו"ק ה. ציון ו ציון הקברים
רעייה, בחורשה של אחר האם מותר לרעות בהמה דקה בחורשה (יער) השייכת לאדם אחר, בחורשה גדולה או קטנה, שעציה גדולים או דקים, ברשות בעל החורשה או בלי רשותו, והדין בחורשה השייכת לשבט אחר	ב"ק פא. ציון א רעיית בהמות בחורשים
רעם, ברכה עליו
->מה מברכים	ברכות נט. ציון ו ברכת הרעמים והברקים
->מה תדירות הברכה	ברכות נט. ציון ו ברכת הרעמים והברקים
->מתי מברכים	ברכות נט. ציון ו ברכת הרעמים והברקים
רפואה באיסורי הנאה
->בחולה שאין בו סכנה, באיסורי הנאה דרבנן או באיסורי אכילה דרבנן	פסחים כה: ציון ג רפואה באיסורי הנאה
->בחולה שאין בו סכנה, שלא כדרך הנאתם	פסחים כד: ציון ד הנאה שלא כדרכה באיסורי הנאה; פסחים כה: ציון ג רפואה באיסורי הנאה
->בחיטים לעוסות או תחבושת של חמץ	פסחים לט: ציון ו רפואה בחמץ
->ע"י עבודה זרה או גילוי עריות	פסחים כה. ציון ד רפואה בעבודה זרה, בגילוי עריות ובשפיכות דמים
רפואה בשבת בהנחת רטיה על מכה או בהחזרתה כשנפלה או בהסרתה בכוונה להחזיר	ביצה יא: ציון ה החזרת רטיה בשבת
רפואה בשבת גמיעת חומץ לכאב שיניים - אם פולט את החומץ או בולע אותו, לפני אכילה או אחרי אכילה, אם מטבל פתו בחומץ, האם רפואה בכלל בשבת דרך אכילה אסורה	ביצה יח: ציון א רפואה בחומץ על ידי גמיעה וטיבול
רפואה שימוש באוכלים לצורך רפואה	ביצה כא: ציון ב עושה אדם צרכיו בפת
רפואה, בשכר האם מותר לרפא בשכר או שרופא חייב להציל את החולה אפילו בחינם	ב"ק פה. ציון ג מצות ריפוי
רפואה, ההיתר האם מותר לרפא מכה הבאה בידי שמים או חולי פנימי אף שהוא נראה כסותר את גזירת המלך, האם מותר לרפא מחלה לאחר שרופא אחד כבר ניסה ללא הצלחה, האם מותר לרפא מחלה שלא נראית לעין רגילה אלא רק על ידי אמצעים משוכללים, האם בזמן שישראל שלמים מותר לחולה ללכת לרופא או שעליו לקוות לישועת ה'	ב"ק פה. ציון ג מצות ריפוי
רפואה, מצוה האם מצוה לרפא	ב"ק פה. ציון ג מצות ריפוי
רפואה, ספר רפואות מה היה תוכן ספר הרפואות שחזקיהו גנז	ב"ק פה. ציון ג מצות ריפוי
רפואה
->האם ואיזו ברכה צריך לברך על שמן זית ששותים לרפואה
->->כששותה לבדו	ברכות לה: ציון ה הברכה על שמן זית
->->כששותה ע"י משקה אחר	ברכות לה: ציון ה הברכה על שמן זית; ברכות לח. ציון ח כיצד מברכים על קמח קלוי מעורב במים
רפואה
->חשיבות דעת הרופאים בטריפות בהמה ואדם	סנהדרין עח. ציון ב ההורג טרפה
->בדברי תורה	סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
->->אם יש סכנת נפשות	סנהדרין קא. ציון א לוחש ורוקק על המכה
->בן המרפא את אביו או את אמו בפעולה שחובלת בהם	סנהדרין פד: ציון י החובל באביו ובאמו לרפואה
->מי שנשכו עקרב או נחש - האם מותר ללחוש על מקום הנשיכה לרפואה או כדי שלא תטרף דעתו	סנהדרין סה. ציון ח איסור חובר חבר
->בסתם יינם של גויים	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->באיסור של ע"ז, גילוי עריות ושפיכות דמים	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->האם מענישים מי שעבר והתרפא	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->הזורק חץ לעבר אדם שיש בידו סמנים להתרפאות או שהיו סמנים בשוק או שהזדמנו לו בצורה אחרת ולא אכלם ומת	סנהדרין עז: לפני ציון ג זרק חץ וסמנים בשוק
'רצה והחליצנו'	(ראה: שבת)
רציחה	(ראה גם: רוצח; שפיכות דמים)
->המכה אדם ואמדוהו למיתה והוקל מצבו ואח"כ החמיר מצבו ומת	סנהדרין עח. ציון מ אמדוהו למיתה והקל ושוב מת
->->האם צריך אומד שני	סנהדרין עח. ציון מ אמדוהו למיתה והקל ושוב מת
->האם אשו משום חציו לענין חיוב מיתה	סנהדרין עז: ציון ז הריגה בכח ראשון ובכח שני
->האם יש בברזל להמית בכל שהוא בכל מקום בגוף	סנהדרין עו: ציון כ כלי ברזל ממית בכל שהוא
->ההורג גוסס	סנהדרין עח. ציון א הכוהו עשרה בני אדם
->בגרמא	סנהדרין עו: ציון ל מצמצם בנזיקין
->'ייהרג ואל יעבור'	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->הדין אם הרג	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->באביזרייהו של שפיכות דמים	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->האם מותר להתרפא בש"ד	סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->אם האנס עושה להנאת עצמו	סנהדרין עד: ציון ג נתכוין להנאת עצמו יעבור ואל יהרג
->->בקרקע עולם (כגון שמשליכים אותו על תינוק שיתמעך)	סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
->הזורק אבן לתוך קבוצת אנשים ונהרג אחד
->->אם כולם מישראל	סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה
->->אם היה שם נכרי אחד או מיעוט נכרים	סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה
->הזורק אבן לכותל וחזרה לאחוריה והרגה	סנהדרין עז: ציון ה קידוש מי חטאת מכוחו
->->אם זרק במזיד או בשוגג	סנהדרין עז: ציון ג זורק אבן וכדור בכותל וחזרו
->בחניקה - כפה עליו גיגית, שפרע עליו את המעזיבה, בנה עליו מקום, הכניסו לבית, או עישן עליו	סנהדרין עז. ציון א כפתו ומת
->אדם טריפה שהרג	סנהדרין עח. ציון י שור טריפה שהרג
->->הרג בפני בית הדין, ביום או בלילה	סנהדרין עח. ציון ה טריפה שהרג
->ההורג אדם שהוא טרפה	סנהדרין עח. ציון ב ההורג טרפה
->->בספק טריפה	סנהדרין עח. ציון ב ההורג טרפה
->->האם דרושה דעת הרופאים על מצבו	סנהדרין עח. ציון ב ההורג טרפה
->כפת אדם סמוך למים ופינה את המחסום ונהרג הלה מזרימת המים	סנהדרין עז: ציון ז הריגה בכח ראשון ובכח שני
->שניים שהרגו יחד	סנהדרין פ. ציון א שניים שהיו עומדים ויצא חץ מביניהם
->הרוצח בדבר חד שאינו ברזל ולא אמדו שיש בו כדי להמית	סנהדרין עו: ציון כ כלי ברזל ממית בכל שהוא
->התכוון לזרוק ארבע וזרק שתיים והרג	סנהדרין עז: ציון ג זורק אבן וכדור בכותל וחזרו
->התכוון לזרוק שתיים וזרק ארבע והרג	סנהדרין עז: ציון ג זורק אבן וכדור בכותל וחזרו
->התכוון להרוג בהמה והרג אדם	סנהדרין עז: ציון ג זורק אבן וכדור בכותל וחזרו
->חבישה בבית סוהר למי שהכה אדם ויש חשש שימות	סנהדרין עח: ציון א חבישה בבית הסוהר
->הזורק חץ לעבר אדם שיש בידו סמנים להתרפאות או שהיו סמנים בשוק או שהזדמנו לו בצורה אחרת ולא אכלם ומת	סנהדרין עז: לפני ציון ג זרק חץ וסמנים בשוק
->התכוון להכות אדם אחד והרג אדם אחר - האם הוא חייב לשלם	סנהדרין עט: ציון ב המתכוון לזה והרג את זה לענין תשלומים
->התכוון להרוג אדם אחד והרג אחר
->->האם הוא חייב בתשלומים	סנהדרין עט: ציון ב המתכוון לזה והרג את זה לענין תשלומים
->->אם פגע באשה ויצאו ילדיה ומתה - האם חייב בדמי האשה והוולדות	סנהדרין עט: ציון ב המתכוון לזה והרג את זה לענין תשלומים
->->האם הוא חייב מיתה	סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה; סנהדרין עט. אחרי ציון ב כל קבוע כמחצה על מחצה דמי
->->בזורק אבן לעבר שני בני אדם ואומר שהוא זורק לאחד מהם ונהרג אחד	סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה
->->אם זרק אבן לעבר אדם וחשב שזה ראובן ונמצא שמעון	סנהדרין עט. ציון ב נתכוון להרוג את זה והרג את זה
->האוחז ראש של אדם ותוקפו במים כדי שלא יוכל להרימו	סנהדרין עו: ציון ח כובש ומצמצם בנפשות
->הכופת אדם בפני החמה (או האש או הארי או יתושים) או במקום שסוף החמה (או האש) לבוא	סנהדרין עז. ציון א כפתו ומת
->הזורק חץ לעבר אדם וסילק אחר את המגן	סנהדרין עז: לפני ציון ג זרק חץ וסמנים בשוק
->הדוחף אדם לבור וסילק אחר את הסולם	סנהדרין עז: לפני ציון ג זרק חץ וסמנים בשוק
->שניים שיצא חץ מביניהם וספק מי זרק אותו	סנהדרין פ. ציון א שניים שהיו עומדים ויצא חץ מביניהם
->עשרה בני אדם שהכו אדם ומת	סנהדרין עח. ציון א הכוהו עשרה בני אדם
->->בזה אחר זה או בבת אחת	סנהדרין עח. ציון א הכוהו עשרה בני אדם
רציחה
->ב"אומר מותר", והרג גואל הדם את הרוצח	מכות ז: ציון ב "אומר מותר"
->בשוגג
->->חיוב גלות	(ראה: גלות; עיק מקלט)
->->הריגתו ע"י גואל הדם	(ראה: גואל הדם)
->->קליטתו ע"י המזבח	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->גוי שהרג גוי במזיד או בשוגג	מכות ח: ציון ו דין גלות בגר תושב ובבן נח
->המקורות שרוצח במזיד פטור מכופר	מכות ז. ציון י "דרך ירידה ודרך עליה"
->כוונה לא מלאה
->->התכוון להרוג בהמה שלפניו והרג אדם שלפניו	מכות ז: ציון ג מתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם
->->חשב שלפניו בהמה והרגו ונמצא אדם	מכות ז: ציון ג מתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם
->->התכוון להרוג את זה והרג את זה	מכות ז: ציון ג מתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם
->ניסת רוצח במזיד לעיר מקלט, אם התרו בו או לא	מכות ט: ציון ט אחד שוגג ואחד מזיד נסים לעיר המקלט
->סומא שהרג בשוגג או במזיד	מכות ט: ציון ב סומא שהרג בשגגה
->קליטת רוצח ע"י המזבח
->->בזר	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->->רוצח במזיד או בשוגג	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->->האם רק גגו קולט	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->->במזבח המשכן או בית עולמים	מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->רוצח שיצא מעיר המקלט או שהוא בדרך לעיר מקלט - האם רשאי כל אדם להרגו	מכות י: ציון ג גואל הדם וכל אדם שהרג את הרוצח
->רוצח שנידון למיתה - האם עדיין מצוה לגוה"ד להורגו	מכות ט: ציון ט אחד שוגג ואחד מזיד נסים לעיר המקלט
->שניים המעידים על רוצח שנגמר דינו למיתה בב"ד פלוני	מכות ז. ציון ב סתירת הדין בבורח שנגמר דינו
רציעה	(ראה: עבד עברי)
רקיקה
->בבית כנסת שלא בשעת התפילה	ברכות כד. ציון ס רוק שנזדמן בשעת התפילה
->מי שנזדמן לו רוק בשעת התפילה	ברכות כד. ציון ס רוק שנזדמן בשעת התפילה
רשות הרבים, לענין שן	(ראה: שן, חצר הניזק)
רשע
->קריעה על עובר עבירה למי שנכח בשעת יציאת נשמתו (ואינו קרובו)
->->בעובר להכעיס או לתיאבון	מו"ק כה. ציון ז פסקה א קריעה בשעת יציאת הנשמה
->->במי שרגיל לחטוא או שחוטא רק לפעמים	מו"ק כה. ציון ז פסקה א קריעה בשעת יציאת הנשמה
->->בקטן שהשתמד עם הוריו	מו"ק כה. ציון ז פסקה א קריעה בשעת יציאת הנשמה
->->אם נהרג ע"י גוי	מו"ק כה. ציון ז פסקה א קריעה בשעת יציאת הנשמה
רשע
->האם מותר לאדם להכות ולקלל את אביו הרשע	מכות יב. ציון ל בן ונכד כגואלי הדם
רשע
->האם מותר לבנו להכותו או לקללו	סנהדרין פה. אחרי ציון א המכה ומקלל רשע
->->בהכאה סתם או בשליחות בית דין	סנהדרין פה. אחרי ציון א המכה ומקלל רשע
->->מי נקרא רשע לענין זה	סנהדרין פה. אחרי ציון א המכה ומקלל רשע
->האם מותר לקללו או להכותו	סנהדרין פה. אחרי ציון א המכה ומקלל רשע
->->האם חייב מלקות או ממון	סנהדרין פה. אחרי ציון א המכה ומקלל רשע
->->מי נקרא רשע לענין זה	סנהדרין פה. אחרי ציון א המכה ומקלל רשע
->האם מותר לקרוא לו "רשע בן רשע"	סנהדרין נב. לפני ציון א חלול כבוד האב ע"י בן או בת שסרחו

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275