Halacha Brura and Birur Halacha
Institute

מכון הלכה ברורה
ובירור הלכה


מפתח נושאים לבירור הלכה
אות י

הוראות שימוש: הערכים מסודרים בסדר אלף-בית, ומחולקים לערכי משנה.

הערכים הראשיים צבועים בצבע אדום, וערכי המשנה צבועים בצבע כחול.
אחרי כל ערך בא מראה המקום: המסכת, הדף, הציון (בצבע סגול), וכותרת העבודה בבירור הלכה (בצבע שחור) .

הערכים מכמה מסכתות מסודרים עם תת-ערכים ותת-תת-ערכים.
לפני תת-ערך בא הסימון ->, ולפני תת-תת-ערך בא הסימון ->->, ולפני תת-תת-תת-ערך בא הסימון ->->->.

לחיפוש נושא יש לגלול למטה ולמעלה במסמך בעזרת מקשי Page up, Page down, או בעזרת תיבת הגלילה, עד הערך הראשי המבוקש.
בין הערכים הראשיים, יש לחפש את ערך המשנה המבוקש.



יאוש בחוב שטר חוב שאבד - האם מועיל בו יאוש להפקיע את החוב, לגבי הזכות לגבות מהלווה עצמו או לגבי הזכות לטרוף את נכסי הלווה מלקוחות ב"מ כ. ציון ה המוצא כמה שטרות בכריכה
יאוש בפקדון יאוש לא מועיל בפקדון שנשכח ב"מ כו: ציון ו פסקה א מצא בחנות ובשולחנות
יאוש האם יאוש מועיל לדבר שנמצא ברשותו, הדין אם עבר זמן רב ב"מ כה: ציון מ פסקה א מצא בגל ובכותל ישן
יאוש האם יאוש מועיל לדבר שנמצא ברשותו, הדין אם עבר זמן רב ב"מ כה: ציון נ פסקה ג מצא בכותל חדש
יאוש האם יש להניח שתלמיד חכם מתייאש אם אבד ממנו דבר שאין בו סימן, או שאינו מתייאש כי הוא סומך שיחזירו לו בטביעות עין ב"מ כג: ציון ט פסקה ב השבת אבידה בטביעות עין לתלמיד חכם
יאוש האם מועיל יאוש אחרי שהמוצא הגביה את האבידה, אם הגביה ע"ד להחזיר או ע"ד לגזול ב"מ כו: ציון ב פסקה א תיקון האיסורים שבגזילת אבידה
יאוש האם מותר ליטול תמרים שנשרו ברוח - האם יש להניח שהבעלים כבר התייאשו ב"מ כב: ציון ג תמרים הנושרים ברוח
יאוש החפץ נשאר ברשות בעליו גם אחרי היאוש עד שמישהו יזכה בו ב"ק קטז. ציון ד חיוב תשלומין כאשר המציל לא הפסיד
יאוש מכר פירות דקל והקונה אכל אותם כשבאו לעולם - זכה מטעם יאוש המוכר ב"מ סו: ציון ה פסקה ב מחילה בטעות
יאוש שלא מדעת במי שראה מטבע שנופל משנים או משלושה ב"מ כו: ציון א פסקה א סלע שנפל משנים או משלושה
יאוש שלא מדעת המוצא מעות מפוזרות - האם הבעלים מתייאשים מיד עם נפילתם מטעם שאדם ממשמש בכיסו כל שעה ב"ק קיח: ציון ה הגוזל את חבירו והבליע לו את הגזילה
יאוש שלא מדעת השוואת מחילה שלא מדעת ליאוש שלא מדעת ב"מ סו: ציון ה פסקה ב מחילה בטעות
יאוש שלא מדעת לענין מי שמצא פירות מפוזרים דרך נפילה ב"מ כא. ציון ה פירות מפוזרים דרך נפילה
יאוש שלא מדעת לענין קנין חצר במציאה שהגיעה לחצר לפני שידע ורק אח"כ ידע והתייאש ב"מ כו: ציון ו פסקה א מצא בחנות ובשולחנות
יאוש שלא מדעת עבר ונטל דבר שאין בו סימן לפני יאוש מדעת - האם הוא שלו או יהא מונח עד שיבוא אליהו ב"מ כה: ציון ה פסקה ג ספק הינוח
יאוש שלא מדעת עבר ונטל דבר של אבידה מדעת לפני יאוש מדעת - האם הוא שלו בגלל היאוש או בגלל הפקר ב"מ כה: ציון כ אבידה מדעת
יאוש, בגזילה האם גזלן קונה ביאוש מדרבנן ב"ק צד. ציון ב תקנת השבים
יאוש, בגזילה האם קונה הגזלן ע"י יאוש בעלים - לענין שמחזיר דמים או לענין שיוכל להקדישה ולמוכרה, מדרבנן או מדאורייתא ב"מ כו: ציון ב פסקה א תיקון האיסורים שבגזילת אבידה
יאוש, בגניבה האם גנב קונה את הגניבה ביאוש הבעלים ב"ק סה. ציון א תשלומים על גניבה שנשתנה שוויה
יאוש, בגניבה האם גנב קונה ביאוש הבעלים שלא יהיה חייב להחזיר את החפץ שגנב ודי שישלם את דמי החפץ, מהתורה או מדרבנן, והדין ביאוש עם שינוי רשות, והאם קנה לענין כשרות לולב גזול או קידושי אשה בחפץ גנוב או שייטמא אם זב שוכב עליו או שהגונב ממנו יתחייב כפל כלפיו ב"ק סו. ציון ג היאוש כקנין גניבה
יאוש, בגניבה וגזילה האם בסתם גניבה או גזילה יש יאוש בעלים ב"ק סו: ציון ב טומאת זב במשכב שאינו שלו
יאוש, בדבר האבוד ראובן ושמעון שחפצים שלהם היו בסכנה והבטיח ראובן לשמעון "אם תציל את שלי אשלם לך על שלך" - האם אדם אחר יכול לזכות בחפץ של שמעון מטעם הפקר או מטעם יאוש, לפני שנודע לשמעון שהחפץ שלו ניצל או אחרי שנודע ב"ק קטז. ציון ד חיוב תשלומין כאשר המציל לא הפסיד
יאוש, במציאה האבודה מכל אדם אבידה ששטפה נהר או זוטו של ים או שנפלה לדליקה או לידי אריה וכדומה - האם מותרת אם באה ליד המוצא לפני יאוש או רק אחרי יאוש או רק אחרי יאוש שלא מדעת, והדין אם הבעלים צווח שאינו מתייאש ב"מ כב. ציון א אבידה שעל ידי הטבע
יאוש, בסתם האם בגניבה או גזילה הבעלים מתייאש מן הסתם, בגנב או גזלן גוי או ישראל, אם יש אנשים שראו את הגניבה ואת הגזילה או לא ראו, אם ראה הנגזל שהגזלן נותן את החפץ לאחר או לא ראה ב"ק קיד. ציון ל יאוש בגניבה ובגזילה
יאוש, בסתם האם בגניבה או גזילה הבעלים מתייאש מן הסתם, והדין במוכס, בכסף או בדבר מסוים ב"ק קיג. ציון מ פסקה א אין פורטים מעות ממוכס מפני הגזל שבידו
יאוש, בסתם האם בגניבה הבעלים מתייאש מן הסתם ב"ק קיד: ציון ז פסקה א המכיר כליו ביד אחר
יאוש, בקרקע אין יאוש בקרקע ב"מ ק: ציון ז שטף נהר זיתיו ונתנם בשדה חברו
יאוש, בשותפים חפץ של שותפים שאבד ואחד מהם התייאש מחלקו ב"מ כו: ציון א פסקה א סלע שנפל משנים או משלושה
יארצייט אדם שקיבל על עצמו לצום ביום שמת בו אביו - האם הוא יכול לדחות את התענית, והדין אם היום חל בערב תשעה באב תענית יב: ציון ב לווה אדם תעניתו ופורע
יארצייט
->הבדלה על נר יארצייט ברכות נג. ציון ח אור של בית הכנסת ובית המדרש
יבום האם האב נאמן על גיל בנו לענין יבום וחליצה קדושין סג: ציון ח נאמנות האב להעיד על גיל בניו
יבום האם מצוות יבום קודם או מצוות חליצה קודמת, האם כופים לייבם או לחלוץ ביצה לז. ציון א מצוה בגדול ליבם
יבום, בגדול מצווה בגדול האחים שייבם, גדול שאינו הבכור, הדין אם הגדול נשבע שלא ייבם, אם הגדול לא רצה האם יש עדיפות לאח השני על פני השאר ביצה לז. ציון א מצוה בגדול ליבם
יבום
->האם מי שאינו יכול לחלוץ יכול לייבם סנהדרין יח. ציון ט איסור חליצה ויבום במלך
->באשתו של מלך, לכתחלה ובדיעבד סנהדרין יח. ציון ט איסור חליצה ויבום לאשתו של מלך
->ההיתר לחרש לייבם סנהדרין יח. ציון ט איסור חליצה ויבום במלך
->ההיתר לחרשת להתייבם סנהדרין יח. ציון ט איסור חליצה ויבום במלך
->ע"י מלך סנהדרין יט: ציון ב מלך שמחל על כבודו
->->בדיעבד סנהדרין יח. ציון ט איסור חליצה ויבום במלך
->->באלמנה מן האירוסין סנהדרין יח. ציון ט איסור חליצה ויבום במלך
יבלת
->חיתוך יבלת ביד או בכלי לאדם או לבהמה בשבת פסחים סב: ציון ה אלו דברים בפסח דוחין את השבת
יבמה האם קידושין תופסים ביבמה לשוק קדושין נט: ציון ו נתקדשה לאחד לאחר זמן וחזרה ונתקדשה לשני
יבמה המקדש אשה שזקוקה ליבום, ואומר שיחולו הקידושין לאחר שיחלוץ לה היבם קדושין סב. ציון ב המקדש זקוקה ליבום אחרי שתחלוץ
יבמה
->הבא על יבמתו נידה ולא שאל אותה האם היא נידה - האם חייב חטאת פסחים עא: ציון ב טעה בדבר מצוה
ידות האוכלים
->האם מקבלות טומאה
->->אם הותרו הקשרים שלהםסוכה יד. ציון א ביטול ידות האוכלין
->->אם נדרסו בגורןסוכה יג: ציון ה הכשר ענפי פירות לסיכוך; יד. ציון א ביטול ידות האוכלין
->->בידות שיבולים שנקצרו לשם אכילהסוכה יג: ציון ה הכשר ענפי פירות לסיכוך
->->בידות שיבולים שנקצרו לשם סכך סוכה יג: ציון ד דין ידות בקוצר לסכך; יג: ציון ה הכשר ענפי פירות לסיכוך
->שנקצרו לאכילה או לסכך - האם הם כשרים לסכך סוכה יג: ציון ה הכשר ענפי פירות לסיכוך
ידידיה
->האם היא מילה אחת או שתיים, והנפקא מינא בצורת כתיבת השם ידידיה בגט פסחים קיז: לפני ציון ד מילים המסתיימות בהברה "י-ה"
ידים (טומאתן)
->איסור אכילת קודש בידים טמאות
->->אם אינו נוגע באוכל בידיו חגיגה כד: ציון ג אכילת קודש בידים טמאות
->->אכילת חולין בידים טמאות כשבפיו אוכלין של קודש חגיגה כד: ציון ג אכילת קודש בידים טמאות
->אכילת תרומה בידים טמאות עם חולין לחים חגיגה כד: ציון ג אכילת קודש בידים טמאות
->טבילת ידים (ראה: טבילת ידים)
->יד אחת מטמאת את חברתה לקודש
->->אם לא נגעה הטהורה בטמאה חגיגה כד. ציון ו יד אחת מטמאת את חברתה לקודש
->->אם הטמאה נוגעת בטהורה בשעה שהיא לא נוגעת במקור הטומאה חגיגה כד. ציון ו יד אחת מטמאת את חברתה לקודש
->->אם הטמאה נוגעת בטהורה בשעה שהטהורה לא נוגעת בקודש חגיגה כד. ציון ו יד אחת מטמאת את חברתה לקודש
->->אם היד הטמאה רטובה במשקים חגיגה כד. ציון ו יד אחת מטמאת את חברתה לקודש
->->האם היד השנייה מטמאת או רק פוסלת קודש חגיגה כד. ציון ו יד אחת מטמאת את חברתה לקודש
->->אם אחת מהידים נגעה ביד של אדם אחר חגיגה כד. ציון ו יד אחת מטמאת את חברתה לקודש
->->->דין היד השנייה של האחר חגיגה כד. ציון ו יד אחת מטמאת את חברתה לקודש
->מי שידיו טמאות - האם די בטבילת ידיו לנגיעה במי חטאת או לאכילת קרבן חטאת חגיגה יח: ציון ד טבילת הגוף לחטאת כשנטמאו ידיו
->->בסתם ידים שלא נודע שנטמאו חגיגה יח: ציון ד טבילת הגוף לחטאת כשנטמאו ידיו
->->במי שנטמאו ידיו בטומאה שאין לה עיקר מהתורה כגון ספר חגיגה יח: ציון ד טבילת הגוף לחטאת כשנטמאו ידיו
->נטילת ידים (ראה: נטילת ידים)
ידעוני
->האם יש ממש במעשיו סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
->על אלו מעשים הוא חייב סנהדרין סה. ציון א מעשה אוב וידעוני
->האם הוא חייב כרת במזיד וחטאת בשוגג סנהדרין סה. ציון ג חיוב חטאת במעשה הידעוני
יהא מונח עד שיבוא אליהו בספק למי מבין שני אנשים שייך ממון מסוים - מתי אומרים יחלוקו ומתי אומרים יהא מונח עד שיבוא אליהו או כל דאלים גבר, בשנים אוחזים בטלית או בשטר, במנה שלישי, אם החלוקה יכולה להיות אמת או לא, אם שניהם מוחזקים או שהחפץ בידי אדם שלישי או לא בידי שום אדם, כשיש ודאי רמאי או אין ב"מ ב. ציון א שנים אוחזים בטלית וכיוצא בזה
יהא מונח עד שיבוא אליהו בשני אנשים שאחד מהם הפקיד מאה ואחד הפקיד מאתיים והשומר שכח מי הפקיד כמה ב"מ לז. ציון א פסקה ד המחוייב לאחד מתוך שנים בגזילה ובפקדון
יהודה, קריעה על ראיית ערי יהודה בחורבנן
->אם הן חרבות תחת שלטון ישראל מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->אם יש בהן ישוב תחת שלטון נכרי מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->בערים של מלכות יהודה (כגון בנימין וחברון) שאינן של שבט יהודה מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->החלק העתיק של העיר או החלק החדש מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->הרואה ממרחק גדול מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->הרואה פעם שניה תוך שלושים יום או אחרי שלושים יום מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->מי שראה את ירושלים ואח"כ עיר אחרת מיהודה מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->מי שראה עיר אחת מיהודה ואח"כ עיר אחרת מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
יהושע, תנאים שהתנה אילן הסמוך למצר - האם מביאים ממנו ביכורים, האם זה אחד מהתנאים שהתנה יהושע בזמן הכניסה לארץ ב"ק פ: ציון ט התנאים שהתנה יהושע בזמן הכניסה לארץ
יהושע, תקנותיו (ראה: תקנות יהושע)
'יהיו לרצון'
->האם יש לאומרו לפני התחנונים (שאחר שמונה עשרה) או אחריהם ברכות יז. ציון א אמירת "יהיו לרצון" לאחר שמונה עשרה
יו"ט (ראה גם: ביצה שנולדה ביו"ט)
יו"ט (ראה גם: כיסוי הדם; שחיטה; תענית, במועדים)
יו"ט האם יש מצות עשה של שבתון ביו"ט ביצה ח: ציון א האם יש מצות עשה של שבתון ביום טוב
יו"ט שני (ראה גם: מת, ביו"ט שני)
יו"ט שני ביצה שנולדה בשבת האם מותרת ביו"ט שני שאחריה, ואם נולדה ביו"ט שני האם מותרת בשבת שאחריה ביצה ד. ציון ה דין ביצה בשבת ויו"ט כשנולדה בראשון
יו"ט שני בספק מוקצה, ובדבר שיש לו מתירין ביצה ג: ציון ו פסקה ט דברים שאוסרים במשהו
יו"ט שני גדר איסור מלאכה בו בזה"ז, עונש מכת מרדות או נידוי לעושה מלאכה בו, הקלה לענין קבורה ולענין לכחול עין במקום חולי ושלא במקום חולי, ולענין דבר שמותר ביו"ט ראשון ע"י גוי ביצה ו. ציון א איסור מלאכה ביום טוב שני של גלויות
יו"ט שני האם הם קדושה אחת או שתי קדושות, נ"מ לביצה שנולדה ביו"ט, אכילתה ביו"ט שני, או שנולדה בשבת בערב יו"ט ראשון, אכילתה ביו"ט שני, או להפרשת מעשר ביום ראשון כדי לאכול את הפירות ביום שני, או להתנאה בעירוב מיום ראשון לשני ביצה ג. ציון ג ביצה שנולדה ביום טוב ראשון תאכל בשני
יו"ט שני הביא גוי מתנה לישראל ביו"ט ראשון - האם מותר בערב (ליל יו"ט שני) לאחר כדי שיעשו, הקלה לצורך אורחים ולצורך יו"ט, הדין בשני יו"ט של ראש השנה או ביו"ט הסמוך לשבת לפניו או לאחריו, הביא גוי מתנה לישראל ביו"ט שני ביצה כד: ציון ב גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב
יו"ט שני החיוב לברך ביום טוב שני של גלויות על קדושת היום מגילה ה: ציון ט פורים בערים המסופקות
יו"ט שני הנחת עירוב (חצרות או תחומין או תבשילין) על תנאי מיו"ט ראשון ליו"ט שני, בזמן שקידשו ע"פ הראייה ובזמן הזה שמקדשים ע"פ חשבון, בשני ימים טובים של ראש השנה ובשאר ימים טובים, וממתי התחילו לנהוג יו"ט כתקנה ולא מחמת ספק ביצה ו. ציון ה עירובי תבשלין על תנאי בזמן הזה
יו"ט שני כחילת עין, צרכי חולה שאין בו סכנה ביצה כב. ציון ח הבא לכחול עינים ביום טוב כשאין בהן סכנה
יו"ט שני מדוע שומרים יו"ט שני גם בזמן שמקדשים ע"פ החשבון, מדוע גם עכשו הם שתי קדושות ביצה ד: ציון ח תקנת קביעת המועדים של רבי הלל הנשיא
יו"ט שני עבר ואפה מיו"ט ראשון לשני - האם אסור בדיעבד ביצה יז. ציון ז אפיה ובשול מיום טוב למחר
יו"ט, אוכל נפש אם היה אפשר לעשות מערב יו"ט ביצה לג. ציון ה אין מולידים אש ביום טוב
יו"ט, אוכל נפש הכנת מאכלים שיש טירחה רבה בבישולם ביצה לד. ציון ז הסרת שיער, נוצות וקוצים מאוכלים ביום טוב
יו"ט, אוכל נפש העושה מלאכה לצורך אוכל נפש אבל ייתכן שלא יוכל להשתמש בו, כגון שוחט ספק טריפה ביצה לד. ציון ד שחיטת עוף ובהמה "נפולות" ביום טוב
יו"ט, אוכל נפש כשאינו משתמש בגוף המלאכה לאוכל נפש אלא משתמש בסילוק המלאכה, כגון כיבוי בקעת ביצה כב. ציון ה כבוי אש ביום טוב משום הפסד ממון
יו"ט, אוכל נפש מדוע חלק מהמלאכות לא הותרו לצורך אוכל נפש, כגון קצירה, צידה, דישה, טחינה ביצה כג: ציון ה פסקה א צידה ביום טוב
יו"ט, אוכל נפש מה שהיה יכול לעשות ערב יו"ט - האם אסור לעשותו ביו"ט מהתורה או מדרבנן ביצה כג: ציון ה פסקה א צידה ביום טוב
יו"ט, אפרוח שנולד האם מותר באכילה ביו"ט אם נולד ביו"ט או בשבת לפני יו"ט, ואם נולד ביו"ט האם מותר בשבת שלאחריו ביצה ו: ציון א אפרוח שנולד ביום טוב
יו"ט, בהמה הוצאת משא על בהמה, והאם יש ביו"ט חובת שביתת בהמתו או לאו דמחמר, והדין אם הוא לצורך אוכל נפש ביצה ל. ציון ב נשיאת משאות בשינוי ביום טוב
יו"ט, בהמה הנהגת בהמה במקל, בחצר או ברשות הרבים ביצה לב: ציון ח אין מנהיגים בהמה במקל
יו"ט, בהמה העלאת בהמה מבור שנפלה לתוכו, הדין אם נפלו שתי בהמות - ששתיהן ראויות או שהן אותו ואת בנו ביצה לז. ציון ג אותו ואת בנו שנפלו לבור ביום טוב
יו"ט, בורר הוצאת אבן או קיסם שנפלו לקמח ביו"ט או ערב יו"ט ביצה כט: ציון א הרקדת קמח ביום טוב
יו"ט, ביקוע עצים בקרדום או בקופיץ או ביד, בצד החד של הכלי או בצד שאינו חד, בשינוי או כדרכו, האם נחשב מכשירי אוכל נפש או אוכל נפש עצמו, ביקוע לעצים דקים או לחתיכות גסות, ביקוע כשמקפיד על המידה, ביקוע לחימום הגוף או לבישול, אם יכול להבעיר בלי ביקוע ביצה לא: ציון ב אין מבקעין ביום טוב אלא בקופיץ
יו"ט, גורל חלוקת מנות בגורל, בחולין ובקדשים ביצה כז: ציון ח אין מזכירים דמים ביום טוב
יו"ט, גזיזת מאכל הסרת שערות מעוף ובהמה שחוטים ע"י מליגה או ע"י סיד או ע"י מספריים, מליגת הראש בלבד או כל הגוף, אם רוצה לאוכלו עם עורו או בלי עורו, הסרת שערות מירקות כגון קונדס ועכביות, בתספורת סתם או בתספורת המיוחדת לאותו ירק ביצה לד. ציון ז הסרת שיער, נוצות וקוצים מאוכלים ביום טוב
יו"ט, גיבול גיבול טיט לסתימת תנור, מעפר שסימן אותו או ריכך אותו מערב יו"ט, או מאפר ביצה לב: ציון י גיבול עפר ואפר ביום טוב
יו"ט, גיבון האיסור לגבן כי היה אפשר לעשות מערב יו"ט ביצה לג. ציון ה אין מולידים אש ביום טוב
יו"ט, גיבון טעם איסור עשיית גבינה ביצה יד. ציון ב דיכת תבלין ומלח ביום טוב
יו"ט, דורון גוי שהביא דורון ביו"ט - טלטולו ביצה ב. ציון א פסקה ד איסור ביצה שנולדה ביום טוב
יו"ט, דיכה דיכת תבלין או מלח, כדרכו או בשינוי גדול או בשינוי קטן, בהטייה, במדוך של עץ או של אבן, ודין כרכום או פלפלים - האם מפיג טעמם אם עשה מערב יו"ט ביצה יד. ציון ב דיכת תבלין ומלח ביום טוב
יו"ט, דיכת מלח דיכת מלח בשינוי או כדרכו ביצה כט: ציון א הרקדת קמח ביום טוב
יו"ט, דיכת מלח האם נחשבת מכשירי אוכל נפש כי מלח אינו מאכל, דיכתו ע"י שינוי או כדרכו, אם היה יכול לעשות מערב יו"ט או לא היה יכול ביצה כח: ציון ז שחיקת תבלין ביום טוב
יו"ט, האכלת בע"ח מתן מזונות לבעל חיים מחוסר צידה או שאינו מחוסר צידה, מוקצה ושאינו מוקצה, האכלת בע"ח שמותר לצודו מהתורה אבל מדרבנן אסור, האכלת בע"ח טמא, בע"ח שמזונותיו עליך או שאין מזונותיו עליך, אם מצויים להם מזונות או שאין, נתינת מזונות לפניהם בריחוק מקום, זריקת פירורים, טעם האיסור - חשש שמא יקח את הבע"ח ויאכלנו או טירחה יתירה ביצה כג: ציון ו מתן מזון לבעלי חיים ביום טוב
יו"ט, הבערה ניפוח אש בשפופרת או במפוח של בעה"ב או אומן, כדרכו או בשינוי ביצה לד. ציון ל נפיחה במפוח ביום טוב
יו"ט, הדלקה הסקה בכלים ובשברי כלים, שנשברו ביו"ט או בערב יו"ט, אם ראויים לכעין מלאכתם הראשונה או אינם ראויים ביצה לב. ציון א הסקה בכלים ובשברי כלים ביום טוב
יו"ט, הולכת בהמה איסור הנהגת בהמה במקל - משום עובדין דחול או שמא יחשדו שהוא מוליך אותה למכור בשוק ביצה כה: ציון ב דברים שאין יוצאים בהם ביום טוב
יו"ט, הוצאה נשיאת אדם בכסא או באפריון או על הכתפיים (אלונקי), הדין אם הוא אדם חשוב שהרבים צריכים לו, אם הוא מפחד או אינו מפחד, אם יש דוחק הציבור או אין, איש או אשה או זקן, הוצאת הכסא לבדו ביצה כה: ציון ב דברים שאין יוצאים בהם ביום טוב
יו"ט, הורדת פירות מגג היתר שלשול דרך ארובה אם יש חשש הפסד הפירות או צורך מצוה או אורחים או שאר צורך היום, ארבע או חמש קופות או יותר, שלשול דרך ארובה לארץ או מגג לגג או במקום אחר באותו גג, שלשול בחבל דרך ארובה ביצה לה: ציון ב שלשול פירות מן הגג בשבת וביום טוב
יו"ט, הכנה לחול בישול ליו"ט ולחול בקדירה אחת ביצה טו: ציון א פסקה ג עירוב תבשילין
יו"ט, הכנה לחול העושה מלאכת אוכל נפש מיו"ט לחול - האם חייב מלקות ("הואיל"), והאם זה איסור דאורייתא, והדין אם עשה זאת סמוך לחשיכה ביצה כא. ציון ו האופה מיום טוב לחול אינו לוקה
יו"ט, הכנה לחול העושה מלאכת אוכל נפש מיו"ט לחול - האם חייב מלקות ("הואיל"), והאם זה איסור דאורייתא ביצה כא. ציון ח אפייה לחיילות של גוים ביום טוב
יו"ט, הכנה לשבת בישול ליו"ט ולשבת בקדירה אחת ביצה טו: ציון א פסקה ג עירוב תבשילין
יו"ט, הכנה לשבת בישול מיו"ט לשבת - האם אסור מהתורה או מדרבנן, והדין במבשל סמוך לחשיכה, שא"א לומר "הואיל", ודין הכנה דממילא - האם אסורה מהתורה או מדרבנן ביצה טו: ציון א פסקה א עירוב תבשילין
יו"ט, העברת פירות פינוי אוצר לגמרי, ארבע או חמש קופות או יותר, לצורך מצוה או מפני אורחים ביצה לה: ציון ב שלשול פירות מן הגג בשבת וביום טוב
יו"ט, הערמה בישול חבית מלאה כשדי לו במעט מים, או קדירה מלאה בשר כשהוא צריך רק חתיכה אחת, מליחת כמה חתיכות בשר כשדי לו באחת, תליית משמרת לתלות בה רימונים והוא מסנן בה שמרים, אפיית עיסת הכלבים שהרועים אוכלים חלק ממנה, מילוי תנור גדול או קטן בפת כשדי לו בפת אחת, והדין (בכל אלו) אם כבר אכל, האם הערמה ניכרת מותרת, האם ביו"ט שחל ערב שבת מותר להרבות באותה קדירה לצורך שבת ביצה יז. ציון ח בשול ואפיה יותר מהצורך
יו"ט, הערמה בישול קדירה מלאה בשר אם הוא צריך רק חתיכה אחת, אם התוספת מועילה למה שהוא צריך ביו"ט ואם אינה מועילה, הוספת חתיכה בקדירה כשהיא כבר על האש ביצה יז. ציון ז אפיה ובשול מיום טוב למחר
יו"ט, הערמה הוספה לקדירה יותר מכדי חייו, במי שלא הניח עירוב תבשילין ביצה כא: ציון י בישול למי שלא עירב
יו"ט, הערמה חימום חבית מים כשאינו צריך את כולה, הוספה לחבית כשהיא כבר על האש ביצה יז. ציון ח בשול ואפיה יותר מהצורך
יו"ט, הערמה מי שלא הניח עירוב תבשילין והערים ובישל ביו"ט שתי קדירות כשהיה צריך רק אחת ליו"ט, והדין אם בכל קדירה יש טעם אחר ביצה יז. ציון כ מי שעבר ואפה או הערים
יו"ט, הרקדה הרקדת קמח, בשינוי (גדול או קטן) או כדרכו, הרקדה ראשונה או שניה, אם נפל לתוכו (ביו"ט או בערב יו"ט) אבן או קיסם - הוצאתו ביד או ע"י הרקדה, האם זו הלכה ואין מורין כן ביצה כט: ציון א הרקדת קמח ביום טוב
יו"ט, השחזת סכין השחזת סכין במשחזת ע"ג עץ או אבן ביצה כח: ציון ז שחיקת תבלין ביום טוב
יו"ט, השחזת סכין השחזת סכין במשחזת של עץ או אבן או ע"ג עץ או אבן, לחדדה או להעביר שמנונית, אם הסכין לא היתה יכולה לחתוך בכלל או שהיתה יכולה לחתוך בדוחק, אם הסכין נפגמה ביו"ט, האם הלכה ואין מורין כן, השחזה בשינוי כגון בשפת הריחיים או ע"ג דקל, בפני רבים או בפני עצמו ביצה כח. ציון כ השחזת סכין ביום טוב
יו"ט, השחזת סכין השחזת סכין במשחזת של עץ או של אבן ביצה כח: ציון ט תקון שפוד שהתקלקל ביום טוב
יו"ט, השחזת סכין השחזת סכין במשחזת של עץ או של אבן ביצה לב: ציון ה איסור שבירת חרס וקריעת נייר
יו"ט, חילוק מלאכות מי שעשה כמה מלאכות בהעלם אחד, האם חייב מלקות על כל אחת ואחת מגילה ז: ציון ז מה בין שבת לבין יום הכיפורים
יו"ט, טיפול בבגד עשיית קמטים בבגדים ביצה כג. ציון ג רכוך וקמוט בגדים ביום טוב ובחול המועד
יו"ט, טיפול בבהמה קירוד וקרצוף - הסרת זבובים מבהמה שגורמת לחבורה או אינה גורמת, גירודה במגררת של עץ או ברזל ביצה כג. ציון ד מקרדין את הבהמה ביום טוב
יו"ט, טירחה בו בכיסוי הדם של דם חיה ועוף מעורבים בדם בהמה או בדם כוי, או אם שחט מערב יו"ט ביצה ח: ציון ג כסוי דם מעורב מחיה ובהמה ביום טוב
יו"ט, טירחה בו בכיסוי הדם של דם חיה ועוף מעורבים בדם בהמה, או אם שחט מערב יו"ט ביצה ח: ציון ה כסוי דם צפור שנשחטה בערב יום טוב
יו"ט, טירחה טירחה שלא לצורך, בבחירת יונים שזימן בערב יו"ט ביצה י. ציון א זימון יונים ליום טוב
יו"ט, טלטול טלטול עצים להסקה או לסמוך קדירה וכדומה או לשמש כשיפוד, בעצים רטובים או יבשים ביצה לב: ציון ז טלטול עצים ביום טוב
יו"ט, טלטול סולם טלטול סולם של עליה ביו"ט, בהטייה ובהולכה, משום מוקצה או משום מראית עין, סולם גדול או קטן ביצה ט: ציון א טלטול סולם של עליה ביום טוב
יו"ט, טלטול סולם טלטול סולם של שובך ביו"ט, בהטייה ובהולכה, ברשות היחיד וברשות הרבים ביצה ט: ציון א טלטול סולם של עליה ביום טוב
יו"ט, טלטול סולם טלטול סולם של שובך ביו"ט, ברשות היחיד או ברשות הרבים ביצה ט. ציון ג טלטול סולם של שובך ביום טוב
יו"ט, טלטול שימוש בעץ רטוב או יבש לצלות בו או לטאטא את התנור או לחתות בו, שבירת עץ כדי לקחת ממנו חלק לצלייה ביצה לג. ציון ג אין נוטלים אוד מבין העצים
יו"ט, טלטול שימוש בעץ רטוב לשמש כשיפוד, שימוש בעץ יבש להסקה או לשיפוד או לצרכים אחרים ביצה לג. ציון ב קוץ רטוב אסור בטלטול
יו"ט, יציאת סומא איסור יציאתו במקל משום שזה דרך חול ביצה כה: ציון ב דברים שאין יוצאים בהם ביום טוב
יו"ט, כחילת עיניים ביו"ט ראשון או ביו"ט שני, אם יש קצת חולי או כשאין ביצה כב. ציון ח הבא לכחול עינים ביום טוב כשאין בהן סכנה
יו"ט, כיבוי גרם כיבוי לצורך יו"ט - בהוצאת פתילה מנר דולק לנר אחר, ובהוספת פתילה לנר דולק שממהרת את כיבוי הפתילה הראשונה - אם מתכוון לכך או אינו מתכוון, בניפוח אש שיש חשש שתכבה עי"ז ביצה כב. ציון ג סילוק והוספת פתילות בנר ביום טוב
יו"ט, כיבוי גרם כיבוי, במקום שיש נזק או שאין ביצה כב. ציון ב המסתפק מן השמן שבנר בשבת
יו"ט, כיבוי הוצאת עץ שלא דלק מתוך אגודה של עצים שהודלקו ביצה כב. ציון ד חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
יו"ט, כיבוי הנחת בשמים על גחלים (מוגמר) להריח או כדי לגמר את הבית או את הכלים או כדי לעשן פירות או לעשן בפני ספר תורה בבית הכנסת - כאשר היא גורמת לכיבוי הגחלים לזמן מועט, צליית בשר על גחלים כאשר היא גורמת לכיבוי הגחלים, מיתוק חרדל ע"י גחלים ביצה כב: ציון א הנחת מוגמר ביום טוב
יו"ט, כיבוי כיבוי כדי למנוע הפסד ממון (מועט או מרובה), כדי שלא יצטרך לצאת מהבית ולאכול (או לדור) במקום אחר, כדי שלא תתעשן הקדירה ולא יוכל לבשל, כדי להתיר תשמיש המיטה, כיבוי גחלים ע"י הנחת בשר עליהם, כיבוי בידיים לצורך אוכל נפש ממש ביצה כב. ציון ה כבוי אש ביום טוב משום הפסד ממון
יו"ט, כיסוי מפני גשם כיסוי פירות או אבנים או לבנים או כדי יין מפני גשם, בהפסד מרובה או מועט ביצה לה: ציון ד כיסוי פירות מפני דלף ומטר בשבת וביום טוב
יו"ט, כתישת תבואה במכתשת גדולה או קטנה, מהי קטנה, בא"י או בחו"ל, במקום שהתבואה טובה כמו בא"י, במקום שיש עבדים שעלולים לשקר ולומר שעשו בקטנה, בא"י בזמן שאין עבדים, בעבדים פרוצים או בסתם עבדים ביצה יד: ציון א כתישת תבואה ביום טוב
יו"ט, לבהמה הכנת מאכל לבהמה ביצה יד: ציון ד משלוח ביום טוב, של דברים שנאותים ושאין נאותים בהם בחול
יו"ט, ליבון ליבון רעפים (חדשים או ישנים) או אבנים לצלות עליהם או לאפות עליהם, מדאורייתא או מדרבנן, שפיתת קדירה חדשה שמחסם אותה ביצה לג. ציון ו ליבון רעפים ואבנים ביום טוב
יו"ט, ליבון ליבון רעפים לצלות עליהם או לאפות עליהם ביצה לד. ציון ד שחיטת עוף ובהמה "נפולות" ביום טוב
יו"ט, ליבון ליבון רעפים לצלות עליהם או לאפות עליהם ביצה לד. ציון ו טלטול וצינון תנור וכירים ביום טוב
יו"ט, מדורה טעם ההיתר להבעיר מדורה לחימום, ביקוע עצים למדורה לחימום ביצה לא: ציון ב אין מבקעין ביום טוב אלא בקופיץ
יו"ט, מדורה סידור עצים למדורה באופן שעושה בהם אוהל או כעין בנין ביצה לב: ציון נ סידור עצים למדורה ביום טוב
יו"ט, מדורה עשיית מדורה כדי להתחמם נגדה ביצה כא: ציון ח חימום מים לרחצה ביום טוב
יו"ט, מדורה עשיית מדורה כדי להתחמם נגדה, האם ההיתר משום "מתוך" או כי הנאת נפש דינה כאוכל נפש ביצה כא: ציון ט הבערת מדורה ביום טוב
יו"ט, מו"מ הזכרת דמים בחלוקת בהמה כגון "תן לי בסלע" או "הריני שותף עמך בסלע", והדין אם כבר פסקו דמים מערב יו"ט ביצה כז: ציון ח אין מזכירים דמים ביום טוב
יו"ט, מו"מ הזכרת מידה ומנין לחנווני כגון "תן לי ארבעה ביצים", אם המידה ידועה או לא ידועה, הזכרת המוכר או הזכרת הקונה, סיכום הכמות כגון שלקח ממנו כבר עשרה ואמר "תן לי עשרה עד שיהיו לך עשרים אצלי", הזכרת המחיר בדבר שמחירו ידוע או שאינו ידוע, סיכום החוב הכספי שהוא היה חייב לו עם מה שהוא מתחייב עכשו ביצה כט: ציון ד הזכרת מידה ומנין ביום טוב
יו"ט, מו"מ פסיקת דמים על בהמה (חישוב כמה שווה חלק ממנה שאדם אחד לוקח), פסיקת דמים על החלק שהוא לוקח או על כל הבהמה והוא לוקח אחוז מסויים ממנה, בירור שווי הבהמה ע"י העמדתה ליד בהמה שווה וחישוב ערך הבשר למחרת ביצה כז: ציון ז אין פוסקים דמים על הבהמה ביום טוב
יו"ט, מכשירי אוכל נפש אם היה אפשר לעשות מערב יו"ט או אם לא היה אפשר, לעניין גריפת תנור ביצה לב: ציון ו גריפת תנור ביום טוב
יו"ט, מכשירי אוכל נפש אם היה אפשר לעשות מערב יו"ט או אם לא היה אפשר, לעניין גיבול אפר לסתימת פי תנור ביצה לב: ציון י גיבול עפר ואפר ביום טוב
יו"ט, מכשירי אוכל נפש בכיבוי כדי שלא יצטרך לצאת מהבית ולאכול במקום אחר, כדי שלא תתעשן הקדירה ולא יוכל לבשל, בהשחזת סכין, בכחילת עין, האם אומרים "מתוך" שהותר מכשיר לצורך אוכל נפש הותר גם שלא לצורך, מלאכה אמצעית שמכשירה ומתקנת את האוכל נפש, חילוק בין מכשירי גוף האוכל לדברים שאינם עיקר אוכל נפש, יישור שיפוד שנרצף ביצה כב. ציון ה כבוי אש ביום טוב משום הפסד ממון
יו"ט, מכשירי אוכל נפש האם לוקים על עשייתם ביצה יב. ציון א (עמ' סג) מלאכות שהותרו ביום טוב שלא לצורך אכילה
יו"ט, מכשירי אוכל נפש האם מותר לעשותם ביו"ט אם לא היה יכול לעשות ערב יו"ט ביצה יח. ציון א הטבלת כלים ביום טוב
יו"ט, מכשירי אוכל נפש האם עשיית אש נחשבת מכשירי אוכל נפש ביצה לג. ציון ה אין מולידים אש ביום טוב
יו"ט, מכשירי אוכל נפש האם שחיקת תבלין נחשבת מכשירי אוכל נפש כי תבלין אינו מאכל, עשיית מכשירים שהיה אפשר לעשותם בערב יו"ט, דברים שהם עיקר מכשירי גוף האוכל או שאינם עיקר אוכל נפש ביצה כח: ציון ז שחיקת תבלין ביום טוב
יו"ט, מכשירי אוכל נפש כשעושה כלי, אם היה אפשר לעשות מערב יו"ט או אם לא היה אפשר, לענין שבירת חרס או קריעת נייר כדי להניח בין השיפוד לצלי ביצה לב: ציון ה איסור שבירת חרס וקריעת נייר
יו"ט, מכשירי אוכל נפש לענין ביקוע עצים, לענין דיכת מלח, האם מתירים משום שמחת יו"ט גם אם אפשר לעשות מערב יו"ט, עשייה כדרכו או בשינוי, מכשירים הנכנסים לאוכל עצמו ושאינם נכנסים לאוכל ביצה לא: ציון ב אין מבקעין ביום טוב אלא בקופיץ
יו"ט, מכשירי אוכל נפש לענין השחזת סכין, עשיית כלי או תיקון כלי, כיבוי בקעת, האם הלכה ואין מורין כן, דברים שהם עיקר מכשירי גוף האוכל או שאינם עיקר אוכל נפש, דברים שאינם נחוצים כל כך, עשייה בשינוי ביצה כח. ציון כ השחזת סכין ביום טוב
יו"ט, מכשירי אוכל נפש לענין צינון תנור וכיריים ע"י מים קרים אחרי הסקתם ביצה לד. ציון ו טלטול וצינון תנור וכירים ביום טוב
יו"ט, מכשירי אוכל נפש לענין תיקון שפוד שהתקלקל, הבדל בין עשיית כלי לתיקון כלי, דבר שהיה יכול לעשות מערב יו"ט, האם הלכה ואין מורין כן, תיקון ביד או בכלי ביצה כח: ציון ט תקון שפוד שהתקלקל ביום טוב
יו"ט, מכשירי אוכל נפש עשיית כלי שיהיה מכשיר אוכל נפש, פציעת קנה כדי להשתמש בו לצלייה - אם ידע ערב יו"ט שיצטרך או אם לא ידע. ביצה לד. ציון מ פציעת קנה ואגוזים ביום טוב
יו"ט, מלאכה לבהמה אפייה ובישול והוצאה במלאכת אוכל נפש לבהמה, טלטול מאכל בהמה להאכלת בהמה, והדין אם זה נולד, שריית מורסן לתרנגולים בדרך רגילה או ע"י שינוי, להרבות לבהמה באותה קדירה או בקדירה אחרת, והדין אם יש לו כבר אוכל מוכן שיכול לפייסה בו ביצה כ: ציון ג עשיית מלאכה ביום טוב לצורך גוי ובהמה
יו"ט, מלאכה לבהמה אפיית עיסת כלבים שגם רועים אוכלים ממנה, אם יש לו נבילה שיכולה לפייסם בה או אין לו ביצה כא. ציון ד אפיית עיסת כלבים ביום טוב
יו"ט, מלאכה לבהמה טלטול גרעיני תמרים להאכיל בהמה ביו"ט ביצה כא. ציון ח אפייה לחיילות של גוים ביום טוב
יו"ט, מלאכה לגוי איסור הזמנת גוי שמא ירבה בשבילו ביצה כא. ציון ו האופה מיום טוב לחול אינו לוקה
יו"ט, מלאכה לגוי אפייה ובישול והוצאה במלאכת אוכל נפש לגוי, האם לוקה אם עשה מלאכה בעבורו ("הואיל"), הזמנת גוי ביו"ט, הזמנתו אחרי שכבר הכין כל צרכי הסעודה, האכלת גוי שבא לסעודה מעצמו או שליח שנשתלח לו או עבדו ושפחתו הנכרים, האם מותר לשלוח לגוי דבר מאכל או דבר אחר ע"י גוי אחר או ע"י ישראל, האם מותר להרבות לעבדו ושפחתו הנכרים באותה קדירה או בקדירה אחרת, האופה בתנור של גוי וצריך לתת לו ככר אחד כתשלום, היתר בשעת הדחק משום "הואיל", הכנת אוכל לחיילים נכרים שהממשלה מחייבת להאכיל ביצה כ: ציון ג עשיית מלאכה ביום טוב לצורך גוי ובהמה
יו"ט, מלאכה לגוי אפיית עיסה שישראל וגוי שותפים בה ביצה כא. ציון ד אפיית עיסת כלבים ביום טוב
יו"ט, מלאכה לגוי אפיית עיסה שישראל וגוי שותפים בה, בתנור אחד או בשני תנורים ביצה כא. ציון ב אפיית עיסה שישראל וגוי שותפים בה
יו"ט, מלאכה לגוי הכנת אוכל לחיילים נכרים שהממשלה מחייבת להאכיל - אם היהודים צריכים לתת את הקמח או הממשלה נותנת את הקמח, אפיית עיסה שחצייה של גוי וחצייה של ישראל, הזמנת גוי לסעודה ביצה כא. ציון ח אפייה לחיילות של גוים ביום טוב
יו"ט, מלאכה לגוי שחיטת בהמה שישראל וגוי שותפים בה, והדין אם הם שותפים בשתי בהמות שוות או שונות - שחיטת אחת מהן או שתיהן, אם הגוי מוכן לתת לישראל את הגדולה במתנה ביצה כא. ציון א שחיטת בהמה שישראל וגוי שותפים בה
יו"ט, מלאכה למחר אפיה ובישול מיו"ט לחול - מה מקור האיסור, האם מה שאפה אסור בדיעבד, אם עשה במזיד או הערים או בשוגג ביצה יז. ציון ז אפיה ובשול מיום טוב למחר
יו"ט, מלאכה לשבת אפיה ובישול מיו"ט לשבת - מה מקור האיסור, האם מה שאפה אסור בדיעבד, אם עשה במזיד או הערים או בשוגג ביצה יז. ציון ז אפיה ובשול מיום טוב למחר
יו"ט, מלח מדוע מותרת דיכת מלח בשינוי ביצה לא: ציון ב אין מבקעין ביום טוב אלא בקופיץ
יו"ט, משאות החובה לשנות באופן נשיאת המשא, כגון מנשיאה במוט לנשיאה בכתף או מהכתף ליד או להיפך, האם מותר לשנות באופן שיהיה יותר כבד ביצה ל. ציון ב נשיאת משאות בשינוי ביום טוב
יו"ט, משאות נשיאת כדי יין בסל ובקופה או על כתפו, בצינעא או בפרהסיא, סל וקופה שיש בהם רק כד אחד, הכנסת פירות ישירות לקופה או הכנסת כדי פירות לקופה, טעם האיסור בסל ובקופה - משום עובדין דחול או שמא יחשבו הרואים שהוא מוציא לצורך חול, כמה כדים מותר לשאת על כתפו, נשיאה ביד אחת או בשתי ידיים ביצה כט: ציון ח נשיאת משאות גדולים ביום טוב
יו"ט, מתוך בהבערת מדורה, בביקוע עצים למדורה או לבישול, "מתוך" כמקור להיתר מלאכה להנאת הנשמה - צורך מצוה ביצה לא: ציון ב אין מבקעין ביום טוב אלא בקופיץ
יו"ט, מתוך בעשיית מלאכה עם בהמתו ביצה ל. ציון ב נשיאת משאות בשינוי ביום טוב
יו"ט, מתוך הבערה והוצאה שלא לצורך אכילה, לצורך מצוה או להנאת הגוף או שלא לצורך כלל, מדאורייתא ומדרבנן ביצה יב: ציון א הבערה שלא לצורך אכילה
יו"ט, מתוך הוצאה או בישול לצורך בהמה או גוי, או שלא לצורך כלל ביצה כ: ציון ג עשיית מלאכה ביום טוב לצורך גוי ובהמה
יו"ט, מתוך הוצאה ביו"ט שאינה לצורך מצות היום, האם אסורה מהתורה או מדרבנן ביצה ב: ציון ב פסקה א איסור טלטול, מוקצה ונולד ביום טוב
יו"ט, מתוך הוצאת דבר שאין בו צורך כלל ביצה יב. ציון ג עירוב חצרות ביום טוב
יו"ט, מתוך היתר הוצאה והבערה ושאר מלאכות שלא לצורך אוכל נפש מתוך שהותרה לצורך, מה מותר לכתחלה ומה רק פטור ממלקות אבל אסור, דין העושה לגוי או לבהמה, דין מלאכות שפעולתן אינה בדבר מאכל (כגון בנין ואריגה) שעשאן לאכילה או לצורך אחר, הוצאת דבר שיש בו צורך מצוה או שאין בו, במצוה שהיא לצורך היום או לא לצורך היום, הוצאת דבר האסור בטלטול, הוצאה חמה לצל, הוצאת דבר שאין בו צורך ליום כלל, מדאורייתא ומדרבנן, דבר שאינו צריך לו אבל ראוי ליומו, הוצאה לשם טיול, הוצאת דבר כדי שלא ייגנב, הוצאת כתבי הקודש או מאכלים או כלים בני קיבול או מפתח, החזרת דבר אחרי השימוש בו, דבר שהיה יכול לעשות מערב יו"ט, בישול דבר האסור באכילה ביצה יב. ציון א מלאכות שהותרו ביום טוב שלא לצורך אכילה
יו"ט, מתוך לענין כיבוי נר כדי למנוע הפסד ממון או כדי להתיר תשמיש המיטה, ולענין חבורה של בעילת מצוה ביצה כב. ציון ה כבוי אש ביום טוב משום הפסד ממון
יו"ט, מתנה מגוי אם הביא מחוץ לתחום אבל לא עשה בו מלאכה דאורייתא בשביל ישראל, האם צריך להמתין לערב בכדי שיעשו, האם מותר לישראל אחר שלא הובא בשבילו, האם מותר בטלטול ביצה כד: ציון ב פסקה ג גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב
יו"ט, מתנה מגוי שימוש בדורון שהביא גוי בשביל ישראל - במיני צומח שיש חשש שנתלש ביו"ט כי יש מאותו המין במחובר, בבעל חיים שיש חשש שניצוד ביו"ט, טעם האיסור - הנאה ממלאכת יו"ט או גזירה שמא יבקש מגוי להביא לו, האם מותר לישראל אחר שלא הובא בשבילו, היתר במוצאי יו"ט לאחר כדי שיעשו, הביא גוי ביו"ט ראשון - האם מותר בערב (ליל יו"ט שני) לאחר כדי שיעשו, הקלה לצורך אורחים ולצורך יו"ט, הדין בשני יו"ט של ראש השנה או ביו"ט הסמוך לשבת לפניו או לאחריו, הביא גוי מתנה לישראל ביו"ט שני, שיעור כדי שיעשו - האם כולל זמן הליכת הגוי למקום התלישה (או חוץ לתחום) וחזרה משם, התחיל ללעוס את הפרי האסור - האם מותר לבלוע ביצה כד: ציון ב גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב
יו"ט, סילוק תריסין מטעם שמחת יו"ט ביצה ב. ציון ג פסקה ג-ד שחיטה וכיסוי הדם ביום טוב
יו"ט, סכין השחיטה איסור להראות סכין לחכם ביו"ט - בטבח ובשאר אדם, חכם הרואה לעצמו, חכם הרואה לעצמו ומשאילה אותה לאחר, טעם האיסור - מחשש שיצא חוץ לתחום להראות, או כי הוא כמתקן ודן את הדין, או כי יחשבו שהוא הולך למכור באיטליז, או מחשש שישחיז אותה ביצה כח: ציון ג אסור להראות סכין לחכם ביום טוב
יו"ט, עגל שנולד האם מותר באכילה ביו"ט, אם אמו היתה עומדת לשחיטה או לחלבה או לחרישה או היתה טריפה, ואם לא ידוע אם כלו חדשיו, ואם נולד בשבת שלפני יו"ט, ואם נולד ביו"ט האם מותר בשבת שלאחריו לבריא אם שחטו בשביל חולה ביצה ו: ציון א אפרוח שנולד ביום טוב
יו"ט, עונג האם יש מצות עונג ביו"ט כמו בשבת ביצה לד: ציון א הכנת פירות מן המוקצה
יו"ט, עיבוד עור הנחת עור לפני דורסן ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
יו"ט, עצים הבאת עלי קנים ועלי גפנים המכונסים מקרפף, הדין אם הניח עליהם כלי כבד מערב יו"ט ובא ומצאם מפוזרים, טעם איסור הבאת עצים מפוזרים מקרפף - משום מוקצה או משום מעמר ביצה לא. ציון א עלי קנים ועלי גפנים המכונסים בקרפף
יו"ט, עצים הבאתם משדה או מקרפף או מחצר, בקרפף שאינו מוקף לדירה בתוך תחום שבת או חוץ לתחום שבת, שיש לו פותחת או שאין לו, מכונסים או מפוזרים, טעם האיסור - משום מוקצה או משום מעמר, הדין אם הזמינם ויושב ומשמרם, שימוש בהם להדלקה ליד מקום איסופם, עשייתם צבורים צבורים, עצים דקים (קיסמים) או גסים ביצה לא. ציון א הבאת עצים מן השדה ומן הקרפף ביום טוב
יו"ט, עשיית אש טעם האיסור - מוליד או כי היה אפשר לעשותו מערב יו"ט או משום נולד או משום הכנה או משום מכשירי אוכל נפש או משום מתקן כלי, מדוע אסור גם לצורך אוכל נפש, האם זה מדאורייתא או מדרבנן, האם מותר ליהנות מהאש אם עבר ועשאה ביצה לג. ציון ה אין מולידים אש ביום טוב
יו"ט, עשיית נר חקיקה בתוך ביצת יוצר לעשות נר, הסרת הקש שהיה בפי הנר בשעת אפייתו כדי שלא ייסתם, הסרת כיסוי הכלי לאחר ייבוש הכלי בכבשן, הפרדה בין שני נרות שנוצרו יחד, האם זה נחשב עשיית כלי או רק כמתקן כלי ביצה לב. ציון ב אין פוחתין את הנר
יו"ט, עשיית פחם איסור עשיית פחם משום כיבוי או משום עשיית כלי ביצה לב. ציון ג אין עושין פחמין ואין חותכין פתילה ביום טוב
יו"ט, פתילה גדילתה, מיעוך פתילה ביד להקשותה או כדי שתהיה דקה, חיתוך פתילה לשנים בכלי או ביד ביצה לב. ציון ג אין עושין פחמין ואין חותכין פתילה ביום טוב
יו"ט, פתילה חיתוך ראשה ביד או בכלי, הסרת הפחם שבראשה במחט, חיתוך הפתילה לשנים ביד או בכלי ביצה לב: ציון א חיתוך ראש הפתילה ביום טוב
יו"ט, צלייה פציעת קנה כדי להשתמש בו כשיפוד או להניחו על האסכלה ביצה לד. ציון מ פציעת קנה ואגוזים ביום טוב
יו"ט, צלייה שבירת חרס או קריעת נייר כדי להניח בין השיפוד לצלי, אם היה אפשר לעשות מערב יו"ט או אם לא היה אפשר ביצה לב: ציון ה איסור שבירת חרס וקריעת נייר
יו"ט, קרבנות הקרבת עולת ראיה ושלמי חגיגה ונדרים ונדבות ביו"ט, האם לוקה אם הקריב נדרים ונדבות, האם הותרה מטעם "מתוך", האם אסור מהתורה או מדרבנן, ודין שלמי נדבה ביצה יט. ציון א פסקה ב הקרבת קרבנות ביום טוב
יו"ט, קרבנות סמיכה על עולת ראיה ושלמי חגיגה שמקריב ביו"ט ובחוה"מ ביצה יט. ציון א פסקה ג הקרבת קרבנות ביום טוב
יו"ט, קרבנות עבר ושחט נדרים ונדבות בשבת או ביו"ט - האם זורק את הדם ביצה כ: ציון ז כבשי עצרת ששחטם שלא לשמן
יו"ט, קרבנות עבר ושחט נדרים ונדבות בשבת או ביו"ט - האם חייב חטאת, האם הבשר והעור מותר בהנאה, האם צריך קבורה או שריפה ביצה כ: ציון ו עבר ושחט נדרים ונדבות ביום טוב
יו"ט, ראיית מום האם מותר לראות מום בבכור כדי להתירו - מדוע נחשב כמתקן ודן את הדין ולא כשאר הוראות המותרות ביו"ט ביצה כח: ציון ג אסור להראות סכין לחכם ביום טוב
יו"ט, ראיית מום האם מותר לראות מום בבכור כדי להתירו אם נולד ביו"ט עם מום, אם נכחו דיינים בשעת הלידה או לא נכחו, האם מותר לשוחטו אם עבר וראה את המום, והדין אם נולד ביו"ט תם ונפל בו מום ביו"ט ביצה כו: ציון א בכור שנולד ומומו עמו
יו"ט, ראיית מום האם מותר לראות מום בקדשים או בבכור או במעשר בהמה כדי להתירם, אם נולד המום ביו"ט או לפני יו"ט, טעם האיסור - משום מוקצה או משום מתקן כפסיקת דיין, והדין במום מובהק, או מום שראה בערב יו"ט וביו"ט נשאר רק לברר האם נפל מאליו, האם מותר לשוחטו אם עבר וראה את המום ביצה כו. ציון א אין רואים מומים ביום טוב
יו"ט, רחיצה חימום מים לרחיצה - האם ההיתר משום "מתוך" או כי הנאת נפש דינה כאוכל נפש, חימום מים לרחיצת כל הגוף - האם אסורה מהתורה או מדרבנן ביצה כא: ציון ח חימום מים לרחצה ביום טוב
יו"ט, רחיצה רחיצת כל גופו במים שהוחמו בערב יו"ט או ביו"ט, חוץ למרחץ או בתוך המרחץ, האם במים שהוחמו ביו"ט אסור מהתורה או מדרבנן, רחיצת כל גופו אבר אבר, רחיצת פניו ידיו ורגליו, הזעה במרחץ שהוחם ביו"ט או בעיו"ט ביצה כא: ציון ח חימום מים לרחצה ביום טוב
יו"ט, ריח (ראה: ריח)
יו"ט, שבות דברים האסורים מדרבנן בשבת - אסורים גם ביו"ט, גם אלו האסורים משום עובדין דחול ביצה לו: ציון ה איסורי שבת מדרבנן - ביום טוב
יו"ט, שביתת עבדו ובהמתו האם אדם מצווה על שביתת עבדו ובהמתו ביום טוב מגילה ז: ציון ז מה בין שבת לבין יום הכיפורים
יו"ט, שואלים ודורשים החיוב לדרוש ביום טוב בעניינו של יום מגילה ד. ציון ב שואלים ודורשים בפורים
יו"ט, שחיטה האם מותר לשחוט בהמה (או עוף) שנפלה וצריכה בדיקה מחשש טריפות ביצה לד. ציון ד שחיטת עוף ובהמה "נפולות" ביום טוב
יו"ט, שחיטה שחט בהמה בשדה - האם רשאי להביאה לביתו במוט או במוטה, אם היתה מסוכנת ושחטה למנוע הפסד ממון או בריאה ושחטה לצורך יו"ט ביצה כה. ציון ז שחט בהמה בשדה ביום טוב
יו"ט, שחיטת מסוכנת שחיטת בהמה מסוכנת - האם צריך שיישאר ביום שהות לאכול ממנה כזית צלי או כזית חי, האם הזמן נמדד מיציאת נפשה או מהשחיטה, האם צריך שיישאר זמן להפשט וניתוח, האם צריך שיגמור בלבו לאכול ממנה, האם מותר להפשיט אותה אם שחט אותה לצורך יו"ט או לא לצורך יו"ט, האם מותר להביא את עורה ממקום שחיטתה בשדה ביצה כה. ציון ו שחיטת בהמה מסוכנת ביום טוב
יו"ט, שחיקת תבלין האם נחשבת מכשירי אוכל נפש כי תבלין אינו מאכל, שחיקתם ע"י שינוי או כדרכו, אם היה יכול לעשות מערב יו"ט או לא היה יכול ביצה כח: ציון ז שחיקת תבלין ביום טוב
יו"ט, שימוש בבע"ח לענין סמיכה על עולת ראיה ושלמי חגיגה שמקריב ביו"ט ביצה יט. ציון א פסקה ג הקרבת קרבנות ביום טוב
יו"ט, שליחת מתנות בגדים תפורים או לא תפורים, והדין אם יש בהם כלאים והם קשים או רכים, שליחת תפילין, משלוח דרך רשות הרבים או מבית לבית ביצה יד: ציון ח משלוח כלים ביום טוב
יו"ט, שליחת מתנות מתי מותר לשלוח לאחר דבר שראוי לשימוש רק בחול או בחול המועד או גם ביו"ט, תפילין, סנדל המסומר, חיטים ושעורים, באופן שיש בו איסור הוצאה בשבת ובאופן שאין ביצה יד: ציון ד משלוח ביום טוב, של דברים שנאותים ושאין נאותים בהם בחול
יו"ט, שליחת מתנות שליחת סנדל המסומר או תפילין ביצה טו. ציון ב טלטול סנדל המסומר
יו"ט, שליחת מתנות שליחתן בשורה של שלושה בני אדם, בזה אחר זה או בערבוביה, והדין אם כל אחד מהם נושא מין אחר ביצה יד: ציון ה דרך המשלוח של מתנות ביום טוב
יו"ט, שפוד טלטול שפוד שצלו בו ביו"ט, בשפוד של עץ שאינו מיוחד לצלייה או שהיה מיוחד לצלייה מערב יו"ט, אם נמאס ע"י הצלייה, הנחתו בקרן זוית כדי שלא יינזקו בו - בטלטול גמור או בשמיטה, אם יש עליו כזית בשר או אין ביצה כח: ציון כ טלטול שפוד שצלו בו ביום טוב
יו"ט, שפוד תיקון שפוד שהתעקם (מעט או הרבה) ואפשר לצלות בו או שנשבר וא"א לצלות בו, אם התקלקל ביו"ט או לפני יו"ט, תיקון ביד או בכלי ביצה כח: ציון ט תקון שפוד שהתקלקל ביום טוב
יו"ט, שקילה שקילה לצורך שמחת יו"ט, בביתו או בקנייה מטבח או בחלוקת שותפים, טלטול כף המאזניים כדי לשמור עליו, שקילה בידו כשאוחז את המשקל בידו האחרת או כשאינו אוחזו, באומן ובהדיוט, שקילה בכלי מלא מים באומן ובהדיוט ביצה כח. ציון א שקילת בשר ביום טוב
יו"ט, שקילה שקילת מנה כנגד מנה בחלוקת בשר, שקילת בשר כנגד כלי ביצה כח. ציון י שוקלים מנה כנגד מנה בבכור
יו"ט, תבלין מדוע מותר לשחוק אותם כדרכם ביצה לא: ציון ב אין מבקעין ביום טוב אלא בקופיץ
יו"ט, תנור אפייה בתנור גדול, אם יש לו תנור קטן או אין לו, אם יש לו הרבה אוכלים או מעט ביצה לד. ציון י אין אופים בפורני חדשה
יו"ט, תנור אפייה בתנור חדש שיש חשש שייפחת ויופסד הלחם ביצה לד. ציון ד שחיטת עוף ובהמה "נפולות" ביום טוב
יו"ט, תנור אפייה בתנור חדש שיש חשש שייפחת ויופסד הלחם, והדין אם הסיק אותו לפני יו"ט ביצה לד. ציון י אין אופים בפורני חדשה
יו"ט, תנור גריפת תנור, אם היא נחוצה לאפייה או שאינה נחוצה, אם היה יכול לעשות לפני יו"ט או שלא היה יכול כי נפל אריח ביו"ט עצמו או שיש חשש שיתחרך אם יעשה בערב יו"ט ביצה לב: ציון ו גריפת תנור ביום טוב
יו"ט, תנור החלקת האפר או העפר, אם היא נחוצה לאפייה או אינה נחוצה ביצה לב: ציון ו גריפת תנור ביום טוב
יו"ט, תנור טלטול תנור וכיריים חדשים, הסקה ואפייה בהם, צינונם ע"י מים קרים אחרי הסקתם, הדין אם לא יוכל לאפות בהם בלי לצננם - אם הוסקו בערב יו"ט או רק ביו"ט ביצה לד. ציון ו טלטול וצינון תנור וכירים ביום טוב
יו"ט, תנור סתימת פי תנור בטיט או באפר יבש או מגובל ביצה לב: ציון י גיבול עפר ואפר ביום טוב
יו"ט, תענית בו האם מותר להתענות ולעשות כולו לה', או רק חציו לה' וחציו לכם ביצה טו: ציון ה חציו לה' וחציו לכם
יו"ט, תפילה אלו שעות עדיפות ביום טוב להשכמה לתפילה ולסיומה, האם יש הבדל בין פסח, סוכות וראש השנה מגילה כג. ציון א השכמה לתפילה וסיומה בשבת ויום טוב
יו"ט, תפילה האם משכימים לבית הכנסת או מאחרים ביצה טו: ציון ה חציו לה' וחציו לכם
יו"ט, תפילה נוסח חתימת ברכה אמצעית בתפלת יו"ט שחל בשבת - האם אומרים "וישראל" עם ו' או בלי ו' ביצה יז. ציון א חתימת הברכה ביום טוב שחל בשבת
יואב
->האם היה רשאי להרוג את אבנר מדין רודף סנהדרין עד. ציון א רודף שניתן להצילו באחד מאבריו
יואב
->מדוע נתחייב מיתה מכות יב. ציון א קליטת המזבח
->מה היו טעויותיו מכות יב. ציון א קליטת המזבח
יובל אחים שחלקו - האם מחזירים זה לזה את חלקיהם ביובל, האם החלוקה בטלה או שרק מחליפים את החלקים ביניהם או שחוזרים לחלקיהם שמלפני כן, ודין חלקו של בכור או יבם ביצה לז: ציון ה האחים שחלקו מחזירים ביובל
יובל האם מתנה חוזרת ביובל ביצה לז: ציון ה האחים שחלקו מחזירים ביובל
יובל, מכר המוכר שדה בזמן שנוהג יובל ויבשו העצים - האם המוכר או הקונה רשאים ליטול את העצים ב"מ קט: ציון ה עצים שהתייבשו לפני הזמן בקרקע ממושכנת
יוה"כ, ערבו האם מותר לאכול שום בערב יום הכפורים בבוקר ב"ק פב. אחרי ציון ה אכילת שום בערב שבת
יוהרא, איסורו פסחים סו: ציון ד איסור יוהרא וכעס
יוהרא, בחומרא האם יש חשש יוהרא באדם המחמיר על עצמו במקום שגדולים ממנו אינם מחמירים, והדין באדם הידוע בחסידותו הגדולה ובטוהר כוונותיו, והדין כשהוא בינו לבין עצמו, והאם מנדים אדם על התנהגות של יוהרא ב"ק פא: אחרי ציון ד המחמיר על עצמו בפני אחרים
יוחסין אין בודקין מן המזבח ולמעלה כשהתעורר חשש פסול במשפחה קדושין עו. ציון ב אין בודקין מן המזבח ולמעלה
יוחסין גדר הערער המחייב בדיקה במשפחה פלונית משום חשש פסול קדושין עו. ציון א בדיקת הכשרות של משפחת האשה
יוחסין האם יש לפרסם משפחות שנתערבו בהם פסולים, או לומר שמשפחה שנטמעה נטמעה קדושין עא. ציון א משפחה שנטמעה נטמעה
יוחסין האם מריבות בין משפחות או יחידים מוכיחות שיש בהם שמץ של פסול ושראוי להתרחק מהם קדושין עא: ציון ב משפחות ויחידים המתגרים זה בזה
יוחסין האם עזות פנים היא סימן לפסול קדושין ע: אחרי ציון ה עזות פנים כסימן פסול
יוחסין הבא ממדינת הים ונשא שם אשה, צריך להביא ראיה על כשרותה ולפעמים על כשרות בניה קדושין עט: ציון ג הבא ממדינת הים צריך להביא ראיה
יוחסין היוצא עם אשתו למדינת הים, צריך להביא ראיה על כשרות הבנים שנולדו לו שם קדושין עט: ציון ג הבא ממדינת הים צריך להביא ראיה
יוחסין כל הפוסל - במומו פוסל, האם פסול ממש או רק חשש פסול קדושין ע: ציון ג כל הפוסל - במומו פוסל
יוחסין מי שבא ואומר "ישראל אני" - האם הוא נאמן קדושין עו. ציון א בדיקת הכשרות של משפחת האשה
יוחסין
->אין בודקין מן המזבח ולמעלה
->->לעניין חלוקת קדשים לאכילת כהנים או לעניין עבודה במזבח פסחים ג: ציון ב אין בודקים מן המזבח ולמעלה
->->אם הורעה חזקת כשרותו של כהן פסחים ג: ציון ב אין בודקים מן המזבח ולמעלה
יוחסין
->האם מעלים מהמזבח או מהדוכן ליוחסין סוכה נא. ציון א מי כשר לנגן במקדש בכלי נגינה
יולדת
->אם העובר מסכן אותה - האם מותר להורגו סנהדרין עב: ציון ט עובר המסכן את אמו
יולדת
->בתולה שנתעברה על ידי הטיה או באמבטי ולא נשרו בתוליה - האם יש לה דין של יולדת לענין טומאה וקרבן חגיגה יד: אחרי ציון א בתולה שנתעברה
יום או יומים המוכר עבד כנעני על מנת שיישאר לשמשו שלושים יום - האם המוכר הוא בדין יום או יומים או הקונה או שניהם ב"ק פט: ציון ה הבעלות בנכסי מלוג ובכל שותפות דומה
יום הכיפורים (ראה גם: הדלקת הנר בליל יוה"כ; שעיר יום הכיפורים)
יום הכיפורים דבר שבושל באיסור ביום הכיפורים - האם מותר לאוכלו במוצאי יום הכיפורים ב"ק עא. ציון ג שליח שטבח בשבת מדעתו
יום הכיפורים האם אדם מצווה על שביתת עבדו ובהמתו ביום הכיפורים מגילה ז: ציון ז מה בין שבת לבין יום הכיפורים
יום הכיפורים מה בין שבת ליום הכיפורים מגילה ז: ציון ז מה בין שבת לבין יום הכיפורים
יום הכיפורים
->איסור נגיעה באשתו פסחים נג: אחרי ציון ד איסור נגיעה באשתו ביום הכיפורים
->על איזה נר מברכים בהבדלה במוצאי יום הכיפורים פסחים נד. ציון א נר שמברכים עליו במוצאי יום הכיפורים
->עשיית שני ימים משום ספיקא דיומא פסחים נד: ציון א ספיקא דיומא ביום הכיפורים
->שעור השתייה בו לחיוב כרת פסחים קז. ציון ב שתיית יין הקידוש
יום הכיפורים, אכילה לפניו האם מותר לאכול אחרי סיום סעודת מפסקת בערב יום כיפור, באלו תנאים, אם קיבל את הצום בהרהור הלב או בפה תענית יב. ציון ז עד מתי אוכלים לפני התענית
יום הכיפורים, דו"ה גנב וטבח ביום הכיפורים ולא התרו בו - האם משלם תשלומי ארבעה וחמשה ב"ק עא. ציון א גנב וטבח ביום הכפורים
יום הכיפורים, חילוק מלאכות מי שעשה כמה מלאכות בהעלם אחד ביום הכיפורים, האם חייב חטאת על כל אחת ואחת או רק חטאת אחת מגילה ז: ציון ז מה בין שבת לבין יום הכיפורים
יום הכיפורים, טבילה בחייבי טבילה הטובל לטהרות, או נדה הטובלת לבעלה, או בבעל קרי הטובל לתפלה, בזמן תקנת עזרא ובזה"ז, לפני מנחה ואחרי מנחה, האם זו חובה או רשות או איסור ביצה יח: ציון ג טבילה בתשעה באב וביום הכיפורים
יום הכיפורים, נשיאת כפים האם הכהנים נושאים כפים במנחה של יום הכיפורים לכתחילה, והדין בדיעבד אם עלו כבר הכהנים לדוכן, האם השליח ציבור אומר "אלקינו ואלקי אבותינו" כשאין ברכת כהנים תענית כו: ציון ד נשיאת כפים במנחה בתעניות
יום הכיפורים, נשיאת כפים כהן העולה לשאת כפים במנחה של יום הכיפורים - האם מורידים אותו תענית כו: ציון ו איסור נשיאת כפים לשיכור
יום הכיפורים, ערב יו"כ איסור תענית בערב יום כיפור - האם הוא מהתורה או דרבנן, השוואה לאיסור תענית בראש חודש תענית י. ציון ז איסור תענית בראש חודש
יום הכיפורים, קריאת כה"ג ההיתר לכהן הגדול לקרוא בעל פה את פרשת "ובעשור" שבחומש פיקודים מגילה כד. ציון ב דילוג בקריאת התורה ובנביא
יום הכיפורים, רחיצה איסור רחיצה ביום כיפור - השוואה לאיסור רחיצה בתשעה באב תענית יג. ציון א איסור הרחיצה בתשעה באב
יום הכיפורים, רחיצה וסיכה האם סיכה ורחיצה להעביר את הזוהמה מותרות ביום הכיפורים, לשם מה סיכה מותרת, השוואה לתשעה באב ולאבל בדין זה תענית ל. ציון ב איסור סיכה בתשעה באב
יום הכיפורים, שליח ציבור התכונות הנדרשות לאדם כדי שיוכל להיות שליח ציבור בתפילת יום כיפור, לכתחילה ובדיעבד תענית טז. ציון ה מי ראוי להיות שליח ציבור בתפילה
יום הכיפורים, תפילה מדוע כשנופלים על פניהם ביום הכיפורים לא עוברים על איסור השתחויה על אבן משכית מגילה כב: ציון ג איסור השתחוויה על אבן משכית
יום הכיפורים
->איך ממנים את מי שמחליף את הכה"ג - ביד או בפה סנהדרין יג: ציון ד כיצד נעשית הסמיכה
->האם סדר העבודה מעכב סנהדרין מט: לפני ציון ל אם סדר הקרבת התמיד מעכב
->איזה שם היה מזכיר הכה"ג - של ארבע אותיות או של מ"ב אותיות סנהדרין קא: בלי ציון ההוגה את השם באותיותיו
יום הכיפורים
->איסור נעילת מנעלים ברכות סב: ציון ה דברים האסורים בהר הבית משום מורא מקדש
->ברכת "שעשה לי כל צרכי" בוברכות ס: ציון ו ברכות השחר
->האם מותר או ראוי לכרוע בתפילה בו בנוסף לכריעות הרגילותברכות לד. ציון י הוספת כריעות בתפילה
->האם מותר להתפלל בו בקול ברכות כד: ציון ח השמעת קול בתפילה
->הגיע זמן מנחה ועדיין לא התפלל מוסף - איזו תפילה קודמת ברכות כח. ציון ז תפילת מוסף משהגיע זמן המנחה
->השותה חומץ בו ברכות מ: ציון ז כיצד מברכים על החומץ
->חולה שאוכל או שותה בו - האם צריך לברך ברכה ראשונה או אחרונה ברכות מה. ציון ו זימון וברכה על אכילת איסור
->טעימה בוברכות יד. ציון ד טעימה בתענית
->כמה צריך לחזר אחרי נר להבדלה במוצאי יוה"כברכות נג: ציון ד עד כמה מחזרים אחר נר ובשמים להבדלה
יום הכיפורים
->האם יכול לחול בע"ש או במוצ"ש, בזמן המקדש ובזה"ז סוכה נד: ציון ב האם מעברים את החודש לצורך
->הבדלה ביוה"כ שחל בע"ש או במוצ"ש סוכה נד: ציון ב האם מעברים את החודש לצורך
->התקיעות ביוה"כ שחל בע"ש או במוצ"ש סוכה נד: ציון ב האם מעברים את החודש לצורך
->חלבי קרבנות שבת - הקטרתם בליל יוה"כ שחל במוצ"ש סוכה נד: ציון ב האם מעברים את החודש לצורך
יום טוב שני של גלויות
->אם קידש בו בחג הסוכות בבית מחמת אונס - האם חוזר ומברך ברכת "שהחיינו" בכניסתו לסוכה סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->ברכה על מצוות בו סוכה מד: ציון ו מנהג חיבוט ערבה; מז. ציון א מצות הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת
->שהחיינו בקידוש שלו בסוכות סוכה מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
->שהחיינו על הלולב בו סוכה מו. ציון א ברכת שהחיינו בלולב; מו. ציון ג ברכת "שהחיינו" בסוכה ובחג
יום טוב שני
->בבן ארץ ישראל שהלך לחוץ לארץ, או בן חו"ל שבא לא"י פסחים נב. ציון א דין בני ארץ ישראל ביו"ט שני של גלויות
יום טוב שני
->התעסקות בו לצורך קבורת מת לאחר יו"ט שני מו"ק ח: ציון ב חפירת הקבר והכנתו במועד
->מת בו - ממתי מתחילים שבעת ימי האבלות מו"ק יד: אחרי ציון ב פרק א, ג חיוב אבלות מהתורה או מדרבנן
->מת שנקבר ברגל לפני יו"ט שני
->->האם יו"ט שני עולה למנין שבעה מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->האם נוהגים בו דברים שבצנעה או שאר דיני אבלות מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->מת ונקבר ביו"ט שני
->->האם יש בו אבלות מהתורה מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->האם נוהגים בו בדיני אבלות מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות
->->קריעה עליו מו"ק כ. אחרי ציון ב אבלות ביום טוב שני של גלויות; כד: ציון י פסקה ג-ד קריעה בחול המועד
יום טוב
->בית שנבנה בו באיסור בקבלנות על ידי גוי - האם מותר להיכנס אליו מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->במי שהבית נבנה עבורו מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->באדם חשוב מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->בבית שנבנה מחוץ לתחום העיר מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->->אם הבנאים הם שכירי יום מו"ק יב. אחרי ציון א כניסה לבית שנבנה באיסור
->דברי אבלות שבצינעא מו"ק כד. ציון ב פסקה ז אבלות בשבת
->דיור שדה (הכנסת בהמות לשדה כדי שיזבלוהו)
->->אם גוי הכניס מעצמו בהמות לשדה ישראל - האם מותר להניחם מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->האם מותר לשלם לגוי שכר במועד או לאחר המועד או לתת לו מזונות מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->ע"י גוי שהיה שכיר לתקופה מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->לשכור אדם שידייר במועד מו"ק יב. ציון ט זיבולעל ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->->לסייע להעביר את הבהמות ממקום למקום מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->->->למסור לו שומר שישמור על הבהמות בתוך השדה מו"ק יב. ציון ט זיבול על ידי הכנסת בהמות לשדה במועד
->המנכש בו - האם הוא חייב משום חורש או משום זורע או משום שניהם מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->המשקה בו צמחים ואילנות - האם הוא חייב משום חורש או משום זורע או משום שניהם מו"ק ב: ציון א החיוב של המנכש והמשקה בשבת ויום טוב
->הערמה - מליחת כמה חתיכות בשר כשדי לו באחת מו"ק יב: ציון ד הערמה שמתירה מלאכה במועד
->טיפול בקמטים שבבתי ידיים ובתי שווקים ובקשרי בתי ידיים מו"ק י: ציון ו טיפול בבגדים במועד
->מסירת עבודה בקבלנות לגוי מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->->האם מותר לשלם עבור העבודה מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->->באדם מפורסם מו"ק יב. ציון ג עשיית מלאכה בשכר בחול המועד
->נתינת מזונות לגוי
->->אם הזמינו או שהגיע בעצמו מו"ק יב. ציון ט נתינת מזונות לגוי ביום טוב
->->ישראל המאכיל את עבדיו ושפחותיו הנכרים מו"ק יב. ציון ט נתינת מזונות לגוי ביום טוב
->שחיטת בהמה אף שדי לו בכזית מו"ק יב: אחרי ציון ד קציצת עץ במועד בשביל הנסורת
יום טוב
->האם חובה לסעוד סעודת ליל יום טוב לאור הנר פסחים קא. ציון ג קידוש וסעודה לאור הנר
יום טוב, מלאכת גוי האם מותר להנות ביום טוב מדורון שהובא על ידי גוי מחוץ לתחום ב"מ צ. ציון ג אמירה לנכרי באיסורי לאוין
יום טוב
->איסור מיעוט ענבים של הדס ביו"ט
->->ע"י מי שיש לו הדס, בשביל בעל הדס אחר סוכה לג: ציון ד איסור מיעוט ענבים ביו"ט
->->אם יש לו הדס אחר סוכה לג: ציון ד איסור מיעוט ענבים ביו"ט
->->האם אסור מהתורה (מתקן כלי) או רק מדרבנן סוכה לג: ציון ד איסור מיעוט ענבים ביו"ט
->האם נגינה בחליל על קרבן דוחה יו"ט סוכה נא. ציון ב עיקר שירה - בפה או בכלי
->הכנסת לולב במים ביו"ט שלא היה בהם קודם, והוספת מים סוכה מב. ציון ו נתינת הלולב במים בשבת ובחג
->המצוה לשמוח ביו"ט - האם נוהגת גם בלילה הראשון סוכה מח. ציון ו מצות השמחה ביום טוב
->חיוב לינה בירושלים במוצאי יו"ט, אם לא הביא קרבן סוכה מז. אחרי ציון א חיוב לינה בשמיני
->כניסה ביו"ט לסוכה שסככה נסמך על אילן סוכה כב: ציון ו העושה סוכתו בראש האילן או על גבי הגמל; כד: ציון ה סוכה בין האילנות
->מי שנזהר לא לעשן ביו"ט - האם מותר לו לטלטל בשבת כלי המיוחד לעישון סוכה מב. ציון ה טלטול הלולב לנשים בשבת ובחג
יום טוב
->הקובר מת ביום טוב - האם פסול לעדות סנהדרין כו: ציון י קוברי המת ביו"ט לענין עדות
יום טוב
->זמן תפילת מנחה בו ברכות כו. ציון ז זמן תפילת מנחה
->טעה ולא הזכיר את של יו"ט בתפילה - האם צריך לחזור ולהתפלל
->->באלו תפילותברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->->ביחיד או בציבור ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->שכח "יעלה ויבוא" בברכת המזון - האם צריך לחזור
->->אם נזכר לפני 'הטוב והמטיב' או אח"כ ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->->בסעודה ראשונה או שניה או שלישית ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->תפילת נדבה בו ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
יום כיפור
->האם נחשב רגל לענין הדין שמי שמתה אשתו רשאי לשאת אשה רק אחרי שלשה רגלים מו"ק כג. ציון ד פסקה ג נישואין למי שמתה אשתו
->רחיצה וסיכה שאינן של תענוג מו"ק טו: ציון ד פרק ב איסור רחיצה וסיכה לאבל
יונים, קנייתם האם יוני שובך שייכים לבעליהם מן התורה או מדרבנן ב"ק קיד: ציון א קנין בנחיל דבורים
יועץ יועץ שנתן עצה מוטעית והלה פעל על פיה וניזוק - האם חייב לשלם על הנזק, אם השואל היה חייב לפעול על פי עצתו או לא ב"ק צט: ציון כ המראה דינר לשולחני
יוצא ליהרג
->המכה או מקלל אדם שיוצא ליהרג - האם חייב מלקות או ממון סנהדרין פה. ציון א המכה והמקלל את היוצא ליהרג שעשה תשובה
יוצא
->בשר קרבן שיצא חוץ למקומו
->->האם גזרו בו טומאה פסחים פה. ציון ג בשר הקודש שיצא לענין טומאה
->->החיוב לשרפו בקודש פסחים מט. ציון ג בשר קדשים שיצא מירושלים
->האם חלל שערי העזרה, שערי ירושלים, חלונות ועובי החומות נידונים כלחוץ פסחים פה: ציון ה האגף, החלונות ועובי החומה
->קילוף בשר של איבר שיצא מקצתו מן התחום הראוי לו, לפני קציצת העצם פסחים פה: ציון ד איבר של קדשים שיצא מקצתו
->בשר קרבן שיצא מירושלים - מתי חייב לחזור לירושלים לשרפו פסחים מט. ציון ג בשר קדשים שיצא מירושלים
יורד לשדה חברו היורד לתוך שדה חברו או לחורבתו שלא ברשות ונטע ובנה שם או היורד - האם הוא צריך ליטול בחזרה את נטיעותיו את אבניו או שיכול להשאירם, כמה כסף הוא מקבל מבעל הקרקע ב"מ קא. ציון ח היורד לתוך שדה חברו
יורד לשדה חברו יורד לשדה חברו ונטעה שלא ברשות מקבל את הנמוך מבין השבח או ההוצאה - האם ההוצאה כוללת שכר עבודתו, האם יכול בעל השדה לומר לו ליטול את שלו בלי לשלם לו ב"ק ק: ציון א פסקאות ב-ג אומן ששינה במלאכתו מדעת בעל הבית
יורד לשדה חברו יורד לשדה חברו שלא ברשות והוציא הוצאות ולא השביח ב"ק קטז. ציון ה תשלומים למציל כאשר לא הציל
יורד לשדה חברו ירד שלא ברשות - מקבל את הוצאותיו ואפשר לומר לו "טול עציך ואבניך", בהשלכה למי שקנה קרקע מלווה והמלווה טורף ממנו ב"מ יד: ציון ז פסקה ד-ה בעל חוב גובה את השבח מהלקוחות
יורד לשדה חברו ירד שלא ברשות - מקבל את הוצאותיו, בהשלכה למי שקנה קרקע מגזלן והנגזל טורף ממנו ב"מ טו: ציון ה פסקה ב הלוקח קרקע ויודע שהיא גזולה
יורד לשדה חברו קונה שהשביח שדה שקנה ואח"כ סילקו בר המצרא - האם מקבל הקונה בשבח כיורד ברשות או כיורד שלא ברשות ב"מ קח. ציון י פסקה ב הלוקח כשלוחו של המצרן
יורש
->מי שראוי לרשת את הנרצח אבל אינו היורש בפועל - האם נעשה גואל הדם מכות יב. ציון ל בן ונכד כגואלי הדם
יורש
->שאמר שאין לו ראיה או עדים בקשר לדין שבא עליו מחמת מורישו, ונפסק הדין - האם יכול להביא עדים וראיות חדשים סנהדרין לא. ציון כ ראיה אחרונה בקטן
יחוד האם האיסור הוא דאורייתא או דרבנן, והדין בפנויה ובגויה קדושין פ: ציון ב איסור יחוד
יחוד היתר יחוד בבית שפתחו פתוח לרשות הרבים קדושין פא. ציון ו בית שפתחו לרשות הרבים לענין יחוד
יחוד היתר יחוד עם אמו, בתו ואחותו קדושין פ: ציון ד יחוד עם אמו, בתו ואחותו
יחוד היתר יחוד עם אשה שבעלה בעיר קדושין פא. ציון ה יחוד עם אשה שבעלה בעיר
יחוד היתר לאשה להתייחד עם שני אנשים כשרים קדושין פ: ציון ב איש אחד עם שתי נשים, ואשה עם שני אנשים
יחוד יחוד בשתי נשים ויותר בעיר, בשדה, ביום ובלילה, בערוה, בפנויה ובגויה קדושין פ: ציון ב איש אחד עם שתי נשים, ואשה עם שני אנשים
יחוד יחוד כשאשתו עמו קדושין פ: ציון ב איש אחד עם שתי נשים, ואשה עם שני אנשים
יחוד יחוד כשבעלה עמה, ודין חברתה עם שאר האנשים קדושין פ: ציון ב איש אחד עם שתי נשים, ואשה עם שני אנשים
יחוד כשאנשים נמצאים בחדר החיצוני והנשים בחדר הפנימי, או להיפך, ועוברים מחדר לחדר קדושין פא. ציון ח יחוד כשאלו מבחוץ ואלו מבפנים
יחוד
->האם יש בו דין "ייהרג ואל יעבור" סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
יחלוקו בספק למי מבין שני אנשים שייך ממון מסוים - מתי אומרים יחלוקו ומתי אומרים יהא מונח עד שיבוא אליהו או כל דאלים גבר, בשנים אוחזים בטלית או בשטר, במנה שלישי, אם החלוקה יכולה להיות אמת או לא, אם שניהם מוחזקים או שהחפץ בידי אדם שלישי או לא בידי שום אדם, כשיש ודאי רמאי או אין ב"מ ב. ציון א שנים אוחזים בטלית וכיוצא בזה
ייהרג ואל יעבור
->בגילוי עריות (באיש ובאשה) ובשפיכות דמים פסחים כה: ציון ב חובת אישה 'ליהרג ולא לעבור' בגילוי עריות
'ייהרג ואל יעבור'
->אם האנס מתכוון להנאת עצמו
->->ישראלית שאנסה ישראל שיבוא עליה בגילוי עריות להנאתה סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג; סנהדרין עד: ציון ג נתכוין להנאת עצמו יעבור ואל יהרג
->->בשלוש העבירות החמורות סנהדרין עד: ציון ג נתכוין להנאת עצמו יעבור ואל יהרג
->->בשעת השמד ובפרהסיא סנהדרין עד: ציון ג נתכוין להנאת עצמו יעבור ואל יהרג
->בשעת השמד - על כל המצוות
->->גדר שעת השמד סנהדרין עד. ציון ד מהותה של שעת השמד וגדרה
->->על מנהג או איסור דרבנן או שינוי לבוש סנהדרין עד. ציון ו מצוה קלה
->בפרהסיא - על כל המצוות
->->גדר פרהסיא סנהדרין עד. ציון ה בפרהסיא יהרג ואל יעבור
->->על מנהג או איסור דרבנן או שינוי לבוש סנהדרין עד. ציון ו מצוה קלה
->האם בן נח מצווה על כך סנהדרין עד: ציון ד מצות קידוש השם בבן נח
->->בפרהסיא סנהדרין עד: ציון ד מצות קידוש השם בבן נח
->בקרקע עולם
->->בשלוש העבירות החמורות סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג; סנהדרין עד: ציון ג נתכוין להנאת עצמו יעבור ואל יהרג
->->בפרהסיא סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
->->אשה שאנסוה לעשות מעשה סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
->->אשה שהעלה ליבה טינא סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
->->באיש שאנסוהו לבוא על ערווה סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
->במי שאנסוהו לבוא על בהמה סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג
->בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->אם עבר ולא נהרג סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->באביזרייהו, שמהתורה ושמדרבנן סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->->האם מותר להתרפא בהם סנהדרין עד. ציון ג מצות מסירות נפש בשלוש עבירות
->מסר נפשו כשלא היה חייב (ראה: מסירות נפש)
->על ביטול מצות עשה סנהדרין עד: ציון ב בקרקע עולם יעבור ואל יהרג; סנהדרין עד. ציון ג בכל עבירות שבתורה יעבור ואל יהרג
->->האם רשאי להחמיר על עצמו סנהדרין עד. ציון ג בכל עבירות שבתורה יעבור ואל יהרג
->->באדם גדול סנהדרין עד. ציון ג בכל עבירות שבתורה יעבור ואל יהרג
יין נסך (ראה גם: סתם יינם)
יין נסך האם חוששים שגוי ניסך חבית יין המופקדת אצלו אם היא סתומה בלי חותם או בחותם אחד או בחותם בתוך חותם, המוצא חבית יין בעיר שרובה גוים וישראל נתן בה סימן - האם חוששים שגוי ניסך אותו אם היא סתומה בטיט או בפקק עץ בלי חותם או בחותם אחד או בחותם בתוך חותם, אם נכנסה בולשת לעיר - האם חוששים שגוי ניסך את היין אם החבית סתומה בטיט או בפקק עץ בלי חותם או בחותם אחד או בחותם בתוך חותם ב"מ כד: ציון א היתר שתית יין מחבית שנמצאה
יין ע"ז
->הרחת יין של ע"ז כדי לקבוע את טיבו פסחים עו: ציון א אי ריחא מילתא היא
יין שימוש בו לנטילת ידיים, מצד בזיון אוכלים ומצד שצריך מים לנטילה, לצורך אדם או לרפואה, לזילוף, לסוך ביצה כא: ציון ב עושה אדם צרכיו בפת
יין, במכר האם המוכר יין רשאי לערב ביין את השמרים ששקעו בשולי החבית או שמרים שכבר הוציא מהחבית (באותו יום או יום לפני כן) כדי להגדיל את הכמות, אם מכר בסתם או התנה בפירוש שהוא נותן יין מזוקק ב"מ מ. ציון ל פסקה ב ניכוי שמרים ופסולת במכירת שמן
יין, בסעודה בא להם יין בתוך הסעודה - האם כל אחד מברך לעצמו או שאחד מברך לכולם תענית ה: בלי ציון אין משיחין בסעודה
יין, לכהנים מתי אסור לאנשי בית אב לשתות יין ומדוע, הדין בלילה, דין שאר משקים משכרים או יין שבתוך הסעודה תענית יז. ציון א איסור שתיית יין לאנשי משמר ולאנשי בית אב
יין
->בירך אחריו ברכת המזון - האם יצא ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
->->אם אמר רק ברכת הזן ברכות יב. אחרי ציון ג הטועה ומברך ברכת המזון שלא על הפת
->בירך עליו "שהכל" או "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" - האם יצא ברכות מ: ציון א הברכות שפוטרות בדיעבד את הפת והיין
->ברכת ה"טוב ומהטיב" עליו
->->ביין שאינו יותר משובח מהראשוןברכות נט: ציון מ ברכת הטוב והמטיב על יין נוסף
->->כשמברך לעצמו או גם לחברו ברכות נט: ציון מ ברכת הטוב והמטיב על יין נוסף
->->כשהוא לבדו בסעודה ברכות נט: ציון מ ברכת הטוב והמטיב על יין נוסף
->האם אחד יכול לברך עליו בתוך הסעודה ולהוציא אחריםברכות מג. ציון ב מי מברך על יין בתוך הסעודה
->->באיזה נוסח יברך ברכות מג. ציון ב מי מברך על יין בתוך הסעודה
->האם ברכת היין פוטרת שאר משקים
->->מברכה ראשונה או מברכה אחרונה ברכות מא: ציון ג יין פוטר כל מיני משקים
->->שלא בשעת הסעודה ברכות מא: ציון ג יין פוטר כל מיני משקים
->->אם המשקים לא היו בפניו בשעה שבירך על היין ברכות מא: ציון ג יין פוטר כל מיני משקים
->האם ברכת היין שלפני הסעודה פוטרת -
->->את היין שבתוך הסעודה ברכות מב. ציון ט הברכה שמברכים על יין שמלווה לסעודה
->->את היין שלאחר הסעודהברכות מב. ציון ט הברכה שמברכים על יין שמלווה לסעודה
->->ברכת היין בקידוש או בהבדלהברכות מב. ציון ט הברכה שמברכים על יין שמלווה לסעודה
->האם ברכת הפת פוטרת את היין שבתוך הסעודהברכות מא: ציון ה הברכה על משקים שבתוך הסעודה
->האם יין שבתוך הסעודה פוטר את שלאחריו ברכות מב. ציון ט הברכה שמברכים על יין שמלווה לסעודה
->יין חי - האם מברכים עליו "בורא פרי העץ" או "בורא פרי הגפן" ברכות נ. אחרי ציון י כיצד מברכים על יין חי
יין
->האם מותר לכהן לשתות יין, בזמן הזה ובזמן שהמקדש קיים סנהדרין כב: ציון ו כהנים אסורים בשתיית יין
ים הגדול
->הברכה על ראייתו ברכות נד. ציון ב ברכת הימים והים הגדול
->מהו ברכות נד. ציון ב ברכת הימים והים הגדול
ים הגדול
->טבילה ליד חבית מלאה מים או יין שנפלה לים הגדול מכות ד. ציון ג חבית מלאה מים שנפלה לים הגדול
ים המלח היתר תערובת איסור ע"י הולכת הנאה לים המלח, אם אין שיעור בהיתר לבטל את האיסור, ואם יש שיעור אלא שהאיסור הוא דבר שאוסר במשהו, ובפת שנאפתה בעצי איסור ביצה ג: ציון ו פסקה ג דברים שאוסרים במשהו
ימים
->מהברכה על ראייתם ברכות נד. ציון ב ברכת הימים והים הגדול
יסמין
->הברכ על ריחו ברכות מג: ציון א הגדרת עצים ועשבים לברכת הריח
יעוד אדון כהן, שייעד את האמה, האם אוכלת בתרומה קדושין יח: ציון ב יעוד כארוסין
יעוד איך הבן מייעד, והאם יכול האב לייעד את האמה לבנו הקטן קדושין יט. ציון ד דרך היעוד לבן
יעוד האם דרוש דעתה או ידיעתה של האמה לקידושי יעוד קדושין יט. ציון ה יעוד האמה מדעתה
יעוד האם האב יכול למוכרה לשפחות אחרי יעוד קדושין יח. ציון ט מכירה לשפחות אחר אישות ואחר יעוד
יעוד האם האדון חייב בשאר, כסות ועונה אחרי קידושי יעוד קדושין יח: ציון ב יעוד כארוסין
יעוד האם יעוד ארוסין עושה או נישואין עושה קדושין יח: ציון ב יעוד כארוסין
יעוד האם לשון הקידושין בקידושי יעוד היא כמו בקידושין רגילים קדושין יט: ציון א דין יעוד
יעוד מעשה ידיה אחרי קידושי יעוד - לאב או לאדון קדושין יח: ציון ב יעוד כארוסין
יעוד עד מתי ניתן ליעד קדושין יט: ציון א דין יעוד
יעלה ויבוא האם מזכירים של שבת ביעלה ויבוא ביצה יז. ציון ב אין מזכירים שבת בתפילת יעלה ויבוא
יעלה ויבוא, שכח שכח לאומרו בתפלה בר"ח או בחול המועד, בשחרית, במנחה או בערבית ביצה יז. ציון ג מי ששכח "יעלה ויבוא"
'יעלה ויבוא'
->הזכרת מלכות בסופו ברכות מט. ציון ה הזכרת מלכות בברכת המזון
->שכחו בחול המועדברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק
->->להיכן יחזורברכות כט: ציון א שכח יעלה ויבא - חוזר לראש
->->בתפילה או בברכת המזוןברכות כט: ציון א שכח יעלה ויבא - חוזר לראש
->->המסופק האם אמר ברכות כט: ציון א שכח יעלה ויבא - חוזר לראש
->שכחו ביו"ט בברכת המזון - האם צריך לחזור
->->אם נזכר לפני שהתחיל "הטוב והמטיב" או אח"כ ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->->בסעודה ראשונה או שניה או שלישית ברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->שכחו בר"ח בברכת המזון - האם צריך לחזור ברכות כט: ציון א שכח יעלה ויבא - חוזר לראש
->->אם נזכר לפני שהתחיל "הטוב והמטיב" או אח"כברכות מט. ציון ח שכח ולא הזכיר של ראש חדש
->->בר"ח שחל בשבת ברכות מט. ציון ח שכח ולא הזכיר של ראש חדש
->->להיכן הוא חוזרברכות מט. ציון ו שכח להזכיר קדושת היום בשבת ויו"ט בברכת המזון
->->המסופק האם אמר ברכות כט: ציון א שכח יעלה ויבא - חוזר לראש
->שכחו בר"ח בתפלה - האם צריך לחזור ברכות כא. ציון ב המתפלל תפילת נדבה או מפני הספק; כט: ציון א שכח יעלה ויבא - חוזר לראש; מט. ציון ח שכח ולא הזכיר של ראש חדש
->->ביחיד או בציבור ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->->באלו תפילות ברכות ל: ציון ד טעה ולא הזכיר של ראש חודש
->->בערבית, בלילה הראשון או בלילה השני ברכות ל: ציון ז שכח יעלה ויבא בערבית של ראש חודש
->->להיכן צריך לחזור, אם נזכר לפני "מודים" או אחרי "מודים" לפני עקירת רגליו ברכות כט. ציון ז טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים
->->המסופק האם אמר ברכות כט: ציון א שכח יעלה ויבא - חוזר לראש
יפת תואר
->איסור בן נח בה - משום גזל או משום עריות סנהדרין נז. ציון ב אשת איש בבן נח, גזל או ערוה
יצחק אבינו
->איך התפלל בשדה - הרי אסור להתפלל בבקעה ברכות לד: ציון י תפלה בבקעה
יציאה לדרך לפני התפלה (ראה: תפילה, לפניה)
יציאת מצרים
->האם חובה להזכירה בק"ש של ערבית
->->מדאורייתא או מדרבנןברכות יב: ציון ג הזכרת יציאת מצרים בלילות
->->באשה ברכות יב: ציון ג הזכרת יציאת מצרים בלילות
יצר הרע
->מי שיצרו מתגבר עליו
->->האם מתירים לו את האיסור או שהוא חייב להכניע את יצרו, לכתחילה ובדיעבד חגיגה טז. לפני ציון ב הדרכה לאדם שיצרו מתגבר עליו
->->האם התירו לו מעשים מכוערים שאין בהם איסור ממש חגיגה טז. לפני ציון ב הדרכה לאדם שיצרו מתגבר עליו
ירושה אחים שחילקו את הנכסים שירשו, וטעו בחלוקה קדושין מב: ציון א אחים שחילקו בנכסים וטעו בחלוקה
ירושה האם גר מוריש לבנו קדושין יז: ציון ל הגר אינו מוריש לבנו
ירושה יורש שהשביח את הנכסים שירש ואח"כ בא עוד אח - האם הראשון מקבל בשבח כמו אריס או כמו היורש לשדה חברו שלא ברשות, אם האח החדש קטן או גדול, אם ידע על קיומו של האח החדש או לא ידע, אם הראשון הוציא הוצאות משלו כדי להשביח או אם הוציא את ההוצאות מתוך הנכסים עצמם, האם הראשון צריך להחזיר פירות שכבר נאכלו ב"מ מ. ציון א יורש שירד לנכסים ובא אחיו
ירושה, התנאה בעל המתנה שלא יירש את אשתו - האם התנאי מועיל ב"מ נא. ציון ד פסקה ב האומר לחבירו 'על מנת שאין לך עלי אונאה'
ירושה, חלוקתה האם מחלקים בין האחים את בגדי האח הגדול, שלבש לפני החלוקה או שלבש בעת החלוקה ב"ק יא: ציון ג דרך השומא בבגדים של גדול האחים
ירושלים
->קדושת גגותיה פסחים פה: ציון ט קדושת גגין ועליות
->קדושת חלל שעריה, החלונות ועובי החומה פסחים פה: ציון ו העומדים בחוץ וצירופם לתפילה
->קדושת שעריה פסחים פה: ציון ח שערי ירושלים ושער ניקנור לא נתקדשו
ירושלים, אשפה האם עושים אשפה בירושלים ברה"ר ב"ק עט: ציון ז איסור גידול תרנגולים
ירושלים, בזמן הזה האם ירושלים עומדת בקדושתה בזמן הזה או שהתבטלה אחרי החורבן מגילה י. ציון ב קדושת המקדש בזמן הזה
ירושלים, בזמן הזה האם ירושלים קדושה לעולם גם ביחס לדברים הנוהגים בה רק דרבנן, האם בזמן הזה מותר לעשות בה גנות ופרדסאות, האם דינים המיוחדים שנאמרו בירושלים נוהגים בזמן הזה ב"ק פב: ציון ד דברים שנאמרו בירושלים - דינם בזמן הזה
ירושלים, הכל חברים האם הכל חברים בירושלים לענין טהרות, במשך כל השנה או רק ברגל ב"ק עט: ציון ז איסור גידול תרנגולים
ירושלים, הלנת מת האם בירושלים מותר להלין את המת לכבודו או לצורך גדול או כשיש סכנה או רק שעה אחת בלילה, אם מת אדם בלילה בירושלים האם מותר להשהותו עד הבוקר, האם מותר להשהות קבורת נפל או עצמות המת או כזית מבשר המת או מת גוי ב"ק פב: ציון נ איסור הלנת המת בירושלים
ירושלים, הלנת מת מדוע אסור להלין את המת בירושלים, והדין בזמן הזה ב"ק פב: ציון ד דברים שנאמרו בירושלים - דינם בזמן הזה
ירושלים, השכרת בתים האיסור להשכיר בתים בירושלים, קבלת שכר על המיטות, והדין בזמן הזה מגילה כו. ציון ה אין משכירים בתים בירושלים
ירושלים, זיזין וגזוזטראות מדוע אסור להוציא זיזין וגזוזטראות בירושלים, האם מותר להוציאן לתוך שלו כשאינן בולטות לרשות הרבים, והדין כשהם סמוכים לקרקע ב"ק פב: ציון ט איסור הוצאת זיזין וגזוזטראות בירושלים
ירושלים, לולבה לולב הבא מדקל שגדל בירושלים - האם הוא כשר למצוה, בזמן הזה או בזמן שבית המקדש היה קיים ב"ק פב: ציון ד דברים שנאמרו בירושלים - דינם בזמן הזה
ירושלים, קריעה בראייתה בחורבנה
->אם ראה אותה לפני שראה את בהמ"ק או אח"כ או שניהם יחד מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->העיר העתיקה או גם בתים הסמוכים לה מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->הרואה ממרחק גדול מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->הרואה פעם שניה תוך שלושים יום או אחרי שלושים יום מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
->כשהיא בשלטון ישראל מו"ק כו. ציון ע קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש
ירושלים, תרנגולים האם מותר לגדל תרנגולים בירושלים במקום שמור כגון בגינה או באשפה ב"ק עט: ציון ז איסור גידול תרנגולים
ירידה לאומנותו של אדם
->כעונש - "הרדפה" מו"ק טז. ציון י מהי הרדפה שעושים למנודה
יריחו
->האיסור לבנותה סנהדרין קיג. אחרי ציון ד האיסור לבנות את יריחו
->->באילו בניינים מהעיר סנהדרין קיג. אחרי ציון ד האיסור לבנות את יריחו
->->בניית חומותיה סנהדרין קיג. אחרי ציון ד האיסור לבנות את יריחו
->->האם האיסור על הציבור או על היחיד סנהדרין קיג. אחרי ציון ד האיסור לבנות את יריחו
->->בניית עיר אחרת בשמה סנהדרין קיג. אחרי ציון ד האיסור לבנות את יריחו
->אם בנו אותה - האם מותר לגור בה סנהדרין קיג. אחרי ציון ד האיסור לבנות את יריחו
ירק
->האם ברכה על ירק פוטרת את מימיו ברכות לט. אחרי ציון ה הברכה על שיבתא וכיוצא בה ועל מימה
->הברכה על ירק שדרך לאוכלו חי ואכלו מבושל או להיפךברכות לח: ציון ב הברכה על ירקות חיים ומבושלים
->->אם הבישול מפסידו או משביחוברכות לח: ציון ב הברכה על ירקות חיים ומבושלים
->->אם הבישול אינו משביחו ואינו מפסידו ברכות לח: ציון ב הברכה על ירקות חיים ומבושלים
->הברכה על מים שהתבשל בהם ירק מעט כדי למתק את האוכל או לשתות את המיםברכות לט. אחרי ציון ה הברכה על שיבתא וכיוצא בה ועל מימה
ירקון, תענית עליה על כמה ירקון בתבואה מתריעים ומתענים תענית כב: ציון א מתריעין על שדפון
ישוב הארץ האם מתחשבים בישוב הארץ בחו"ל ב"מ קח: ציון ת מטרת הקנין כגורם בדין מצרנות
ישמעאל, בניו
->האם הם חייבים במילה סנהדרין נט: ציון א מצות מילה בבני ישמעאל ובבני קטורה
->האם הם נחשבים נימולים כבישראל סנהדרין נט: ציון א מצות מילה בבני ישמעאל ובבני קטורה
->אם לא מלו - האם נהרגים סנהדרין נט: ציון א מצות מילה בבני ישמעאל ובבני קטורה
ישן, המזיק אדם ישן שהזיק לאדם אחר שבא לישון על ידו אחרי שישן כבר - מדוע הוא פטור ב"ק כו. ציון ב אדם המזיק באונס
יתדות הדרכים האם מותר ללכת בשדה של אחר כשהדרכים מלאות יתדות - בורות טיט או מים, והדין בזמן שיש בה תבואה ב"ק פא: אחרי ציון ג מהלכים לצידי הדרכים
יתומים (ראה גם: אפוטרופוס)
יתומים (ראה גם: טענינן)
יתומים אין עושים פשרה בממון יתומים ב"מ מב: ציון ב מקח טעות בקנין על ידי ספסר, תשלום דמי בשר בזול
יתומים דרך חלוקת נכסי יתומים על ידי אפוטרופוס קדושין מב. ציון ד חלוקת נכסי יתומים על ידי אפוטרופוס
יתומים קנין כסף במקח וממכר עם יתומים קדושין כט. ציון א קנין כסף וקנין משיכה בהקדש
יתומים, בגביית חוב אחים שחלקו קרקע ומלווה של אביהם נטל חלקו של אחד מהם - האם אומרים שהתברר למפרע שלא היתה חלוקה, ואם חלקו ואחד מהן לקח קרקע והשני לקח כספים - האם שניהם צריכים להשתתף בפריעת החוב או רק זה שנטל את הקרקע ב"ק ט. ציון ד אחים שחלקו ובא בע"ח וגבה מאחד מהם
יתומים, בגביית חוב שור או עבד שעשאו אפותיקי - האם גובים אותו מיתומים, במלוה בשטר או במלוה בעל פה ב"ק יא: ציון ז שור ועבד שעשאום אפותיקי
יתומים, גביית חוב אם מת לווה אין גובים מיטלטלין מהיתומים - הדין בחצי המילווה שבעיסקא, אם היתומים קטנים או גדולים, אם יש עדים (או בני ביתו של המת או פנקסו) שמזהים את הסחורה של העיסקא או אין, האם נותן העיסקא צריך להישבע, האם יכול לגבות מהיתומים מטלטלין שנקנו בדמי סחורת העיסקא (אם מראש קיבל המתעסק כסף או קיבל סחורה) ב"מ קד: ציון ח המקבל עיסקא ומת
יתומים, גביית חוב האם מותר למלווה לתפוס מטלטלין מיתומים לאחר שאביהם נתחייב בדין ב"ק יד: ציון א החידוש בדין שום כסף
יתומים, גביית חוב האם מלוה יכול לגבות חוב מקרקע שהיתה ממושכנת ללווה (שמישכן לו לווה שלו) אחרי מות הלווה, במקום שנהגו שהלווה יכול לסלק את המלוה מהמשכנתא ע"י פרעון החוב או במקום שנהגו שאינו יכול, והדין אם נודע שהלווה אינו מתכוון לפדות את הקרקע, והדין אחרי תקנת הגאונים שמלוה גובה מטלטלין מיתומים ב"מ סז: ציון ג פסקה א דיני בעל חוב, בכור ושביעית במשכון
יתומים, גביית חוב למ"ד שעבודא לאו דאורייתא מדוע גובים מן היתומים ב"ק יד: ציון ב ניזק שתפס מטלטלין בחיי המזיק
יתומים, גביית חוב תפיסת מטלטלין בחיי המזיק מועילה כלפי היתומים ב"ק יד: ציון ב ניזק שתפס מטלטלין בחיי המזיק
יתומים, חינוך האם יתומים חייבים במצוות מדין חינוך, לענין שהאפוטרופוס יעשה מצוות עבורן מממונם, ולענין שבר מצרא יוכל לסלקם אם קנו שדה ב"מ קח: ציון ל פסקה ג דין מצרנות באשה וביתומים
יתומים, תשלומי נזק האם גובים מיתומים תשלום הנזק מן העידית או הזיבורית ב"ק ו: ציון ג תשלומי הנזק מן היפה שבנכסיו
יתומים, תשלומי נזק האם ניזק גובה עידית מיתומים, בהשוואה לגבייה מן הלקוחות ב"ק ח. ציון ו הגביה מלקוח שקנה את כל השדות
יתומים
->האם ב"ד טוען להם טענת השבעה סנהדרין כט: ציון ד אדם עשוי שלא להשביע את בניו
->האם ב"ד טוען להם טענת השטאה, אם אביהם הודה סנהדרין כט. ציון ס האם טוענים לאדם לבטל הודאתו
->הלווה מעות של יתומים בריבית - האם הוא פסול לעדות סנהדרין כו: ציון י קוברי המת ביו"ט לענין עדות
יתר בגדים
->כהן ששימש כשהוא יתר בגדים - האם חייב מיתה סנהדרין פג. ציון ל מחוסר כיפורים ששימש

מכון הלכה ברורה
ירושלים ת"ד 6275

פרטים נוספים
בטל' 026521259
פקס 026537516

ראשי | מידע | השיטה | פרסומים | דוגמא | תרומות | הסכמות | גלרית תמונות | מערכי שיעור
ספריה וירטואלית | הלכות פסח | הלכות חנוכה | מפתח לרמב"ם | נושאי הבירורים | פרשת השבוע
דף יומי | מצגות | מפתח לאגדות | מאגרי מידע | תקוני טעויות דפוס | כתוב אלינו

HOME | ABOUT HALACHA BRURA | THE TECHNIQUE | EXAMPLE | RARE BOOK SERVICE
PUBLICATIONS | DONATIONS | ENDORSEMENTS (HASKAMOT) | WEEKLY PARSHA | CONTACT US